התכנסנו  במועדון  כהרגלנו מדי חודש. נכחו כ 32 חברים. במרכז  המועדון עמד שולחן ארוך ערוך בטוב טעם, נרות חנוכה במספר חנוכיות, מטבעות שוקולד,  סופגניות ושאר כיבודים. חולקו שירונים ופצחנו בשירי חנוכה. 
לאחר הקראת שיר על ידי נעמה, נערכה הרצאה של שאול גבעולי כשהנושא - חנוכה ואקטואליה.

שאול המבוגר מאתנו במספר שנים היה המדריך של גדוד "היער" המפורסם בתל-אביב  ממנו נותרו בנחשון: יוסי  מוצניק,  נעמה ברזילי, מירה  מאיר, גרי אורטרגר ואברהם נווה.

 שאול שימש כקצין חינוך ראשי בצבא, היה מושל צבאי של אל-עריש ושכם והתייחס בדבריו  לאירועים בהם היה שותף במסגרת תפקידו. בראשית  דבריו התייחס  לחג  החנוכה,  חג האורים וחג הגבורה. מתתיהו ומרד החשמונאים וכן יהודה המכבי וניצחון היהודים על  היוונים.

יהודה המכבי הפך לסמל הן באורטוריה של הנדל, ובספר "אחי  גיבורי  התהילה" וכשהמרשל  הצרפתי הוכרז  כגבור מלחמה הוגדר "כיהודה המכבי."

 הייתה  התייחסות גם לפרשת השבוע המספרת את ספור יוסף ואחיו. בהמשך סיפר על  פעולות בהם השתתף במסגרת תפקידו הצבאי, כששם  דגש  על  שמירת זכויות הערבים  הפחתת עלבונות ומניעת אלימות.

כשהוצא  לו תפקיד של מושל שכם הייתה התנגדות בגלל היותו ליברלי מדי. שאול נתן  מספר דוגמאות ליחס הבוטה המשפיל והמעליב כלפי הערבים - הן במעברי הגבול והן בהקמת גדר ההפרדה באזור מבשרת ציון ובשאר אירועים.

בתקופת מוטה גור שימש כמפקד הרצועה ובין יתר העוולות נתנה הוראה 
להרוס 14 בתים  באל-עריש , כתגובה על רצח יהודי אחד. כשנתנה הוראה להרוס  בית ספר הפעיל את כל  מאמציו למנוע עוול זה  למורת רוחם של נותני הפקודה ביניהם גנדי (רחבעם).

 מצבינו  בעולם  מתערער והאיום  על  יישובי עוטף עזה, (שאול היה  בעבר  חבר  קבוץ  נירים) הולך  וגובר,  העובדה שאבו-מאזן  לא נחשב כפרטנר לשיחות שלום רק מעצימה  את  הבעיה. שאול התייחס גם ל"כיפת  ברזל"  -  שמנעה קורבנות רבים וגם כאן היה וויכוח  נוקב שלא לאשרה מסיבות כלכליות ופוליטיות.

יש  לצרוב  בזיכרון שהטרור לא משתלם  שלכל פעולה  צבאית  יש  יתרונות  וחסרונות ושניתן  למצוא  פתרון  לשם  כך  יש  למצוא מנהיגים אמיצים.

וכדי לאשש  סברה זאת נתן מספר דוגמאות של מדינות שלאחר סכסוך של שנים מצאו  את הדרך לפתרון. כגון דרום אפריקה, ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה וכן  בצרפת בתקופת  דה-גול.

הערב הסתיים כשכולם עוזרים בסדור המועדון - המתנות למציינים יום הולדת בחודש זה  חולקו בחדרי החברים.
  הגב

ביום רביעי 24/12/14 במסגרת ערב של הוורנדה ירצה שאול גבעולי על נושא הנמצא בתחום התמחותו.

שאול גבעולי היה המדריך של גדוד היער במשך קרוב לשבע שנים. גדוד היער היה הגדוד של חלק מוותיקי נחשון, שהיו בקן השומר הצעיר, ( קן מרכז שהיה בצומת הרחובות בוגרשוב-קינג ג‘ורג‘). נמצאים היום בנחשון מגדוד זה: נעמה ברזילאי, יוסי מוצ‘ניק, אברהם נווה וגרי אורטרגר. ותיקי נחשון שמרו לאורך כל השנים על קשר עם שאול. כאשר הוקמה הוורנדה, הזמינו את שאול מדי שנה בחג החנוכה לערב הוורנדה, בו צוין חג החנוכה. שאול מצידו נענה ברצון להזמנה ותמיד מעניין לשמוע אותו מספר, (תחום שהוא מצטיין בו), בכל נושא שהוא. כאדם שעסק מרבית חייו בביטחון, והיה תת-אלוף בצה"ל, ניצב במשטרה וכיהן בתפקידים רבים באזרחות ביניהם: חבר ואח"כ כמנכ"ל המועצה לשלום וביטחון, ובהמשך היה חבר במועצה הציבורית של תנועת עתיד כחול לבן, הפועלת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של שתי מדינות לשני עמים. בערב שיערך השבוע, יספר שאול על "ליבוי או מיתון הסכסוך באזורנו". נעמה מציינת שהקן בו גידל אותם שאול, היה בראשיתו בית מגורים ששינה את יעודו לקן השומר הצעיר, לאחר שנפגע  מפצצה. מיקומו של הקן היה בסביבת מגורים צפופה. מכיוון שהייתה לו  חצר מאד קטנה נאלצו לערוך פעילות מחוץ לקן במקום שמאוחר יותר הפך לגן מאיר, ולידו היה המבנה הראשון של בית הספר בו נעמה למדה.

עוד על שאול גבעולי

ביום חמישי 28/11, נערכה במועדון, במסגרת הפעילות של "הוורנדה" הרצאה של זאבן בלוך על שטח ההפקר. להרצאה הוא נתן את השם "בין הקווים".

זאבן בהיותו חבר קבוץ נחשון היה מפקד האזור, וגם לאחר עזיבתו הקשר שלו עם  המנזר נמשך. כמפקד האזור כל תחום עבוד האדמות, הקשר עם כל הנוגעים  בדבר, וכל  הקשור  לשטח ההפקר היה בסמכותו. בראשית ההרצאה נתן זאבן חומר רקע על הקרבות באזור במלחמת השחרור. על חמשת המבצעים לכיבוש לטרון, שהייתה, מקום אסטרטגי, אבל כל הפעולות הסתיימו בכישלון.  

עם  תום הקרבות  והכרזה על  "הפסקת  האש", נעשו  ניסיונות על ידי האו"ם להסדיר  תחבורה ואספקת מים לירושלים - ניסיונות  שלא צלחו.

במאי-1949- בהסכם רודוס הוחלט על שביתת נשק והפסקת אש כללית. הסכם שכלל את  כל אזור לטרון.

בחמישה למאי 1950, עלה על הקרקע קבוץ נחשון, בגבול שטח ההפקר, במקום שנקרא אז משלט 2. הירדנים בתקופה ההיא עיבדו את האדמות בשטח ההפקר דבר שגרם לסכסוכים. ניסיונות לפטרולים  משותפים עלו בתוהו.

בשנים – 1951-1952, היו  הרבה  תקריות עם  מסתננים, גניבות, ופגיעה בקו המים. נעשו ניסיונות למנוע זאת על ידי מיקוש, מאמצים אלו עלו בנפילתו של חבר הקיבוץ דב נוידרפר שעסק במיקוש השטח.

כל אדמות המנזר נכללו בשטח ההפקר והיה הסכם בין מנזר לטרון וקבוץ נחשון לעיבוד  הקרקעות והעברת יבול שנתית.

ב-1965-  נעשה  ניסיון  לחלוקת  שטח ההפקר "דה-פקטו".

במסגרת  הסכסוכים  נעשו  ניסיונות  לגיוס  טרקטורים  רבים  גם  מצדנו וגם מצדם, לחברי  שעלבים  ניתן אישור מיוחד על ידי הרב גורן לעבוד בשבת.

בשטח  ההפקר הייתה מלחמת טרקטורים שכללה חילופי יריות  עם שני נפגעים  מצדנו.

שצ‘ופק מנחשון, וחבר מקיבוץ צרעה. בחסות  האו"ם הוכרז על הפסקת אש שלא החזיקה  מעמד ולא ניתן היה להגיע להסכם חד משמעי לגבי מעמדו של שטח ההפקר, גם התערבות   של  בתי המשפט לא  פתרה את הבעיה. הסכם אחרון  עם המנזר בחסות האו"ם היה ב-יוני-1966 והיה תקף עד מלחמת ששת הימים.

עם  גמר  המלחמות  עם  הערבים, החלו מלחמות היהודים על חלוקת האדמות הראויות  לעיבוד. תנועת  המושבים  הייתה  מעורבת  בעניין, ודרשה שטחים לעיבוד עבור המושבים, למרות שבכל השנים לפני מלחמת ששת הימים השטח עובד ע"י הקיבוצים בלבד.

ביומנו  של  אב  המנזר היה כתוב: "תוך  45 דקות נפלה מובלעת  לטרון ומצאנו  עצמנו  תחת שלטון ישראל".

המפגש הפעם היה פתוח לכלל החברים והייתה נוכחות של כ-40 חברים. וכרגיל המפגש  היה  מלווה בכיבוד ושתיה כמיטב המסורת.

 נכתב  על  ידי  דליה נווה.

כמדי חודש אנו הוותיקים נפגשים, מתנות לחוגגים יום הולדת והפעם בין היתר גם יום  הולדתי, (דליה), וזכיתי בעציץ יפהפה.

ברקע מבצע "צוק-איתן ", והכניסה לעזה. מצב הרוח ירוד וגם מספר המשתתפים, בעקבות כך קטן מהרגיל, נוכחו 24 חברים  בלבד.

נושא  ההרצאה, "סוגיות  בכלכלת  הסביבה", מפי  ד"ר חנוך  פרידמן  שעשה דוקטורט  בנושא.

בין  היתר הרצה חנוך, על: פגיעה הרסנית במערכת האקולוגית. תרבות המאיה במרכז אמריקה,  גידול  האוכלוסייה,  מחסור במזון, רעב והתמוטטות  הקהילה. פגיעה ביערות  שפגעה במערכת  האקולוגית.  פגיעה באדמה ובייצור המזון שגרמה למלחמת קיום וקניבליזם. אפקט החממה שהיה  לגורם מרכזי לזיהום האוויר. הזיהום חוצה גבולות וגורם לקונפליקט  בן דורי. ערך חיי האדם- האם קיים בסיס מוסרי להערכה כלכלית של חיי האדם. סיכונים משמעותיים שמתלווים כגון-  סרטן, שחמת  הכבד, זיהום  אוויר, תאונות  למיניהן, ועשון  כמובן. השפעת ההתפתחות  הכלכלית על גידול האוכלוסייה. הקצאת חומרי גלם הנמצאים במחסור, הקצאת תמריצים  למימוש המטרות המדיניות. זכויות  קנין, יעילות  כלכלית ובעיות סביבתיות. לסיום הערב  חנוך ספר גם על הפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה.

לאורך כל הערב הוגש כיבוד קל מלווה בשתייה חמה וקרה. כרגיל ראוי לציון עצם המפגש  החברתי גם בימים קשים אלו.

 ויבואו  על  הברכה  המארגנים.

 מרצה: עידו  יואב
הפעם  לשם  שינוי  מוזמנים  כל  החברים.

נוכחים  כ-30 חברים, ביניהם בני משפחתו של עידו וחברים משכבות גיל שונות שלא  משתתפים בדרך כלל במפגשי הוותיקים.
עידו עשה עבודת דוקטורט באנתרופולוגיה, באוניברסיטת  פנסילבניה בארה"ב.
נושא  המחקר-החוויה האנושית של בני האדם. במסגרת המחקר הוא נסע ברכבת,  באוטובוסים ומוניות ועקב אחר פעילותם והתנהלותם של הנוסעים.
המטרה הבנת בני האדם ברמה החברתית והאורבנית, מה חשוב ומה רלבנטי לנושא  המחקר.
האינטראקציה מבטאת את מה שקורה בחיי היום יום, ויחסי הגומלין של האנשים,  כיצד  הראש ממוקד בנעשה. הוא נהג לרשום ואף להקליט את שראו עיניו. לאחר מכן מנתח את  הדברים. מסקנתו הייתה שהן בתחילת הנסיעה והן בסופה יש יותר פעילות ויותר מעש וזו  אכן האינטראקציה. מה שנעשה בין לבין זו  האינטראליה, בין  היתר, התייחסות  למצבים  שבהם לא קורה כלום, אין אירועים, פעילות שלילית הגוף עובר למצבי רפיון ורגיעה ומפסיק  להיות ממוקד בחוויה.
האנשים מסתגרים ומפסיקים להתעניין בנעשה סביבם.
עם סיום ההרצאה הגיע זמן חלוקת המתנות לאלו שחוגגים יום הולדת בחודש זה. הפעם  עציצים פורחים באריזת מתנה .
לכל אורך האירוע יש כבוד ושתיה לרווחת הנוכחים.
זו  ההזדמנות לציין את המפגשים החודשיים הקבועים של שכבת הוותיקים ומילה טובה  לצוות  המארגן   .
במקביל נפגשים בימי חמישי לארוחת צהריים בחדר האוכל כולם סביב שולחן ארוך. בימי  שני נסיעה לנחם להרצאות, ולאחרונה נוספו המפגשים לעבודות המפעל, במבנה  של  המרכולית לשעבר, עבודת קלה ונעימה ושכר בצידה באווירה חברתית נעימה בהנחיתה של  נאוה נאור שעושה זאת בצורה מופלאה, ולצידה אורית ערב. שלקחה על עצמה את הטפול  בוותיקים.  יוסי  מוצ‘ניק  ופוגל ממשיכים לארגן טיולים, מעת  לעת ובסך הכול ראוי לציין  את  השותפות ואחוות הוותיקים להנאת כולנו. מקווים  להמשיך כך ככל שיינתן.

בקור  פוגל  באיים  האזוריים. כתבה: דליה נווה.

 נוכחים  25 חברים בלבד, הנוכחות הייתה דלה בהשוואה לפגישות קודמות.

החלק  האומנותי  היה לוקה  בחסר, נעמה  האמונה  על תחום זה מחלימה מניתוח, גם יוסי המארגן  והאמרגן  העיקרי  של  המפגשים נעדר הפעם. מורגש גם חסרונם של הקטעים המוזיקליים בחסות איתן ומיכל - עם עזיבתה של מיכל. ובכל זאת  הצילו  את  המצב  -  שירלי, צופיה ופוגל להנאת כולנו.

בצד, באולם שולחן עמוס מתנות לאלו שחוגגים יום הולדת בחודש זה. מזל  טוב  מיוחד  ללוטי, לציון  יום  ההולדת  ה-80 ברכות מכל הלב. גם כאן חסרה הברכה שמתלווה  בדרך כלל לאירוע  זה.

ולנושא הערב  -  סיפורו של פוגל  על האיים האזוריים בליווי צילומים מרהיבים.

8  איים המפוזרים באוקיינוס האטלנטי, בין פורטוגל וארה"ב. איים שנוצרו על ידי התפרצות של הרי  געש ממעמקי הים. אזור פחות מתויר ופחות מוכר, שונה ממה שראינו והכרנו עד כה. אדמת בזלת, וגושי לבה. צמחיה, שיחים ועצים מיובאים, גפנים שמשתרעות על פני האדמה ולא לגובה כמקובל. הרבה  מים,  כולל גשמים אך טמפרטורה טרופית זהה לכל אורך השנה.

 אזור נטול בעלי חיים. הבהמה השולטת הם עדרי פרות לחלב המשמשות לפרנסה. נופים  מרהיבים  וייחודיים. בתי התושבים ממוקמים באזורים השטוחים הקרובים למים. כל  הבתים  צבועים  בגלל  פגעי  מזג  האוויר..

בהחלט  אזור  מיוחד  ושונה  ממה  שהכרנו  עד  כה . ההרגשה  שלי  שדי  מפחיד  לגור  שם  ואפילו  לבקר,  אך האמיצים מוזמנים לטייל ולבקר שם.

ההרצאה הייתה מעניינת  ביותר, ולמדנו להכיר חבל ארץ שלא שמענו עליו עד כה.

                                                    נמסר  מפי  דליה

כתבה: דליה נווה

נוכחים 25 חברים

בנגוד לכל המפגשים הקודמים שהצטיינו באווירה טובה הפעם נעדרו האמרגנים הראשיים  -  יוסי  מוצניק  ונעמה שנעדר מטעמי בריאות, במקביל חסרו הקטעים המוזיקליים בבצוע איתן  ומיכל. מיכל עברה להתגורר בת"א וחסרונה הורגש. חסר  גם  החלק שמציין את אלו  שחוגגים יום הולדת - עם ברכות ומתנות שמתלוות בדרך כלל.

נושא הערב היה - עקרונות לבניית מערכת ביטוחית פנימית למטרת סיעוד. משה לב  העלה את הצעתו  לאחר שבדק את הנושא ביסודיות  וברר איך מתמודדים בקבוצים אחרים  בנושא  זה. עקרי הצעתו גישה קיבוצית  ושיתופית בה ישתתפו כל החברים מחיר של - 100 ש"ח לחודש להקמת קרן נאמנות לעזרת הנזקקים לכך. בנגוד למקובל בחברות הביטוח שם   יש  דרוג תשלומים לפי קבוצות הגיל השונות. דבריו נקטעו ללא הרף על ידי הערות עניניות   ופרובוקטיביות במקביל חסרה הצעת  יזהר  והמזכירות  ששוללים  את  הצעתו  של  משה.

בסכומו של דבר ההרגשה הייתה  שהנושא לא גובש כהלכה ונשארו המון סימני שאלה  ושאלות לא פתורות.

כתבה: דליה נווה 

השתתפו בערב 35  חברים

הערב   נפתח  עם  שירי  טו-בשבט בהנחיית איתן ומיכל.

מזל-טוב  וברכות  לאליעזר  ליום  הולדת ה-80. ברכות  מפי  מוניו והגשת שי בצרוף  ברכות על ידי מרים תמיר.

ברכות לאורית ערב שלקחה על עצמה טפול בשכבת הוותיקים.

הנושא המרכזי-הרצאה  של ענת מאור. הרצאה חדשנית וייעוץ אישי למורשת וצוואה.

ד"ר ענת מאור, חברת כנסת לשעבר, נציגת צבור בבית הדין הארצי לעבודה, מגשרת,  חברת קבוץ נגבה.

מטרת ההרצאה להתכונן באופן סדיר וידידותי לשלב החשוב של ירושה וצוואה. שילוב בין  ההורשה הערכית, החומרית והירושה.

דילמות  בהורשה. האם  חלוקה  שוויונית  בין  הילדים או לפי הצרכים וכן מה  ההתייחסות    לגבי הנכדים ולגבי בנים סוררים.

האם ליזום מפגש אישי או משפחתי עם היורשים, לפני  הכנת  הצוואה? וכן דרכים ליישוב  סכסוכים וגישור במידת הצורך.

פרוט והסברים על חוק הירושה. צוואה אישית אצל עורך דין. ייפוי כוח רפואי ונאמנות.

בהמשך היבטים נוספים של המעבר לסוף החיים. חוק החולה הנוטה למות עם אזכור שני  המקרים של עדי טלמור ומתי מילוא, שסיימו את חייהם במרפאה מיוחדת בשוויץ בה ניתן  לחולה באישור מספר רופאים, לסיים את חייהם בשתיית משקה מיוחד במו ידיהם ובבחירתם האישית.

תרומת אברים ותרומת הגופה למדע.

המלצה להצטרף ל"לילך"-עמותה שחרתה על דגלה: "לחיות  ולמות  בכבוד", המזכה את  חבריה בצוואה לחיים עם הנחיות איך וכיצד לא להאריך את החיים כשאיכות החיים נפגעה.

התייחסות נוספת כיצד לנהוג במקרים של "פרק-ב‘" בחיים ופרוט כל האפשרויות של כתיבת  הצוואה עם כל המשתמע מכך.

הרצאה בהחלט מטלטלת ומעוררת למחשבה ומצריכה הרבה שקול דעת.

לסיום, חשוב ביותר להצטייד בטופס "אריכות חיים" בהעדר טופס כזה במידה ואחד  מבני  הזוג נפטר הבנקים סוגרים את החשבונות בפני בן הזוג השני.