גרעין נחשון, טוב, אני הבת הראשונה של גרעין נחשון. תמיד אמרו לי ככה.. ביום הולדתי תלו פתק על לוח המודעות מזלטוב לגרעין נחשון.. כל הילדות גדלתי על המשפט הזה והאמת? אף פעם לא ידעתי מה לעשות איתו.. והנה - עכשיו - אני פה! סוף סוף אני מממשת את התואר! באתי לברך את גרעין נחשון!
בשנת 1963 - ילדים בסוף י‘ב, הגעתם לקיבוץ צעיר עם בעיות כלכליות וחברתיות ולאחר גל עזיבות אך יחד עם זאת קיבוץ תוסס שכבר אז הורגש בו ה-"משהו המיוחד הזה"הייתם גרעין גדול וחזק, מדור חדש, והבאתם אתכם משב רוח צעיר, קצת שונה מהמקובל בנחשון עד שהגעתם. עד היום, אני חושבת שהרבה מהייחוד של נחשון, הרבה מהפתיחות שיש בנחשון - הגיע אתכם.
הקבלה של אדם כאדם - המקום שניתן לרעיונות קצת שונים, ליצירה..שמתם דגש על התחשבות בפרט.וויכוחים אין סופיים על שוויון וזכויות הפרט מול החברה,פתיחות לצרכים אישים. הנהגתם ״ ימיי אומנות״ "שנת חופש" לימודים אקדמיים לכל אחד, ( ללא קשר לצרכיי הקיבוץ ) הצעות חוק חדשות, ועוד...שלא לדבר על תרבות הבידור.. מוסיקה, הופעות, ומסיבות שיחד עם שנות ה 60‘ פרחו פה..אין ספק שהגעתם לנחשון ואי אפשר היה להתעלם מכך!רציתי להזכיר את שצ‘ופק, שלא רק שהיה חלק בלתי נפרד כל יום בבילוי אצלנו בבית, אלא גם דמות חשובה ודומיננטית בגרעין, בקיבוץ, ולאחר מכן גם בגרעינים צעירים חדשים נוספים שהגיעו לנחשון. שם דבר – שצ‘ופק – חסר פה מאוד! ,
רציתי לאחל לכל ההורים שלי, קודם כל – מזלטוב!כל הכבוד. כולכם - בלי יוצא מהכלל - לא נראים 70!!!..כולכם על הרגלים כולכם בפוקוס ( בערך..).לוויתי אתכם כל חיי..
ותכלס? גאה להיות פה בנחשון היום. גאה בתואר שהענקתם לי ומקווה שגם אתם מסופקים מהיצירה.. חזרה
ערב טוב לכל חברי נחשון, למגדול ועד קטן, לוותיק ועד זה מקרוב בא – שנה טובה ומלאת שמחות והפתעות, שנה של קליטה וצמיחה, של תרבות ושמחה.
ולכם, בני השבעים, בשם כולנו, חג שמח ויום הולדת נהדר!
ואלה שמות הכלות והחתנים של הערב, לפי סדר אלפא-ביתי:
אריאלה, גיורא, גילה, דן, יעל, יענקל‘ה, לזר, מוטקה, משה, עליזה, ענת, קיש, רותי, רחל, רן, שלומית, שמואל ותמי – שמונה-עשר במספר. למרבה הכאב, שצ‘ופק וחווה אינם איתנו, וכל אחד מהם יקר וחסר וזכרו חקוק על לוח הלב.
ותיקי נחשון, דור המקימים, חרתו על דגלם: "לא עייפי דרך, אלא מפלסי נתיב".
אתם, אנשי גרעין נחשון ובני זוגם והמצטרפים שהיו לחלק בלתי נפרד מהמקום, הנכם, במובנים רבים, לא רק ממשיכי דרכם, כי אם גם מחדשי דרך וסוללי נתיבים נוספים, חברים ערים ותוססים, בעלי חזון ויזמה. ידעתם להגיב על אירועי הזמן מתוך תפיסה מגובשת של אופי החברה שביקשתם לקיים, להעצים ולגדל בה את דור ההמשך. הזרמתם לקיבוץ דם חדש ורוח צעירה, מקורית ונועזת של קדמה. הצמחתם מתוככם דמויות של מנהיגים טבעיים, שהשכילו להוקיר ולטפח את חשיבות המימוש העצמי להעצמת הכלל כחברה שיתופית נאורה, והטביעו את חותמם על חבריהם, על הבאים אחריהם ועל אופי הקיבוץ כולו.
בחרתם בנחשון כבית לחיים, וחלקכם כבר רואים בו את נכדיכם מתקרבים לגיל שבו הגעתם אתם לכאן. החג הזה שלכם, שהפכתם לחג לכולנו, הוא עדות לייחוד וליחד המיוחדים לכם, פרי פאר של אנשים צעירים ברוחם, שלא נס לחו וטעמו הנפלא שמור עמו, גם בהגיעכם לגיל שבעים.
אם, אכן, "בן שבעים לשיבה" כדברי המשנה, כי אז אתם ממלאים את המושג "שיבה" בתכנים חדשים ורעננים.
בשם כל חברי נחשון, אני מבקשת להודות לכם על מה שהייתם ועודכם עבור כולנו במשך למעלה מחמישים שנה, ולברך אתכם ברוב בריאות ושמחה, לשנה הקרובה ולשנים שעוד תבֹאנה. שמרו על עצמכם והמשיכו להתחדש ולהתברך בעשייתכם. יום הולדת שמח!בברכת חזק ואמץ! קיבוץ נחשון חזרה
לכל גילָאֵי השבעים שלנושעד הֵנָה הִגיעו בּנִבכֵי החייםמה לעשות ואיך לא לטעות תוהיםואיך הַכֹּל לֶקַבֶּל ועַל כְּלוּם לא לִקבוֹל.
אם כן, בן השבעיםאם כן, בת השבעיםאל תלכו סחור סחור סַבִיב לַגילכי קַבּלוּהוּ בּרוּח שמחה וַגִיל.
קודם כל אתם סבא וסבתאאוהבים ומפנקים, נהנים, משתעשעים.נַחַת שִמחָה רווּ מנִכדֵיכֵם הקטנטניםאותם יצורים שְלְאַהַבתכֶם צְמאים.
אַל תִרטְנוּ, אַל תִרגְזוּ.בני הַשִבעיםכי הֶיוּ באושר שמיים וארץשְֹבֵעִים.
כן, כן. בני השִבְעיםזהו הגיל לאתנחתא.טְלוּ וּקְטוֹפוּ לכם פֶּרַח מִן הֶשָדֶה הַיְשֶרשָׁאָפוּ מְלוֹא ניחוֹחוֹוְאִמְרוּ: אָהָה ! איזה אביב?
אביב? קרנבל של פרחים? לא, כי ראש השנה לָפֶתַח !עם הפירות, עם הדגים.גם לזאת יש סיבה לעלוז –
"שנה טובה" ו"יום הולדת שמח" שִבְעימְ‘ניקים !!!חזרה