ביום ראשון, ה- 10/06/18 אחר הצהריים, הגיעה בהזמנתו של זאבן קבוצה של שמונה נזירים מלטרון לביקור ב"אהל ראשונים". הנזירים, אשר תרמו להקמת האהל, וביניהם ידידנו משכבר הימים פול, גילו סקרנות ועניין רב בסיפור על הקמת הקבוץ ע"י קבוצת המייסדים הצעירים, והישוו זאת לקבוצת המייסדים שלהם, שהגיעה ללטרון באוקטובר 1890. הם התרשמו מהאתר ומרעיון האהל, שמחו לשמוע ששדמי הוא המתכנן, הם גם התפעלו מהתמונות באהל שהגיעו מארכיון הקיבוץ, והמחישו להם את הראשוניות, ומצליחות לייצג, לדעתם, את התחלת פתוח החקלאות ובניין היישוב.
וותיקי הנזירים, החיים כיום, זוכרים את שדמי, עוד מהתקופה בה למד את מלאכת ה "ויטראז‘" בלטרון, מהנזיר ווילי ברוד אחרי מלחמת ששת הימים, והתרגשו מאוד מהביקור בסטודיו שלו ומעבודותיו.
למרבית הנזירים היה זה ביקור ראשון בקיבוץ, ואב המנזר הציע לזאבן לארגן סיור לנזירים ברחבי הקיבוץ ובמפעליו, וזאבן מקווה להסדיר זאת בהקדם.
בסיור המרגש השתתפו גם דרורה ושדמי.
זאבן
ערב טוב!
חברי המייסדים, חברי הקיבוץ ואורחים - מכובדי כולם
בשירו "על פרח" כותב נתן יונתן "הן טל נעורינו הרעפנו עליו פניני מכאובים ושמחות " ותמיד כשאני מקשיב לשיר אני חוזר במחשבותיי לנחשון שאכן היה מחוז נעורינו, ולפלא הגדול איך מגבעה חשופה ושישים נערות ונערים צמח כדברי השיר "פרח של אור" - קבוץ לתפארת שזאטוטי הדור הרביעי כבר מתרוצצים בשביליו. וגמלה בי ההחלטה שאירוע כזה ראוי להנצחה.
עם הרעיון (אולי הריון) הזה פניתי ביוני 2016 אל יוסי מוצניק חברנו הטוב שההיסטוריה של נחשון זרמה בעורקיו , הוא ניהל את ארכיון הקיבוץ ודאג במשך כל השנים לשמור על קשר עם חבורת המייסדים. שוחחנו על הנצחת יום העלייה , יוסי שמח ונרתם מיד לעבודה. בנינו צוות עבודה של וותיקי נחשון והתכנסנו ב "משלט 200" . העלינו את נושא ההנצחה והדעות היו חלוקות (כמעט כמו בשיחות הקיבוץ של פעם) , בסכום הדיונים החלטנו לפנות לאמני הקיבוץ ולבקש הצעות למימוש ההנצחה ובמקביל לשתף את מזכירות הקיבוץ שלשמחתנו נענתה בחיוב ונתנה לנו אור ירוק להמשך הדרך.
קיבלנו שתי הצעות , התייעצנו עם חברים ואמנים מחוץ לקיבוץ, לבסוף נבחרה הצעתו של שדמי אשר לדעת רוב החברים היא עונה ומייצגת טוב יותר את מטרת הפרויקט, והוחלט כי שם האתר יהיה "אוהל ראשונים".
יצאנו לדרך ! , משימה ראשונה הייתה למצוא קבלן שיוכל לבצע את הפרויקט. , למזלנו הטוב אחד האמנים שאיתם התייעצנו היה גרשון היימן הידוע בכינויו ‘גרגי‘ , חבר גרעין "שריג" לשעבר וכיום פסל ואמן אנדרטאות ידוע בארץ. הצעתו ללוות את הקמת הפרויקט בעזרת חברה המתמחה בהקמת אנדרטאות נתקבלה על ידנו בשמחה. ההצעה תומחרה ע"י החברה ואושרה ע"י מזכירות הקיבוץ.
המשימה השנייה הייתה יותר קשה והיא איסוף תרומות מחברים ומוסדות., כאשר הבאנו את ההצעה לאישור המזכירות , אמרתי שאני מאמין כי נוכל לממן מחצית מעלות הפרויקט בתרומות ואת היתר נבקש כי הקיבוץ ישלים ממקורותיו - כפי שנאמר בישיבה - "שקל מול שקל".
. אני מודה שזו הייתה אחת המשימות הקשות שעשיתי בחיי ועם זאת אני חייב לציין לטובה את הענות החברים המייסדים ובני החברים שכבר לא איתנו. רק ב מקרים בודדים נתקלתי בסרוב ,נענינו בחיוב בפניה לחברות וושותפויות פרטיוות אך לצערי לא קבלנו עזרה מהתנועה הקיבוצית או מוסדות ציבור.
תוך חצי שנה גייסנו את הסכום הדרוש וכבר בתחילת פברואר 2018 התחלנו בעבודה כאשר תאריך היעד לסיום העבודות נקבע ליום העליה ה 68 לנחשון , 5 למאי 2018 . שלשה חודשי עבודה בלבד ,ואם עמדנו במשימה הרי זה בזכות כל אותם אנשים טובים שעזרו לאורך כל הדרך ולהם אני רוצה להודות:
תודה ראשונה ליוסי מוצניק ז"ל שנתן כתף ועזר גם ממיטת חוליו.
לשדמי על יצירתו הנהדרת על הליווי הצמוד של הקמת האתר ועל הגמישות שגילה בהתאמת היצירה לאפשרויות הבנייה .
לגרגי שתרם לנו מניסיונו הרב, עזרתו לא תסולא בפז.
אני רוצה להודות גם לחברת ג.ע. בניה ותשתיות ולעובדיה שעמדו בלוח הזמנים הקצר וסיימו את הבנייה במועד שנקבע.
לחברי בצוותי העבודה השונים ובמיוחד לנעמה על מסירותה הרבה על התאומים עם מזכירות הקיבוץ ועל הישיבות במשלט 200 ובביתה.
לדורית פרידמן על עזרתה בהכנת ה"מסבירן" ב"אוהל הראשונים"
לדרור שלמרות הזמן הקצר שניתן לו שתל ,קישט וייפה את האתר
לדוד שוב על נכונותו לטפל באתר "אהל ראשונים"
למזכירות קיבוץ נחשון תודה על ההבנה והנכונות לקידום האתר ולעופר שליווה אותנו ועמד בסבלנות רבה אל מול הטלפונים ,המיילים והווטסאפים שהעמסתי עליו.
לחברי דור המייסדים בקבוץ ומחוצה לו תודה גדולה! ללא תרומתכם ועזרתכם לא היינו מגיעים ליום הזה.
תודות לכל מי שעזר לנו במהלך הדרך ואת שמו לא הזכרתי בדברי.
ולכל מי שהכינו, טרחו,אפו ,קישטו סידרו ואירגנו ערב זה - רב תודות
ותודה אחרונה למשפחתי ולאשתי דרורה שעזרו ועודדו לאורך כל הדרך.
ולקהילת קבוץ נחשון הגדולה והפורחת, אנו דור המייסדים מפקידים היום בידיכם את "אוהל הראשונים" בתקווה כי ישמש עוגן וסמל להמשכיות והתפתחות הקיבוץ, ואם יורשה לי להביע משאלה - תהא זו מטלת דור הבנים הבוגרים בקיבוץ לשמר את האתר ולקיים את טקס יום העליה מדי שנה.
ואסיים במילותיו של אלי נצר בשירו "נאום הבנאי":
"אמר הבנאי: בניתי בית כל גופו ליטפתי בכף,דלתו הצבתי.היוצא והנכנס רגליו ינשקו את הסף.
בית בניתי ובו לא אשב, אולי ישבו בו בני, אני זקנתי, לוואי תותר בו נשמת הבנאי"
תודה לכולם זאבן ( זאב בלוך )
אירוע חנוכת "אהל ראשונים" ביום חגו של הקיבוץ היה אירוע מקסים ומרגש. כמות האנשים שהגיעו, הכיבוד, שירת "הבו בירה" של ילדי הגן נתנו תחושה של עצמה קהילתית ופשוט תחושה טובה של בית, במיוחד לאחד כמוני שרק חזר לקיבוץ. קשה לחלוק על כך שלא רק שהאירוע היה יפה, גם אנדרטת "אהל ראשונים" היא יצירה למופת וטוב שמישהו "הרים את הכפפה" לטובת פרויקט ראוי שכזה. יחד עם זאת, אני מרגיש מחויב לתת קול גם לאנשים רבים שחשו חוסר נוחות עם דרך ההנצחה שנבחרה. בעיקר, את מורת הרוח מדבר אחד: הבחירה לכתוב במובלט את שמותיהם של חברי הגרעין הראשון מעבר לכתיבת שמות הגרעינים והקבוצות. דרך ההנצחה היא בעייתית בעיני משתי סיבות עיקריות:
א. סיבה עקרונית - אתר הנצחה יוצר נרטיב של זיכרון בעיצובו וצורתו. אירוע העלייה לקרקע צריך להיות מונצח אך כתיבת השמות מיותרת ויוצרת עוול ועיוות. העובדה שרשומים שמותיהם של כל חברי הגרעין הראשון רק בגלל שהיו במקום ביום הראשון (רובם עזבו שנה, שנתיים או שלושים שנה אחרי) יוצרת הבנה שהראשון שתוקע את היתד הוא החשוב ביותר ולא זה שהתמיד והשקיע. זה נכון שיש להם זכות ראשונים, אבל הנרטיב שאומר שהראשון מקבל את היוקרה לא מתאים לקהילה בת 68 שנה. זה נרטיב שיוצר עוול היסטורי לכל אלו שהגיעו לכאן לאורך השנים ונשארו ולא זכו להנצחה דומה באתר. הרי ברור, כי במידה והאנדרטה הייתה נבנית עשר שנים לאחר קום הקיבוץ לאיש לא הייתה בעיה עם כתיבת השמות. אך היא נבנתה 68 שנה אחרי. בהנצחת השמות נעשה עיצוב זיכרון בצורה שלא לוקחת בחשבון שמאז אירוע העלייה לקרקע תרמו עוד אנשים.
ב. הבעייתיות השנייה בהנצחת השמות, היא פשוט כי מדובר באנשים ובמורכבות של קהילה. גם אם יש כאלו שמצדיקים את כתיבת השמות היה נכון להימנע מזה רק בשל המטענים שזה עלול לגרום. קשה היה לפספס את חוסר הנוחות של חלק מחברי הקיבוץ שחלקם "רק" שישים ומשהו שנה בקיבוץ או אפילו "רק" 40 שנה במקום. אנשים שבחרו לבנות פה את ביתם רואים כיצד אחרים, שכבר מזמן לא כאן, מונצחים. אינני יודע מה עובר בראש של כל אחד מאותם אנשים שאולי טיפה נפגע או נעלב, אבל אני סבור שגם הם ראויים להנצחה. דרך ההנצחה שנבחרה, גרמה לחלק מהאנשים להרגיש שהם רק "שחקני ספסל", בבית שגם הם היו שותפים לבנייתו וגאים על כך.
איני טוען או חושב שלמישהו היו כוונות רעות אך הייתה פה חוסר רגישות. אינני חושב כי יש למחוק את השמות כי שום אנדרטה לא שווה ריב מיותר או חילופי האשמות. התלבטתי הרבה אם לכתוב, כי אחרי חג כזה לא נעים להשבית את השמחות, במיוחד לא של אלה שהיו פה מהיום הראשון ונשארו וכולם מודעים לתרומתם המיוחדת. אך היה לי חשוב להשמיע את קולם של אחרים. אני חושב שבקהילה כמו שלנו יש מקום לראות כיצד מנציחים את כלל "המייסדים" לדורותיהם ובחגי הקיבוץ הבאים לתת במה גם להם. אורן פוקס בר חזרה לראש הדף
"אהל הראשונים"
רעיון "אהל ראשונים" נולד מיוזמתו של זאבן בלוך, מגרעין מייסדי הקיבוץ. זאבן הוא יוזם הפרויקט והרוח החיה שלו. הצוות הראשוני המקומי שהתווסף אליו כלל את נעמה, יוסי מוצ‘ניק ז"ל, ושדמי. בהמשך הצטרף יוסי עלי.
בשלב הראשון יצא מכרז פתוח לאמני נחשון, לצורך קבלת הצעות לאתר. הוגשו הצעות של אמני נחשון וחברי הקיבוץ לשעבר. הועדה שהוקמה. ( מחברי הקיבוץ ובוגריו), בחנה את העבודות ובחרה בסופו של דבר בעבודתו של שדמי. את דגם ההצעה ניתן לראות בסטודיו של שדמי.
לדברי שדמי האתר ישמש מקום עליה לרגל, לאורך כל השנה, ובעיקר ביום העלייה על הקרקע 5/5. ביום זה תוכלנה הסבתות אלישבע לקחת את נכדיהן ולספר להם כיצד הוקם הקיבוץ ובאלה תנאים חיו מייסדיו.
מטרת האתר להנציח את הראשונים – שכבת "גבולות" של "השומר הצעיר" שנזרקה יום אחד על גבעת טרשים מול לטרון, על משלט 200, ועליה החלו הצעירים להקים קיבוץ. הגרעין מנה 70 חברים חברות וחברים בשבוע הראשון לעליה על הקרקע.
מיקום האתר נבחר במקום בו הוקם מחנה האהלים הראשון. הם גרו במשך שנתיים, עד שהוקם הצריף הראשון. המבצע הוא בחור בשם גרגי, (גרשון היימן), שהיה חבר בגרעין "שריג", שהשלים את קיבוץ נחשון. גרגי, לדברי שדמי, הוא כיום פסל שיש לו חברת בניה, והוא מבצע משימות כגון זאת שלנו ואחרות. הפרויקט, שאינו זול, ממומן בחציו על ידי חברי הגרעין המייסד ודורות ההמשך שלהם, כשאת החצי השני מממן הקיבוץ.
הרעיון שעמד לנגד עיניו של שדמי היה ליצור מקום שיעביר למבקרים בו את תחושת הראשוניות והקושי. האוהל, כדגם בו התגוררו הראשונים, הספסל עם הכיתוב שהתנוסס ביום העלייה מעל במת המכובדים: "לא עייפי דרך, אלא מפלסי נתיב", והסלע עם הלחצן, המשמיע את הקטע שהוקרא במעמד ההוא ע"י נלה מהמייסדים. האוהל יהיה מצופה בבטון מבחוץ ומבפנים, ניתן יהיה לתלות בו תמונות מהימים ההם. ספסל בטון בתוך האוהל יאפשר לאימהות לשבת עם הילדים ולספר להם על נפלאות הימים ההם.
אנחנו כבר מצפים בקוצר רוח לסיום הפרויקט, שייתן ביטוי של כבוד והערכה לפועלם של ראשוני המקום. אנו מקווים שהנהלת הקיבוץ ווועדות התכנון והשימור, יתנו דעתם על אובייקטים נוספים הממתינים לשימורם, בטרם יחוסלו על מזבח תנופת הבניה.
קבוצת מייסדי קבוץ נחשון וותיקי הקיבוץ וחברי הגרעינים שמבחוץ מבקשים להקים אתר לציון הקמת הקיבוץ ומייסדיו.
בהמשך מצ"ב תוכנית מיתאר והסבר להקמת האתר שיקרא "אוהל ראשונים "
מיקום האתר מתוכנן לפינה בין קצה חניית הרכבים התחתונה של חדר האוכל והכביש צמוד לכביש העולה לאורך הזיתים. זה גם היה המקום ההיסטורי בו הוקם האוהל הראשון.
הכוונה שבאתר יהיה מקום לתליית תמונות מהעבר ולוח זיכרון שיכיל את שמות חברי גרעין המייסדים ושמות כל גרעיני ההשלמות שהשתתפו בבניית קבוץ נחשון עד היום.
העלות הכוללת להקמת האתר כ 200,000 ש"ח.
כהשתתפות בעלות מימוש הפרויקט ביחד עם הקיבוץ, נעשתה פנייה לחברי גרעין המייסדים וכמו כן למוסדות ציבוריים ולגופים פרטיים לתרומות ולעזרה במימון הפרויקט, אנו כרגע בתוך תהליך גיוס הכספים ואישור הפרויקט על ידי הנהלת הקיבוץ על המיקום והעלויות. המטרה היא להיות מוכנים לל"ג בעומר.
את האתר עצמו יבנה גרשון היימן שהיה חבר בגרעין "שריג" בשנת 1968.
ברחבי הארץ פזורים 35 פסלים אורבניים וסביבתיים של היימן ו-18 אנדרטאות לזכר חללי מערכות ישראל ולזכר קורבנות השואה.
כיום בעל סטודיו בבאר טוביה.
http://gershon-hayman.co.il/index.php?n=2542
קבוץ נחשון –
הוועדה המכינה - עופר, דרור, זאבן, נעמה, שדמי, יוסי מוצניק ז"ל
בברכה
זאבן - 0505294198 zebanbl@gmail.com
על סדר היום
לתמונות הקודמות
