ראשיתאני רוצה לספר על אירוע יוצא דופן, שתחילתו עם הקמת המדינה ומלחמת העצמאות וסופו בשנות החמישים הראשונות. אירוע בו אני וחברי נקלענו שלא מתוך רצוננו לתוך סבך של מאבקים פוליטיים שלא פסקו גם בימי המלחמההקשים ביותר וגרמו לנו תסכול ואכזבה לשנים רבות. המאמר מבוסס ברובו על מקורות כתובים ובחלקו על זכרוני וזיכרון חברי. אני מקווה שזכרוננו לא בגד בנו...... סוף דברמקיבוץ ארצישראלי ט"ז הפכנו להיות קיבוץ נחשון, ( ע"ש מבצע נחשון ). תוךשנה כבר היינו קיבוץ לכל דבר, עם רפת, לול, גן ירק ופלחה, מכבסה, מקלחת משותפת וקומונה, מזכירות וועדות.בצה"ל נחשבנו כיוצאי צבא מיישובי משלט סוג א‘ והועברנו תחת פיקוד ההגנה המרחבית של פיקוד המרכז. היחידה המרחבית נקראה "גוש רמלה".למקום מונה מפקד חבר הגרעין שכבר בדצמבר 1949 נשלח לקורס מאזי"ם.חברים נשלחו להשתלמויות במקצועות הצבא, קיימנו תצפית קבועה על תנועותהלגיון הירדני, שמרנו על עצמנו, יצאנו למארבים ופגענו במסתננים, שחדרו לשטח המדינה - כך שמרנו על הגבול החדש שנוצר עם סיום מלחמת העצמאות. למעשה נהגנו כמו יישובי הנחל שקמו אחרינו - נחל עוז, גונן ויוטבתה. ביצענו את כל המשימות הצבאיות שהוטלו עלינו וגם זכינו במימון מסוים ממשרד הביטחון.נושא ה"עריקה" נגוז ונעלם. בין מאות גיליונות "על הרכס", העיתון של קיבוץ נחשון,ולאחר מכן באתר האינטרנטי של קיבוץ נחשון, סופרו הרבה סיפורים על הגרעין, על יום העלייה, אגדות המקום וסיפורי ראשונים, אך בכל אלה לא מוזכר הנושא בשמו. ללא כל החלטה זה הפך למעין "טאבו"."ואולי לא היו הדברים מעולם ?"כי למעשה בקרב הפוליטי שניטש בין מפא"י ומפ"ם, עם קום המדינה אנחנו היינו חלק מהקורבנות הפוליטיים - נפלנו בין הכיסאות, בין הפלמ"ח והנח"ל, אבל, עם זאת לא שכחנו את חובתנו למדינה ולתנועה.וכדי להבהיר את הרגשתנו בימים ההם, אסיים בשני קטעים ממגילת יום העלייהשל הקיבוץ:"הננו בני הארץ הזאת, באורה גדלנו ובשביליה חושלנו, הננו נצר למשפחה השומרית הגדולה"."תקענו יתד על משלט הצופה פני לטרון ועמק איילון, דמי אחינו שמסרו את נפשםעל שחרור ירושלים, זועקים מן האדמה הזאת, נדרנו נדר להיות ראויים לזכרם,ידוע נדע את כובד האחריות וגאים הננו על כי שולחינו נותנים בנו את מבטחם."תודה לכל מי שנעזרתי בו בכתיבת מאמר זה:ארכיון קיבוץ נחשון,ארכיון צה"ל,ארכיון יד יערי,מוזיאון הפלמ"ח,אהרון עזתי - "לפקודה תמיד אנחנו",שאול פז - רבות דליתי מספרו המדהים - "פנינו אל השמש העולה".ואחרונים דרורה ואורנה שעזרה בעריכה והילדים שעזרו וגילו סבלנות רבה. המאמר בפורמט PDF כולל תמונות ומפות חלק 1 המאמר בפורמט PDF כולל תמונות ומפות חלק 2
על הקיבוץ
לתמונות הקודמות
