מוסד הפרלמנט בנחשון הוא עתיק יומין. מהותו הפסקת עבודה במהלך היום, שתית קפה ודיונים על המצב בקיבוץ, בארץ ובעולם. כאלה היו בענפים רבים. אחד המפורסמים היה בסדנא. בשעות עשר ושתיים התכנסו עובדי המוסך והמסגרייה ומדי פעם גם עובדי השדה שהגיעו במקרה למקום בשעה הנכונה. כאן על מושבי טרקטורים ומכוניות נידונו סוגיות הרות גורל בחיי הקיבוץ.
עם סגירת הסדנא עבר מרכז הכובד לפרלמנט של שמואל. המקום שהתחיל את דרכו כרפת חלב הפך ברבות השנים למחסן ציוד ההשקייה. מדי בוקר התכנסו במקום חברים רבים, חלקם עוד בטרם יצאו למקום עבודתם מחוץ לקיבוץ. המהות נשארה זהה אבל הרקע השתנה. במקום טרקטורים וכלי עיבוד בסדנא, כאן, מעבר לפינת הקפה, עמדו ארונות מסודרים ב"לימין שור" ובהם חלקי חילוף לציוד ההשקיה. השנים חלפו, שמואל יצא לפנסיה, המקום יועד להרחבת מחלבת "גדישון" הסמוכה. פליטי הפרלמנט התנחמו בקפה נטול נשמה בהעדרו של שמואל בסככת ענף המים, במבנה שהיה שנים רבות ביתם של טלאים וטליות של ענף הצאן. עם נדידת המקנה צפונה למושב נורדיה הפכה סככה זאת למשרד והמחסן של ענף המים בניהולם של אבנר ושרון. אבל כמו שאומרים "זה לא היה זה".
את הכפפה הרים חיים ערב. המבנה ששימש מרכז מזון בתקופה מסוימת שבה הדירניקים הכינו חלק מהמזון בעצמם – שופץ ואחד מחדריו הפך גם למשכן הפרלמנט. מספר חברים בעיקר פנסיונרים פוקדים את המקום. ברוח הזמן הוקמה קבוצת WhatsApp הנקראת הפרלמנט. בנוסף לדיונים בענייני היום מדי פעם החברה מרימים כוסית לרגל יום הולדת של אחד החברים או לרגל החגים. יש לציין שבעקבות היות המקום מחובר לאינטרנט, המקום נוצל לעבודה מהבית בתקופת הקורונה.
בניגוד לכנסת בה רוב הפעילות משותקת בזמן האחרון, בפרלמנט דנים בשאלות כבדות משקל המעסיקות חברים רבים בקיבוץ. האם הרעיונות שעולים לדיון יהפכו למציאות, כתוצאה מיישומם? ימים יגידו !
השבוע נפל דבר בקיבוץ נחשון! שמואל – איש המים הנצחי שלנו, סיים את עבודתו בענף. נציגי הממסד טענו, שאיחוד הגדשי"ם של נחשון ושל בית ג‘וברין חייב שינוי, שבא לידי ביטוי בהצעה לצמצום היקף מישרתו. שמואל ראה זאת כפיטורין, והוא הודיע שיסיים את עבודתו ב-10 באוקטובר, חודשיים לאחר פגישת הממסד עמו.
התחושה אינה קלה! חבל שאדם שממלא את תפקידו במסירות במשך שנים כה רבות, ואף זכה לשבחים רבים - מסיים בטונים צורמים שכאלה.
כל שנשאר לי לאחל לשמואל, שינצל לטובה את ההזדמנות שנקרתה בדרכו, ויגשים את חלומותיו הכמוסים ללימודים בנוסף להקדשת זמן רב יותר לטיולים. וכמובן שלא ישכח לבוא מדי פעם לפרלמנט ולהעניק מהידע העשיר שלו – ולהרצות על תקופה היסטורית מרתקת.
בהזדמנות זאת אני מביא את כתבתה של חוה שפיר, בימים בהם ערכה את עיתון הקיבוץ על "הפרלמנט".
נוסטלגיה, אקטואליה ולופטגישפט – חוה שפיר
לאחר שהחלטתי לעשות כתבה על הפרלמנט שמתקיים אצל שמואל באינסטלציה, גיליתי להפתעתי פרלמנטים ופורומים רבים המתקיימים בנחשון באופן קבוע וסדיר במקומות שונים ברחבי הקיבוץ. כמובן שהפרלמנט אצל שמואל הוא הוותיק ביותר, הגדול ביותר והממוסד ביותר.
פרלמנטים נוספים יש ביקב אצל כלילה ודרור, שם כל מזדמן יכול לקבל כוס קפה ולפגוש לב רחב ופתוח של כלילה. בהנהלת חשבונות מתקיים פרלמנט בארוחת הבוהוריים בין אחת לשתיים. הכניסה ליודעי חן ומזלות בלבד. אצל ציונה וכרמלה כל אחת לחוד, נוצרים באופן ספוראדי ולא קבוע פורומים קטנים, כאשר עוברי אורח נקלעים, יכולים להתעדכן בנושאים שהם שיחת היום. בספריה כבר אמרנו, בימי שישי בשעה עשר, לאחר חוגי הקוראים הצעירים, מתנהל פורום קבוע של הספרניות, לאה, נעמה ואנוכי, לעתים מצטרפת ענת אורטרגר. אורח לא קבוע: יהודה פרייס או מישהו אחר. בקומונה ניתן ליהנות מסמול טוק וביג טוק אצל ענת בהרכבים של שניים, שלושה או יותר. בין לבין הטיפול בכביסה מגיעים לקומונה כמעט כל הוותיקים וניתן לשמוע גם נוסטלגיה וגם אקטואליה. במשרד של גינות הנוי מתקיימים מפגשים בזמני הארוחות של הצוות ומזדמנים. ובכלבו, כמובן, תמיד ניתן לפגוש את הקופאי והעובדים ולהחליף דיבור על נושאים שעל הפרק. בנקודת חן (שכשמה כן היא, לאחר שיעקב הפך את המקלחת הציבורית הישנה לנקודת חן) אפשר ליהנות גם מהניחוח הישן וגם החדש. פורומים ופרלמנטים נוספים מתקיימים על המרפסות בשכונת הצעירים ובחדרי חדרים. במספרות ובחדרי הטיפולים מתקיימים חילופי דברים שאינם בתחום זכותו של הציבור לדעת. אצל שמואל מתנהל פורום נוסף אחה"צ שנקרא על ידי שמואל פורום המדוכאים, בו משתתפים: אבנר, עמיר אלון, בן כהן ומודי.
במפעל, האנשים כבדי ראש, עומסים על כתפיהם את עול ההתפרנסות. לא ניתן היה להשיג אינפורמציה על התכנסויות חברתיות, להוציא את זמני ההפסקות המתנהלים לפי קצב המכונות ולא לפי הקצב של נחשון.
השכמתי קום והגעתי לסככה של האינסטלציה ב-7.30 בבוקר, יום חמישי. בחלק הקדמי של הסככה נמצא הסלון והמטבחון. בפנים מסודרים על מדפים ארוכים, כמו בספריה, אביזרי השקיה וחומרים שונים בסדר מופתי. המטבחון מסודר, אין כלים בכיור. על קיר החרסינה תלוי הסטיקר "אין לנו מים לבזבז" על רקע האדמה המחורצת, על משקל יורים ובוכים, משקים ובוכים. בסלון, פינת ישיבה בצבע אדום עם עיטורים מוזהבים. על הקיר צילום אויר של נחשון מ-1997 וציור ישן של חדר האוכל שנעשה על ידי ג‘יין, המתנדבת מהזוג ג‘יין וגלן. על המדף ממול אני מזהה כמה ספרים. שמואל מתגאה ומספר שאבנר מוצא ומביא ספרים ישנים שאנשים זורקים, "הידעת את הארץ" של ברסלבסקי, "מדריך ישראל" של וילנאי מ-1946 – ספרים יקרי ערך. אני מוצאת על המדף ספר עב כרס על פרשת דרייפוס.
- מה עושה פה דרייפוס?
שמואל: "כשאבנר הביא אותו הוא שאל מה זה דרייפוס. שאלתי אותו: ‘מה לא שמעת עליו‘?" אבנר: "לא. מה איתו?".
נדב ויומלה בחוץ מטפלים ברכב. נדב נכנס ויוצא.
שמואל: "בוא הנה, אל תשאיר אותי איתה לבד".
נדב נכנס, מספר על פגישה שהייתה לו עם ראש המועצה החדש בקשר לאירוע שעומד להתקיים בקיץ בשדות נחשון, אירוע רב זמרים ורב משתתפים. הוא מתאר את החידושים בלשכה של ראש המועצה החדש.
נדב: "על מה הכתבה?".
אני: "על הפרלמנט".
נדב: "היום חלש".
שמואל: "תבואי ביום ראשון, כשיש תוצאות של שבת. כולם באים. מסכמים את משחקי הליגה. אני לא שותף. לא מבין בזה".
- איך זה?
נדב: "הוא לא מבין בכדורגל אבל הוא נותן פה הרצאות על כל נושא אחר. היסטוריה, גיאוגרפיה, אסלם. כל מה שאני לא יודע אני שואל אותו ותמיד מקבל הרצאה קטנה".
אני (אל שמואל): אתה לא מבוזבז?
נדב: "הוא מקדם אותנו, האיכרים, כדי שכאשר נעבור את הכביש (מראה על הכביש התוחם בין חצר המשק לקיבוץ) נוכל להיות ברמה של האינטלקטואלים שם למעלה".
שמואל: "את מזכירה לי את האב לואיס מהמנזר שאמר לי שאני צריך לעסוק בענייני רוח ולא בפיזי".
- לכך אני מתכוונת.
שמואל: "אני אוהב את העבודה שלי ויחד עם זה אני כל הזמן לומד".
- אוטודידקט?
שמואל: "אני לומד במסגרות אוניברסיטאיות. כעת אני לומד ערבית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובפקולטה".
שמואל (מקבל טלפון מקיש): "תגיד אתה בא? יש פה כתבה. אל תשאיר אותי לבד".
אבנר מגיע. שמואל אל אבנר: "אתה רוצה שאני אוריד לך את הידיים?" , (כועס על כך שלא החזיר דברים שלקח).
אני נבהלת ומנסה להגן על אבנר.
אבנר: "זה בסדר אני רגיל. אם זה יהיה אחרת, אני אחשוב שקרה משהו".
שמואל: "כשנסעתי לחו"ל וחזרתי הוא אמר שהיה לו קשה כי לא היה מי שיצעק עליו".
אני נרגעת. נראה שיש כאן ריטואל קבוע ומוסכם על שני הצדדים.
מישהו מאחורי צובט אותי במותניים, קיש מגיע.
- גם אתה שייך לפרלמנט?
שמואל: "קיש מגיע לפי הגחמות של מירי, מתי שהיא משחררת אותו".
- (אל קיש) מה תפקידך בפרלמנט?
נדב: "להביא סוכר וקפה".
יומלה שעד כה היה בחוץ, טיפל במכונית שלו, נכנס , מחפש שמן.
שמואל: "כולם באים לפה לחפש שמן. לקחו להם את המוסך".
יומלה זורק כמה משפטים. אחר כך מתווכחים שעה על מה שאמר ומה שלא אמר. הוא כבר מעל הכול. יש לו זכות דיבור. אין לו חובת שמיעה.
נדב מדבר על תאונת הכבל של המסוק שנקרע: "מייד ידעתי שההרוג הוא מבני המיעוטים".
אני: איך?
נדב: "לפי מספר הפעמים שדיווחו על התאונה וטון הדיווח".
אני מתפעלת מהאבחנה ושימת הלב לפרטים, שאני לא שמתי לב אליהם.
- על איזה נושאים אתם מדברים כאן?
נדב: "רוב הזמן יש דיונים על דיאטות ובריאות. תוצאת של התבגרות. הפסקנו לדבר על פוליטיקה פנימית. אין בכך תועלת".
- למה אתה מתכוון פוליטיקה פנימית?
שמואל: "הממסד בקיבוץ".
נדב: "אנחנו הממסד".
- מפחדים להשמיע ביקורת?
שמואל: "הדעות כאן מגוונות. יש פלורליזם מחשבתי. בדרך כלל הוויכוח מתנהל בין חיים ערב לקיש. חיים מייצג את האופוזיציה וקיש את הממסד".
-(אל קיש) ממתי אתה בממסד?
שמואל מונה את כל תפקידיו בעבר.
- אבל עכשיו הוא לא.
קיש: "יש לי הילה של כזה".
-מה לך ולממסד? למה אתה כן ושמואל לא?
קיש: "הוא לא יודע שהוא מהממסד".
שמואל: "הוויכוחים פה הם על הדרך לא על הרעיון. בדרך כלל אני חושב שהממסד עושה את עבודתו. כמי שעושה עבודות אינסטלציה לחברים אני נחשף לצד הבעייתי של ההפרטה ואני מאוד לא אוהב את זה. לעמיר אלון יש תמיד אמרות שפר. הוא אמר פעם שאת כל ההפרטה עשו בשביל חבר קיבוץ אחד שלא עבד ויתחיל לעבוד.
הייתה הפרטה והכול נשאר אותו דבר. מי שבכה קודם, בוכה גם עכשיו. מי שעסק בלופטגישפט נשאר בלופטגישפט. ועדיין יש ברדק. אנשים לא הפנימו. יש עוד הרבה עבודה".
קיש: "ממש לא נכון. הרבה דברים השתנו. מקיבוץ שלא חי מיגיע כפיו, אנחנו חיים מיגיע כפיים".
שמואל: "בסך הכול הם עושים את העבודה שלהם ופותרים בעיות".
נדב: "אנחנו מומחים לביקורת. בסך הכול הם עשו את העבודה של ביסוס המבנה החדש. אבל אחרי חמש שנים צריך לעצור ולראות איפה מייעלים".
- מה קורה עם ההצעות שלכם להורדת מס?
נדב: "צריכה להיות החלטה על הקטנת המס כל שנה. הקהילה צריכה להתייעל ולהקטין את ההוצאות. אנחנו חושבים שזה תפקידה של המזכירות להביא את ההצעות".
- אני הבנתי שאתם צריכים להביא הצעה.
נדב: "נראה שכל אחד מעביר את תפוח האדמה הלוהט לאחר".
- על מה הוויכוח?
נדב: "אין ויכוח. הם לא בובות. אם הם מפחדים שיפנו את המקום".
שמואל (אל קיש) : "ראית את הבן של פרמינגר? דומה לך שתי טיפות. כולם חשבו שזה אתה".
(מתייחס לאחד הוותיקים שבאו להלוויה של אביטל).
קיש: "ראיתי את דרורה, אחרי המון שנים שלא ראיתי אותה. התבגרה. זאבן נראה תמיד אותו דבר".
אני (אל יומלה): איך זה לקבור מישהי מהוותיקים?
יומלה: "מה לעשות? מתים. הגענו לגיל".
שמואל: "אנחנו על זמן שאול".
יומלה: "הכול יכול להיות".
שמואל: "עברנו את המחצית".
אני (אל יומלה): אתה חושב לפעמים על הסוף?
יומלה: "לא חושב שום דבר. כולו מן אללה".
אני: אני דווקא מוטרדת מהסוף.
נדב: "אין לך מה להיות מוטרדת. יש פה 100 אחוז".
יומלה: "יש כאלה שחושבים שיש תחיית מתים" (כשמצטטים מישהו מצטטים את עצמנו, כנראה שבצוק העתים אף יומלה הצטרף לעידן החדש).
- איך התחיל הפרלמנט?
שמואל: "במאבק על יואב. כאשר לאחר שעזב רצה לחזור, לא רצו לאשר את חזרתו. אנחנו באנו ביחד לשיחת הקיבוץ ונלחמנו על הצדק. מאז קיבלנו את השם פרלמנט".
-איך אפשר להצטרף?
שמואל: "מי שבא ברוך הבא. יש כאלה שמפחדים פחד מוות להתקרב לפה".
- מה כל כך מפחיד?
שמואל: "כנראה שיש כאלה שמפחדים".
כפי הנראה לא אלמן קיבוץ נחשון, ואת המפגשים בחדר-האוכל המיתולוגי מחליפה רשת ענפה של פרלמנטים, פורומים והתכנסויות אחרות.
על הקיבוץ
לתמונות הקודמות
