חברי הקיבוץ ואורחים - מכובדי כולם !

      נעמה סיפרה לי שאחד האנשים שבאו לבקר בקיבוץ אמר: וואו איזה מקום יפה מצאתם לכם להקים בו את הקיבוץ ! צחקנו, ונזכרנו באותם ימים ראשונים על הגבעה הקרחת הזאת עם גדרות התייל ,תעלות הקשר, עמדת המשלט בראש הגבעה אשר ממנה היינו מתצפתים על שטח ההפקר ומדווחים לפיקוד על כל תנועות החיילים הירדנים במוצב שמעל המנזר ובמשטרת לטרון.

       ההתחלה הייתה קשה פיזית וחברתית, המדריכים שלנו  הגדירו אותנו כפרחחים ילדותיים הגובלים באינפנטיליות חברתית וכפראי אדם, שכנינו מעבר לגבול קראו לנו "קומבניאת אל וולאד" , קבוץ הילדים, וקיבוצי הסביבה הראל, צרעה וצובה בוגרי הפלמ"ח התייחסו אלינו מלמעלה ובסלחנות ועם כל זאת – הצלחנו להקים פה בסיס איתן שאתם הדורות הממשיכים הצלחתם להפוך לגן עדן פורח , קיימתם את אמרתו של הנזיר ברנרד מקלרבו אחד מאבות המסדר הטראפיסטי של שכנינו במנזר לטרון והוא אמר:  "מי שלא מתקדם – נסוג" ואתם התקדמתם ועד אירופה וארה"ב הגעתם.

      בשמי ובשם חבריי, דור המייסדים הראשון, אותה חבורת נערים ונערות שעלתה לגבעה זו "משלט 200" לפני 72 שנים – קבלו את ברכתנו להמשך פתוח וקידמה ולחיי קהילה פורחת ומשגשגת, ואנו מייחלים כי תמשיכו לטפח את הרוח הנחשונית שנוצרה פה ועזרה לנו באותן שנים ראשונות וקשות.