קטע זה נכתב ע"י אשרת במסגרת פרויקט מגמת צילום של כתה י"ב בבי"ס חושן. אשרת בחרה לעשות את העבודה על סבתא שירלי. פורסם לראשונה בפייסבוק של תמר אלון שגם מזמינה את כולם לבוא לראות את התערוכה.קישור לפייסבוק של תמר"עכשיו כשאני בת למעלה מתשעים, כל יום מאד יקר ללבי". ( שיבטה טויו, מתוך כח לחיות).
סבתא שירלי היא החברה הכי טובה שלי, בתוך המציאות הלא פשוטה שחיינו בה – סבתא הייתה העוגן עבורי, ממנה למדתי לצחוק, לחוות הצלחות, כעסים וגם כשלונות.
מאז שסבא אבי נפטר סבתא אומרת "עכשיו אני חיה גם בשבילו". ובאמת מורגש שהיא מנצלת כל רגע בחיים, צוברת חוויות ורגעים, ולא מפחדת לנסות ולגלות דברים חדשים.
בעבודתי תיעדתי את סבתא שירלי ביום יום שלה, משחקת סודוקו, שותה קפה והולכת לכלבו.
אל מול עולם בו הזקנה נתפסת כדבר שלילי, בודד ומייאש, סבתא שירלי מוכיחה כמה כח יופי יש בגיל שבו יש המון ניסיון חיים, פרופורציות נכונות והשלמה. סבתא שירלי בוחרת בחיים. לחיות חיים מלאים ולאהוב את מה שיש. מתעקשת כל יום ללמוד דבר חדש ולבלות עם האנשים הקרובים לליבה.
במהלך הצילומים הבנתי כמה ברת מזל אני שיש לי את הקשר עם סבתא שלי.