סיכום טיול ותיקים 2017
אז... הגיע היום הגדול של טיול הוותיקים.
הפעם שמנו פנינו לאזור ואדי ערה – חריש.
אל טל המדריכה הגעתי דרך יוסי מוצ‘ניק והוא הביא את הרעיון לטיול הזה.
נפגשנו בשמונה בבוקר ליד הסילו, הכרנו את סרגיי הנהג, ולאחר שכולם הגיעו, ממש בזמן, יש לציין, יצאנו לדרך.
לאחר נסיעה בכביש שש ירדנו במחלף עירון ובצומת ברקאי אספנו את טל המדריכה.
תוך כדי נסיעה טל הכירה לנו את עצמה וסיפרה מה נעשה היום.
די מהר הגענו למושב עין עירון הצמוד לפרדס חנה – כרכור וטוב שכך שכן היינו כבר מאד צריכים לשירותים.
שם פגשנו את "איש הפסיפלורה" – שי פישביין במשק פישביין.
לאחר ארוחת הבוקר שכל אחד הביא לעצמו, שתינו קפה ותה שארגנו לנו החברה שם, ויצאנו לסיור קצר במטע הפסיפלורות. כל אחד עם מה שהיה צריך – חלק עם כובעים, חלק עם מקלות הליכה...
לאחר הסיור התיישבנו בבית האריזה כדי לראות מצגת אשר מספרת את כל השתלשלות האירועים של משפחת פישביין עד אשר הגיעו לייצור שיכר פסיפלורה. בשלב הזה העבירו בין כולנו כוסיות כדי שנטעם – וכן היה מאד טעים (לי לפחות- לקחתי שתי כוסיות...).
בסיום המצגת אנשים שאלו שאלות והתעניינו... וקנו בקבוקי שיכר פסיפלורה..
בעיקר כמתנות לחג...
לאחר ביקור נוסף בשירותים עלינו לאוטובוס ונסעו לסיור ביישוב ההולך ומתפתח – חריש.
טל המדריכה הסבירה לגבי הקמת המקום, יישובו באוכלוסיות השונות והתרחבותו ע"ח הטבע.
המשכנו באוטובוס ועצרנו ברכס של הר אמיר לתצפית על כל האזור.
פוגל התנדב להחזיק את המפה ולהוסיף מהידע האישי שלו.
זה המקום לציין שהיה לנו מזג אוויר ממש מושלם. יום שמשי לא חם מדי ויפהפה.
נסענו לאורך הקו הירוק והגדר, ומסביב הכל היה חורש מאד ירוק ויפה.
לאחר כשעה הגענו לכפר קרע – אל אמנה.
אמנה היא אישה ערבייה מאד מיוחדת. התארחנו אצלה בבית בחדר הרצאות שהכניסה אליו היא בעצם דרך דלתות של ארון בתוך המטבח שלה.
היא סיפרה לנו את סיפור חייה, איך כאישה ערבייה שגדלה בבית דתי ושמרן היא הצליחה לשבור מוסכמות של החברה הערבית ועם השנים להשפיע על נשים ערביות ויהודיות בכל רחבי הארץ. היא הייתה תמיד מיוחדת ומרדנית למרות שכיבדה תמיד את הוריה. היום היא מובילה סדנאות להעצמה נשית במגזר שלה וגם פועלת רבות לדו קיום יהודי ערבי.
היא כיבדה אותנו בקפה שחור חזק והייתה מאד מצחיקה וחמה.
ומשם בתרועה רמה נסענו מספר דקות לארוחת הצהריים בסגנון המטבח הערבי.
סעדנו את ליבנו כיד המלך בסלטים משובחים בשרים ותוספות, וקינחנו בשתייה חמה ובקלאוות מתוקות.
לאחר סיום הארוחה וביקור נוסף בשירותים, עלינו שוב לאוטובוס וטל לקחה אותנו לטיול קטן בטבע בשמורת "אום אל-קטאף".
כיוון שהיה זה לאחר האוכל ויש אנשים שהתעייפו, הצעתי למי שרוצה להישאר באוטובוס ולנוח.
ירדנו והלכנו כחצי ק"מ והתיישבנו בצל האלונים והאלות. טל הסבירה לנו על הצמחייה באזור, הכירה שם של כל פרח ושיח וכמובן שהיה זה יום של פריחות נהדרות.
לאחר שחזרנו לאוטובוס נסענו ליישוב קציר שבו טל מתגוררת.
ירדנו כ30- מדרגות לאט לאט כמובן, והגענו לבית מיוחד עד מאד.
כולו בנוי מעץ מידיו של בעלה שהוא נגר אומן.
כל הרהיטים, המדפים, המיטות ואפילו האמבטיה מעץ הכל עבודת יד. ועל הקירות תלויים כלי עבודה עתיקים ועבודות אומנות וקצרה היריעה מלספר תצטרכו להגיע לשם בעצמכם.
טל סיפרה על הבית המיוחד שלהם ועל אורח החיים שלהם שם. לבסוף התכבדנו בעוגות נפלאות מעשה ידיה, ותה צמחים מתקתק וטוב.
הביקור שם היווה השראה של ממש וגם הגינה שלה הייתה מיוחדת ומושקעת עם ירקות אורגניים.
נפרדנו מטל המדריכה הנהדרת, עלינו בחזרה את כל המדרגות ולאחר שווידאנו שכולם עלו, התחלנו בנסיעה הביתה.
בידיו האמונות של סרגיי הנהג הגענו לנחשון בסביבות 18:30 עייפים ומרוצים.
השתתפו בטיול 26 אנשים שהיו במצב רוח טוב ונהנו מאד.
תודה לנאוה נאור שהצטרפה אלינו לטיול בהיותה חלק מצוות משלט 200 וכמובן שהיא עזרה מאד לכל מי שנזקק לעזרה ולי כמובן.
עד כאן להפעם, בתקווה שבפעם הבאה יצטרפו עוד אנשים.
אורית ערב
חוגגים ימי הולדת - לצפייה הקש כאןאחר צהרים טובים לכל הוותיקים והמשתתפים בפרויקט זה.רצינו לספר לכם קצת מתחושותינו.הכל התחיל מהפגישה הראשונה של שנת בת המצווה.כל אחת מהילדות והאמהות העלו רעיונות לפרויקטים עתידיים שנעשה.כמובן, שלא את כולם יכולנו לבצע אך כאשר שמענו על פרויקט זה היה ברור שנבצע אותו במהלך השנה.
בפעם הראשונה שביקרנו אצל וותיק, לא ידענו מה מצפה לנו, האמת שבאנו בלי הרבה תכנונים.חשבנו שהכי טוב שהמפגש פשוט יזרום וכך היה.הוותיקים היו מלאי סיפורים וחוויות שחיכו לאוזן קשבת.
הסיפורים היו מיוחדים לכל ותיק וותיקה, אחד סיפר שהייתה הצפה בלול וכך הם נהנו מבשר טרי ומשובח. השנייה סיפרה שהקיבוץ היה שולח אנשים שיכירו את בני זוגם ויתחתנו איתם.בנוסף המפגשים היו מלאי הומור, אם זה מתמונות ילדות או משירים מצחיקים שלימדנו אותנו.והיום אנו מסיימים את הפרויקט המיוחד הזה ומקוות שהדורות הבאים ימשיכו במסורת זו ואולי יום יבוא ואנחנו נספר שהיינו הראשונות שהתחלנו בפרויקט זה.
מאתנו בנות המצווה:
נגה כהן, נעם שפטס, אדוה סעדה, ליהי נאור ורוני חג‘בי
ערב טוב לכולם,
לפני כשנה התחלנו את המשימה המשמעותית ביותר עבור בנותינו לשנת בת המצווה –משימת ימי ההולדת של ותיקי הקיבוץ.
בהתחלה מעט בהיסוס הגיעו בנות המצווה אל הראשונים לחגוג, לאט לאט וככל שהתנסו בכך יותר, אפשר היה לראות איך ההיסוס התחלף בביטחון, איך המבוכה התחלפה בשמחה.
לפעמים הבתים הצנועים של החוגגים היו צרים מלהכיל את כולנו ויצאנו החוצה אל החצר, הצטלמנו למזכרת, הבנות הקריאו ברכת יום הולדת, אכלנו עוגה, שרנו שירי יום הולדת.
ואתם החוגגים המקסימים פתחתם את ביתכם, את לבכם, הנחתם כיבוד, הצעתם שתייה ובעיקר שמחתם והתרגשתם. גם אנחנו התרגשנו מכם ומסיפורי העבר והזיכרונות, שהועלו ולפעמים אפילו הזלנו דמעה.
הבנות התעניינו, שאלו שאלות, לפעמים גם כשהיו מאוד עייפות אחרי פעילות, או יום לימודים ארוך, התייצבו כולן לכל יום הולדת ולכל חוגג ובאו לשמח אתכם.
הייתה לנו הזכות לחבר בינכם לבין בנותינו, נכנסנו לפרויקט במטרה להעניק לכם וסיימנו עם הרגשה נפלאה של קבלה, הענקתם לבנותינו שיעור בסבלנות, בסובלנות, שיעור חשוב מאוד לחיים – שיעור הנתינה ללא תמורה.
ולכן בנות יקרות, אנחנו רוצים להגיד תודה ויישר כח על הצלחת המשימה.
אין ספק כי בנותינו וגם אנו ההורים, מסיימים את הפרויקט בתחושות טובות, מלאות סיפוק על עשייה ונתינה מבורכת.
אנו רוצים להודות לכם הוותיקים על שנה נפלאה ומאחלים לכולכם בריאות, אריכות ימים ועוד המון ימי הולדת מאושרים.
מאתנו בהערכה רבה, בנות המצווה 2016: רוני חג‘בי, נעם שפטס, נגה כהן, ליהי נאור, אדוה סעדה
וההורים: סיגל ויואב חג‘בי, יפעת ועומרי שפטס, ריקי ומשה כהן, נאוה ונדב נאור, לילך ופיני סעדה
תרבות
לתמונות הקודמות
