החל מה-6 במאי יום למחרת חג הקיבוץ ה-64, החניה ברחבי הקיבוץ תהיה בתשלום.
חברי הקיבוץ יחויבו בסכום של 100 ש‘‘ח לחודש עבור כל רכב פרטי השייך להם וחונה ברחבי הקיבוץ.אורח ישלם 10 ש‘‘ח לחניה חד פעמית. מדבקות עבור האורחים ניתן יהיה לקנות בכלבו כמו שנעשה בנושא הבריכה.שוכרים ישלמו 150 ש‘‘ח לחודש. ענפים ופעילויות כגון "ארן" גד"ש וכד‘ ישלמו 200 ש‘‘ח לחודש.
מדבקות לסימון הרכב ניתן יהיה לרכוש בכלבו.
לגבי קלנועיות ואופנועים הנושא ייבדק, בכל מקרה במידה ובעלי הקלנועיות יחויבו, תינתן לפנסיונרים הנחה משמעותית.
חברים, אורחים וענפים שיחנו ללא מדבקה – יקנסו והפדיון יהיה לטובת סגירת הגרעון.
עקיפת התקנות החדשות תעשה ע"י צוות הנוי, שיתוגמל בגין הקנסות שיטיל על החונים ללא תו חניה.
במידה ויהיו סרבנים קשים תופעל בלית ברירה חברת גרירה חיצונית, ויתכן שלבעלי חוב גדולים יתבצע עיקול על הרכב, וגם כאן הכסף יופנה לכיסוי גרעון הקהילה.
ההצעה של הצוות תובא לדיון בשיחת הקיבוץ הקרובה ואח"כ תועבר להצבעה בקלפי.
מתנדב שהיה בקיבוץ מגיע לקיבוץ אחרי עשרים שנהנכנס עם תיק ענק מלא כביסה מלוכלכת:
מתנדב: שלום, כמה שים לא הייתי כאן! המקום נשאר אותו דבר! יפה וירוק. כבר שלושה חודשים לא עשיתי כביסה כי ידעתי שאני אוכל לכבס כאן את כל הבגדים שלי בחינם. באיזו שעה המכבסה נפתחת?
חבר: אה את המכבסה סגרו בדיוק השבוע.
מתנדב: מה, מה אני יעשה עכשיו עם כל הכביסה הזאת? טוב אני ארד בינתיים לאכול בחדר אוכל ואח"כ אני אחשוב מה אפשר לעשות.
חבר: החדר אוכל סגור כבר עשר שנים.
מתנדב: מה אתם השתגעתם הגעתי הנה בכלל בלי כלום כי ידעתי שיש פה הכל. לא נורא אני יכול לעבוד בגד"ש או בדיר ולקבל תקציב של 100 שקל לחודש לפחות אני אוכל לקחת קוטג‘ ולחם בכולבו.
חבר: בגד"ש ובדיר עובדים רק תאילנדים הגעת מהמדינה הלא נכונה אבל אתה יכול להתגייס לצבא, לשרת שלוש שנים ואח"כ תוכל לקבל מענק עבודה נדרשת כשתעבוד בתחנת דלק.
מתנדב: לפחות יש מקום שאני יכול לגור בו בינתיים?
חבר: דווקא זה לא בעיה יש פה שכונה שלמה שעומדת ריקה על חשבון הקיבוץ וגרים בה חיילים שבאים פעם בחודש לסוף השבוע אז הדירות האלו פנויות מקסימום כשחייל יגיע תעבור לחדר של חייל אחר שלא נמצא...הבחור מגיע לשכונת הצעירים ופוגש "צעיר" מהשכונה
מתנדב: שלום! איפה כל הצעירים פה?
צעיר: אני והחבר‘ה שלי פה. סיימנו צבא לפני כמה שנים, קצת טיילנו, למדנו ומאז אנחנו מחפשים את עצמנו.
מתנדב: אבל בן כמה אתה?
צעיר: אני, אני בן 45. אנחנו הצעירים של היום. אתה יודע איך זה, ה-40 של היום זה ה-20 של אתמול.
מתנדב: תגיד, ומה עם חגים מסיבות? כשאני הייתי כאן פעם היה כאן שמח. היו כאן מתנדבות וצעירים, היו מסיבות דיסקו והפאב היה פתוח והיו באים אליו אנשים מכל האזור. ובחדר האוכל היינו מרכלים מי "חגג" בלילה ועם מי.
צעיר: הנה הצלחנו להרים מסיבת פורים!!
מתנדב: תגיד אז עם מי אני יכול לדבר כאן, מי אחראי כאן עכשיו על המתנדבים?
צעיר: אחראי על המתנדבים כבר מזמן אין כאן כי כבר מזמן אין כאן מתנדבים. מה זה בכלל מתנדבים? אבל אם אתה מחפש מי אחראי כאן עכשיו, אתה יכול לדבר עם מנהל העסק... אבל בעצם הוא עסוק במשהו... למרות שלרובנו לא ברור במה הוא עסוק.
מתנדב: הוא באמת נשמע מאוד עסוק אז עם מי עוד אני יכול לדבר?
צעיר: אז אולי אתה יכול לדבר עם יו"ר הקהילה – אבל הוא כנראה עסוק בשיוך.
מתנדב: מה זה שיוך?
צעיר: שיוך זה כשאומרים לחבר שהבית שהוא גר בו 40 שנה הוא עכשיו באמת שלו ואז הוא יכול להתחיל לריב על השטח שמסביב לבית עם הקיבוץ ועם השכנים שלו.
מתנדב: אה באמת נשמע טוב. אז עם מי אני יכול לדבר שיכול לעזור לי?
צעיר: אולי האדם הנכון הוא מנהל הקהילה למרות שהוא עסוק עם הגרעון האקטוארי
מתנדב: מי זה הגרעון האקטוארי?
צעיר: אני לא יודע. אף אחד לא יודע מי זה אבל זה כנראה מישהו מאוד חשוב כי כולם מדברים על זה. זה מאוד פופולרי לדבר על זה היום.
מתנדב: טוב, אם אין חד"א ואין מכבסה ואין קומונה ואין צעירים לשבת איתם על המרפסת ואין מסיבות ויש רק גרעון האקטוארי... אז אני חוזר הביתה.
צעיר: רגע חכה יש היום מסיבת פורים שלא כדאי לך להפסיד עם בירות ע"ח הקיבוץ כמעט כמו פעם.....