ביום ג‘ 10/12/13 יצאנו, גימלאי היישוב, לטיול החצי-שנתי לכיוון דרום. הנושא המרכזי היה ציון יום הולדת 80 של אברי. אברי לא הצטרף בגלל סיבה בריאותית אך הטיול לא בוטל. זו ההזדמנות לאחל לו החלמה מהירה.
בשעה שנקבעה יצאנו דרומה עם נהגנו הידוע מהמועצה, שבפעם שעברה לקח אותנו לשומרונים בחולון דרך חיפה (כמעט....), אך הפעם הדיוק בהובלה היה בסדר.
פוגל, ניהל, הסביר והדריך את החבורה.
היעד הראשון היה ביקור בחוות נעמא. חוות נעמא שייכת לשתי משפחות שהשם נעמא הוא אותיות שמם של ילדי המשפחה הוותיקה במקום, אגב, משפחה דתית.
אותנו עניינה בעיקר המשפחה השנייה של דן-דן בולוטין. דן-דן ורעייתו הקימו חווה מיוחדת לטיפול בחיות-בר פצועות. מעניין איך מכלום, רק מחלקת אדמה, צמחה מכלאה כל-כך יוצאת דופן. הם מטפלים בחיות שונות כמו צבאים, חסידות, ינשופים, דיות, זאבים, צבועים, דורבנים, צבים וחוטמנים, ועוד סוגי חיות שמגיעים אליהם מכל קצוות הארץ. המקום אינו למטרות רווח, אך מטרתו מהווה סמל יפה לשילוב המיוחד של החי בארצנו לצד אנשים מאוד מיוחדים.
היינו שם כשעתיים. כשהגענו חיכה לנו קפה חם (היה יום קר במיוחד) וופלות. דן-דן הסביר בצורה מרתקת על ההשתלשלות עד בואם למקום, ועל מגוון החיות הנמצאות בכלובים דמויי הטבע. סיירנו בין הכלובים, ראינו את החיות ובכל מקום קיבלנו מדן-דן הסבר מעניין. ראינו את הבית שבו הם חיים עם 4 ילדים ומסתפקים במה שיש. תוך כדי סיור בבית המשפחה התגלה הקשר שלו לנחשון, כי על המרפסת עמד פסל של חגי בז ז"ל, שאותו קיבלו בלחצן של תמר אבני ואניטה גם.
היה להם, לזוג בולוטין, הכל מכל - כולל גם בית בדיזינגוף - אך הם העדיפו לחיות מחוץ לכרך אי-שם בנגב-הצפוני, על ערוץ נחל פטיש, זה הנחל שגעש בסופה, ולטפל בחיות-בר.
מזג-האוויר היה בסדר אבל קר ביותר, סימן לסופה הקרבה ובאה.
לאחר מכן שמנו פעמינו לקריית-גת למפעל "אינטל". יואב, (אביהם של חלק מהנכדים שלנו..), עובד כבר 6 שנים ב"אינטל", והוא חיכה לנו עם חיוך בכניסה הראשית של המפעל.
התכנסנו במרכז-המבקרים של "אינטל", ויואב מסר סקירה על "אינטל" וסיפר כי בארץ יש 5 מפעלים של "אינטל", כאשר בכל מקום עושים מהשהו אחר. ב"אינטל קרית-גת" מייצרים את מוחות-המחשבים, על בסיס תכנון שנעשה ב"אינטל חיפה". "אינטל" מייצרת ‘מוחות‘ למיגוון ענק של מכשירים הפועלים על בסיס מחשבים, החל מ"שלט" של רכב ועד שרתים ומחשבים- נייחים, טלפונים-ניידים וכו‘. בכל מפעלי "אינטל" בעולם מייצרים את המוצרים בצורה שכל מפעל בעולם יוכל להמשיך תהליך-ייצור ממקום אחר. יואב הסביר לנו על תהליכיהייצור בקרית-גת, ומהו המוצר הסופי.
לאחר מכן טיילנו במרכז-המידע-וההיסטוריה של "אינטל" וחווינו התבוננות בתלת-מימד בתהליכים ובפעילויות של "אינטל".
מכאן יואב העביר אותנו אל תצפית לאולם-הייצור המרכזי במפעל, ומבעד לחלונות ראינו את הרובוטים הנעים ומורידים מנשא עם פלטות-סיליקון ליצירת עוד שכבה ועוד שכבה, ראינו את העובדים לבושים בסרבלים מכף-רגל ועד לקצה השיער, לשמירת ניקיון חדרי-הייצור - הנקיים פי 10,000 מחדר-ניתוח.
מאוד מעניין ומרתק היה ההסבר של יואב לאורך כל הסיור, ונפרדנו ממנו ומ"אינטל" בהערכה ובתודה.
רעבים, הובלנו עם נהגנו מהמועצה אל "אסא" בלטרון. אכלנו, שמענו את ברכתו של יוסי לאברי ולנעמה - להחלמה מהירה.
וחזרנו הביתה - דקה אחת לפני תחילת סופת הגשם, השלג הכבד והקור.
מאד נהנינו: האווירה טובה, המקומות מעניינים, האוטובוס נקי ומזג-האוויר מתחשב.
אסיים בתודה גדולה לפוגל שניהל את הטיול. אסגור את הרשימה בתודה מיוחדת ליוסי מוצ‘ניק, שבמשך שנים רבות היה היוזם והמוציא לפועל של ארועים וטיולים, בלב שלם ומלא אהבה – כך אני חש.
רן אלון
ביקור אצל עדות שונות החיות בסביבתנו.לקראת חג הפסח, וללא כל ציון אחר, יצאנו לטיול בן שעות אחדות לביקור אצל עדות שונות החיות בסביבתנו: הקראים ברמלה, השומרונים בחולון וחסידי הרבי מלובאביץ‘ בכפר-חב"ד.את הטיול, שיזם יוסי וניהל פוגל, התחלנו בנסיעה עם נהג "מועצתי" שמבין בכול ויודע הכול, בביקור במרכז-הקראים ברמלה.הקראיםהקראים נבדלים מהיהודים המאמינים בגישה לפרשנות התורה. מרבית היהודים המאמינים בבורא עולם סבורים כי יש לקבל את התורה ואת פירושיה (זו שבעל-פה) כפי שהיא ולנהוג לפי מצוותיה. מצב זה נותן בידי היהודי יותר מרווח בפירוש המצוות, בפירוש החגים ובספירת ימי השנה.הקראים, לעומתם, מאמינים רק בתורה הכתובה – את מה שכתוב יש למלא במלוא מובן המילה, לא לפזול ימינה ולא לפזול שמאלה. מצוותיהם כתובות בתורה, כך החגים וכך ההתנהלות היום-יומית. לכל חילוקי-הדעות יש את התורה, פותחים בפרק הנבחר ויותר אין חילוקי-דעות ואין ספקות.העדה מונה בארץ כ-25,000 איש ואישה, ובעולם יש עוד כ-10,000. הם יהודים לכל דבר, אשר מתנהלים כאמור לפי ספר התורה. הקראים מעולם לא עזבו את המזרח-התיכון, אך היו פזורים בסביבה, עד לכיבוש ארץ-ישראל על-ידי צאלח-אדין ב-1187, ואז החלו להתקבץ בארץ.מוצאם של מרבית הקראים החיים היום בארץ הוא ממצרים ומטורקיה, וחלקם מרוסיה ואירופה. הם חוגגים את החגים לפי מהלך הירח, המסמל על-פי התורה את לוח-השנה.סיירנו בבית-הכנסת וראינו את צאצאי הקראים מכינים מצה, ואז נסענו לטיול להכרת אזור-התעשייה של חולון (כי נהגנו "המועצתי" יודע הכול...), עד שהגענו לשכונת השומרונים.השומרוניםאת פנינו קיבל איש העדה שחר יהושע, שהסביר לנו על העדה ועל המסורת שלה.עדת השומרונים מונה היום כ-700 נפש. בתחילת המאה ה-4 לספירה מנתה העדה 1.4 מיליון איש ואישה. במהלך השנים, בעיקר בתקופת שלטונם של הביזנטים והצלבנים, נכחדה העדה לחלוטין, ובתחילת המאה ה-20 מנתה כ-150 איש בלבד.הלב היהודי כאב לראות עדה נכחדת, ונשיא המדינה השני יצחק בן-צבי לקח על עצמו לרכז את פליטי העדה ולשכנם בחולון. במהלך השנים, ועד היום, העדה פורחת, והתקבצו אליה שומרונים מכל קצוות המזרח-התיכון, וכאמור היא מונה עכשיו כ-700 נפש.השומרונים והיהודים הגיעו למחלוקת בימי עזרא ונחמיה, בזמן הקמת בית-המקדש השני. הגולים ששבו מבבל לא ראו את בשומרונים כיהודים, וסרבו לשתפם בבניין בית-המקדש. מאז ועד היום השומרונים מוקצים על-ידי המנהיגות הדתית במדינה ואינם נחשבים כיהודים, למרות שהם מקיימים - לפי מנהגיהם - מאה אחוז של מצוות הדת היהודית, כולל גם שרות-צבאי מלא, וממלאים את מלוא החובות למדינה.ההסבר ששמענו והסרט שראינו היו מאלפים, ובמיוחד תיאור החגים: חג הסוכות עם תפארת הסוכות, חג הפסח שחוגגים בהר-גריזים, והלבוש השומרוני המסורתי בשבתות ובחגים. מכאן לקח אותנו נהגנו "המועצתי" לכפר-חב"ד. בדרך נשנשנו את אשר ציווה יוסי להביא, משום ש"הפעם לא תהיה ארוחת-צהריים".בכפר-חב"דבכפר-חב"ד אספנו מדריך צעיר בעל מגאפון, שנסע איתנו לסיבוב ממונע בכפר. כפר-חב"ד מונה כ-7000 תושבים, כולם חב"דניקים, המתפרנסים מהוראה וממסחר, וקצת מחקלאות.השם חַבָּ"ד הוא ראשי-תיבות של "חכמה, בינה, דעת", ומבטא את דרכה הרעיונית של החסידות. על פי הקבלה, שלוש כוחות אלה מרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. לפי שיטת החסידות, השכל צריך להיות הציר המרכזי בהנעת האדם, ולכן יש ללמוד ולהבין לעומקה את המהות הפנימית של כל דבר. אומנם בראש ההירארכיה קיים הרבי מלובאביץ‘, או צאצאיו ויורשיו, אך תבונתו של האדם ושיקול-דעתו נמצאים במקום מרכזי.חב"ד היא החסידות הגדולה בעולם, ויש לה כ-900 בתי-חב"ד במרחבי תבל.בכפר קיים מפעל לייצור מצות-שמורות. ביקרנו בו וראינו את תהליך העשייה, כולל גם הסבר מעניין על תהליכי-הייצור.מהמפעל חזרנו לבית-המדרש, שהוא העתק מדוייק של משכן הרבי מלובאביץ‘ בניו-יורק, שם ראינו סרט על פעילות המקום וקיבלנו הסבר על כל מה שקורה ומתנהל בכפר.
ללא ספק, למרות שהם נמצאים בקצה מנוגד לתפיסת-עולמי, פעילותם ברחבי תבל - המהווה תמיד עוגן למטיילים - מחממת את הלב. חזרנו הביתה מצויידים בחוויות וברשמים, וגם בכך שלמדנו עד כמה הסביבה הקרובה לנו עשירה בגוונים, בצבעים, בעדות ובמנהגים.התרשם וכתב: רן אלון.
תרבות
לתמונות הקודמות
