נכתב על הסבא ע״י בן דודתו של חיים (איש הכלבו)
לכבוד יום הולדת  ה- 90 לפני  12 שנה.

סבא שלמה,
באלף תשע מאות עשרים וארבע (1924),
נולדה לה תחילתה של אגדה.
אגדה מהלכת כך אומרים,
שעברה לא מעט במשך החיים.

את האגדה נפתח בשמה המלא,
או יותר נכון בשמו של האיש הזה,
שלמה תרדיון, הוא ולא אחר,
שלמה תרדיון שעליו כאן אספר.

על תקופת ילדותו במרוקו,
אין הרבה מה לספר,
כי תוך עשרים ואחת (21) שנים,
עליה נאלץ לוותר.

ובאלף תשע מאות ארבעים וחמש (1945),
החל הצעד הראשון לחלום שמתממש,
אולי זה גורל ואולי שמע אותו האל,
החל את מסעו לארץ ישראל.

בליווי אמריקאי כמו מלכים,
עזבו את מרוקו ברכבות ורכבים,
הגיעו לאלג‘יריה לעיר  הבירה,
שמה היה אלג‘ה, כן עדיין אפריקה.

באלג‘ה קיבלו אותם בבית מלון,
אוכל ושתיה כיד המלך בארמון,
שם נשארו עד להגעת הספינה,
שתיקח אותם לארץ האחת והיחידה.

לאחר כמעט חודש הגיעה האוניה,
אוניה פורטוגזית עם קצין צרפתי בסיפונה,
קשה מאוד היה שלא להתבלבל,
חלקם דיברו פורטוגזית, חלקם דיברו צרפתית, ממש אוניית בבל.

מתוך כל הבלאגן וההמולה,
הרי מישהו פה מוכרח לדבר את השפה,
פתאום קם אדם שלמה תרדיון,
היי חברים באמתחתי מילון.

חיש תרגם את הצוות עבור הנוסעים,
ועבר איתם כמעט על כל החוקים,
בקשות טענות ואפילו סתם לשיר,
צרפתית פורטוגזית, את הכל הוא הכיר.

עזבו את היבשת חצו את ים התיכון,
והגיעו לעתלית, עם הנץ החמה.
סוף סוף הגיע ארצה המרוקאי הראשון,
לעשות פה קצת סדר ולהפריח השממה.

משם תוך שבוע לקיבוץ בית השיטה
קיבל אישור מהאנגלים לעבוד את המדינה,
שמח ומאושר לו עם קריאות הידד והיאח,
עכשיו נראה אותם עוצרים אותי - אני מצטרף לפלמ"ח.

על פועלו בפלמ"ח לא ארחיב,
רק אומר שלכמה מדינות הוא הכאיב,
ועם מספר צעדים ושעל,
בסוף הוא גם הגיע לצה"ל.

מאז הקמת המדינה ועד היום,
אין לי זמן לספר ואין לי גם מקום,
אומר הכל בראשי פרקים,
ומי שרוצה שיברר את הפרטים.

היו לו שתי (2) נשים שנפטרו מסרטן,
גם בנו בכורו אלי, נפל במלחמה ותמיד ישאר הקטן,
אך לעומת זאת משפחתו גדולה ועצומה,
בכל קצוות תבל, יש לו איזושהי שלוחה.

שלמה התברך ב-9 ילדים,
ומתוכם התרבו להם שמונה עשר (18) נכדים,
אין מה לנחש הרי זה ברור,
שכעת הוא סבא רבא לעשרים ושמונה (28) נינים - ועוד לא תם הסיפור.

היום הוא סבא מאושר ביותר,
תמיד מטייל או רוקד או נוחר,
אף פעם לא מפסיק ללמד או ללמוד,
כל היום בפועלו, רק עוד ועוד.

קיבל מדליה מכל ראש ממשלה,
עבד בבזק עד לסוף התקופה,
כותב הצגות סיפורים ואפילו מחזה,
קשה לי לדמיין אותו צועק במרוקאית "מה ז‘ה ז‘ה"

עכשיו הגעתי לסיום של זהו השיר,
ואסיים אותו במשפט שכל אחד מכיר,
תבורכו כולכם מאל עליון
קבלו את אדון שלמה, אדון שלמה תרדיון.

במהלך עבודתי נקראתי לביתה של ספיר אלפורד, שוכרת בנחשון, שגרה בדירתם של ענת ואילן לב, שלקחו חופשה ועברו לגור בעיר הגדולה רחובות. תוך כדי שאני פותר לה את בעיית עוצמת האינטרנט בבית, שמעתי על עיסוקה, והסתבר שהיא משקיעה מזמנה, יחד עם אחרים, במתן פתרון לאחד הגורמים המאיימים על עתיד שרידות כדור הארץ והוא הזיהום של האטמוספירה והים.  בעקבות השיחה עמה בדקתי באינטרנט מה מסופר עליה ועל מעשיה. וזה מה שמצאתי.

מתוך פרסום ב-  "דה מרקר"
אחת היזמיות שמבטאות את הרצון להטביע חותם היא ספיר מרקוס-אלפורד, מייסדת הסטארט-אפ ג‘יגהטון  שממוקדת בניסיון להוריד באופן אקטיבי את ריכוזי הפחמן באטמוספרה ובים. ספיר, שהקימה את החברה יחד עם שותפה, דותן לוי, לפני כשנה, הייתה קצינה ב"יחידה 81", יחידה במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין של צה"ל, העוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים המבצעיים של אגף המודיעין.
ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלה בצורה דרמטית במהלך 80 השנים האחרונות והגיע לערך הגבוה ביותר מזה כמיליון שנים. עליית הטמפרטורות שכבר מורגשת כיום בכדור הארץ, למעשה מוכתבת על-ידי ריכוז הפחמן הדו-חמצני, ולכן המצב צפוי להחמיר באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב, אומרת מרקוס-אלפורד.

היא מדגישה ומבהירה, כי יש כיום שתי שיטות מרכזיות לצמצום ריכוזי הפחמן הדו-חמצני.   הראשונה על-ידי מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. השנייה היא מאמץ  להפחתת רמת הפחמן הדו-חמצני וזה התחום בו אנו מתמקדים. 

 הרעיון שפיתחנו הוא חיקוי ההליך הטבעי (ביומימיקרי) של קיבוע הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה הימית. אנחנו נמצאים אחרי גיוס ראשון של 2.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, בארץ ובעולם, ומתחילים את תהליך הפיתוח הטכנולוגי במטרה להגיע להוכחת היתכנות. זאת לאחר שסיימנו שלב משמעותי של מחקר תיאורטי מעמיק ובחינות אישוש עם מדענים מומחים ואופרטורים ימיים. 

 ג‘יגהטון עתיר מחקר ופיתוח ומנקז אליו השקעות רבות, תהליך גיבוש האסטרטגיה חייב כמות רבה של פטנטים וחשיבה עם עורכי הפטנטים על כיווני הפיתוח המרכזיים, הנוכחיים והעתידיים, והגנה מול מתחרים. אנחנו באים בגישה הוליסטית לפתרון הבעיה (הרבה מזה אני חייבת למורשת יחידה 81), במטרה לתת מענה מקצה לקצה. זה מחייב גישה רב-תחומית, שבה לכל תחום - כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, גיאולוגיה - יש פטנט משלו. זה לא רק המוצר, אלא גם כל המעטפת. כרגע הגשנו פרוביז‘ינל, (בקשה ראשונית וזמנית לפטנט), לטכנולוגיות מרכזיות שסומנו כליבה האסטרטגית של החברה. העבודה המשותפת עם עורך הפטנטים כיוונה אותנו להתמקד בכיוונים היותר פטנטביליים (המצאה, מוצר או תהליך שעומדים בקריטריונים המשפטיים הנדרשים כדי לקבל הגנה של פטנט), ובעיקר גילינו שיש לנו שותפים להבנת הצורך הדחוף בפתרונות למשבר האקלים ולשיח המקצועי.
 
החזון שלנו הוא לייצר פתרון שיזיז את המחט במאבק ההיסטורי בהתחממות כדור הארץ, היא מסכמת. יש כמויות דמיוניות של פחמן דו-חמצני שצריך לטפל בהן בעתיד הקרוב. אנחנו עדיין רואים רק את קצה הקרחון ולא מבינים עד כמה המשבר הוא עמוק. 

כאחד שמזדהה עם המאבק בהצלת כדור הארץ, התרשמתי מאד מדבריה והחומר שפורסם בשמה של ספיר באינטרנט וחשבתי שמן הראוי לידע את חברי הקיבוץ בדבר פועלה המבורך. לאחר שהעלתי את הדברים על הכתב שלחתי אותם לספיר.
 
 כעבור מספר ימים קיבלתי ממנה ווטסאפ ובו התנצלות על האיחור בתשובתה בשל העובדה שהיו לה כמה ימים אינטנסיביים עם טיסות  והיא מנצלת את הזמן במהלך נסיעתה במונית בברצלונה בדרך לדבר בכנס, כדי להוסיף מספר עדכונים.

השם שלנו הוא ג‘יגה בלו. גייסנו 10 מיליון דולר ועכשיו נמצאים בשיא הגיוס בסבב 2. נחתמו 2 עסקאות פחמן גדולות שהפכו אותנו לחברה המובילה בעולם של קיבוע פחמן מבוסס ים, הטכנולוגיה הוכחה כבר מספר פעמים במעבדה ובים - בניו זילנד, והמוצר גם השתדרג במעבר בין כמה גרסאות, פטנט אחד כבר פורסם, עוד אחד בשלבי פרסום, ויש עוד בכתיבה.

יש לציין שגם אנחנו בנחשון משתתפים במאבק להצלת כדור הארץ ע"י הפנלים הסולריים שמנצלים את קרינת השמש ליצור חשמל, כמו כן ישנם חברים רבים שתורמים תרומה קטנה למאבק בדרכים שונות כגון: ייבוש כביסה בחוץ, שימוש בנורות חסכוניות, העדפת נסיעה באופניים במקום ברכב למרחקים קצרים, צמצום קניית דברים חדשים והעדפת יד שניה, צמצום קניית מוצרים עם אריזת פלסטיק,  הפרדת הפסולת לפחים היעודים, הפחתת צריכת בשר, הפחתת צבירת מזון, קניית מזון מקומי, (פחות שינוע), ניהול מים נבון, מדיח, השקיה נבונה, תיקון נזילות, פנלים על גגות הבתים ועוד. זאת רק רשימה חלקית ואין ספק שגם אנו כקיבוץ וגם כפרטים עושים רבות להקטנת הפגיעה בכדור הארץ ומקטינים את התלות במקורות מזהמים!