גם וותיקינו היו פעם נערים ונערות צעירים. היה זה בשנות הארבעים של המאה הקודמת. בארץ שלטו הבריטים, עולים רבים הגיעו לארץ בדרך לא דרך, ומדי פעם ערכו הבריטים עוצר, כדי לאתר אנשי מחתרת ונשק לא ליגלי . במקביל, באירופה התחוללה מלחמת העולם השנייה, שגרמה לצעירים להתלבט בין פעילות מחתרתית, להתגייסות לצבא הבריטי ולצאת לאירופה. וותיקינו, שחוו את התקופה, היו צעירים מדי כדי לקחת חלק בפעילויות הללו, אבל, היו שקועים בפעילות תנועתית ענפה. לגדוד אליו השתייכו קראו "גדוד היער", שעם הקמתו צירף לשורותיו ילדים בני עשר, ובהמשך הפך לשכבה דו שנתית. בגדוד היו קבוצות רבות. בשנים הראשונות הן היו דו-מיניות, אח"כ חד מיניות, ובשלבים האחרונים לקראת היציאה לקיבוץ אילון הפכו הקבוצות לדו-מיניות. הן הצטיינו בפעילות חברתית ענפה, ובין השאר השאירו אוסף גדול של כתובים, המאפשר לכולנו לחוות את התקופה. ארכיון נחשון, בניצוחה של גילה, התלבש על שלל החומר, והוא מדפיס וסורק אותו למען ישמר לשנים רבות. במדור זה נביא קטעים נבחרים, שכתבו חברי הקבוצות שהיו ב"גדוד היער".

גדוד היער קבוצת אשל

13362 -  הקומזיץ מתקרב וצריך מאמר – יהודה.   25.11.46.

 (הקומזיץ) מתקרב. כל חבר חייב לכתוב מאמר לעיתון הקבוצה. אחרת לא ישתתף בקומזיץ ובפעולה. ואלי גם פנו: "כתוב לעיתון הקבוצה, אחרת לא תשתתף ב(קומזיץ)". ובאין ברירה, (להפסיד את הקומזיץ לא כדאי), חשבתי מה לכתוב ולאט לאט התחלתי לכתוב. ראשית כל דעתי היא שכתיבה לעיתון הקבוצה לא צריכה להיות בהכרח, אלא, רצון פרטי של כל חבר וחבר, הכתיבה [...] לא כתיבה בשיקול, אלא, סתם לצאת לידי חובה. יכתבו משהו מהר ובלי מחשבה והרצון לכתיבה צריך לבוא מעצמו. אמנם יש חברים שתמיד יכולים לכתוב ומביעים את מחשבתם בכתיבה כמו בדיבור, אבל, לא כל החברים כך. לכן לפי דעתי צריכה להיות עזרה בכתיבה ולחברים שקשה להם להתבטאות בכתב, המערכת, או כל חבר קבוצה אחר צריך לעזור, ולמצוא להם נושאים לכתיבה, לא נושא חופשי, שזה נושא יותר מידי מופשט, ולא יכולים למצוא מה לכתוב, אלא, נושא כגון: טיול קבוצה, או, מצב קבוצתי בגדוד.

יכולים להיות גם נושאים שאין להם שייכות ישירה עם הקבוצה, כגון: נושאים פוליטיים או נושא אמנותי וכו‘. חוץ מזה דעתי שבעיתון צריכים להיות כל מיני מדורים כגון מדור אמנות. מה נעשה בארץ ובעולם, ספורט חידות מתמטיקה ומדע. או שגם אפשר לחלק כל מדור ומדור לעיתון מיוחד שיצא שבועי או חודשי. ניסיון יפה היה אצלנו להוציא עיתון רק ספרותי. כל חבר קבוצה בחר לו איזה ספר ועיבד אותו במשך זמן רב, את תוכנו של הספר ודעתו עליו כתב במאמר. עיתון זה הצליח מאד גם מבחינה זאת שכל חברי הקבוצה השתתפו וקראו את כל הספר בעיון רב, (יש כאלה שלא קראו בכלל ספרות). חוץ מזה כל חבר היה באפשרותו  להכיר הרבה ספרים. עשינו גם משפט על ספר "אויב העם" ולכל חבר היה תפקיד מיוחד מהספר. בגמר המשפט, את כל תוכן המשפט מסרנו לעיתון. ניסיון זה גם הצליח מיד. התבלטה גם יוזמה עצמאית, שגם כדאי, שזה יהיה אצלנו. כל חבר או שניים הוציאו איזה עיתון היתולי, שהיה מבקר את החברה בצורה היתולית וגם מלחמות [...] מעל דפי העיתונים. ויכוחים ומלחמות אלה נמשכו עד אשר החליטו לחסל את בית [המתונים], והשאירו את המוצלחים מהם בגדוד. יהיה טוב ויפה שמידי פעם בפעם יופיע עיתון חדש.

יהודה.