אברהמל‘ה היה מרכז- משק הראשון. כשהיה מגיע לבנק או למוסדות שונים, לא היו נותנים לו לחתום על צ‘קים ומסמכים, כיוון שהיה מתחת לגיל 18. כשהיה רוצה לחתום על מסמך, היה צריך להביא את אבא שלו. # חזרה לתוכן #

כאשר בחרו את המשלחת הראשונה למועצת הקבה"א, דאגו החברים להופעה יפה של הקיבוץ במועצה, ולכן שלחו את אברהמלה ונעמי גלס. אברהמלה – ההופעה, נעמי – היפה. # חזרה לתוכן #

יומל‘ה ודן מאיר היו חופרים בורות בשביל הקרן-הקיימת, בגבעות שליד בקוע. לפי חוקי הקרן-הקיימת, אסור היה לחפור יותר מ-25 בורות ליום, דעת-הקהל הייתה נגדם, וטענה שהם צריכים להשלים את יום-העבודה בבית, אבל הם לא נכנעו וחיפשו דרך איך להשלים את היום בגבעות. בבוקר היו הולכים ברגל עד לגבעה, וחופרים את כל הבורות עד 8. ב-8 היו מכינים ארוחה טובה, אוכלים עד 12, ודנל‘ה היה מספר סרטים. כשהיה דנל‘ה מתחיל לספר סרט, היה יומל‘ה משקיט אותו ואומר: "דנל‘ה, ספר בשקט – ישמעו אותך בבית". # חזרה לתוכן #

כשלא הייתה עבודה בקיבוץ, יצאו כמה חבר‘ה לפלוגת-עבודה בגבעת-ברנר. יהודה פרייס גר באוהל יחד עם יהושע. באחד הבקרים ניגש השומר ליהודה, טלטל אותו וצעק: "יהושע, קום! יהושע, קום!" יהודה פרייס קפץ, והתלבש במהירות עצומה. כשהיה מוכן לגמרי, תפס פתאום את הראש, והתחיל לרוץ בחוצות הקיבוץ ולצעוק לשומר: "אבל אני לא יהושע! אבל אני לא יהושע!" # חזרה לתוכן #

הרבה שנים אסור היה לעשן בנחשון. ממציא לא היה מסוגל לעמוד בזה. הוא היה הולך פעם בשבוע עד בית-סוסין, הלא היא הראל, מעשן מאה סיגריות וחוזר. אם מישהו היה בא לבקר אותו אחרי שהיה חוזר מליל עישון, היה בולע מיד שפופרת משחת-שיניים, כדי להסתיר את הריח. # חזרה לתוכן #

בראשית שנות החמישים הגיעו החבר‘ה היותר רציניים למסקנה שצריך להקים מחתרת. עדיין לא בשלו התנאים לפרט מה הייתה מטרתה של המחתרת ואילו תפקידים הציבה לעצמה, ואלה יסופרו מפה לאוזן. ובכל-זאת מופיעים להלן כמה מעלילותיה. # חזרה לתוכן #

שמיל ויהודה פרייס הצטרפו למחתרת לאחר תקופת מועמדות. כל עוד היו מועמדים, נתנו להם לשמור בחוץ כשנערכו ישיבות סודיות במקלט. פעם נשבעו החבר‘ה במקלט, שלעולם לא יעזבו את נחשון, כיוון שאחרת עלולה המחתרת להתגלות. היום אף אחד מהם איננו בנחשון – רק השומרים נשארו. # חזרה לתוכן #

כדי להשיג נשק למחתרת, מכר שמיל בהזדמנות חצי אוטו מלט, שהיה מיועד לבניין. יהודה נסע עם הכסף להשיג נשק. הוא חזר עם קרבינה ו-10 כדורים, ואנשי המחתרת הסתירו את הנשק והתחמושת מתחת למרפאה. אחרי כמה שנים הוציאו הכל והעבירו למחסן-הנשק. יום אחד גילה גרי את הקרבינה, והחזיר אותה למשמר-הגבול. # חזרה לתוכן #

רובק‘ה היה מועמד לריכוז-משק, וכמעט בחרו אותו. ברגע האחרון החליטו אנשי המחתרת שמוכרחים להכניס איש שלהם לתפקיד. בשיחה בה הועמד רובק‘ה לבחירה, קם אברהמל‘ה ונשא נאום, והצליח לדחות את השיחה בשבוע. יהודה פרייס היה באותו זמן בקורס. כשחזר מהקורס ירדו עליו, והודיעו לו שהוא המועמד של המחתרת לריכוז-משק, כך נבחר יהודה פרייס לריכוז-המשק. # חזרה לתוכן #

יהודה פרייס היה מאד מודאג מכך, שכאשר תפרוץ מלחמה לא יהיה במה לשמן את הרובים. ההנחה שלו הייתה, שהעמדה הטובה ביותר מבחינה טקטית תהיה בשייך-מוסא. לקח פח גריז, העמיס על הכתף, והלך עד שייך-מוסא כדי להחביא אותו. # חזרה לתוכן #

היה לנחשון קומנדקר ישן, ויום אחד החליטו למכור אותו כיוון שהיה גרוטאה. אנשי המחתרת התערבו בצורה מאד תקיפה, כי הקומנדקר היה כלי-הרכב היחיד בקיבוץ עם הנעה קדמית, ושהיה יכול להגיע לשייך-מוסא, והקומנדקר לא נמכר. # חזרה לתוכן #

הרכש היה ענף מוכר בנחשון, והיה לו אגף-מודיעין מפותח שעליו היה ממונה טיזאן. טיזאן היה מביא מדי פעם ידיעות: "ראיתי עמודי-חשמל ליד הראל", "יש אוטו באזור משמר-דוד", וכו‘. במסגרת חיפושים אחרי "רלסים" לסככות, הגיעה חוליית רכש לדיר-רבן, ומצאה שם "רלסים" חתוכים לפי מידה – ממש תענוג. העלו אותם על האוטו, הביאו לנחשון, והחביאו מתחת לחדר-האוכל. למחרת באו חבר‘ה מצרעה, וסיפרו שבמסגרת מסעות הרכש שלהם מצאו "רלסים" בדיר-רבן, חתכו אותם עם "אוטוגן", ואחרי יום באו לקחת אותם – ואינם. שאלו אם מישהו ראה דבר כזה. החבר‘ה הכחישו, צרעה היו מאד חשדנים, חיפשו וחיפשו ולא מצאו דבר. # חזרה לתוכן #

יום אחד בא טיזאן, וסיפר שיש רלסים בסיבוב נחשון. אלה היו ברזלי "H" גדולים ממתכת, שעד היום זרוקים כמה מהם ליד משק-ילדים. את הרלסים האלה השיגו החבר‘ה מהראל במסגרת רכש שלהם, וכיוון שפחדו להביא אותם להראל, זרקו אותם לקוצים בסיבוב נחשון. כשבאו הראל וראו שהרלסים נעלמו, חשדו מיד בנחשון. באו, תפסו את ניסן, ושאלו אותו בתקיפות אם נחשון ראו את הרלסים ואיפה הם מונחים. "איפה שמתם אותם", שאל ניסן. "בסיבוב" – אמרו אנשי הראל. ניסן, שהיה אולי איש רכש מעולה, אבל שקרן לא היה, הסתכל עליהם בתימהון ואמר: "במו-עיניי ראיתי משאית באה ולוקחת משם את הרלסים!" מאז קראו לו ניסן במו-עיניי. # חזרה לתוכן #

יום אחד יצאה חוליית רכש לפרק "רלסים" של מסילת-רכבת ישנה. האווירה הייתה מאד עליזה, והחבר‘ה עבדו קשה. תוך כדי חדוות יצירה, שמעו פתאום את נתן פרמינגר אומר לאט לאט: "טוב, ועכשיו תורידו את ה"רלס" מהרגל שלי..." # חזרה לתוכן #

החבורה הביטחונית של נחשון כללה חבר‘ה בעלי תודעה ביטחונית גבוהה, כאלה שהיו קצינים או שמאד רצו להיות קצינים. יום אחד ערכה החבורה כוננות פתע. עלו על גבעת החרובים, וירו כמה צרורות מקלע לכיוון נחשון. השתררה בהלה עצומה, כולם רצו לעמדות, אנקל תפס כמה רימונים, וכמעט השליך אותם על החבורה הביטחונית שעמדה ממול על הגבעה. רק ברגע האחרון התברר במי מדובר, וכך ניצלה החבורה מהפגזת רימונים. # חזרה לתוכן #