אור ליום רביעי (4/7) בשעה  3:30 לפנות בוקר, הייתה פריצה לכלבו. נגנבה כספת שהכילה מזומנים ו"פקטים" של סיגריות. הוגשה תלונה למשטרה שמטפלת בעניין במלוא המרץ. מומלץ להגביר ערנות בשעות היום והלילה.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, במהלך צעידתם של לזר וכלבתו נמצאה הכספת פרוצה וכמעט ריקה, מאחורי שער החממה. לזר כעיתונאי מיומן שלף את מצלמתו וצילם את הכספת הפרוצה.

ותק ושיוך דירות

האם יש לחשב את השנים בהם היו חברים בנחשון, חברים בקיבוץ אחר לצורך השיוך?    
קוכי ולזר מעלים את נימוקיהם על הכתב.
קראו וגבשו עמדתכם, לקראת שיחת הקיבוץ וההצבעה בקלפי.

לחץ על הכתוב לקריאת דברי קוכי ולזר.  

תוצאות ההצבעה בקלפי.

נתקבלה הודעה ממקורות שבחודש אוגוסט 2013 קבוץ נחשון מתחיל לקבל מים ממתקן התפלת המים "שורק".

לפי חברת "מקורות", המים המותפלים עומדים בתקנות למי השתייה של משרד הבריאות ונמצאים בבקרה מתמדת של מקורות. יתכן שיורגש שינוי כלשהו בטעם המים אליו היינו רגילים עד כה.

תודה, ג‘יימי.

ביום א‘ בבוקר 4/8 נפטר חברנו יומל‘ה (בנימין נאור). 

בית נחשון מתאבל על מותו של יומל‘ה לאחר מחלה קשה.

תנחומים לאילה, לעומרית, לנדב, לתמנה, לרוני

ולכל המשפחות בנחשון ומחוצה לו.

 .

יוסקה נולד בשנת 1935 בליטא. אביו היה שוטר במשטרה הליטאית.

אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, בו השתלטו הסובייטים על ליטא, אביו נלקח לחקירה ע"י הנ.ק.ו.ד (המשטרה  החשאית). נאמר לו שישוב תוך זמן קצר, אך מאותה חקירה אביו לא חזר ...  יוסקה,  שהיה בן ארבע בלבד, זכר כל חייו את אותה נקישה על הדלת, שלקחה ממנו את אביו לעולמים. 

להרחבה לחץ כאן

בערב יום כיפור, התכנסו החברים במועדון לערב זיכרון לחברים שאינם עמנו. על הקיר היו תלויות תמונות הנפטרים,כשהשנה היתוספו אליהם חמישה חברים נוספים. שמיל, דנל‘ה, דב, יומל‘ה ויוסקה.

בערב הוזכר שצ‘ופק, שהשנה מלאו עשרים שנה למותו. בערב השתתף פרופסור יאיר אורון תושב נווה שלום, ישוב משותף ליהודים וערבים הנמצא בשכנות לנחשון. יאיר ספר ששצ‘ופק היה החבר הטוב ביותר שלו. שניהם בני אותו גיל. כשיאיר עשה את הדוקטורט שלו בצרפת, עמד שצ‘ופק לצאת לשליחות בצרפת. מפאת חברותו של שצ‘ופק במפלגת "שלי", (מפלגה שמאלנית), הייתה התנגדות רבה ליציאתו לשליחות יאיר פנה לעליזה עמיר , שהייתה מזכירת ה"קיבוץ הארצי", ושכנע אותה שאין בכך כדי לפגום בשליחות. לפיכך התאפשרה השליחות של שצ‘ופק, שחולל נפלאות בקרב הצעירים באירופה המערבית. גם שצ‘ופק עצמו יצא נשכר מהשליחות בתחומים רבים. בהמשך התגורר שצ‘ופק בביתו של יאיר בפריז.

להרחבה הקש על הקישור

ביום א‘ 8/9 נערך במועדון ערב לרגל יציאתו של ספרה של ערפה "שמים בהירים". בתחילה חשבו לעשות את הערב שבוע קודם ביום הולדתה (1/9)  אבל לא הסתייע. הספר נערך ע"י ענת קידר וכל ההכנסות הן קודש לקרן ע"ש עורפה פוקס בר, עבור מלגות לסטודנטים לשיטת בובט לטיפול בילדים. קבוצת הספרים הראשונה נמכרה מיד וג‘יימי מזמין ספרים נוספים כדי לעמוד בביקוש. ניתן לראות את הספר גם בספריה ובארכיון. להרחבה הקש כאן...

קרוב לחצי שנה ""בילינו" מגויסי נחשון בבקעה, ברמת הגולן ובחזית הדרום, חלקנו השתתפו בקרבות וחלק היה בכוחות המסייעים. חווינו, ראינו ושמענו את הקורה בחזית. מוצבים הרוסים מאש האויב ומאש כוחותינו, טנקים שרופים שלנו ושלהם, פזורים בכל מקום, היו עדות אילמת לקרבות הקשים שהתחוללו שם. הסיפורים ששמענו לא פעם ממקור ראשון היו מצמררים ומדכאים עד היסוד. הוצבתי במוצב החרמון ההרוס לחלוטין, לצפות לעבר דמשק, ולדווח על תנועות הצבא הסורי לעבר "המובלעת הסורית". הקור היה מקפיא הרטיבות חדרה לעצמות, והשהייה הייתה  לא קלה, בעיקר כשאתה יודע שבן קיבוצך צבי איילון (במבי) נהרג שם.

למסמך המלא הקש כאן....

ברוב שנות קיומו של הדיר בנחשון, הייתה בלילה שמירה, וזאת בשל היות הטלאים והכבשים מוצר מבוקש ע"י גנבי האזור. יעקב הגיע לנחשון בשנת 1980 ועסק בשמירה במשך כ-29 שנים. בנוסף לשמירה עזר יעקב לכבשים שהתקשו בהמלטה בשעות הלילה, כשצוות הענף נם את שנתו בבית. יעקב היה יותר מסתם שומר. הוא היה במרבית שנות עבודתו חלק מצוות הדיר ובנוסף הצטיין בסיפוריו המדהימים להם האזינו השומרים חברי הקיבוץ אשר התחלפו מדי שבוע. באחד הימים לקראת יציאתו לפנסיה הוא ספר בקצרה על חייו.

יעקב נולד בשנת 1939 בבגדד. והגיע עם  אמו לארץ בשנת 1950 כשהוא בן 11. הם הגיעו למעברת גבעת אולגה. במעברה היה להם נחמד, הם קיבלו יחס חם מוותיקי הארץ.

  להרחבה <<הקש כאן>>

לחברי נחשון שלום וברכה !

    אני מניח שעל רקע המציאות של ימינו, הדברים אותם אני עומד לכתוב כאן, ייראו הזויים לחלק גדול מהקוראים.  החלטתי לא להירתע מכך ואולי יהיו כמה "צדיקים בסדום" שידגדג להם להגיב ואפילו תיווצר איזושהי דינמיקה של שיח בסוגיות אותן אני מעלה.

     המהפך ההיסטורי אותו עברה התנועה הקיבוצית בכלל וקיבוץ נחשון בפרט, גרם לשינוי עמוק בכל ההוויה שלנו. נבלענו אל תוך החברה בעלת הקפיטליזם החזירי שסובבת אותנו, ספגנו מהם את סדר היום ואת שפת הדיבור. איבדנו את תעודת הזהות שלנו. הכסף הפך להיות גורם הרבה יותר מרכזי בשיח שבתוכנו, לטוב, אך לא פחות מכך גם לרע, מכיוון שהסיבות והמטרות לשמן הוקם המקום הזה במידה רבה נשכחו - כי אנחנו כבר לא ישוב ספר, כי אנחנו חברה שבעה ועוד - אך לא ארחיב על מנת שלא לייגע. הפכנו את הכסף למטרה במקום לאמצעי, והרי אנו יודעים שמשמעות וערך לחיים יש במטרות להן הכסף משמש ולא ב"עשיית כסף" לשמו. על מטרות אלה חשוב שנדבר, הן אלה שיעצבו אותנו ויעניקו טעם וערך לחיי החברה שלנו.

                                         משה לב  

 להמשך הכתבה <<הקש כאן>>

12/10/13

למשה ידידי שלום,

קראתי מעל גבי עלון הקיבוץ, (זה הנותן במחציתו, גם במה לפרסומי התנועה שאני בספק שמישהו מאיתנו עדיין חבר בה), את הרהורי ליבך "בלצאת מהקופסא" על מה שקורה בקיבוץ בעקבות השנויים באורחת החיים והמעבר לחברה קפיטליסטית בחלקה.

 לקריאת כל התגובה <<הקש כאן>>

הרבה אנשים פוגשים במהלך החיים. חלקם טובים, חלקם רעים, כל אחד עושה את קביעות שלו לפי ערכיו וראות עיניו. מעט מאוד אנשים פוגשים בחיים שהם דמויות, אנשים שכמו נדמה שברחו מסרט כלשהו. לעניות דעתי, אלו הם האנשים המעניינים ביותר. יעקב קליסה היה אחד כזה.

 תמיד שאני נזכר בו או מספר אודותיו, הסיפור נשמע כאילו לקוח מסרט בורקס. הדמות של יעקב היא דמות שמסמלת תקופה. היופי בדמות של יעקב, שהיא מסמלת תקופה שונה לכל אדם שעבר בקיבוץ נחשון בעשורים האחרונים.

לחלק הוא האיש שישן בסובארו בדיר בזמן שאולי עוד גנב רוקן את תכולתו, לחלק יעקב היה מפיג השעמום הרשמי בלילות של חוסר מעש, חלק מהאנשים פגשו אותו בשער, חלק מהאנשים בילו אתו במרדף אחר תנים בשדות הקיבוץ. ישנם כאלה שרואים בו דמות חיובית יותר, וחלקם רואים בו דמות חיובית פחות. המשותף לכולם הוא- שיעקב ראה גם באלה וגם באלה: ילדים שלו.
להרחבה הקש <<כאן>>

כשיעקב היה שומר צעיר, אני הייתי אימא צעירה וניר היה כבן השלוש, יצאתי איתו (עם ניר, לא עם יעקב) לטיול אחה"צ בינות לחרובים ולכלניות. כשהשמש החלה לשקוע, נתתי ידי בידו, ופנינו לטפס חזרה אל הכביש. באותם ימים היה "עוקף נחשון" גם ציר עזה-רמאללה. כהבטתי שמאלה ואח"כ ימינה, ראיתי טנדר פז‘ו מגיע מכיוון לטרון, ובו שניים מבני דודינו. גם הם ראו אותי, רק אותי – כי הילד היה נמוך מגובה הכביש. הם החליפו ביניהם מבטים ולפתע החלה נשמעת חריקת בלמים והרכב החל מאט....
לכל הכתבה <<הקש כאן>>

לכל אדם ישנם מאורעות שאינו יכול לשכוח אותם. חלקם אישיים, הקשורים במשפחתו וחלקם קשורים בסובב אותו. הכרזת בן גוריון על הקמת המדינה, משפט אייכמן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, הסכם השלום עם מצרים וכך עוד ועוד. אחד האירועים שהשאיר את חותמו על חיי היה רצח יצחק רבין.

בילדותי אהבתי ללכת לתהלוכות הפגנות ואספות בחירות. אירועים ששאבו אליהם המוני אדם המצטופפים וצופים ומאזינים למתרחש מולם וסביבם. עם התבגרותי מאסתי בהליכה לאירועים כאלה משתי סיבות. אחת התחושה שלהיות חלק מהמון לא נעמה לי. השנייה התרחשויות שאירעו באותם אירועים כגון: התמוטטות מגדל בבמת יום עצמאות בכיכר דיזינגוף, שגרם לפציעת רבים וזריקת רימון זרחן שגרם לפציעות וכוויות של רבים (כולל אח של שלומית, עופר), בכיכר מלכי ישראל.

למרות יחסי לאירועים המוניים, כאשר הוכרז על עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו בכיכר מלכי ישראל, אמרתי לעצמי שהפעם אני חייב להיות שם. נסענו, חברי נחשון באוטובוס של אגד שיצא מנחשון והגענו קרוב לשעת תחילת העצרת. יחד עמי הייתה בתי בת ה-8 תלמידת כתה ג‘. האווירה בעצרת הייתה של תקווה לעתיד טוב יותר וזה על רקע הפיגועים הנוראים שהיו בתקופה שקדמה. ההמונים שזרמו וזרמו מכל קצווי הארץ, מילאו את הכיכר עד אפס מקום, נתנו גיבוי למנהיגות שיש ציבור גדול המגבה את צעדיהם ומדיניותם. 

להרחבה הקש <<כאן>>

שלב א‘ של מבצע שדרוג האינטרנט הסתיים. מרבית חברי הקיבוץ עברו לחברת "הורייזן" ונהנים מאיכות גלישה טובה יותר, מחיר זול יותר, ושירות טוב יותר. הבודדים שעדיין לא הצטרפו מוזמנים להצטרף.

   החלק הקשה במבצע היה ההתנתקות מחברות האינטרנט הישנות. למרות שהן קיבלו רשימה מפורטת של המשתמשים שיש לנתק אותם, הן היקשו ככל יכולתן על הניתוק, וניצלו את העובדה שבנחשון התשלום היה ישירות ע"י המשתמשים, ולא דרך הנהלת החשבונות של הקיבוץ כפי שהיה המצב במרבית הקיבוצים שביצעו בשנתיים האחרונות מהלך זה.

   מרבית התקלות המועטות שהיו לאחר ההתקנה נבעו מבעיות טלפוניה בבתים. שקעים פעילים ללא פילטר, חיבור טלפון אלחוטי לשקע האדסל במקום לשקע הטלפון. חברים אשר עדיין נתקלים בבעיות, מתבקשים להתקשר לשירות של חברת הורייזן. טלפון התמיכה הינו:03-6178181. ניתן להתקשר בכל שעות היממה. הפניה תירשם ותומך מקצועי יחזור בהקדם.

   בחודש זה, נובמבר, תגענה חשבוניות של בזק ונטו‘יזין. יש לבדוק בחשבונית שבוצע ניתוק סופי. חברים אשר יהיה להם חיוב חלקי על מודם מתבקשים לצלם את החשבונית ולהעביר אליי העתק.

   נכון להיום, המהירות הבסיסית אצל מרבית המשתמשים הינה 5 מגה וניתן לבצע שדרוג ל-10, 15, 20 מגה ובמקרים מיוחדים אף יותר. חברים המעוניינים בשדרוג המהירות מוזמנים להתקשר אלי. בעוד זמן קצר ימשך המהלך, כשגם משרדי הקיבוץ וגם מפעל "ארן" יעברו למערכת החדשה. (מוטקה).

 
אחד המקומות היפים בארץ, הוא עמק איילון. לכן, כל פעם כשמגיעים אורחים או קבוצות מאורגנות, לוקחים אותם לצפות על העמק. בהזדמנות זאת מספרים להם שבכיוון מזרח, עד שנת 1967 השתרעה ממלכת ירדן, והשדות בעמק היו בגדר שטח הפקר. שנים רבות התצפית הייתה ממוקמת על הגבעה שהייתה בצידה המזרחי של בריכת השחייה. לאחר השיפוץ הקודם של הבריכה, הונמכה הגבעה לטובת הפעילות בבריכה, ופסקה מלשמש מקום תצפית. כתוצאה מכך חיפשו המארחים, אנשי נחשון, מקום חדש להציג בו את נפלאות הקיבוץ ומראהו המרהיב של העמק. בלי שהוחלט על כך, הפך האזור שליד ביתם של חנוך ומוטקה למקום התצפית החדשה. מדי פעם עוצר ליד הבריכה אוטובוס, ומתוכו זורם נהר האורחים. מדי פעם הם עולים חדשים שלומדים להכיר את הארץ, ומדי פעם  נערי תגלית, פנסיונרים ועוד. הם גולשים במורד השביל בין ביתה של הגר לביתו של איתן ושועטים לכיוון המקום הנבחר. במשך שנים הייתה התצפית המאולתרת מקום מוזנח הזועק לטיפוח. בשנה האחרונה בזכות מאמץ ראוי לציון של צוות הנוי ושל ג‘יימי, שוקם חלקו של האזור. ענפי העצים שהסתירו חלק מהנוף קוצצו, מגרש החניה שופר והקרקע של המדרון הוכנה לשתילה. אנו תקווה, שבעתיד, התקציב יאפשר לטפח גם את יתרת השטח. בתמונה אנחנו רואים את יוסי מוצ‘ניק נותן הסבר מקיף לעולים חדשים הגרים בנתניה על נפלאות העמק וההיסטוריה שלו.

קיבוצנו אינו מצטיין בחיי ספורט שוקקים ומרובים. אמנם פעם הייתה לנו קבוצת כדורסל בליגה ג‘, שעלתה פעם אחת לליגה ב‘ וחזרה לליגה ג‘. בקבוצה כיכבו: הרצל, נדב, אפרים, אבי שפנצר, משה לב (סנטר), ועוד. שאר הציבור הסתפק בעידוד הקבוצה מן היציע. זכור לטוב מוניו שהתנדב להיות שופט, ולעזור לקבוצתנו, ע"י איזון שריקות השופט שהגיע עם הקבוצה המתחרה.

בשנים האחרונות עיקר הפעילות הספורטיבית המאורגנת, נעשית ע"י המועצה האזורית "מטה יהודה" בניצוחו של הרצל. מרוץ היקבים, "תנ"ך-תש"ח", "מסע לעתיד מתוק" ועוד. חבל רק שמספר המשתתפים הפעילים מנחשון קטן מאד. 

להרחבה הקש <<כאן>>

קיבוץ נחשון נכנס למהלך מואץ של דיון ואישור מספר נושאים משמעותיים, אשר יהיו בעלי משמעות על המשך החיים בפינה הקסומה שלנו. ראשית מעבר מהחלטת המנהל 751 להחלטה 1155. מומלץ ללמוד את הנושא ולהבין את ההבדלים בין שתי ההחלטות. בגדול מדובר בקבלת החלטה 1155 שתקטין בצורה משמעותית את העול הכספי שיידרש מחברים חדשים ונקלטים ותהיה לו השפעה גדולה על קליטת בנים רבים הרוצים לחזור ולגור בנחשון.
החברים הוותיקים לא ינזקו מהשינוי היות ויופעל מנגנון שיפוי (מנגנון הגנה) שיכסה את ההפרש בו עליהם לשלם בהחלטה 751 (11%) לעומת התשלום בהחלטה 1155 (33%).

קישור לאתר רשות מקרקעי ישראל    בנושא:
קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית

נושאים נוספים שידונו ויטופלו בתקופה הקרובה הם:
תקנון קליטה ותקנון לצרכים מיוחדים.  

תגובות ותשובות:
במדור תגובות/הציבור מגיב ושואל, מגיב רן אלון על הגרעון בתקציב הקהילה ועל חוסר הבהירות של המסמך שחולק לחברים ועוסק במעבר הקיבוץ וחבריו להחלטה 1155.

ג‘איימי מגיב ואומר שהמקום להתדיינות, לביקורת, ולהבנת הדברים, הוא בישיבות המזכירות הפתוחות לכלל החברים ובשיחות הקיבוץ. לגבי המסמך, יערך ביום רביעי 27 בנובמבר ב-20.00 במועדון, ערב-הסברה עם עו"ד צפריר, לכלל חברי נחשון, בנושאים: 1. המעבר ל-1155;  2. תקנון קליטה;  3. תקנון לצרכים מיוחדים. 
כל החברים מוזמנים לישיבה.

המפגש התקיים בדירתם של מרב ונחמן.

סיון הציגה עצמה ותפיסת עולמה, סיפרה מעט על פעילותה. מרבית הפגישה הקדשה להיכרת עם המשתתפים ודיון ב"לוח הזמנים היהודי".

סוכם להמשיך ולהפגש אחת לשלושה שבועות בימי רביעי בשעה 18:00 אצל המארחים החביבים משפ‘ גלבוע.

הנושא הראשון שנעסוק בו הוא "חגי ישראל" והתוכן שאנחנו כחילונים יהודים רוצים להביא לתוכם.

על סיון מס

רשם: קיש

לידיעת החברים

הוחלט להצטרף להסכם החדש עם פלאפון.
חברים המעוניינים יוכלו לחתום במרוכז על ההצטרפות ביום שני 9.12.13 משעה 16:00 בחדר האוכל.
לנוחיות המעוניינים מצורף ההסכם המפורט וכן תקציר עליו יחתום כל המצטרף.
בשאלות ניתן לפנות לקיש.

לקריאת ההסכם ודף ההתחייבות האישית הקש <<כאן>>

הפעם במועדון  באווירת  חנוכה. שולחנות  ערוכים   עם  סופגניות,  נרות  חנוכה   פיצוחים  ופרות. נוכחים  כ 30 חברים  ונציגות  של  משפחת  נווה. פתחנו בשירי  חנוכה   בליווי  נגינה  של  איתן  ומיכל. צופיה  הקריאה  שיר  לחנוכה  שכתבה  ענת  אורטרגר. ובתכנית  אברהם  נווה  על  חוויותיו  במלחמת  -."יום-  כפור".
להרחבה הקש <<כאן>>

שנים רבות היה הכלבו אחד ממוקדי המפגש של החברים בקיבוץ. כולנו תקווה שימשיך להיות כך. לכן מתקבלים בברכה המאמצים האחרונים ללכת לקראת קהל הקונים.

תחילה היה "מחסן חצר"- מוסד ששכן בצריף הכחול, ובו הייתה בעיקר, מה שהיה קרוי אז "אספקה קטנה". כלי ניקוי, ומיני דברים שהיו נחוצים לאחזקת הבית. מטפלות בתי הילדים היו פוסעות, כשהן דוחפות עגלת ילדים כדי לצבור מלאי של ציוד לשבוע הקרוב. בהמשך, המוסד התרחב, ונוספו לו גם מצרכי מזון מכל הסוגים. שנים רבות ה"קניה" הייתה ללא תשלום. מדי פעם, בעיקר לקראת הדיון על התקציב, היו חברים שדרשו שיהיה תשלום חלקי, עבור המוצרים, כדי למנוע בזבוז. וכך לאט לאט הפך המקום לחנות רגילה לכל דבר. למרות שהמוצרים עלו לחברים במחיר מלא, המקום לא הצליח להתאזן, ומנהלי הקהילה, ניסו למצוא פתרון, שבו ההפסדים בחנות לא יפלו על תקציב הקהילה. הפתרון הגיע בדמות חברה חיצונית, המפעילה את המקום. נכון להיום, הכלבו מופעל ע"י חברה בשם "שוהם שיווק", חברה המפעילה מספר חנויות כדוגמת החנות בנחשון. נכון להיום עובדים בכלבו ארבעה חברי קיבוץ: קיש, מירי, שוש ואבי מן. כדי להגדיל את היקף המכירות במקום הוחלט להפעיל פעם בשבוע "יום שוק", יום בו ספק הירקות יביא סחורה טובה ובמחירים סבירים. הצוות הניהולי של המקום ער לעובדה שחלק מאוכלוסיית הקיבוץ הינה מבוגרת, ואינה יכולה, לנסוע לקניות במרחבי "בילו" ו"ישפרו", ולכן יש לאותם משפחות הנחה בכל ימי החודש.

המידע על הכלבו הנוכחי נמסר ע"י גלעד – עובד חברת שוהם, שאחראי על הכלבו בנחשון. גלעד הנו עורך-דין בהשכלתו, ושנים רבות עבד במקצוע זה. גלעד החליט בשלב מסוים לעשות הסבה מקצועית, היות ועבודתו כעורך דין, שאבה אותו ואת זמנו, כך שכמעט ולא היה שותף לחיי משפחתו. גלעד עושה כמיטב יכולתו לשפר את המצב בכלבו לטובת כלל חברי הקיבוץ.

"יום גשם" היה רושמים ב"סידור העבודה" כאשר לא הייתה אפשרות לעבוד בגלל מזג האוויר בחוץ. ה"פלחים" היו מתכנסים ב"רפת" ( מבנה הגד"ש כיום), ו"עושים על האש". חדר האוכל היה עמוס באוכלים שאינם ממהרים לסיים את ארוחתם ולצאת לעיסוקיהם. ביום שישי 13/12 בעוד הסופה משתוללת בחוץ והגשם לא מפסיק לרדת, פגשנו את דרור יושב במשרדו ומתכנן את הפעילות לתקופה הקרובה. 

להרחבה הקש <<כאן>>

יום שבת 14/12 בצהריים. הסופה בארץ נחלשת. עשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ עדיין מנותקות מחשמל, ומיכולת לנוע ממקום למקום. אז מה קורה בנחשון? על כך קיבלנו תשובות מג‘איימי, מנהל הקהילה.

עד עתה ג‘איימי קיבל רק קריאה מחבר אחד, שהכניסה לביתו הוצפה במים. לשיחה צורפה תמונה הממחישה את המצב. ג‘איימי די מופתע מחוסר הפניות על תקלות, ומסביר את זאת בהכנה טובה לקראת החורף, ע"י כרית עצים מסוכנים, ניקוי הגגות ועל כך מגיעות תודות לצוות הנוי, והצעירים שטיפסו על הגגות ועשו מלאכת קודש. יתכן שרק מחר תגענה אליו תלונות של חברים, שלא נעים להם להתקשר היום. בכוונת ג‘אימי להיפגש מחר עם יעקב הופ ולשמוע על בעיות באם יש. ג‘איימי רואה את עצמו, כמנהל הקהילה, מחויב לדאוג ולטפל בבעיות שצצות אצל תושבי הקיבוץ.

פריצה למכוניות במהלך ההלוויה של אמו של רפי רשף.

השבוע נערכה הלוויה לאמו של רפי רשף בבית הקברות בנחשון. כמו בהלוויה הקודמת ארעו פריצות למכוניות של האנשים שהגיעו להלוויה. לדברי ג‘איימי שהגיש תלונה למשטרה, התופעה נפוצה בהלוויות הנערכות בקיבוצים ובמושבים. הגנבים מנצלים את תמימותם של האבלים, המשאירים תיקים כרכבים, מתוך אמונה שבקיבוץ אין גנבות. כדי למנוע תופעות כאלה בעתיד, תמיר, רכז הביטחון החדש, יארגן שמירה ושילוט במהלך שעות ההלוויה.

 להרחבה הקש <<כאן>>

"לחברי נחשון שלום וברכה.

כידוע, אנו נמצאים על פרשת דרכים בתחום החובה שמוטלת עלינו לדאוג שיהיה מקור כספי לחבר שנקלע למצב סיעודי.  חובה זו, היא אבן יסוד ברעיון החברה-הקיבוצית. תקנות האגודות השיתופיות דאגו שלא נוכל "לברוח" מאחריות זו.  בקיבוץ המופרט מתחלקת אחריות זו בין החבר לבין המערכת. אני מציע שהיא תתחלק בנטל הזה שווה בשווה. כמו-כן, חובתי לציין שהחלוקה בנחשון בין הקיבוץ לחבר עד סוף החודש הנוכחי, היתה, לדעתי, מעוותת לחלוטין: 90% החבר אל-מול 10% הקיבוץ."

להרחבה הקש <<כאן>>

 להרחבה הקש <<כאן>>

1.     הכניסה לתפקיד

הכניסה לתפקיד הייתה קשה מאוד, ולא רק בנושא החפיפה שלא הספיקה. פשוט נכנסים למים הקרים וצריך להתחיל לשחות, למרות שחסר בהמון תחומים מידע חיוני לתפקיד. רמת החסד והסבלנות בנחשון היא מאוד בעייתית, לא בגלל שהאנשים בנחשון שונים מאלו שבמקומות אחרים, אלא משום שהאנשים איבדו את האמון במערכת. בשלושת החודשים הראשונים ישבתי ברוב ימי העבודה, עם חברים שהגיעו עם המון בעיות והתחשבנויות על דברים לא סגורים. נתתי לדברים לזרום. רציתי ללמוד את התפקיד תוך כדי תנועה. היום אני יותר שולט בדברים, ולומד לשחות במים מאוד קרים.

2.   להרחבה הקש <<כאן>>