יהודה פרייס קונה פעמיים בשבוע סנדוויץ‘ אצל לודמילה בכלבו. הסנדוויץ‘ שאורכו כ-30 ס"מ מכיל מכל טוב. את הסנדוויץ‘ הוא חוצה לשניים. חצי אחד הוא אוכל בצהריים וחצי שני בערב, או בבוקר למחרת. יהודה מאד ממליץ על הסנדוויץ‘ הזה ומבקש לפרסם זאת בכל המדיות התקשורתיות בנחשון.

יהודה שבעוד כחודשיים ימלאו לו 89, יליד שנת 1932, הוא אדם עסוק.  הוא מרבה לקרוא בעיקר בלילה. ספרים שקשורים בהיסטוריה של היישוב, ובתולדות המדעים. כלומר דברים שתמיד עניינו אותו. הוא נהנה מהתוכן. הוא מציין שהראש עוד עובד והוא מבין את הקורה. אבל הגוף כבר לא מה שהיה פעם. לפיכך זמן רב הולך על עיסוק בטיפולים, מה גם שהכל הולך לאט. שותף לביתם של יוהנה ויהודה הוא יוסף, בחור פיליפיני שבנוסף שעוזר להם בכל שצריך מצטיין בגישה ובפתרון בעיות טכנולוגיות.

כאדם שתמיד היה מעורב בקורה בקיבוץ, גם היום יהודה מתעניין בנעשה, בעיקר בצד הכלכלי של הקיבוץ. הוא קורא את הדוחות הכלכליים אבל מעוניין ביתר שיתוף של הוותיקים עם הנהלת הקיבוץ, בשיחות עמם לצורך הבנת יתר של הנעשה בקיבוץ ובעסקים.

ליהודה פתרון יצירתי שעשוי לשפר את מצבו של הכלבו. הצעתו היא להוריד למינימום את דמי השכירות של הכלבו וכך בוריס יוריד את מחירי המוצרים.

מידע  כללי

רזי גורן – בן 71  נשוי למירי גורן, ילדים – זהר בן 40  וטלי בן 36, נכדים – 4.

מגורים – שכונת לטרון ב‘.

יש לרזי בתקופה זאת שלושה תחומי עיסוק עיקריים:

תורת המוסר של קנט   

לרזי חוג בזום עם שני חברים. מבחינתו זו הרפתקה לטווח ארוך. החוג התחיל כתוצאה מבקשה של חבר, ואליהם הצטרף בחור נוסף, שלימד יחד עמו בבית הספר הפתוח בראשון לציון. בהמשך הוא הביאו לסמינר הקיבוצים. הם נפגשים פעמיים בשבוע, כל מפגש הוא בן שעה וחצי.

עמנואל קנט חי במאה ה-18 בגרמניה, ונחשב ע"י רבים לפילוסוף הגדול ביותר. תורת המוסר שלו היא הבסיס לכל חוקה במדינה מתוקנת.

תורתו אקטואלית נכון להיום יותר מתמיד, היות והיא עושה הבחנה בין מוסר לכל אידיאולוגיה הן של שמאל והן של ימין. השיקולים המנחים את הפוליטיקה הם לגמרי פונקציונליים וגדושי אגו, סיבות שהמוסר הוא בכלל לא שיקול הכלול בתוכם. הם משעבדים אינטרסים צרים, שמהווים את הנגטיב הכי ברור לתורת המוסר של קנט. 

"דרך שער החוק – החינוך כדיאלוג"

לפני ארבע שנים רזי הוציא ספר בשם "דרך שער החוק – החינוך כדיאלוג". לאחר צאת הספר לאור פתחו ילדיו של רזי אתר בפייסבוק, ששמו כשם הספר. כל שבוע רזי מפרסם שם פוסטים. כך הוא למד את אמנות כתיבת הפוסט בקצרה, שהיא הכנסת תוכן רב בצורה מתומצתת בשלושת רבעי העמוד.

בין השאר כתב רזי פוסט על המשוררת לאה גולדברג, שכתבה מסה נפלאה על הסופר הרוסי טולסטוי, ושם היא מתייחסת ליחס הבעייתי של טולסטוי למין ולאהבה. בעקבות שיחה עם חבר, חזר רזי לשני סיפורים של טולסטוי, "סונטת קרויצר" ו"אנה קרנינה", כדי להמחיש את היחס המורכב של טולסטוי למין ולאהבה.

הנחיית עבודות

רזי עדיין מנחה שלוש עבודות של סטודנטיות.  רזי כזכור מתנגד למבחנים, וחושב שהדרך הנכונה להטמעת החומר ע"י התלמידים היא באמצעות עבודות.

נכדים

עד הקורונה היו מירי ורזי לוקחים את הילדים פעם בשבוע אליהם הביתה, ושם משחקים איתם וגם לוקחים אותם לבריכה. בתקופה הנוכחית הילדים מגיעים יותר פעמים היות והם רוצים לראות את הכלבה יולי החמודה.

יולי

כלבה בת שנה וחודשיים. רזי מוציא אותה מספר פעמים ביום אל מחוץ לבית. חלקם של הטיולים ארוכים, ובהם הם מקיפים את הקיבוץ. האחרים קצרים, ובהם הם מקיפים את לטרון ד‘. לדברי רזי יולי היא סופר אינטליגנטית, היא קולטת את ההתנהגות של בני המשפחה ומגיבה על הכל. היא קסם של יצור, היצור הכי מתוק בעולם.

ספורט

בתקופה הנוכחית שוחה 3 פעמים בשבוע. בנוסף הולך הליכה מאומצת על הליכון במשך 6 דקות, דבר שבא אצלו לידי ביטוי בבדיקות הרפואיות החיוביות.

משקפיים

שנים רבות היה לרזי מספר גבוה מאד במשקפיים. למעשה הוא בקושי ראה. לפני ארבע שנים עשה ניתוח קטרקט, וכל עולמו השתנה. מאז אינו זקוק יותר למשקפיים.

המלצה לפנסיונרים

לבנות סדר יום כמו בתקופה שלפני היציאה לפנסיה.

חזור

בן 73, ילדים – 2 טל בן 46 ושחר בן 41, נכדים – 1,

מי אתה יוסי ?

בן דודו של אברהם נווה ז"ל, בן זוגה של דורית פרידמן. הכירו בעזרתה של ענבל צרפתי (נווה). ביחד קרוב ל-7 שנים, בנחשון נמצא כבר שלוש שנים.

עיסוקים

יוסי הוא ממוצא יקי, ומורשת הוריו הייתה לימוד ויסודיות בכל דבר שעושים. היקים התייחסו לנושאי האפיה והבישול בצורה רצינית עוד בתקופה שמקצועות אלו נחשבו כנחותים בארץ. הוא כנראה ספג את התכונות הללו בביתו. בבית היה צופה במטבח באימו ויתכן ששם נחתם עתידו. המקצוע העיקרי של יוסי הוא קונדיטוריה. שנה לפני הצבא נכנס לתחום ורכש ידע מעשי תוך כדי עבודה בקונדיטוריות. בשלוש השנים של השרות הצבאי יוסי הדריך קורסי בישול בתחומי הקונדיטוריה והאפייה. (אפייה-תחום הבצקים, קונדיטוריה-דברים מעודנים יותר כגון מאפים מתוקים). לאחר הצבא השתלם בשוויץ ובגרמניה בקורסים שכיסו תחומים רבים של האפיה והקונדיטוריה ועם הידע הזה עבד בתחום בארץ קרוב ל-13 שנה.

מורה לחיים

ואז עבר להיות למורה במקצועות אלו בבית ספר תיכון מקצועי עירוני י"ד. התלמידים בבי"ס זה הגיעו, לפחות חלקם, היות ונשרו מבתי הספר העיוניים. הדבר היקשה על מלאכתו של יוסי, אבל, יוסי זוקף לזכותו, שהצליח לרתום אותם לתחום ולפתח בהם אהבה לעיסוק. חלק מתלמידיו הגיעו לגדולה. במקביל הפיק ספרי בישול ושימש כבוחן בבתי ספר מקצועיים של משרד העבודה כמו "תדמור", וגם היה מדריך של מרכז ההדרכה של "תנובה". בין תלמידיו מנחשון היו דליה נווה וגרי. בנוסף היה גם המדריך הראשי לקונדיטוריה במדרשת רופין.

תחביב - כדורגל

יוסי בנערותו שיחק כדורגל בקבוצת מכבי רמת עמידר. וגם לאחר הצבא שיחק בקבוצה שלוש שנים עד שהגיע למסקנה שזה לא בשבילו. הוא שיחק יחד עם שחקנים מפורסמים כמו ויקי פרץ, אלי כהן (השריף) ועוד רבים וטובים. בשלב האחרון לקריירת המשחק שלו התפוצצה פרשת מכירת משחקים של שחקנים מקבוצתו והם נענשו ע"י ועדת עציוני למספר שנים בהפסקת פעילות. לאחר הפרישה מהמשחק עשה קורס מאמני כדורגל במכון ווינגייט. מנהל בית הספר שבו לימד גילה את יכולותיו הספורטיביות של יוסי והפך אותו למורה לספורט.

שלוש עשרה שנה כשכיר הספיקו ליוסי והוא הפך לעצמאי...

נכון לעכשיו

עד לאחרונה עבד. עם פרוץ הקורונה הפך למנהל משק בית ( של דורית ושלו), אחראי על הגינה, הקניות והבישול. מקווה שלאחר עידן הקורונה יחזור לשוק העבודה. רוצה לעבוד במקום שבו יוכל להטביע את חותמו. הוא יודע שהסיכוי לכך קטן. במידה ולא ימצא ייתכן וילך על משהו התנדבותי.

 הכרות עם נחשון

כבן דוד של אברהם נווה הגיע במשך שנים רבות לחגים בנחשון, לחג העומר, לפסח ולשבועות. הוא זוכר בערגה את הנסיעה בעגלות הרתומות לטרקטורים לשדות. שם בפאתי אחד השדות נערך טכס הבאת ראשית העומר. כשהגיע לנחשון בעקבות ההיכרות עם דורית, ראה קיבוץ שהשתנה, לדעתו לטובה. בזכות הצעירים שהצטרפו אליו נעור הקיבוץ לחיים מבחינה חברתית ותרבותית. כדוגמה הוא מביא את מסורת ארוחת ערב שבת אחת לחודש. את צוות הנוי הצעיר והחרוץ הדואג לניקיון הקיבוץ וחזרת ליל הסדר הקיבוצי, שהשנה מגפת הקורונה מנעה אותו והפריעה לעשייה הטובה בזמן האחרון בנחשון.

המלצות לפנסיונרים

להמשיך לעבוד כל עוד שניתן. חשוב להיות פעיל. ממליץ על ספורט כגון הליכות.

חזור

משפחת פראן

מידע כללי

אינה – בת 64, סרגיי – בן 67

ילדים: פבל -42, מיכאל – 38

נכדים – 5.

היסטוריה

הם הגיעו לארץ בפברואר 92 מסנט פטרבורג (לנינגרד), לקרובי משפחה בחולון. התקופה הייתה סוף מלחמת המפרץ, והיה קשה מאד להשיג דירות. לבסוף השיגו דירה עם חמישה חדרים, דבר שהיה מעל ליכולתם הכלכלית, ולכן חיפשו משפחה נוספת כדי להתחלק בהוצאה. לבסוף מצאו משפחה, ואלו היו וויטה וולאדק. וויטה, שהייתה בהריון, וולאדק רצו לעבור לקיבוץ, היות וחשבו ששם יהיה קל יותר לגדל שני ילדים. בחולון הם למדו באולפן, קשה היה להם להבין את הדקויות של השפה, אבל לאט לאט השתלטו גם על הנושא הזה. כששמעו מולאדק על הרעיון לעבור לקיבוץ, הם הצטרפו היות וחשבו ששם, בקיבוץ, יוכלו לשפר את העברית, שכן סביבה בה כולם מדברים עברית תגרום לשיפור העברית בפיהם, לעומת מצבם בחולון, בסביבה של עולים שרובם דוברי רוסית.

איך קרה שהגיעו בסופו של דבר לנחשון?

באותה שנה בה אינה וסרגיי גרו בחולון, מרכז הבניין בקיבוץ נחשון היה חגי בז ז"ל. חגי רצה מאד לשפץ את בנייני הקומתיים. כסף לשיפוץ כנראה לא היה לקיבוץ, ולכן חגי חפש פתרון יצירתי. הסתבר לו שקיבוץ שקולט עולים זכאי למימון הבניה. שני הרצונות, של חגי ושל וולאדק הצטלבו ברחוב לאונרדו בבית ה"קיבוץ הארצי" - מחלקת הקליטה. בסופו של דבר בנוסף לויטה וולאדק הצטרפו גם אינה וסרגיי ועוד שני זוגות שעלו ממוסקבה, שחגי גייס לטובת העניין. הזוגות הנוספים היו: וורה וואדים, ויורי ואינה. ארבעה זוגות וילדיהם הגיעו לנחשון ונחתו במבנה הקומתיים. 

סרגיי

עם הגעתו לקיבוץ שובץ לעבוד במפעל. בהתחלה כמפעיל מכונה ואחרי שנה עבר לאחזקה, ויום אחד כעוזר חשמלאי בקיבוץ, עוזר למשה ששון החשמלאי. בשנת 2000 עבר לניהול הייצור, ומשנת 2008 נהיה מהנדס המפעל. במסגרת עבודתו במפעל יצא לקורסים רבים ששיפרו את יכולתו המקצועית. כרגע הוא פנסיונר. וככזה הוא נהנה מהחיים.

אינה

עבודתה הראשונה בקיבוץ הייתה בקומונה, עשיית טלאים על הבגדים וזאת בעזרת מכונה תפירה מצוינת שהייתה בקומונה. בהמשך עברה לעבוד בזכוכית עם שדמי. שנה לאחר הגעתה לקיבוץ נכנסה לעבוד במפעל. היו ימים שהיא עבדה על מכונה אחת וסרגיי על המכונה לידה. התחרו ביניהם מי ייצר יותר שקיות. משם עברה לבקרה ולתפ"י, תכנון פעילות היצור, פעילות אותה עשתה 25 שנה. במפעל הכירה הרבה אנשים מעניינים ולמדה מהם רבות. המפגש עם סוגי אנשים רבים, היה לה בית ספר לחיים,  לימד אותה כיצד להתנהג עם כל אחד ואחד.

משפחה

בשנת 93 הגיעו לארץ ההורים של אינה וסרגיי לארץ וגרו באשקלון. הם נסעו מדי פעם לבקרם ומדי פעם ההורים ביקרו אותם. שניהם בנים יחידים כנהוג בזמן ילדותם ברוסיה, כשנולד להם הבן השני מיכאל הם ננזפו על ידי ההורים, שחששו שלא יוכלו להסתדר עם שני ילדים. הם מציינים שלכולם היו רק סבתות שכן הסבים רובם ככולם נהרגו במלחמת העולם השנייה.

בקיבוץ

מרגישים היום בקיבוץ הרגשת בית, למרות שאנשים רבים בקיבוץ אינם מכירים. מאז שיצאו לפנסיה הם עוזרים לילדים בטיפול בנכדים, דבר שמקשה עליהם להתחייב להשתתף באירועים בקיבוץ, או בפעילויות המועצה בנחם. סדר היום שלהם מתחיל בנסיעה לחדר כושר במודיעין. החל מהצהרים הם לוקחים פיקוד על הנכדים עד שהורי הילדים חוזרים מהעבודה. פעם בשבועיים הילדים והנכדים אוכלים אצלם.

אחרית דבר

כשעבדו במפעל אחד ליד השני, לא היה להם הרבה זמן לזוגיות שלהם. מאז שיצאו לפנסיה הם יותר ביחד...

הערות

1. ויטה וולאדק גרו מספר שנים בנחשון. ויטה עבדה במשרד הטכני וולאדק במוסך.

2. חגי בז בדבריו שנשמעו בסרטון מלפני 30 שנה היה רכז מחלקת הקליטה בקיבוץ הארצי וכנראה שככזה גייס עולים חדשים לקיבוצים וגם לנחשון. כרכז הבנייה שיקם את אזור בתי הילדים. בתקופתו נסלל כל האזור באספלט, והוקמו גדרות האבן סביב בתי הילדים.
   חזור לתוכן
   

   ---

   
   

בן – 73 ילדים: יעל, קים, לילך (גרה בנחשון). נכדים – 6

עיסוקים

אוהב לראות חדשות ולשחק ב"מייג‘ון" במחשב. אוהב לעבוד בגינה בגיזום, השקיה, וייחורים . סולי עושה את עבודות הבית כגון בישול. את רוב הקניות עושה בשופרסל. מתחזק את הבית בדברים שיודע לעשות.

ניקיונות ואחזקה

יש בחורה שמגיעה פעם בשבוע לעשות ניקיונות. נעזר באחרים בעבודות תחזוקה שאינו יודע לעשות.

תנועה

לפני זמן מה מכר את האוטו וקנה קלנועית. בעזרתה עושה כל מה שצריך ברחבי הקיבוץ, קניות בכלבו, הגעה למרפאה וביקורים בביתם של ביתו לילך ואחרים.

קריאה

סולי אוהב לקרוא ספרים. הוא קורא אותם במכשיר ה"קינדל" שלו, מכשיר הדומה לטבלט. הוא שוכר או קונה את הספרים דרך האינטרנט מחברת אמאזון. יש לציין שטכנולוגית הקינדל וותיקה יחסית והייתה פופולרית עוד בטרם נכנסו הטבלטים לעולמנו.  הספרים האהובים על סולי הם ספרי היסטוריה.

עבר זמנם

סולי אהב מאד לצפות במשחקי ביליארד וברידג‘ בטלוויזיה. הורדת הערוצים הביאה לסיום היותו מכור לצפייה בהם.

המלצות לפנסיונרים אחרים

להשתדל להיות בריאים ולמצוא עיסוקים שימלאו את זמנם.

 חזור לתוכן

בן – 79, נולד בכפר קטן בסיביר, שהיה מחנה עבודה, אליו הגיעו הוריו שנמלטו מפולין ערב פרוץ המלחמה ברכבת לרוסיה.  בהמשך גדל בבתי ילדים בפולין ובצרפת. עלה לארץ ולבסוף בא קץ לנדודיו בקיבוצנו נחשון. נכון להיום למרות גילו הוא עדיין עובד, אינו מרגיש כפנסיונר, וימשיך לעבוד כל עוד יוכל ויתאפשר לו.  

ילדים: יסמין, שונית, אלמה (בקיבוץ), רחל.  נכדים: 7

עיסוקים

עובד במשרד "נחשון תכנון מטבחים", משרד תכנון הנמצא בבעלות של מספר חברי קיבוצנו. הוא עובד שם קרוב ל-40 שנה. עיסוקו תכנון מטבחים מוסדיים מכל הסוגים. לדוגמא, עכשיו עוסק בתכנון מטבח למלון "אמריקן קולוני הוטל", בתכנון מלון של "יד שרה" בירושלים, מלון "עדן" בירושלים ועוד. האתרים המתוכננים על ידו פרושים בכל רחבי הארץ, מהצפון ועד אילת שם עוסק בתכנון מלונות אירוח לתיירים.

התחלה

ישראל הגיע לקיבוץ כשכיר במשרד הטכני וזאת לאחר שנודע לו שמחפשים מישהו שיודע לתכנן. בהמשך עבד גם במוסך ועם שדמי בזכוכית. הוא יצא לשנתיים "חופש", עבד בירושלים באדריכלות ורכש ניסיון.

תחביבים

אוהב לשחק שחמט במחשב. התחיל בתחביב זה בגיל 13 לפני עידן המחשב. עכשיו הוא משחק במחשב מול אנשים בכל רחבי העולם או נגד המחשב. לא מזמן זכה בטורניר שנערך באינטרנט.

בבית

אחראי על התיקונים בבית. עוזר ליעל בבישול, בניקוי ובשטיפה. למעשה מתפקד כסו שף.   במטבח התמחה בשני תחומים. הכנת ריבת מישמש לכל השנה מעץ המישמש הנמצא בחצר ביתו. בנוסף התמחה בהכנת מיץ רימונים מעץ הרימונים שלו. כמובן כסב לשבעה נכדים מתפקד גם בתחום הסבאות.

ספורט

בעבר היה הולך בשדה. כיום משתדל יותר ללכת ברגל ופחות לנסוע באוטו ברחבי הקיבוץ.

בריאות

משתמש במערכות הבריאות כדי לשמור על בריאותו.

ריקודים

עדיין רוקד, במסיבות של הקיבוץ ובמועדון בתל אביב, אליו מגיעים בני 30 עד 70 פלוס. במקום בנוסף לריקודים יש חוגים של יוגה וכד‘.

דברים טובים

נחשון, לדעת ישראל, הוא מקום מופלא מבחינת הנוף, ומבחינת מיקומו. החיים בנחשון תוססים וזאת בעיקר בזכות הצעירים שהפיחו במקום רוח חיים.

המלצות לפנסיונרים

למצוא תעסוקה שאהובה עליהם לפחות 4 שעות ביום. אצל ישראל העבודה זה ההובי שלו והוא מתכונן לעבוד כל עוד יוכל.

סיכום

ישראל לא מרגיש את עצמו כפנסיונר, ונהנה מעשייתו.

חזור לתוכן

בת 87 וחצי

ילדים: בלהה, הללה, עמירה ותמר.

נכדים: 13

תפירה

הולכת מספר ימים בשבוע למשלט שם יש חדר המשמש אותה כמתפרה. הידע בענייני תפירה נובע ממספר גורמים. קודם כל אימה צילה הייתה תופרת. בנוסף רכשה ידע בקורסים ומדליה נווה שעמה עבדה במתפרה שנים רבות, כשהמתפרה הייתה במבנה הקומונה, שהפכה בשנים האחרונות למבנה מגורים. צילה אמרה לשירלי שכדי ללמוד תפירה באמת צריך קודם כל יש לפרום בגדים ורק אחר כך כשמבינים את הבגדים רצוי להתחיל לתפור.

משלט 200

שירלי הולכת למפגשים במשלט הכוללים, ארוחות בוקר, מרק בצהריים ומדי פעם הרצאות. כמובן שנהנית מהמפגש והשיחות המתנהלות בין החברים שהגיעו למשלט. פעם בשבוע ביום רביעי בשעה 11 יש שעור יוגה עם דורית שיפין מנווה שלום. הקבוצה המשתתפת בשיעור כוללת שבע נשים מנחשון, כל אחת עושה לפי יכולותיה. היוגה עושה לשירלי טוב על הנשמה.

נסיעות בריאות

מדי פעם מבלה בנסיעות לאתרי הבריאות בסביבתנו, כגון קפלן ואסף הרופא כדי לטפל בטעון שיפור.

משפחה

מדי פעם מבלה עם הנכדים והמשפחה בקיבוץ ומחוצה לו. נוסעת לאירועים משפחתיים כגון חתונות, ברי מצווה.

בני

בני גר יחד עם שירלי ועוזר לה במטלות שמתקשה בהם. בשבתות כשבני יוצא לחופשה היא נעזרת בנכדתה אושרת.

עיסוקים

שירלי קוראת ספרים באנגלית, בעיקר רומנים. מרבה להקשיב לרדיו ברשת ב‘. אוהבת את התוכניות של ירון אנוש וצחי נוי.

טלוויזיה

שירלי לומדת את תפעול הטלוויזיה בעזרת נכדיה. נהנית ואוהבת לראות את התוכניות של יורם יובל – "שיחת נפש", ובתוכנית "המרדף" עם הצ‘יסר. מסתכלת בעיקר בערוץ 1 ומדי פעם בערוץ 23 החינוכית.

בישול

רוב השבוע מבשל בני. להכנת הארוחה של יום שישי מצטרפת לשירלי אושרת. מרבית המוצרים נקנים ברמי לוי ואושרת משלימה אצל בוריס ולודמילה.

קלנועית

כל יום שירלי עושה יחד עם בני סיורים עם הקלנועית ברחבי הקיבוץ, ובכביש המוביל למחנה העצורים.

הערה בונה

מעוניינת להגיע לאירועים התרבותיים המתרחשים בפאב. אבל מתקשה להגיע לשם בגלל בעיית נגישות.

עצות לפנסיונרים

השתדלו להינות מהחיים, ללכת להרצאות, להיות פעילים, להקשיב למוזיקה ולבלות עם המשפחות.

לסיכום

לשירלי טוב. יש לה משפחה תומכת בקיבוץ ומחוצה לו. שירלי היא דוגמא של אדם שלמרות הקשיים והצרות שחוותה במהלך חייה לא הרימה ידיים, אלא תמיד רואה את הטוב והיפה, תמיד מלאת מרץ, עם נכונות בלי קץ לעזור כפי יכולתה.

חזור לתוכן

מצב משפחתי

בן 75 נשוי לרחל אלון.

רן בן קיבוץ שער העמקים ורחל חברת גרעין נחשון - נשואים מזה 52 שנים.

ילדים אורית (ערב), עמיר, אסנת (בארי) ומיכל.

נכדים 9.

הילדים והנכדים – כולם גרים בארץ.

הבת אסנת כרגע בשליחות בארה"ב, יחד עם בעלה יואב והילדים מטעם חברת "אינטל", בה יואב עובד.

מה עושה כפנסיונר?

רן עבד שנים רבות במשרד הטכני, משרד לתכנון מטבחים מוסדיים, הגדול בארץ ורכש שם ידע רב שמאפשר לו להמשיך לעבוד בתחום גם כפנסיונר, אבל הפעם כעצמאי.

ארבעים אחוז מזמנו רן מקדיש לתכנון מטבחים של בתי מלון, מסעדות ופרויקטים של משרד הבטחון.

שישים אחוז מהזמן הוא מבלה בבית בתחזוקה, סידורים, קניות וטיפול בילדים ובנכדים. כאשר נותר לו זמן פנוי הוא קורא, כותב סיפורים, עושה ספורט, מקפיד על תזונה נכונה ובריאה וצופה בטלוויזיה.

תחביבים/קריאת ספרים

כרגע קורא את הספר "מרקוביץ". ספר המספר על בחור שבתקופת הפלמ"ח נשלח לאירופה כבעל פיקטיבי יחד עם עוד כ-20 בחורים. לאחר חזרתם לארץ עם בנות זוג, 19 בחורים התגרשו מהבחורות ואילו הוא לא הסכים להתגרש...

תחביבים/כתיבת סיפורים  

רן כותב מדי פעם סיפורים קצרים, את חלקם ניתן לקרוא במדור חברים/ רן אלון.

בישול

רן מצטיין בהכנת מרקים, לפתנים ועוד, את הידע רכש באינטרנט, מעיסוקיו וכמו רובנו מניסיונות.

תרבות

רן ורחל נוסעים פעם בחודש לערב זמר ברחובות ב"בית הפועלים" ונהנים מאד מהשירה בציבור. פעם בחודשיים נוסע לקונצרט חצוצרות עם אריק דווידוב בהיכל התרבות ברחובות.

חברה

פעם בחודש וחצי נפגשים רן ורחל עם קבוצה של כ-12 זוגות חברים. זוהי חבורה השומרת על קשר כבר 30 שנה. הם מרגישים בחבורה כמו במשפחה. הם נפגשים באירועים כגון חתונות, ימי הולדת, טיולים ומפגשים חברתיים.

נסיעות לחו"ל

פעם בשנה עם החבורה עליה כתבנו בסעיף הקודם.

ממה רן מודאג?

בעקבות דברי הרמטכ"ל השבוע, שעימות רציני הוא רק עניין של זמן, רן מודאג מכך שבכל אזור מגוריו בנחשון, אין ממ"ד.

המלצות לפנסיונרים

קודם כל פעילות גופנית. רן ממליץ על הליכה של לפחות שעה ביום. יש לאכול נכון. ממליץ לקרוא הרבה ולמצוא עיסוקים. חשוב לא להתבטל ולא להיות לבד.

 חזרה לתוכן

שירה – בת 83 וחצי, ילדים: רנה, ג‘ייד (ז"ל), דניאלה. נכדים -7, נינים – 2.

אז מה עושה פנסיונרית

לשירה תמיד יש מה לעשות, בימים שהמשלט פתוח היא מגיעה לשם ומאד נהנית מההתנהלות של אורית ערב. האווירה שם היא מאד טובה. בנוסף היא מנגנת, צועדת, 
קוראת, ומגדלת דג וציפורים.

שומרת על כושר

שירה משתדלת כל יום לנגן פעם או פעמיים בפסנתר שנמצא אצלה בסלון. לנגינה חזרה לאחר הפסקה של שנים רבות. כעת מחדשת את יכולותיה. במשך השנים הידיים הפכו לנוקשות והנגינה בפסנתר בנוסף להנאה מהנגינה, משמשת גם כפיזיותרפיה לאצבעות ולראש. כל יום הולכת ברגל פעם או פעמים ביום עד לקצה הכביש הישן ומשם בחזרה. כשמציעים לה טרמפ היא מסרבת בנימוס וממשיכה ללכת.

תחביבים

שירה קוראת הרבה, כרגע בעיקר היסטוריה ותנ"ך. היא מתמקדת בנושא וקוראת עליו. כרגע היא קוראת על מלחמת העולם השנייה ומשתדלת לקרוא מספר רב של מקורות. בתנ"ך, קוראת כרגע בספר שמואל. בנוסף כמובן שעושה את כל עבודות הבית, בישול וניקיון. שירה מגדלת בבית 4 פינקים ודג. שירה נהנית לעקוב אחר מערכת היחסים בין הציפורים.

משפחה

בכל יום שירה מדברת עם בתה רנה, בין אם היא בארץ ובין אם היא בחו"ל. מדי פעם מגיע הנכד עם משפחתו. בסופי שבוע נוסעת מדי פעם לביתה של רנה שגרה ברמת פולג בנתניה.

עצה לפנסיונרים

לאהוב את בני האדם בכל מצב וגם את המקום. לחשוב על הטוב ולקוות שכך יהיה גם בעתיד.

 חזור לתוכן

23/10/19

גיל 81 וקצת, נשוי ללאה,

ילדים : הילה, שרון ואיילת. נכדים – 11

יציאה לפנסיה

בשנת 1996 סיים, מוניו, לאחר 31 שנה את עבודתו בתור רב"ש (רכז בטחון שוטף) בנחשון. לאחר מכן עבד עד שנת 2006 בהנהלת החשבונות בקיבוץ, ואז הפך לפנסיונר.

עיסוקים - בבית

בעיקר רואה טלוויזיה, פעם היה מכור לחדשות הפוליטיות, אבל נגמל מכך בשל הכיעור שבפוליטיקה. לפיכך העביר את כובד המשקל לסדרות בדיוניות תוך שהוא משלים את התוכן ע"י נמנום מדי פעם. מדי פעם מוניו חוזר לתחביבו הישן איסוף בולים. כאשר עבד לפני שנים רבות במזכירות הטכנית, והיה מבחין בבולים "שווים" היה מבקש ממקבל המכתב את הבול ובדרך כלל היה נענה בחיוב. מוניו מכחיש בכל תוקף את שכתב א.ז. חבר קיבוצנו שחזר בתשובה ועזב את הקיבוץ שכאשר קיבל מכתב מנעמי שמר, מוניו בקש את רשותו לקחת את הבול לאחר שהורידו. מדי פעם מוניו גולש במחשב אבל חוסר הידע שלו בתחום מקשה עליו מאד.

עיסוקים – מחוץ לבית

בימי שישי פעם בשבועיים נוסע להתנדב בחנות של מנזר לטרון. נהנה לפגוש שם אנשים מעניינים תוך כדי שהוא מאפשר להם לטעום מסוגי היין השונים שמיוצרים במנזר ונותן הסבר ממצה בעיקר לאלו שלא כל כך מתמצאים בסוגי היינות.

עיסוקים – משלט 200

יומיים בשבוע מוניו הולך ל"משלט 200". שם הוא מבלה עם החברות והחברים ונהנה בעיקר מהיחס של אורית ערב שמאד מבינה את החברים, מטפלת בנו כמו המטפלת בילדיה. מוניו נהנה לשמוע שם הרצאות בעיקר של בני קיבוץ שהגיעו למשלט: גיורא מוצ‘ניק, יובל נווה, רותם פלג ועוד. מוניו נהנה מאד מאירועי החגים במשלט ובעיקר את שיתוף הילדים המגיעים בחגים למשלט כדי לברך את החברים.

המלצה למשלט

מוניו ממליץ להכניס ל"משלט" מחשב/ים כדי שניתן יהיה ללמוד לעבוד עליו. מוניו מרגיש צורך לכתוב אבל חוסר הידע המיחשובי שלו מונע זאת ממנו. הוא ממליץ להכניס מחשבים למשלט ובעזרת חונך או חונכת להשתלט על רזי המחשב.

המלצות לפנסיונרים

לעסוק בתחביבים, לנצל את הזמן ללימודים.

לסיום

מוניו מרגיש מאושר משתי סיבות: המשפחה וה"משלט". את האושר הוא מסביר בכך שאינו חש בדידות.

 חזור

עיסוקים

עד לפני שנה עבדה 10 שנים במחלבת "גדישון". בישלה לכל מי שרצה, עוסקת בקרמיקה, משתתפת בחוג של ענת שלגי. פעם בשבוע נפגשת עם אורית ערב והן עושות חרוזים, תכשיטים פשוטים, היא מתחזקת את הבית, מטפחת את הדק במרפסת בחוץ. עוזרת ותומכת במישהי, דבר שנותן לה הרבה אהבה וסיפוק. אחת לשבועיים מבשלת לארוחת יום שישי, נהנית מאד לשרת אותם. הילדים באים לעתים קרובות לבקר אותה. היא משמשת כראש המשפחה ואוהבת לטייל.

חברה

יש לה חברים ולרגע אינה מרגישה בודדה. טוב לה והיא מאושרת. אחת לשבוע נפגשת עם אורית ערב לכוס קפה והן מדברות על כל דבר וזה מוסיף לשתיהן. מתכננת לצאת ללמוד משהו בתחום האפייה.

המלצה לפנסיונרים

ממליצה לפנסיונרים אחרים, לאהוב קודם כל את עצמם, לשמוח על מה שיש, לקבל את החיים כמו שהם כי זה רק בריאות.
חזור

החיים כפנסיונרית 

ההתנהלות כפנסיונרית הינה דבר מאד אינדיבידואלית, אישי. השינוי מבחינתה של נעמה היה הדרגתי. ולכן לא הרגישה שינוי משמעותי. החיים שלה מאד מלאים.

היא עובדת בספרית ילדים. העבודה שם נותנת לה המון סיפוק. מאד אוהבת את הקשר עם הילדים. מדי פעם מגיעים לספריה חברי קיבוץ שהחליפו ספרים כילדים. הם ניגשים לפינת האלבומים ומתרגשים מצילומיהם ומציוריהם, ואומרים לה שתמיד הם זוכרים את קולה כשהיא קוראת להם סיפור. נעמה הייתה עורכת בימי שישי חוגי ספריה שבהם קראה להם סיפור והילדים ישבו וציירו.

בבית 

נעמה עושה את כל עבודות הבית לבד, פרט לניקיונות פעם בשבוע ע"י עזרה חיצונית. מאד אוהבת להאזין למוזיקה, ולאחרונה חזרה לנגן על פסנתר. היא מנגנת את הקטעים שניגנה בנעוריה עם חוברות התווים ששמרה בביתה.

נעמה אוהבת מאד לקרוא ספרים. עכשיו היא קוראת פעם שניה את הספר "ארכיפלג הכלב". היא קוראת בכורסה בסלון או במיטה לפני השינה. נעמה מעסיקה את עצמה בפתרון תשבצים, ובמחשב משחקת במשחקי היגיון. היא משתמשת בדאר אלקטרוני לצורך קשר עם המשפחה וחברים. מידע שואבת מגוגל, במחשב או בפלאפון.

משפחתה מגיעה לבקרה מדי שבת וכאשר יש ארוחה בחד"א הם מגיעים ביום שישי.

נעמה לא משתעממת אף לרגע, ולדעתה של נעמה הקיבוץ צריך לתת לגמלאים פנסיה יותר גדולה, היות והנוכחית בקושי מספיקה.

המלצות לפנסיונרים אחרים

לראות את החצי המלא גם אם זה רק רבע. תמיד לדאוג להיות שמח. צריך לצחוק לפחות פעם ביום.

תכניות לעתיד 

לא להתחתן ושהחיים ימשכו כפי שזה היום. 
חזור

 גיל:  88 פלוס
ילדים: טל(ז"ל), עמר, יעל, אלה, נגה. נכדים - 12 נינים - 4

איך זה להיות פנסיונר ?

למזלי אני עוסק באמנות ויש לי כל בוקר סיבה לקום. יש לי אתגרים. לפני חודשיים גמרתי להכין החלונות ל"בית היערן", שנמצא בקצה נחל יתיר. הייתה לי שם חוויה סביבתית ונהניתי מהנוף המדהים. יער ענק, מטופח ומסודר. גיליתי חבל ארץ שלא הכרתי מקודם. כרגע אני נמצא בגמר עבודה על חלונות לבית הכנסת של העדה הקראית במושב מצליח, שליד רמלה. נושא הויטראג‘ שם הוא שבעת המינים.

המלצות לפנסיונרים:

למצוא עיסוק שגם יועיל לסביבה וגם להנות מעצם העשייה. למשל, השבוע יצאנו בשתי מכוניות למנזר בבית ג‘ימל ליד בית שמש. טיול בוקר מהנה שיוזמו היה קיש.  שדמי ממליץ לעשות טיול שכזה ולהנות מהנוף בנוסף לביקור במנזר, שבו ניתן לראות חלונות ויטראג‘ באולם התפילה. חלונות אלו נופצו ע"י בריוני "תג מחיר" ושוקמו ע"י שדמי.

מה עוד עושה?

בעיקר עוסק בעזרה ובטיפול בנכדים. הוא עומד לפקודת ההורים העסוקים ומאפשר להם לצאת ולחזור לעבודה בהתאם לצורך. פעילות בקיבוץ ישמח לעשות במידה ותהיינה אליו פניות. כל בוקר צועד ברחבי הקיבוץ ופוגש אנשים רבים שאת חלקם אינו מכיר. כאדם שהיה בין מייסדי הקיבוץ הוא נהנה מהעובדה שהמקום מושך אליו אנשים רבים.

וותיקי קיבוץ עין החורש מתארחים אצל שדמי 

החלונות של שדמי

שחזור חלונות בכנסיית הגליקנטוס