.
אפרת שוב היא חובבת בע"ח מושבעת ומגדלת כיום חתול בשם שחם וגוזל בולבול בשם זאביק.

למה שחר ? הוא הגיע עם השם הזה מעדי ותמיר כהן.

למה זאביק ? הוא תמיד רעב כמו זאב.

את זאביק מצא אחד החתולים שהביא אותו למרפסת של ההורים של אפרת, מתוך תחושה שאצלם יהיה לו טוב. אפרת ישבה לתומה בסלון המשפחה, שקועה בתוכנית טלוויזיה מרתקת, כשלפתע אביה דוד אמר לה: "קחי". כשהסיטה את עיניה מהמרקע, ראתה בכף ידו גוזל זעיר בן שבוע, שעדיין לא היה מכוסה כולו בנוצות, כשעיניו פקוחות למחצה - מצפה בהכנעה לגזר דינו. אפרת פעלה לפי נוהל הרט"ג, (רשות הטבע והגנים), האומר, שקודם כל יש להשיבו להוריו הביולוגים. היא הכינה לו פינה נסתרת, הרחק מהישג ידם של החתולים, וחיכתה שהורי הגוזל ישמעו את ציוציו ויבואו לקחתו אליהם. אבל, כשעבר זמן רב, וההורים בוששו לבוא, אפרת הבינה שמההורים לא תבוא הישועה, ולקחה אותו תחת חסותה. הגוזל הוכנס לקופסת נעליים בשלב ראשון. הוא הוזן באוכל חתולים רטוב, (גרגרים שהומסו במים). זהו אוכל חשוב וטוב לגוזלים, היות והוא מכיל רמת חלבון גבוהה. בהמשך, ניגשה לד"ר גוגל, כדי להבין איזה סוג ציפור נמצא בידיה. היא בדקה מי הן הציפורים הנפוצות באזורנו, ניסתה לזהות לפי צורת המקור ולפי צבע הנוצות שכבר צמחו. מסקנתה הראשונית הייתה שמדובר בדרור, אבל בהמשך, כשהבחור הגיע לגיל שלושה שבועות, הבינה שמדובר בבולבול.  

שחר היה חתולם של עדי ותמיר כהן. כאשר עברו דירה לשכונה התחתונה, הוא סירב לעבור. בשלב הראשון, האכילה אותו איריס, שכנתם של משפחת שוב. אבל, כאשר היא יצאה לשנת חופש, עבר שחר למרפסת של משפחת שוב. האמת היא שהרומן עם אפרת התחיל עוד קודם. מדי פעם היה מתיישב על חלון בית ההורים, ובהמשך, עבר לגור בביתם, הוא כבר הכיר את אפרת היטב. כאשר היא עברה לשכונה התחתונה, שחר, שרווה כבר מספר חרדות נטישה, נצמד אליה והסכים ללכת לדירתה החדשה. בסופו של דבר הוא גר היום במרחק של מטרים בודדים מעדי ותמיר, ששמחים שמצא לעצמו בית טוב. מדי פעם הוא זוכר להם חסד נעורים, ומסכים להם ללטפו.

מה זאביק אוכל? פורמולה לגוזלים, שנקנתה בחנות חיות במודיעין. האכלה זאת נעשית ע"י מזרק. בנוסף הוא אוכל כופתאות לציפורים, מגוון מפירות העונה וקצת חרקים, פרחים ועלים.

מה שחר אוכל? אוכל יבש וחטיף לחתולים.

וטרינריה – שחר מטופל ע"י נטע ושחר, צמד ווטרינרים שגרים בכפר הריף. הוא מקבל טיפות ששמים בעורף נגד פרעושים. הוא בן 14, ונמצא במצב בריאותי טוב.

זאביק – מקבל אוכל בכלוב ציפורים בבית, אפרת מוציאה אותו החוצה בהשגחה, כדי להתרגל לסביבה במגמה להחזירו בהמשך לחיק הטבע.  במקרה חירום אפרת פונה לווטרינרית בבית החולים לחיות בבית דגן. זוהי וטרינרית ציפורים. יש לציין שכמעט ואין בארץ ווטרינרים המתמחים בציפורים, וכבר קרה מקרה שווטרינר התקשר לאפרת לצרכי יעוץ.

מאז הייתה בת שלוש, אפרת גדלה עם חתולים. בשל מצבה הבריאותי אינה יכולה לגדל כלב, בעוד חתול יוצא לבד לטיולים. אפרת מאד קשורה לבעלי חיים וכמובן לאלה שגרים אצלה. היא ממליצה בחום רב לאמץ חיות. הן מוסיפות הרבה אושר לחיים, הן מנחמות כשרע לך, מצחיקות אותך, מתכרבלות ומשתלטות על מיטתך. הן מפיגות את הבדידות.

נכון להיום יש בקיבוץ 5 ציפורים שהגיעו לאפרת כגוזלים, ולאחר טיפול מסור, שוחררו לטבע והם מקננים בין בדי העצים. אחת מבנות טיפוחיה הייתה צוצלת, שמזייפת בציוציה מכיוון שלא שמעה את הוריה בינקותה. מדי פעם אפרת מאזינה לקולות ומזהה אותו בשל ציוצו המזויף. אין סיפוק גדול יותר, מאשר לדעת שגוזל שהיה בן טיפוחיך, חזר לטבע ומשתובב בין בדי העצים בקיבוץ.

מי רוצה לאמץ חתול? לליסה ואלון יש חתול שנמצא בשמירה אצל מיה שוב. ניתן לאמצו. זהו חתול מדהים שמוכן להתלטף כל היום. 

            שחר
   

חזור לתוכן

שם הכלבה?: מיה  

גדלה אצל? דפני וגיורא ויזל.

למה קראו לה מיה ? ג‘ו, אשתו של גדי, מצאה אותה בצומת מסמיה, ויחד עם גדי החליטו שהדבר הנכון לעשות הוא לקרוא לה ע"ש המקום בו נמצאה ,אבל לקצר את השם, שכן לא נראה להם שמסמיה הוא שם מתאים לכלבה.

איך הגיעה אליכם? אשתו של גדי, עבדה בחברה ללווינים בצומת מסמיה. יום אחד ראתה כלבה מסתובבת, ומחפשת את בעליה, שכנראה נטש אותה שם. רחמיה של ג‘ו נכמרו על הכלבה, והיא החליטה לאמצה. גדי וג‘ו גרו בתקופה ההיא במושב כפר הריף, ליד מסמיה, וגדלו את מיה יחד עם חתול. בהמשך החליטו לעבור לאנגליה, ארצה של ג‘ו. שם מקובל שכלב שמגיע לאנגליה מוכנס לחצי שנה של בידוד, למען לא יעביר מחלות וידביק את כלבי הממלכה. היות וג‘ו חששה שמיה לא תשרוד את הבידוד, הם החליטו להעניק אותה כשי לדפני ולגיורא.

מי מוציא את מיה ? עם ילדות כמו שלה, היא מסתדרת לבד. במשך היום מסתובבת חופשי, ובלילה מגיעה לישון בבית. כאשר מזג האוויר בחוץ חם מדי או קר מדי, היא מעדיפה לבלות בבית.

מה לגבי ההפרשות ? עושה את צרכיה בשדה ובצידי הדרכים.

מה מיה אוכלת? מיה אוכלת בונזו, שנקנה אצל מדיוני בטל שחר. היא אוהבת את האוכל שלו, למרות שאינו יקר.

טיפולים וטרינרים ?  עושים לה זריקות נגד כלבת, וטיפולים כנגד קרציות ופשפשים. הטיפול נעשה ע"י הווטרינר של המועצה.

מה הסוג של מיה? מעורב מצוי.

כללי -    מיה נמצאת אצל דפני וגיורא החל משנת 2011, גיורא מציין שהיא כלבה טובה, לא מזיקה. שלוש עד ארבע פעמים במשך השנה גיורא עושה לה גז. מיה שומרת על ביתם בפני התנים, ואף הרחיקה נחש צפע שניסה לחדור לבית.

מאז ומתמיד חייו של גיורא היו שזורים בגידול כלבים. הראשון היה "טומי", כלב שחור מאורך בעל אוזניים ארוכות. טומי הצטרף למשפחתו של גיורא בתל אביב, כשהיה בן 14. טומי הצטיין בכך שידע לדאוג לעצמו היטב. היה יורד מהקומה השנייה ברחוב גוש חלב בתל אביב, ופוסע לרחוב דיזינגוף הסמוך. תחילה היה ניגש לקצביה, ושם זלל את מה שזרק לו הקצב. אבל בזאת הוא לא הסתפק. הוא היה ממשיך וחוצה את הרחוב, וניגש למסעדת "פונטדהבלו", מסעדה שסעדו בה סלבס, וביניהם משה דיין. לאחר שטומי מילא את כרסו הוא חזר שבע ומאושר לביתו של גיורא.

כאשר גיורא יצא לצבא, האחריות על טומי עברה להוריו. לאחר מספר שנים, כשגיורא כבר הגיע לקיבוץ, הוא התבשר שטומי גם הוא הופך להיות קיבוצ‘ניק, וזאת בשל העובדה שהעוזרת בבית הוריו הציבה אולטימטום: "או הוא או אני". וזאת בשל העובדה שהוא השיר שערות בכל פינות הבית. טומי היה כלב מים, וכאשר גיורא היה נכנס לים בתל אביב או לבריכה בנחשון, טומי היה מזנק מייד אחריו ושוחה בעקבותיו.

במהלך שירותו של גיורא בצבא הוא הגיע עם קבוצת החלוץ של הגרעין לכרם שלום. שם הוא נשלח לשני קורסים. מפעיל גנרטורים וגם קורס כלבנים, שהיה בכפר סירקין. בהאיחזות היו מספר כלבים, ותפקידו של גיורא היה להאכילם ולדאוג שיתקפו אנשים שמנסים להיכנס לישוב עם כוונות זדון. הצבא סיפק לגיורא מזון בדמות מציות וגולש שפג תוקפם, ולא היו ראויים למאכל אדם. גיורא היה מערבב את המציות עם הגולש ומאכילם.

תקצר היריעה מלספר את כל עלילות גיורא וכלביו, אולי בהזדמנות אחרת.

חזרה לתוכן

כלב זה דבר יקר תרתי משמע...

שם הכלב?: ברוקולי. 

גדל אצל? יוגב, עידית ויואב.

למה? תחילה, כשהגיע והסתובב במרכז הצעיר, הילדים קראו לו דובל‘ה. אבל מספר שבועות לאחר מכן נפטר, למרבה הצער, דב תמיר, ולא היה נעים להם לקרוא לו בשם זה. הווטרינרית בכרמי יוסף איפיינה אותו כבורדר קולי מעורב עם משהו לא מזוהה. יוגב ששמע אותה, הציע ששמו יהיה "ברוקולי", והשם התקבל במשפחה.

איך הגיע אליכם? במשך שבוע הסתובב ברחבי הקיבוץ, לאחר שכנראה מישהו החליט להיפטר ממנו, וכיידוע,  קיבוץ הוא מקום טוב להיות בו כלב... רחמיה של ענת יואב נכמרו עליו, והיא חיפשה לו בעלים. משפחת סלומון/חכימי ידועה כמשפחה אוהבת כלבים, ורק מספר חודשים קודם לכן, נפרדו בצער מכלבתם "טובי", שנפטרה ממחלה קשה. לפיכך היו בשלים לקבל, כלב חדש. בשבוע הראשון הוא כבר פרק להם את כל מה שהיה במרפסת.

מי מוציא את ברוקולי ? בבוקר עידית, ובהמשך היום יואב.

מה לגבי ההפרשות ? ברוקולי הוא כלב נקי, ועושה את צרכיו רק בין השיחים-ולא באזורי המגורים.

מה ברוקולי אוכל? יואב קונה את האוכל הזול ביותר. 20 ק"ג ב-150 ש‘‘ח. את הקניה הוא  עושה בחנות "תנו לחיות לחיות" או במקומות שבהם יש מבצע.

טיפולים וטרינרים ? את ברוקולי חובבים מאד פרעושים, ולפיכך הוא מקבל כדור פעם בחודשיים שעלותו 250 ש‘‘ח. זאת כי כל השיטות האחרות לא עזרו.

מה הסוג של ברוקולי ? הוא בורדר קולי מעורב, אולי עם פוינטר. הוא כלב צייד. הוא מנסה לרדוף אחרי חתולים וכלבים, אבל, לצערו הוא קשור ברצועה. כאשר הוא מריח תנים, הוא ממש משתגע.

הערכה כללית - ברוקולי הוא כלב חכם ונוח לגידול. בלילה הוא ישן כמו תינוק. יש לו מזרן בתוך הבית. למרות שהוא ישן חזק הוא, חש בנחש, שהחליט לאמץ את ביתם. מי יודע מה היה קורה לולא ברוקולי לא היה בבית, ונחש הצפע היה פוגש את אחד מבני המשפחה? כשבני הבית יוצאים לעבודה ולמערכת החינוך, ברוקולי נשאר קשור. כשהוא רוצה אוכל או לצאת לטיול הוא יודע לבקש.

אירועים מיוחדים – בראשית דרכו אצל המשפחה, גדל בקצב מדהים: 2 ק"ג בשבוע. למזלם לא התמיד בקצב הזה. פעם אחת לקה בקלקול קיבה ולפיכך בילה את רוב זמנו קשור במרפסת. דבר זה לא מנע ממנו לקפוץ בעקבות חתול חצוף, שהעז לעבור ליד המרפסת. למזלו החבל היה מספיק ארוך, והצליח לנחות עם שתי רגליים על הקרקע, וכך נמנעה עוגמת נפש רצינית מהמשפחה.

יואב ממליץ בחום לכל משפחה לגדל כלב. הוא מחזיר הרבה מאד אהבה. אכן, נפל בחלקו של ברוקולי מזל גדול, שכה לאימוץ אצל משפחה שכל כך אוהבת כלבים.

חזרה לתוכן

שם הכלב? חומי, למה? כי צבעו חום.

בן כמה? בן שנתיים, שנתיים וחצי. אצל רותי ומשה הוא מגיל שנה.

איך הגיע אליכם? לענת, אשתו של אילן בננו, יש קשרים עם חנות במושב משמר השבעה. הם מכרו כלבים מהסוג של חומי - אבל הסתבר שהאנשים לא התלהבו מהסוג של חומי ולכן בעלי החנות החליטו לרדת מהסוג הזה ואת שני האחרונים מכרו במחיר מוזל.

מי מטייל עם חומי? גם משה וגם רותי. לפחות פעמיים ביום. הטיול הוא בדרך כלל באזור 
הבריכה.

מה לגבי ההפרשות? הם אוספים את הקקי בשקית ושמים באחד הפחים. משה שמע שיש בפתח תקווה בגנים מתקן עם שקיות ופח אשפה שבו שמים את התוצרת.

מי מטפל בחומי? שניהם, אם כי בעיקר משה. חומי מקבל אוכל ומים פעמיים ביום.

סוג המזון ? חומי מקבל מזון איכותי, וזאת לאחר ששמעו מהווטרינר, נעם ספרן מכרמי יוסף, שמזון טוב הוא ערובה לשמירת בריאות הכלב.

טיפולים ווטרינרים? חומי מקבל חיסונים וטיפול נגד תולעים ע"י הווטרינר.

איזה סוג? מכירים את הכלב המפורסם בייגלה? הוא דקסון קצר שער. חומי משתייך לדקסונים ארוכי השער. צורתו נוצרה במשך מאות שנים, בהן שימש כמביא הצייד לבעליוף לאחר שבעל החיים שנורה נפל שדוד.

מה עוד ? חומי הוא כלב מאד ביתי. גידולו דומה לגידול תינוק. אבל יתרונו בכך, שאין צורך להחליף לו חיתולים  (הוא פוחד מאד מתינוקות...). כבר כשמתקרבים אנשים לבית, הוא פוצח בנביחות. בדרך כלל הוא שוכב על כורסא בבית, אבל כשמישהו נכנס, הוא זוחל אל מתחת למיטות. יש לו רגליים קצרות והוא נראה מצחיק. מחוץ לבית הולכים איתו עם רצועה נמתחת. אין צורך לשים לו חסם, היות וחומי אינו מגלה רצון לנשוך. ("כלב נובח אינו נושך").  משתדלים לא לטייל עמו באזורים המוגדרים כאיזורים עם פוטנציאל למפגש עם כלבים תוקפניים.

באחד הימים פגשו חומי ומשה תן, בסמוך לביתם. חומי, שהרגיש מחוייבות ואחריות לשמור על משה, ניסה לתקוף את התן. יחדיו בכוחות משותפים, הם הצליחו לגרש את הפולש אל מחוץ למחנה.