באפריל-מאי 2025, אזור הרי ירושלים, ובתוכו אזור לטרון, חווה גל שריפות נרחב וקשה. השריפות, שהתפשטו במהירות בשל תנאי מזג אוויר יבשים ורוחות חזקות, איימו על יישובים, שטחי יער ומוקדי מורשת באזור.

מנזר לטרון פונה מאנשים בשל הסכנה. צוותי כיבוי פעלו באזור ואף הוזנקו מטוסי כיבוי כדי לסייע בבלימת האש סמוך למנזר. למרות שהיה חשש כבד מהתפשטות האש למבנה עצמו, נראה כי למנזר עצמו לא נגרם נזק פיזי משמעותי  אך השטחים מסביב ספגו נזק רב. דיווחים שונים ציינו כי האש כילתה שטחים נרחבים של צמחייה ויער באזור לטרון, כולל שטחים ממערב, מזרח ומאחורי המצודה הסמוכה למנזר.

 מנזר לטרון, השוכן בלב אזור יערני וסמוך לצירים מרכזיים, מצא עצמו במוקד סכנה. עם התקדמות האש, התקבלה החלטה על פינוי כללי של יושבי המנזר כצעד מנע חיוני להבטחת שלומם. במקביל, צוותי כיבוי רבים, בסיוע מטוסים, הוכוונו לאזור כדי להגן על המנזר מפני פגיעה ישירה.

 השריפות כילו עשרות ואף מאות דונמים של צמחייה, כולל שטחים נרחבים ממערב, ממזרח ומאחורי יד לשריון. עשן סמיך כיסה את האזור ופיח התפשט למרחקים. השיקום האקולוגי של האזור צפוי לארוך זמן רב.

 למרות התמונות הקשות של האש המשתוללת סביב, והחשש הכבד לגורל המבנים ההיסטוריים, מאמצי הכיבוי המרוכזים הצליחו למנוע נזק פיזי מהותי למבני מנזר לטרון עצמם. המנזר ניצל, אך נוף הסביבה השתנה באופן דרמטי.

באופן מפתיע, לשריפה הייתה גם השפעה לא צפויה בעלת חשיבות היסטורית-ארכיאולוגית. בעקבות כילוי הצמחייה העבותה, נחשפה קומה תחתונה של "לטרון דה שבלייה" – שרידי מבצר צלבני או מנזר קדום יותר. קומה זו נחשבה חבויה או נסתרת במשך שנים רבות, וכילוי הצמחייה מעליה אפשר את גילויה מחדש. גילוי זה מדגיש את עוצמת השריפה ואת האופן שבו אירועי טבע קיצוניים יכולים לחשוף מידע חדש על ההיסטוריה והמורשת של המקום.

האירוע הדגיש שוב את פגיעותם של אתרים היסטוריים ואתרי טבע לאירועי קיצון אקלימיים, ואת חשיבות המוכנות והתגובה המהירה של כוחות ההצלה.

מנזר לטרון, הוא מנזר טרפיסטי השוכן באזור אסטרטגי ועשיר בהיסטוריה. המנזר הוקם בשנת 1890 על ידי נזירים צרפתים, על שרידיו של מבצר צלבני עתיק.
 
המקום שימש בעבר כעמדה אסטרטגית חשובה בתקופה הצלבנית. שרידי המבצר הצלבני, "לטרון דה שבלייה" הם עדות לכך.

הקמת המנזר הטרפיסטי: בסוף המאה ה-19, קבוצת נזירים טרפיסטים מצרפת רכשה את השטח והקימה עליו את המנזר. אורח חייהם של הטרפיסטים מאופיין בשתיקה מוחלטת (ומכאן "מנזר השתקנים"), עבודה פיזית, תפילה עמוקה והסתפקות במועט.

כלכלת המנזר: המנזר מתפרנס בעיקר מגידול גפנים וייצור יין ושמן זית איכותיים, הנמכרים בחנות המנזר. היינות של לטרון ידועים באיכותם.

מיקום אסטרטגי: מיקומו של המנזר, על כביש 3 לירושלים (הדרך ההיסטורית לעיר) ובסמוך לצומת אסטרטגי, הפך אותו לנקודת ציון ידועה. האזור היה זירת קרבות משמעותיים במלחמת העצמאות.

 אתר זיכרון: כיום, סמוך למנזר, נמצא אתר "יד לשריון" – אתר הנצחה לחללי חיל השריון ומוזיאון טנקים, המדגיש את החשיבות ההיסטורית של האזור.

השילוב של הקדושה והשלווה של המנזר עם ההיסטוריה הצבאית והקרבות שסבבו אותו, יוצר ניגוד מעניין ומרתק במקום.

ייצור היין במנזר לטרון הוא סיפור מרתק, המשלב מסורת עתיקה, איכות בלתי מתפשרת ואופי ייחודי למנזר טרפיסטי.

המנזר הטרפיסטי בלטרון, כמו מנזרים רבים ברחבי העולם (ובעיקר באירופה), עוסק בחקלאות לצורך פרנסה עצמית וכחלק מהפילוסופיה של "תפילה ועבודה" (Ora et Labora). ענף היין הוא אחד החשובים והמפורסמים ביותר של המנזר.

היסטוריה קצרה של ייצור היין: הטרפיסטים שהקימו את המנזר ב-1890 הביאו איתם ידע וניסיון עשיר בגידול גפנים וייצור יין, שהיה נפוץ במנזרים הטרפיסטים באירופה במשך מאות שנים. כבר מראשיתו, המנזר הקים יקבים וכרמים, והמסורת נשמרת עד היום.

 קיבוץ נחשון, שהוקם בשנת 1950, שוכן בסמיכות גאוגרפית למנזר לטרון. במשך השנים, למרות ההבדלים הגדולים באורח החיים (קיבוץ חילוני מול מנזר דתי-נוצרי), התפתחו בין הצדדים יחסי שכנות טובים, המבוססים על כבוד הדדי ורצון לדו-קיום בשלום.
 

שלום לכולם, 

איזה חג עבר עלינו!  יוצא דופן בצורה שלא תיאמן. ברגע אחד עלינו לבית הקברות להתחבר ולהתייחד, ורגע לאחריו כבר היה עלינו לנטוש את ביתנו מבטחנו ולהשאירו מאחור. במזל שכל האירוע הסתיים במהרה. 

מרגיע לדעת שהקיבוץ התנהל במקצועיות רבה, תקתוק שלא מבייש שב״כ  - עם ניצוח של חן מנהל הקהילה ושי היו״ר, צוות החירום שכולל ראשי ענפים, תמיר וכיתת הכוננות שעבדו בשיתוף פעולה מדהים אחד עם השני. כך שבתוך חצי שעה עד שעה מרגע הפינוי הקיבוץ היה בתנועה ובתוך זמן קצר יחסית היה מפונה כולו.

ובתוך כך אני רוצה להודות באופן אישי לנעמי לביא רכזת בריאות ורווחה שלנו, יפעת שפטס (שבזמן החירום החליפה אותי), אורית ויזל וטל חג׳בי - כולם תיפקדו בצורה מדהימה מול הוותיקים, הבודדים, הצרכים המיוחדים, שדאגו להם, הרימו טלפון, ווידאו שהתפנו, דאגו למקומות פינוי נוספים לפי מצב, תרופות, קשר עם בני המשפחות , קשר בזמן אמת עם עו״סיות הרווחה של מטה יהודה ועוד. אירוע שנוהל באופן מופתי ומרשים. כמובן שיש עוד אנשים שהיו שותפים. מתייחסת לותיקים!
 
איזו קהילה מדהימה יש לנו!!

וכמובן ה״על האש״ של העצמאות שארגנו בתרבות ועל ידי כך החזירו את החוסן אלינו.. וגם הראו להם שאם כבר להרים אש אז לארוחת טובה וקהילתית.

שלומית קודרין

יום רביעי 30/4/25 – יום ארוך, שכנראה לא ישכח ע"י חברי ותושבי קיבוץ נחשון. בשעה 11 בבוקר התכנסנו בבית הקברות לציין את הטכס המסורתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ברקע ידענו על השריפה באזור נווה שלום. לקראת סיום הטכס לקח חן מנהל הקהילה את המיקרופון מידיה של אורלי מנחת הטכס והודיע: "למרות שהאש רחוקה מאתנו צוות הכוננות של נחשון מוכן לטפל בכל איום שיתפתח".

בשעה 11:48 מדווח יואב בארי ש"יש ניידת בקיבוץ והתושבים מתבקשים להתכונן לפינוי".

11:50 שי כהן מדווח: "התקבלה הוראת פינוי לנחשון, בשלב זה לבית העם בטל שחר אוטובוסים יגיעו לאיסוף ליד הסובה, אפשר להגיע עצמאית, מציע לבצע באופן רגוע בלי לחץ."
אנחנו בבית מתאמים יציאה ברכב לטל שחר. בדרך לאיסוף אחד הילדים מתנפל עלינו קצין ממג"ב ומפנה אותנו ליציאה מהירה. את החתול אנחנו משאירים בחוץ. יודעי דבר אומרים עליו "שהוא לא פרייר" כלומר הוא יודע להסתדר.

ב- whatsappחברים שואלים לגבי בעלי החיים שלהם, על תרופות ששכחו לקחת, גז שנשאר דולק ועוד.

אנחנו בטל שחר. נרשמים אצל העוס"יות של המועצה ומתמקמים באחת מפינות האולם בבית העם. נשות טל שחר, המאורגנות לכל קריאה, מגיעות עם סלים מלאי כל טוב. חני (מטל שחר) מביאה את עוגיות החלבה המפורסמות שלה, שמתדלקות בדרך כלל את צועדי שביל ישראל של המועצה.

העיתונות מסתערת על המפונים, ברנו טגניה מראיין את עליזה ודן, ערוץ 13 נותן פייט ושולח לשטח את ג‘וש בריינר.

12:28 ניר עלי (חבר בכיתת הכוננות) מדווח  - "עדכון משטח - האש נעצרה בגשר נחל נחשון, יש מספר כבאיות במקום ולפחות מסוק אחד, הכל בשליטה אבל הרוח חזקה וצריך להיות ערוכים!"

13:17 – צמד היואבים, (בארי וחג‘בי), חברי כתת הכוננות, מציעים עזרה לזקוקים.

14:09 – חן – מנהל הקהילה מדווח – "עדכון מצב, נכון לעכשיו הרוח שינתה כיוון לכיוון משמר איילון, ישנם מספר מוקדי שריפה פעילים עדיין באזור נווה שלום, המנזר ואחרי מיני ישראל, ובשלב זה אין איום על הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות יחד עם כוחות הביטחון עובדים קשה על מנת להשגיח ולהתכונן. הקיבוץ פונה במלואו בשלב זה. נעדכן שוב בהמשך".

15:52 – הודעה מהחמ"ל: "יש סיכוי סביר שלא נוכל לחזור הלילה לישון בנחשון. אנחנו מנסים למפות צרכים ולתת מענים בעיקר למבוגרים שבינינו. אבל גם אם עולה צורך אצל יתר חברי הקהילה, נשמח לדעת. אנא מלאו את הטופס הבא. עבורכם ועבור כל בני משפחתכם".

16:18 מגיעות הודעות על להבות בלטרון ויד לשיריון.

17:00 – בעקבות הפרסום על פינוי נחשון מתחילות להגיע הודעות על הזמנה לאירוח. אנחנו הוזמנו להתארח אצל בן דוד בקצרין. אנחנו, משפחת בן-הלל שמים פעמינו לתל אביב כדי להתארח אצל בני משפחתנו העירוניים. כמובן שעוקבים באדיקות על הנעשה בנחשון ושמחים על התיפקוד המיטבי של הקהילה ובעלי התפקידים. למרות הכל בגינה הסמוכה, התלאביבים חוגגים את יום העצמאות ברעש רב עד השעות הקטנות של הלילה.

17:00 – חברים שמנסים לחזור לנחשון להביא את הדברים ששכחו לקחת, נתקלים בחסימה בצומת נחשון.

20:34 – חן – "למרות הרבה שמועות שרצות בכל מיני ערוצים, הקיבוץ שלנו עדיין מפונה והחזרה אליו אסורה. את הקיבוץ מאבטחים חברי וחברות כיתת הכוננות שלנו יחד עם כח של משמר הגבול שהגיע על מנת לסייע לנו בהגנה. במידה ויש חברים שזקוקים לתרופות או ציוד דחוף אחר, מוזמנים לפנות לחברי כיתת הכוננות ונשמח לסייע. שיהיה לילה שקט".

22:32 -שי כהן – "ניתן רק לחברי נחשון לחזור לנחשון". בצומת נחשון בודקים תעודות הזהות.

יום העצמאות

07:32 – רן פותח סדרה של תודות לכוחות שנשארו בקיבוץ ותיפקדו בצורה מיטבית. "קהילה יקרה מנהליה הנפלאים. תפקדתם למופת...גאה להיות חלק מהקהילה הזו".

08:08 – יפעת: "אתמול הייתה לי הזכות להצטרף לכיתת הכוננות הנפלאה שלנו. מיובל שיר שרק לפני רגע השתחרר. ועד ניר עלי ׳הפנסיונר׳ שיותר צעיר מכולם. כאשר תמיר כהן מנהל אותה ביד רמה, סבלנות ומקצועיות. ושי כהן וחן נאמן -המנהלים, בחשיבה רחבה חושבים על כל פרט. חוץ מההומור הרב שיש בקבוצה הזאת. יש מעל 20 חבר׳ה שנכונים לעזור ולתת בכל תרחיש. הערב הסתיים בתחושת ביטחון, גאווה ושייכות לקהילה נפלאה".

10:58 שי כהן : "מבקש להביע הערכה ותודה לכל אחד מחברי כיתת הכוננות וחברים נוספים שהצטרפו לסייע ולתת את כל מה שצריך כדי לשמור על הקיבוץ שלנו. גם באירוע הזה, שוב בא לידי ביטוי כוחה ואיכותה של קהילת נחשון. תודה למושב טל שחר, לקבוצת יבנה על האירוח, למג"ב ולמועצה שתפקדו באופן אחראי ומקצועי. תודה לאורית ויפעת על ההתגייסות וניהול החמ״ל והתיאום בין כולם, לעירית פלג ואבנר מנשה שעלו על השופלים והרחיקו את הסכנה, לתמיר שריכז, לחן נאמן שנכנס בטבעיות, בשקט ובחן.. לניהול האירוע ולכל מי שסייע. מרגש היה לקבל את הפניות הרבות של קיבוצים, של התנועה, של משקי דרום ועוד רבים שהציעו סיוע. אנו נפיק לקחים ונבחן בהקדם אמצעים לחיזוק ההגנה על הקיבוץ במצבים אלה. חג עצמאות שמח!

11:00 – חוזרים לנחשון, פורקים את הציוד ומתארגנים להמשך היום. את החתול שהשארנו בחוץ מצאנו בתוך הבית. כנראה אחד המגבניקים ראה את תחנוניו לחזור לבית ולא עמד בתחינות ופתח לו חלון והכניסו. 

תמה יממה מאתגרת!

גל השריפות
שלום ובוקר טוב.

על רקע  השרפות והחשד להצתות בימים האחרונים ולאור העובדה שמזג האויר לא ישתנה לפחות עד יום שלישי, אנו ממליצים לקיבוצים להגביר ערנות במרחב המשקי, בשדות ובשטחים החקלאיים, בשטחים הפתוחים בתוך ובסמוך לקיבוץ.

גלו עירנות

שבת שלום
דותן רזילי
מנהל מחלקת הבטחון בתנועה הקיבוצית

לתושבי נחשון שלום,

בעקבות האירועים המתרחשים בארצנו אנו מתבקשים להיות ערניים למתרחש מסביבנו ולהודיע ל 102 על כל אירוע .

במידת הצורך קיבוץ נחשון ייערך ויפעל בהתאם להנחיות של כוחות הביטחון ולוחמי האש כל זאת בתיאום עם רכז הביטחון ומנהל הקהילה.

ביום ג‘ בערב חזרה אורה גלעד, תושבת נווה שלום, לביתה. היא הבחינה שחתולתה חסרת מנוחה. היא חשבה שהיא פשוט רעבה וצמאה. אבל גם לאחר שנתנה לה אוכל ומים שמה לב שהיא עדיין לא שקטה. במקביל, היא הרגישה בריח של משהו שרוף, אבל היא לא התרגשה מכך, שכן ביתה נמצא סמוך ליער, ומדי פעם נוהגים מטיילים לעשות על האש, והריח חודר לביתה בדרך קבע. לפיכך היות והייתה עייפה, פרשה למיטתה, כדי לקום למחרת ליום חדש.

לאחר זמן מה שמעה הלמות דפיקות עזות על דלת ביתה. מכיוון שהיא כבדת שמיעה, ומכשיר העזר הונח אחר כבוד לצד המיטה, הבינה שהלמות כזאת משמעותה שקרה דבר לא רגיל. היא קמה ממיטתה והציצה בחלון הגדול הקבוע בקיר ביתה הפונה ליער, ומראה מבעית נגלה לעיניה. גל של אש התקדם לעברה, ואיים לכלות כל העומד בדרכו.

אורה מיהרה לצאת מביתה, שם נאמר לה שלקח להם זמן רב להעירה, ולכן הגבירו את קצב ועוצמת הדפיקות. בדרך כלל אורה אינה נוהגת לסגור את ביתה בלילה, אבל הפעם, בגלל הרוחות, נעלה את הדלת במנעול כדי שלא תיפתח ושהחתול לא יצא מהבית.

המפונים מהבתים, שבשלב זה היו אלו שגרו בסמוך ליער, פסעו לכיכר בכניסה לכפר. המטופלים בילדים ירדו עמם לבתי תושבים אחרים, שגרו רחוק יותר מהיער. אורה מציינת, שהמפגש במקום הכינוס הפך למעין מפגש חברתי, שכן אנשים פגשו ידידים, שלמרות שהם גרים באותו מקום, יוצא להם להתראות עמם לעתים רחוקות. כששמעו שלא לקחה מאומה מביתה היה מי שהציע לה לקפוץ לביתה ולקחת דברים בסיסיים, בעיקר תרופות. אורה אמרה שאין צורך. כל עוד יש לה חפיסת סיגריות בכיס, היא לא צריכה שום דבר.

אורה מציינת לשבח את צעירי הכפר, שמיד כשהתברר המצב, רצו והגנו על הבתים הקיצוניים בפני האש המאיימת. אבל האש לא נכנעה, והכוחות הרשמיים נתנו הוראה לפנות את נוה שלום מכל תושביו. אורה עלתה על מכוניתה, ונסעה לאלונית שבצומת לטרון. שם הצליחה לנמנם, אולם הודעת ווטסאפ, שבה נשאלה היכן היא נמצאת, העירה אותה. כנראה מתוך רצון לוודא שלא נשאר אף תושב בישוב.

לאחר זמן מה החליטה לעלות לנווה שלום, כדי לקחת את התרופות. בהגיעה לעליה לישוב, שמה לב שבשדה ערוכים שורות של אוהלים ועשרות כבאים מסתובבים באזור. זאת הייתה השריפה הראשונה בתוך גל השריפות, ולפיכך הוזרמו למקום כוחות רבים. היא המשיכה לנסוע, ובחורצ‘יק צעיר ונחמד עצר אותה, ואמר לה בחביבות: "סבתהל‘ה אי אפשר להמשיך ולנסוע". כל הסבריה שהיא זקוקה לתרופות עלו בתוהו. בצר לה החליטה הפעם לנסוע לתחנת הדלק בצומת נחשון. לתדהמתה פגשה במקום את מרבית שכניה, שבחרו לבלות שם. למרבה אכזבתה גם על מכונת הקפה עבר לילה קשה, ולא נשאר קפה... במצב זה, בו הדרכים חסומות והקפה אזל החליטה אורה לנסוע אל אחותה ביהוד.

ביום ד‘, כששמעה שניתן לחזור לישוב, שמה את פעמיה אל ביתה. במהלך הנסיעה והטיפוס לנווה שלום, עשתה לעצמה הכנה נפשית לקראת המראות שאמורים להיגלות לעיניה. אבל להפתעתה, עם כניסתה לישוב, הכל עמד על תילו, ללא כל זכר ללילה הסוער שעבר על הישוב.

אורה גלעד, תושבת הישוב נווה שלום, מגיעה מדי יום שישי לספריה בנחשון, ולאחר שהיא בוחרת כמות לא מבוטלת של ספרים, היא מצטרפת למנהלות הספרייה, נעמה ברזילי ולאה בכר, ולחברים נוספים, קבועים ומזדמנים לכוס קפה ולכיבוד. הפורום הנכבד דן על ענייני היום בקיבוץ ובעולם. הפעם עמד במרכז סיפורה המרגש של אורה.