ביום א‘ באדר שנת תש"מ, 18 בפברואר 1980, בעלון "על הרכס" מס‘ 9, פורסם מכתב של אדם דתי שגר באלון-שבות בגוש-עציון, אל מערכת העיתון "הד החינוך", ובו הוא מלין על מצב החינוך (פריט 4642 בארכיון).

לכבוד מערכת "הד החינוך" (רח‘ בן סרוק 8, תל-אביב).
א.י.,
נדמה לי שציבור גדול של מחנכים ימצא עניין במעשה שקרה לי אתמול, בנוסעי מירושלים לכיוון אשדוד. סמוך ללטרון, כאשר ירדתי מהכביש לכיוון צומת-ראם, אספתי לתוך מכוניתי טרמפיסט, בחור בן 18-17, שביקש לנסוע לקיבוץ נחשון. בדרך נכנסתי עמו לשיחה, והוא סיפר לי שהוא בן קיבוץ. שאלתי אותו אם הוא יודע על שם מה נקרא הקיבוץ "נחשון", והוא כמובן השיב לי - על שם "מבצע נחשון". המשכתי לשאול אותו: "ועל שם מי נקרא המבצע "מבצע נחשון"?- לא ידע להשיב, ושיער שזה על שם מפקד המבצע או מתכננו. שאלתי אותו אם הוא שמע אי-פעם על נחשון בן-עמינדב, נשיא מטה-יהודה. לא, הוא לא שמע מעולם שם זה (כנראה חשב שכוונתי למועצה-האזורית "מטה-יהודה" השכנה). שאלתי אותו אם הוא מכיר את המושג "קפיצת נחשון". כן, הוא מכיר היטב מה זאת "קפיצה נחשונית", אך לא ידע להסביר מדוע העפלה נועזת, ראשונית, נקראת כך.
שאלתי אותו אם הוא שמע פעם על קריעת ים-סוף. לא, מעולם לא שמע על כך(!), סיפרתי לו על האגדה שבעת יציאת בני ישראל ממצרים, נחשון בן-עמינדב קפץ ראשון לים-סוף, ורק אז נקרע הים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים - ו"מבצע נחשון" היה ה"קפיצה הנחשונית" לפתיחת הדרך לירושלים בעת מלחמת-השחרור.
ובכן, מעשה זה קרה בחודש שבט תש"מ במדינת-ישראל - והבחור הצעיר לומד ללא ספק בבית-ספר תיכון-קיבוצי בכיתה גבוהה, או אולי אף סיים בית-ספר כזה.
האמנם מתחילים תולדות עם-ישראל ב"מבצע נחשון" ולא ב"קפיצת נחשון"?

אלחנן שמואל, אלון-שבות, גוש-עציון

מירה מאיר הרימה את הכפפה שנזרקה לעברנו, ושלחה תשובה ל"הד החינוך" עם העתק לאלחנן הנ"ל ברוח זאת: 
מדובר כנראה בנער המתקשה בלימודיו, שכמוהו יש בכל חברה, ולכן אין להביא מכך ראייה ואישור להכפיש ציבור שלם. ואם עד עכשיו גרסנו שנסיעה בטרמפים מסוכנת רק לנערות, הנה מסתבר כי היא מסוכנת גם לנערים...

הערות למקור השם מבצע נחשון עפ"י הוויקיפדיה.

שמו של הקיבוץ הוא כשמו של מבצע נחשון שהוביל לפריצת המצור על ירושלים במלחמת- העצמאות.

מבצע נחשון הוא מבצע במסגרת מלחמת-העצמאות, שהחל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל. מטרתו היתה לפרוץ את המצור על ירושלים, יצירת ציר מאובטח, ארגון, ביצוע, העברה ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. יש מקורות המצרפים את מבצע הראל, שיצא לדרך מיד עם סיומו של מבצע נחשון והתרחש בין ה-15 ל-21 באפריל, ומרחיבים בזה את מבצע נחשון. במהלך הדיון על הכנת המבצע החליט יגאל ידין לקרוא למבצע בשם "נחשון", על שם נחשון בן-עמינדב, שלפי האגדה‏^[1] קפץ ראשון לים-סוף. יותר מאוחר, אנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שנהרג בצובה, בלא שידעו כי המבצע כבר נקרא כך קודם.