קהילה
מנהל הקהילה צוות הניהול בנחשון שרותי/ ענפי הקהילה ועדות שיחות והצבעות ספורט קבוצות היו בנחשון רמי יזרעאל בני מאיר איסמעיל רוני נאור פינק גורן טלי דיין יוסי הון לביאה מוצ‘ניק נירית מלול אורי נווה יובל ניקול נשר רותי סלור בן עידו יואב פלג רותם פרמינגר/פרעם נתן שולץ מריה שילוני יעקב שרון יזהר איצק פרי פרץ רבקה ברגמן נועם שפנצר רועי שפץ זיגמן אברהם הני ארי הופ רוני מילוא אורי אליעז מתן מורד יחזקאל שמעון בוך אפרים שני אברהם ישראלי אבי שפנצר מידן שדה כבר לא
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
יומן נחשון 8/1989
מהנעשה במחסן חצר, טיול החודש, חורף גשום ועוד...
ענף השירותים
הפתרון לכל הבעיות הקטנות של חיי היום יום....
יום הולדת 80 לרן אלון
ביום ראשון השלישי במרץ 2024 נחוג ב"משלט 200" יום הולדת 80 לרן אלון.
במסגרת האירוע רן הקריא קטעים העוסקים בחוויות ילדותו.
מזל טוב ורק בריאות.
פורים 91
פעם היה פה שמיח ! תחילה הקטנים ואחר כך הגדולים....
פורים 1989
אבי שפנצר ז"ל
בצער רב אנחנו מבשרים על פטירתו של אבי שפנצר. 15/2/24
אבי ותלמה גרו בקיבוץ שנים רבות ונשארו בקשר חם ואוהב עם חברים בקיבוץ.
תלמה נפטרה לפני הרבה שנים ואבי נפטר היום.
עצובים עם המשפחה, אורלי שיר.
ענף השירותים
כבר לפני שנים רבות ניסו לפתור את בעיית נותני השירות בקיבוץ, ענף השירותים היה אמור לפתור את הסוגיה.
הילה לנקרי
הילה, מי שמציגה את עצמה כמועמדת לראשות המועצה מציגה אצ עצמה ואת תכניותיה לאחר שתבחר.
יום הולדת לענת
"משלט 200" הוא מקום מקסים ומדהים הנותן זמן איכות לוותיקי הקיבוץ. בין הפעילויות הרבות הנערכות שם - ימי הולדת, חגים, מסיבות, חוגים, הרצאות של חברי קיבוץ ואורחים על מגוון של נושאים ועוד. הפעם חוגגים לענת אורטרגר יום הולדת. אביבה מי שעבדה מעל שבע שנים עם ענת מספרת על ענת כפי שזכתה להכיר במהלך השנים.
כשחרק פגש צמח -אריאלה
אריאלה ניב, מי שהייתה האנטמולוגית הראשית של "מועצת הכותנה" מספרת על העולם המופלא של החרקים והצמחים במפגש עם גמלאי נחשון ב"משלט 200".
חפירות בנחשון
במהלך פרויקט תשעת הבתים נערכו בדיקות ארכיאולוגיות בשטח המיועד לבניה. במקום נמצאה גת גדולה מהתקופה הביזנטית. מה יהיה גורלה? ימים יגידו.
בוריס ולודמילה...
שבע שנים ניהלו בוריס ולודמילה את הכלבו בנחשון. עבודה קשה מבוקר עד ערב מנסים לרצות את הרצונות של החברים...
מוניו מכה בסלע
שנים רבות, כשעוד היה בנחשון סדר קיבוצי בחדר האוכל, היה מוניו אחד ממסמרי הערב כשהפליא בקולו החזק והבוטח בשירת "משה הכה בסלע".
נכון לנחשון מגזין 19 ( 21465) 11/91
סרטון על קטיף הכותנה שצולם ונערך ע"י שמואל אלעד.
ראיון עם חגי בז רכז נושא העלייה בקיבוץ הארצי.
כתבה על הצלחת שהייתה מעל הבית שבו גר היום ג‘איימי.
כתבה וראיון על בית הקפה, מיכלול מראיינת את גבי ואת אמא נעמי.
בעקבות ועידת מדריד רחלי מקריאה שיר שכתבה שירי, ותומר מקריא שיר שהוא כתב.
הרצל וחנוכה 2023
לקראת יום ראשון 10/12/2023 כתבה ענת דגני במקומי - "נפגשים בעשר לכוס קפה ושיחה קלילה". אבל בשעת בוקר מוקדמת היא קיבלה טלפון מפתיע מהרצל, שברצונו להגיע למשלט ולספר על תחושותיו בתקופה הנוכחית ועל חג החנוכה. לאחר הרצאה מרתקת, שבה למדנו היכן לא קבורים המכבים, יצאנו זקני השבט במספר רכבים לפארק קנדה לראות את ראשית הפריחה של העונה, נרקיסים וכרכומים. לסיום הגענו לתצפית לכיוון מזרח במעלה הפארק. מקום בו ניתן לראות שטחים של ארבעה משבטי ישראל. פוגל שציין לשבח את הרצאתו של הרצל הוסיף מידע על דרכים באזור שאחת מהן הוגדרה כ"דרך בורמה הירדנית".

אתר נחשון
מיקי והחיפושית
על שלד של מכונית "חיפושית" - פולקסוואגן, בנה מיקי טרופר חבר קיבוץ נחשון רכב מעץ. הרכב נסע בכבישי הארץ ואף הופיע בתוכנית של דודו טופז. המכונית הייתה אחת מיצירותיו של מיקי כשחומר הגלם הוא מעץ. מיקי יצר גם בחומרי גלם אחרים ועבודותיו נמצאות ברחבי הקיבוץ ובמקומות רבים בארץ.
נדב מספר על גידולי השדה ועוד
שנים רבות היה ענף גידולי השדה הענף המרכזי של הקיבוץ עד אשר הוקמה התעשייה וכבשה את המקום הראשון. כל הקיבוץ חי את החקלאות. עישובי הכותנה, גיוסים לקטיף במטע ועוד ועוד. הילדים מהגיל הרך כבר יצאו לשדות וחלמו לעבוד על הטרקטור הגדול. נדב שמספר על הגד"ש היה דור שני למנהלי הגד"ש. אביו יומל‘ה ה דמות מרכזית בקיבוץ כשהוא זכור בתמונה המפורסמת בה הוא יושב על כתפיו של אברהם נווה בשדה החמניות, או בתמונה המפורסמת שבה הוא נראה עם חברים נוספים מחזיק ברשת הדייגים באגם בשנה בה השיטפון מילה אותו.
עוברים לאיכילוב 10/23
נוי פרידמן העובדת כאחות בחדר המיון באיכילוב מספרת על העבודה בימים הנוראים שאחרי השבת השחורה...
טיול קיבוץ 2023
ביום שישי ה-6 באוקטובר 2023 יצאו מעל 200 חברי קיבוץ נחשון כולל ילדיהם לטיול הקיבוץ השנתי. שיאו של הטיול היה הליכה של 3.5 ק"מ בנחל חווארים. איש מהם לא העלה על דעתו את אשר יקרה למחרת. בעודם פוסעים בנחל נשמעו קולות טילים מעליהם ובהתאם להנחיות נצמדו לדפנות הוואדי. בהמשך הם הגיעו לקיבוץ שדה בוקר שם התקבלו במאור פנים וברוחב לב. יותר מאוחר, הגיע האישור לחזור לנחשון.
בין לטרון למשלט 200
סרטון על 70 השנה שלפני הקמת הקיבוץ...
המלחמה שלי - אפרים
אפרים שני מספר על חוויותיו במלחמות...
הילה לנקרי
ביום חמישי ה-7/9/23 הגיעה למשלט המועמדת לראשות המועצה הילה לנקרי ושטחה בפני חברי המשלט את משנתה...
משאל על שיחת הקיבוץ
החברים מצביעים ברגליים ומעטים יורדים לשיחה.
כתבנו שמואל אלעד ערך משאל בין חברי הקיבוץ
האם יש צורך בשינוי מתכונת השיחה? או להשאירה כפי שהיא?
צולם בשנת 1992 ע"י שמואל אלעד.
פריט 21485
פגישה עם קארין
סיפורה של משלחת ישראל לעזרה לאחר רעידת האדמה במקסיקו...המספרת קארין, אחותה של ענת דגני מנהלת "משלט 200" בנחשון
טורניר הכדורעף
הטורניר הבין שכונתי, הבין גילי, השנתי המסורתי...
יוצאים לדרך...
בוקר ים שישי , אלפי הצועדים שחנו יום קודם באמפי בקיבוץ נחשון יוצאים לדרך. מזג האוויר לא משתף פעולה, אבל הדבר אינו מרתיע את הצועדים בדרכם לכנסת להביע את התנגדותם להפיכה המשטרית.
פגישה עם אריאל 6/23
ביום א‘ 25/6 נערכה ב"משלט 200 פגישה עם אריאל ארבל, מנהל הקהילה החדש. מי שהחליף את בני רגיל. באירוע השתתפו חברים מכל השכבות הוותיקות בנחשון.
כדורים פורחים
בשנת 1994 נערך בשדותינו אירוע של הפרחת "כדורים פורחים".
אירוע מדהים שנערך בשדות קיבוץ נחשון.
הגיעו למקום כדורים פורחים מכל רחבי התבל.
חלקם היו בצורת מעניינות.
הכדורים שהמריאו מדי פעם נסחפו הרחק מהשדה
ומתנדבים מנחשון עסקו בהחזרתם למופקר 4
שדה שהיום מגדלים בו אבטיחים.
השדה סמוך לחורשת האלות ובצידי השביל
"שביל הנחש" בין החורשה לשדה מתנהל "פרלמנט"
של אנשי שדה בהווה ובעבר.
יש לציין שהשדה מצוי בקרבת כביש 3 הישן
עוד בטרם נבנה כביש הבטון. רבבות המבקרים במקום
יצרו פקקי ענק בכביש, שחיבר את ירושלים עם השפלה והדרום שנוהל על ידי משטרת ישראל
ללא אלימות וברוח טובה.
גרעין גבולות - 50 לנחשון
אך פגישה שכזאת...
נכון לנחשון 16-17
פינות: שולי נווה, אבוקדו מטע, מיכלול מור, רחלי חדשות ועוד...
תמונות השבוע 1/2014
תמונות מלפני כ-10 שנים...
פסטיבל 2020
ילדי נחשון בערב בלתי נשכח....
שבועות 2023
חגיגת חג השבועות בנחשון...
יומנים 10-12
פריט 2470 בארכיון
המוזיקה של עידו
האולימפיאדה בנחשון
איפה הכסף? עם יומלה ויוסי עלי
גיוס לצה"ל של גל ומעיין
ביקור הקיבוץ במנזר
במלאת 100 שנה למנזר לטרון הוזמן הקיבוץ לבקר במנזר כולל בחלקים האחוריים שלו והפעם גם לנשים הותר להיכנס לחלקים האסורים...
יום הזכרון ויום העצמטות 1989
טכס יום הזיכרון ליד המועדון ואירוע יום העצמאות ליד הבריכה.
יומנים 11 13 14
סרטון חו"ג משנת 1990
פריט 21469 בארכיון נחשון...
לינה משפחתית 1990
קשה להאמין, אבל שנים רבות ישנו בני הקיבוץ בבית הילדים...
יומנים 7,8,9
תקציב כולל - בעד או נגד. טיול החודש, חוגי ילדים, מהפכה במשרד הטכני.
יומן מס‘ 1 1988
קטעי הסרט צולמו ונערכו בשנת 1988, קטיף הכותנה ב"משקיי", בתי הילדים, אריק חוזר הביתה מניתוח לב, הצייר המהיר בעולם, שניפו ברח - 2 (ללא מילים)
שבוע האמנויות בנחשון
החברה מתגייסים
רוני גנור מלווה את המתגייסים וחלק מהוריהם....
יומן נחשון מס‘ 4 - פורים 1989
חג פורים בנחשון לפני 34 שנים...
יומן נחשון מס‘ 3 - 1988
זיכרונות מימי המימיקל, מה קורה במחסן חצר, טיול עם משפחת אלעד ולסיום על גשמי הזעף שירדו בחורף זה.
יומן נחשון מס‘ 2 1988
בניית רחבת חדר האוכל - ראיון של שמואל עם עוברי אורח, בחירות בנחשון לכנסת ישראל, ועוד...
יאן ורמיר - גילה
נושא ההרצאה: נשים קוראות וכותבות מכתבים ביצירתו של יאן ורמיר.
חברים רבים שמעו בשקיקה את הרצאתה המרתקת של גילה.
ההרצאה התקיימה במסגרת הפעילות של "משלט 200",
מקום מפגשם של החברים הוותיקים בקיבוץ נחשון.
יאן וֵרמִיר היה צייר הולנדי שהתמחה בסצינות פנים ביתיות של חיי המעמד הבינוני.
רוב ציוריו מתארים דמויות בתוך ביתן, עוסקות בשיחה, בנגינה או בעבודה.
קטיף השקדים
צוות המגזין ליאור מור ואביב מערבי מראיינים את צעירי נחשון העובדים בקטיף השקדים...
יומלה - על מצוקת המים
מגזין 9 קטע 8 סתיו 1990
יומלה ( ולא ימלה ) מספר לכתב הטלוויזיה על מצוקת המים וההשלכות על הגידולים בנחשון.
בניית ההרחבות
אמנון רכז הבניין ומאיר הקבלן מספרים על בניית ההרחבות...
מצב משק המים
שמואל אלעד מי ששימש שנים רבות כאיש המים של קיבוץ נחשון מספר על מצב משק המים בארץ ובקיבוץ נחשון - מראיין דרור ניסן
תיירות בנחשוןו
ארז שוויצר מספר על ענף התיירות.
חלוקת הפרס לפותרי החידה.
שדמי 12-2022
מסיבת חנוכה במשלט. דנה מרחיבה את ידיעותינו על החג, בעוד שילדיה מתעניינים יותר בחנוכיה מאשר בדבריה...
חנוכה במשלט 2022
בנוכחות מרבית וותיקי נחשון נערכה מסיבת חנוכה במשלט. דנה שרון העשירה את הנוכחים במידע מעניין על החג, רונית עם האקורדיון העלתה את המורל ובעקבות רעיון של שלומית סיפרו החברים על זיכרונותיהם מהחג בילדותם ובשנים הראשונות של הקיבוץ...
בונים הרחבות ללינה משפחתית
אמנון שזה עתה חזר משנת חופש באנגליה ונכנס לניהול הבניה, מספר יחד מאיר הקבלן על בניית היחידות החדשות,,,
ראשית תעשיית הגבינות בנחשון
גיורא מספר על ראשית תעשיית הגבינות בנחשון...
ראובן נהג המירוצים
ראובן נוטלס, נהג מרוצים בדימוס מספר על הספורט המוטורי ומסביר לנו שהוא יותר בטוח מכדורגל
רזי מספר על עבודתו בכלא
זכריה גולן מראיינת את רזי גורן על עבודתו בכלא עם האסירים...
שמואל ומשק המים בישראל - 1990
שמואל אלעד מי ששימש שנים רבות כאיש המים של קיבוץ נחשון מספר על מצב משק המים בארץ ובקיבוץ נחשון - מראיין דרור ניסן
שיטת אלכסנדר - יעל קיני
יעל קיני מספרת ומדגימה על שיטת אלכסנדר
האם יש זכות קיום ל"על המשמר"?
מגזין מספר 6 קטע מספר 1
סיפורו של תותח
סיפור מדהים מימי השליחות של דנל‘ה בברבדוס.
צער גידול כלבים
על גידול כלבים בקיבוץ...
מגזין 6 קטע 1 על המשמר
כריה גולן מראיינת את לזר, האם יש זכות קיום ל"על המשמר"?
מפגש עם מטה התק"צ
בני רגיל מנהל הקהילה פותח את המפגש עם מטה התנועה הקיבוצית...
האולימפיאדה והוצאה להורג
קטע מתחרויות האולימפיאדה שנערכה בנחשון בשנת 1989
ענף חדש בנחשון
מגזין 2 קטע 3 של "נכון לנחשון". צוות האכסניה מקבל במאור פנים תיירת שבה לנפוש באכסניה....
הדרכת סקנדינבים ושיטור בעיר העתיקה
רוברט מספר על חוויותיו כמדריך תיירים ושוטר במשטרת התיירות....
נכון לנחשון מגזין 2 קטע 2
שחר וגנית מספרות על מאבק שנשא פרי
נכון לנחשו מגזין 1 קטע 4
ליאור מראיין את שאול שרון סדרן הרכב, לפני כן רוביניו ממחיש מקרה שקורה לא פעם לחבר שאמור לנסוע עם רכב הקיבוץ.
מגזין 1 קטע 3
ראיון עם מוניו הרב"ש על הגנבות בנחשון
נכון לנחשון מגזין 1 קטע 1 12/1989
פתיחת אולפו הווידיאו בקיבוץ בסוף שנת 1989
איחוד סטטוסים - מרב גורדון
מרב גורדון, מנהלת הקהילה לשעבר בקיבוץ גלאון מספרת על איחוד הסטטוסים בקיבוצה...
פרדה מיאיר 8/22
עם סיום שלוש שנים פלוס של יאיר כיו"ר קיבוץ נחשון הוקדש החלק הראשון של שיחת הקיבוץ לפרידה ממנו...
טנדר
מחכים לטנדר שיבוא בזמן, אבל בסוף הוא נעלם
Love me tender love me
יעקב השומר
אני רוצה ללכת , ללכת כבר לישון
ויעקב השומר מספר סיפור אחרון
4 לפנות בוקר ראה מתוך עשן
איש חשוד בחושך שהולך אל המחסן
הוא לא רצה ללכת , ללכת למחסן
היה נהג של טריילר בפאקינג וויטנאם
ההוא כמעט פגע בו הוא לא מכוון היטב
היה רחוק במטר מלפגוע לו בלב

מילים : עמיר אלון ויהונתן דה פורטו
לחן : עממי
צילום ועריכה : בן שוורץ
שחקנים : יואב הראל , רועי עמר , עמיר אלון
גיל סעדה - נגן טרומבון
גיל מנגן ומספר על עלילותיו....
האם תצביע למרץ בבחירות הקרובות ?
כתב הערוץ הראשון הגיע לקיבוץ נחשון ושאל את חברי הקיבוץ האם יצביעו למפלגת מרץ בבחירות הקרובות. "כוכב האירוע", החבר אבי מספר על השבר הגדול שעבר וגרם לו להפוך לליכודניק....
שי מציג את מועמודתו ליו"ר בשיחת הקיבוץ 7/22
בשיחת הקיבוץ שנערכה במשלט 200 הציגו שני המועמדים שי ופליקס
את הצהרת הכוונות שלהם לעשיה במסגרת התפקיד במידה ויבחרו.
שי נבחר, ולכן אנו מביאים את דברו. האם יעמוד בדיבורו? ימים יגידו.
"נכון לנחשון" מגזין 1 קטע 4 סידור רכב
סיפור הימים בהם בקיבוץ נחשון לא היו מכוניות פרטיות. לרשות חברי הקיבוץ עמד מספר קטן של מכוניות. כאשר הייתה צריך לנסוע למקום כל שהוא, הייתה יורד לחדר האוכל ועל דף גדול שהיה תלוי בכניסה לחדר האוכל הייתה מזמין רכב. מי שחילק את הרכבים היה סדרן הרכב. רוביניו מדגים את חוויותיו של חבר שבא לקחת מפתחות לרכב שהזמין ולא מצא אותם. שאול שהיה סדרן הרכב בימים ההם מספר על האתגרים שעמדו בפני סדרן הרכב. מראיין את שאול ליאור מור.
הסרט צולם ונערך ע"י צוות הווידיאו של קיבוץ נחשון, בחודש דצמבר 1989.
סיר הלחץ הישראלי
כתבה בערוץ אחד בהשתתפות נוי ועוז...
נכון לנחשון מגזין 10 קטע 1
זכריה גולן מראיינת את יקיר ואסי בדבר התוכנית להקים בנחשון מתקן הקרנה....
נכון לנחשון
קטע מהפקות אולפן נחשון לפני שנים רבות...
נחשון מגובה השמיים 4/22
בעידן הרחפנים....
שבועות
אוסף סרטוני שבועות....
חג ה-70
הסרטון שצולם ע"י אלון דגני ןחורחה נובימינסקי, עריכה אלון דגני...
חזרה כמעט אחרונה למופע חג ה-70
באיחור של שנתיים נחוג בנחשון חג ה-70
חג ה-70 (72) - סירל הירש
שנתיים של הכנות בעשרים דקות....
ימים יגידו - בני במשלט
בני רגיל הינו מנהל הקהילה בקיבוץ נחשון.
השבוע הוא נפגש עם אנשי "משלט 200",.
"באתי לשמוע ופחות להשמיע", אמר בפתח דבריו.
וותיקי הקיבוץ העלו בפניו מספר נושאים שלדעתם יש צורך לטפל.
האם הדברים יטופלו כפי שבקשו החברים? ימים יגידו.
ליל הסדר - 1990
כך היינו חוגגים את ליל הסדר לפני שנים רבות....
יום הילד 1980
קשה להאמין שכבר עברו מעל 40 שנה
60 לנחשון
במסגרת חגיגות ה-60 הוכן סרט זה ע"י מיטב הכוחות בנחשון...
הספסל של יוחאי
סרטה של שושנה לב...
מסיבת פורים 2007
אוטוטו מגיע פורים וזה הזמן להיזכר במסיבה מלפני שנים רבות...
שירה
השבוע נפרדנו משירה. להלן מספר קטעים לזכרה....
שלג בנחשון ובאזור
לעתים רחוקות הטבע מעניק לנו מטובו ופורש לנו שמיכה לבנה על הדשאים והשדות אבל העובדה שאנו למרגלות הרי יהודה מאפשרת לנו לעלות על רכב ולנסוע לראות את השלג וכמובן גם להשתובב..
נכון לנחשון - יצור המימיקל 1989
היו זמנים...
דיג באגם וביקור אצל הנזיר
הסופה המתחוללת בימים אלו מעלה זיכרונות מהאגם שלנו...
עבר והווה 5
סיור גיבוש של צוות המרפאה בשנת 2005 ועוד...
תמונות השבוע 2021
התמונות שפורסמו באתר מדי שבוע...
בין 1950 ל 1970
תמונות מ-20 השנים הראשונות...
בני שבעים 12/21
במוצאי החג השני של ראש השנה התכנס הציבור על טפו וזקניו לחוג את ראש השנה תשע"ו ואת מלאת שבעים שנה לקבוצה גדולה של חברי הקיבוץ...
עבר והווה 4 12/21
אוסף תמונות מימים עברו וקצת מעכשיו...
השקת אירועי חג ה-70 12/21
חגיגות ה-70 היו אמורות להיערך בשנת 2020 אבל בשל הקורונה האירועים נדחו. נכון לעכשיו החלו ההכנות לחגוג את האירוע באפריל 2022.
עבר והווה 3 12/21
אוסף תמונות מימים עברו וקצת מעכשיו...
עבר והווה 2 11/21
אוסף תמונות מימים עברו וקצת מעכשיו
יום הולדת 90 לנעמה 11/21
ביום שבת האחרון 13/11 נערכת במשלט מסיבת יום הולדת לנעמה. בני משפחה וחברים רבים הגיעו לאחל לה עוד שנים רבות של חיוניות ונמרצות כפי שהיא כיום...
טכס ההשכבה לאב פול בכנסיה בלטרון 11/21
הרבה עבר וקצת הווה
אוסף תמונות ישנות וחדשות של חברי הקיבוץ ממאגר התמונות של הארכיון.
הגר האקונומית הראשונה
אתמול יום ד 27/10/21 נפטרה הגר מרמלשטיין, ממייסדות הקיבוץ. סרטון זה מוקדש לזכרה...
זריעת חיטה בנחשון 10/21
חודש נובמבר כבר מתדפק מעבר לשער. הגשם עדיין בושש לבוא והשדות ממתינים בקוצר רוח למזרעות שיבואו ויטמינו את הזרעים באדמת נחשון כפי שעושים ועשו כאן מדי שנה בשנה. החקלאים הנוכחיים ואלה שהיו נושאים תפילה לגשם שיבוא בהקדם, ולשנה מוצלחת שבה יקצרו ברינה ודיצה.
עפיפוניאדה וחריש 9/21
הסתיו כבר מורגש וכבכל שנה יוצאים לשדה ומפריחים עפיפונים והפעם במחנה העצורים, במקום בו לפני כ-75 שנה נכלאו מנהיגי הישוב ע"י חיילי השלטון הבריטי. זאטוטים והוריהם מתרוצצים שוב ושוב על השדה המדוסק מנסים להפריח את העפיפון ולפעמים גם מצליחים...
דורית - שירי ביאליק 9/21
ערב יום כיפור, על הדשא שליד משלט 200 התקיימה הרצאת דורית פרידמן על ביאליק. בתוך המשלט הוצגו תמונות כל הנפטרים שלנו.
מחפשים את המטמון 9/21
כשלושים צוותים השתתפו במשחק. הם עברו תחנות ברחבי הקיבוץ ושם התבקשו לפתור חידה שרמזה על היעד הבא. לבסוף הגיעו כולם לאהל הראשונים ושם הרימו כוסית וקיבלו שי קטן. ילדי כתה א, קיבלו חולצה שעוצבה על ידי בן שוורץ. ישר כח לצוות המארגן !!
ראש השנה תשפ"ב במשלט
על הדשא בצל האילנות התכנסו זקני השבט לחגוג את כניסת השנה החדשה. בין המברכים היה הפעם יאיר אורון מנווה שלום שהצטרף למשלט. ענת אורטרגר כתבה שיר לרגל האירוע והוא הוקרא ע"י עליזה. בנוסף להרמת כוסית כובדו המשתתפים בתפוח ודבש. בסיום חולק השי לחג. תודה למארגנים ועדת תרבות וצוות המשלט.
פתיחת עונת הבריכה 2021
הגיעו ימי החמסין , נמלטים למזגן ולבריכה...
מפגש המשלט עם ליאור מנכ"ל ארן
במסגרת הפגישות עם בחירי הקיבוץ במשלט 200 נערכה אתמול 19/5/21 פגישה עם ליאור מור מנכ"ל מפעל "ארן". וותיקי הקיבוץ ובעיקר המטפלות שזכרו את ליאור כילד קטן בבית הילדים שמעו בצמא את דבריו המאלפים והמעניינים. הפגישה כללה סרטון ומצגת וליאור ענה לשאלות החברים. הוותיקים ניצלו את הפגישה כדי לשאול את ליאור מדוע אינו מעביר בשנים האחרונות בונוס לחברים? לדברי ליאור המפעל מעביר אחוז מסוים מהרווח לקיבוץ וזאת בהתאם להסכם בין הקיבוץ למפעל. לדבריו מי שמחליט אם יהיה בונוס או לא, זה בעצם חברי הקיבוץ כאשר הם מחליטים מדי שנה ממה יהיה מורכב "מדרג השימושים".
מרפא 7/21
תערוכת צילומים של שוש שרון (86) נפתחה ביום חמישי שעבר במועדון הוותיקים של קיבוץ נחשון. התערוכה היא הראשונה בסדרת תערוכות של גמלאי הקיבוץ, שיזם מנהל מועדון הוותיקים, יונתן דה פורטו.
חוגגים 71 שנים לנחשון
במעמד וותיקי הקיבוץ צוין ב"אהל הראשונים" יום העלייה על הקרקע על משלט 200....
יום הולדת 90 לשדמי
ביום שלישי 27/4/21 חגגנו לשדמי יום הולדת 90. האירוע המרגש נערך על הדשא שבסמוך למשלט 200. בתוך המשלט הוצגה מצגת של חלק מעבודותיו. בנוסף לברכות שהורעפו עליו מכל עבר נהנינו משירתה של דפנה זהבי חברת קיבוץ נען שאבי בעלה המלחין דוד זהבי ערך לפני עשרות שנים ערבי שירה בקיבוץ.
סיור הוותיקים 4/21
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך סיור באתרי זיכרון באזורנו. האירוע הופק ע"י יוני דה פורטו והרצל שגם הדריך את הסיור...
סדר פסח 1989
כך חגגו פעם את ליל הסידר בנחשון...
פורים בשנות השישים
תמונות ממסיבות פורים בשנים עברו...
איתן שחם ושני האבנרים
3 סרטים ישנים...
סיפורו של ג‘איימי
פרקים מדהימים מקורות חייו של ג‘איימי
ארן - סרט תדמית חדש
לחברים שלום רב,
אתם מוזמנים לצפות בסרט השיווקי החדש של ארן (הסרט הקודם היה לפני 15 שנה).
במיוחד עכשיו, בעקבות הגבלות הקורונה המונעות פגישות ישירות עם הלקוחות הבינלאומיים שלנו, הסרט ממלא חשיבות רבה.
צפייה מהנה
זכרונות מימים עברו
כתבות ישנות על קיבוץ נחשון...
מגלן והמסע להקפת העולם
מגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן, יצא בשנת 1519 בראש צי של חמש ספינות ספרדיות במטרה להגיע אל "איי התבלינים" של מזרח אסיה.... את ההרצאה העביר המדריך תומר אלעד....
מאחורי הקלעים של סרט שהוסרט בנחשון
לאחר סקאוטיג ארוך נבחר קיבוץ נחשון לאתר צילום הסרט...
אורי אליעז
השבוע 12/20 נפטר הצייר אורי אליעז ממיסדי קיבוץ נחשון שציוריו מהימים הראשונים של נחשון מעטרים את קירות הארכיון....
נר ראשון עם אסף מנהל הקהילה
אסף נפגש עם אנשי משלט 200, מספר להם על התרשמותו והיכרותו עם קיבוץ נחשון לאחר חצי שנה בנחשון, מקשיב לשאלות ועונה כמיטב יכולותיו...
כנס גדוד גבולות
קיבוץ נחשון הוקם בעיקר ע"י בוגרי שכבת גדוד היער בתנועה. בשנת 2003 הם ערכו כנס ובו האלו זיכרונות מימים עברו...
סיפורי פוגל
פוגל מספר ליורם ישרים המנהל העסקי החדש על קיבוץ נחשון...
כנס גרעין יבולים
מפגש מרגש של חברי גרעין "יבולים" שהגיעו בסוף שנות החמישים לנחשון ומצאו כאן מציאות לא פשוטה...
מפגש גרעין "דווקא כן"
לזכר ימים עברו...
טכס ההלוויה של יוסי עלי
הלוויה נוספת בעידן הקורונה....
עשרת המשפחות
הצגה קצרה של המשפחות העתידות לבנות את ביתם בקרוב בנחשון.
הכנסת מכונה חדשה ב"ארן"
גידול עגבניות בנחשון
עוד גידול שהיה פעם בשדות נחשון...
ילדות בקיבוץ - ניר עלי
ניר - בן הקיבוץ הראשון, מספר על ילדותו בקיבוץ...
פסטיגל 2020
אירוע של המרכזים בנחשון לקראת סופו של הקיץ....
קונצרט בנחשון 12/08/2020
טיול קיבוץ בכרמל 1990 מחזור 2
זיכרונות מלפני 30 שנה ומעלה כשהיינו קצת יותר צעירים...
מגזין 15 מלא
זכרונות מענף הדיר, פשיסטים בנחשון ועוד....
תשעה באב - דורית
ט‘ באב - מהו שחרב - נוה שאנן או מערת פריצים? הצצה אל מה שבין ירמיהו הנביא לישעיהו ליבוביץ...
סיום כתה י"ב קבוצת "אגוז"
שנת 2020 תיזכר כשנה מיוחדת לכולנו ובעיקר לנערי קבוצת "אגוז" שסיימו החודש 7/20 את כתה י"ב. ...
כיצד נרשמים לאתר?
רוצה לקרוא פרוטוקול של שיחת הקיבוץ האחרונה? אבל אין לך סיסמא? צפה בסרטון ולמד כיצד להירשם לאתר.
חוויות מהחדר האטום
רוני גנור מסייר בדירות החברים ושומע על חוויותיהם מימי סאדאם חוסיין כאשר שהו בחדר האטום...
חפש את המטמון 2020
המשחק שתוכנן במסגרת חגיגות 70 לנחשון ונדחה מספר פעמים, סוף כל סוף יצא לדרך...
מזכיר אחד או יותר ?
במסגרת מגזין 15, ישראל מראיין את שלושת המזכירים שסיימו את תפקידם...
נכון לנחשון 14 6/91
פתיחת הבריכה, עוז מדין מספר על מבצע שלמה וקציר החטים...
שלמה סטולר ז"ל
במהלך קרבות מלחמת השחרור נהרג שלמה סטולר ליד הכניסה למחנה העצורים, בסמוך לקיבוצנו, עד היום לא מצאו אותו ולא הצליחו להביאו לקבר ישראל, קבוצת חברי נחשון ערכה לו השבוע טכס אזכרה ממש ביום שנהרג לפני 72 שנה.
חג הקיבוץ 2020
סרטון שערכה יפעת שפטס לרגל חג ה-70 לקיבוץ...
בין חברים - לזכרה של רותי לב
מפגש במועדון נחשון בערב יום כיפור 2018...
המרד על הבאונטי - תומר אלעד
בעזרת הזום נפגשנו עם תומר אלעד שסיפר לנו על עלילות ספינה שפרץ בה מרד מלחים...
מגזין 21 2/92
ראיון עם דניאל, בעקבות כתבה בעתון "לאשה", שלג בנחשון ויומלה מספר על מיחזור חובות...
נכון לנחשון 19
קטיף הכותנה במשקי ההר, קליטת העלייה עם חגי בז, הצלחת ועוד...
אוסף לימי הקורונה
אוסף סרטים מהווי נחשון ...
חידת מגזין 6 וראיון עם ארז רכז התיירות
ענף מתפתח בשנות ה-90 בנחשון...
גידול כלבים בקיבוץ
חיי כלב ? על הימים שבהם הכלבים עשו חיים בקיבוץ...
הזמנת רכב והעוגה של גרי
קטעים ממגזין 1 של ערוץ הווידיאו של קיבוץ נחשון. גרי שהשבוע 14/2/20 מלאו לו 90, מזל טוב! מלמד אותנו להכין עוגה טעימה...
מגפת הקזזת וט"ו בשבט
קטעים ממגזין 3 2/1990
ענף חדש בנחשון 2/90
עוד ענף שהיה בנחשון ונגוז...
ביטול ההשכבות וסיור צוות המרפאה
שתי עובדות חינוך צעירות מרדו במוסכמות והביאו לשינוי גדול במערכת החינוך וצוות המרפאה שעדיין כלל את מרפאת השיניים יצא לסיור גיבוש בארצנו...
הוצאה להורג, כייסים ואולימפיאדה
סרטונים מתוך מגזין הווידיאו של נחשון בסוף שנות השמונים...
טיול באזור וייצור המימיקלים
שני סרטים שהיו חלק ממגזין הווידאו של נחשון בסוף שנות ה-80....
מלחמת ששת הימים שלנו
גילה מספרת על קרב הטרקטורים ומלחמת ששת הימים בעיניים נחשונאיות...
חנוכה 2019
הרמת כוסית במשרדי הקיבוץ, חגיגה במשלט ומסיבת חנוכה בחדר האוכל...
כיצד הוקם מגזין הווידיאו של נחשון
שמואל אלעד מספר על תהליך הקמת מגזין הווידאו בנחשון...
אנשי משלט 200 מודל 1989
לפני 30 שנה חגגו הורי חברי נחשון במועדון את חג החנוכה. סרטון מרגש בית היוצר של צוות הווידיאו של נחשון שתעד מספר שנים את בית נחשון.
מהפכה בשידור חי
מפגש עם שתי מטפלות, גנית נאור ושחר שדה, שבעברן רזומה של טיפול טלאים שהניפו את נס המרד והביאו להפסקת השיבוץ בשבת ובערבי שישי בבתי הילדים....
סליחות - איריס ישראלי
ערב יום כיפור במועדון עם איריס ישראלי...
מסיבת ראש השנה תש"פ
פתיחת אירועי שנת ה-70 לקיבוץ נחשון ו...
האם את/ה בעד תקציב כולל ?
סרט מדהים על סוגיה שהעסיקה את חברי נחשון לפני שנים רבות...
חג שבועות 6/19
סרטו של סיריל הירש...
סרטוני יום העצמאות
סרטנים משנים עברו...
ליל הסדר 2019 בנחשון
השנה לאחר הפסקה של שנים רבות חזרנו לסדר הקיבוצי בחדר האוכל, וכל זאת הודות לקבוצה קטנה שסחפה אחריה כמעט קיבוץ שלם...
סרטונים קצרים 1
פתיחת בית גיל הזהב, הצצה לפעילות בחדר הקרמיקה ועוד
סרטוני פורים
קצת באיחור, שנה מעוברת, ופורים כבר בשבוע הבא...
היום הראשון של ג‘אן בנחשון
נפלאות דרכי הגורל, כיצד הגיע ג‘אן בצירוף מקרים מדהים לנחשון ועוד...
חוזרים לפשוש
לאחר שנים רבות שופץ אחד מראשוני בתי הילדים בנחשון - פשוש. לצורך השיפוץ, הועברו התינוקות למבנה שבו היה מדיקו והפשושים עלו לבית התינוקות. עתה עם סיום השיפוץ, כולם חזרו לביתם....
מאור וצוות הנוי נוטעים עץ בט"ו בשבט
בחלקה הסמוכה למרפאה, נטע מאור המצטרף מדי פעם לצוות הנוי, עץ כשהצוות הכולל את אסף, דרור, עלי ושבח מסיע בידו.
רוביניו מחפש את האוטו שהזמין
לזכר ימים עברו, פעם כשעוד לא היה לכל אחד מאתנו רכב, היינו מזמינים רכב בעזרת סידור רכב. תחילה סידור על דף שהיה תלוי בחדר האוכל ובהמשך במחשב...בסרט מסופר סיפורו של רוביניו שהזמין רכב ומה שקרה לו....
בזמן האחרון
סלים מבגדים משומשים, גשם בנחשון ועוד...
סרטי ט"ו בשבט
מיחזור בנחשון
ועדת סביבה משדרגת את מערך המיחזור בנחשון....
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
קיבוץ נחשון
מקומי
70 לנחשון
ב 5/5/2020 אמור היה להערך חג ה-70 לקיבוץ נחשון. אירועי הקורונה גרמו לדחיית האירוע. השנה הוחלט לערוך בחודש אפריל את האירוע וצוות מופע ה-70 מעלה הילוך ורותם את הקיבוץ למשימה.
ארכיון נחשון בפייסבוק
מדור מקסים בפייסבוק שמנוהל על ידי מולי פרידמן. מומלץ !!
לוח מודעות ב-Whatsapp
לוח המודעות הפופולרי בנחשון בו ניתן לכל חבר בקבוצה לפרסם תודות, ברכות, חוויות וכד‘. לחיצה על התמונה ונכנסים לווטסאפ...
חוטמית זיפנית
באחד העיתונים פורסם שנרשם שיא גינס לחוטמנית בגובה של 4.55 מטר. האם החוטמנית של גילה תשבור את השיא?
סל במקום שקית
כיצד מתגברים על האסון שמביאות לנו שקיות הניילון השקופות בחנויות המזון? רעיון מדהים קרם עור וגידים בקיבוץ נחשון. אודיה אלון הביאה את הרעיון וצוות "הקומונה" את חומר הגלם. בגדים ישנים הפכו לשקיות וניתנו לכל דורש.
מיחזור בנחשון
ביום שישי 4/1/19 נערך בנחשון אירוע השקת "פרויקט המיחזור" בעמדת-האשפה מתחת למגרש הכדורגל, וזאת בחסות וועדת סביבה.
הללויה למשה לב
משה לב, בצד ימין בשורה העליונה ומקהלת קולגיום מתל אביב יחד עם תזמורת ברוקדה והמנצח מוסטנן מאסטוניה מבצעים את הקטע "הללויה".
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
קהילההיו בנחשוןאברהם ישראלי
חג העשר 3/24


נכתב מהזיכרון לאחר יותר משישים שנה (בעזרת ארכיון נחשון)

נחשון הוקמה בחודש מאי 1950 ושנת העשור- 1960 הייתה שנה מאתגרת לחברי הקיבוץ. מספר חברים מרכזיים עזבו או עמדו לעזוב את הקיבוץ- רכז המשק הקודם (רובקה), רכז השלחין (אברמלה), וחברים נוספים- קושקוש, אורי אליעז הצייר, איציק קולקר ונעמי גלאס, רוב חברי ההשלמה האמריקאית ש"נטחנו" על ידי הקשיים האמיתיים וגם על ידי הוותיקים הישראלים ורובם חזרו לארצות מוצאם. הקיבוץ הארצי, (התנועה), הבין את חומרת המצב בקיבוץ והחליט לתת לנחשון השלמה ישראלית - גרעין יבולים, וכן החליט על אימוץ של נחשון על ידי קיבוץ גן שמואל. יבולים היה גרעין של השומר הצעיר מחיפה, יד אליהו, כפר סירקין, יפו, ועפולה. הגרעין שהתחלק לגרעין א, גרעין ב, וגרעין ג התחיל להגיע לקיבוץ במסגרת הנח"ל והתחיל להשתלב בענפי הקיבוץ ובחיי החברה ובמקביל - עם השחרור מהצבא עזבו רבים את הגרעין והקיבוץ והלכו לדרכם. לוותיקי הקיבוץ היה קשה לקלוט את הגרעין, שמספר חבריו היה יותר ממספר חברי הקיבוץ הוותיקים. הקיבוץ קלט גם קבוצת נוער (הקבוצה של הרצל) והקצה שלושה חברים כמורים ומטפלים לקבוצה.

באותו זמן הגיעה לנחשון במסגרת האימוץ - קבוצת הש.ש.ש הראשונה מגן שמואל-חברי קבוצת נשר, בוגרי צבא, בגיל דומה לחברי יבולים ובאופן טבעי השתלבו חברתית עם הגרעין וגם תרמו את ניסיונם בעבודה בחקלאות ובכל מקום אחר. יחד עם הקבוצה הגיע מגן שמואל גם מדריך מלווה לקיבוץ - יעקב שילוני, איש משק וותיק ומנוסה שלא רק ישב ותרם במזכירות ובוועדת המשק אלא גם הראה דוגמה אישית לעבודה. 

מזכירות הקיבוץ תמכה בשילוב אנשי הש.ש.ש עם הגרעין וגם המציאה שם לשילוב הזה - "גרשיש". (למי שלא קלט - הלחמה של גרעין וש.ש)
מאחר שהייתה זו שנת העשור לקיבוץ, הוחלט על עריכת חג עשור במסגרת רחבה, שתכלול הופעות אומנותיות ותערוכה שתציג את הקשיים וההישגים של אותה חבורה של צעירים שנאחזו על הגבעה ובנו את נחשון.

נבחר מחזה של ברטולד ברכט - הנפש הטובה מסצ‘ואן, שתורגם לרוח הקיבוץ ושמו שונה ל- "הנפש הטובה משון-נח". גן שמואל תרמו במאי להצגה - בנימין פגי (בולק) ונבחר צוות השחקנים להצגה. אחרי החזרה הראשונה, התברר שהשחקנים מסרבים להמשיך עם ההצגה הזו, כי נראית להם ילדותית וטפשית... לאחר התייעצויות, הוצעה אלטרנטיבה אחרת - המחזה של פרידריך דירנמט השוויצרי- "מבצע ווגה" שבעצם היה תסכית רדיו במקור. דירנמט היה סוציאליסט, מקורב לברטולד ברכט וגם אוהד ישראל. המחזה הבלתי מוכר שלו מבצע ווגה, עוסק בתקופה עתידנית, כאשר המאבק בין שני הגושים בעולם מביא למסקנה כי אין מנוס ממלחמת עולם נוספת שאין יודע את תוצאותיה. משלחת מדעית - פוליטית יוצאת למסע בין כוכבים בכדי לבדוק אפשרות של מגורים על כוכב ווגה ובתוך כך משוחחים על עוולות העולם ואיך לתקנן.  המחזה עוסק בצוות החללית בתקופת המסע. המחזה התאים לאידיאולוגיה של השומר הצעיר, למען שלום עולמי ונגד מלחמות.

הבמאי בולק תרגם את המחזה (כמדומני מפולנית) והטקסט שנכתב בכתב יד, הודפס במכונת כתיבה (מוצר נדיר) על ידי  חברת הגרעין מירה (בוסקה) שלמדה להדפיס במכונה בבית ספר. קריאת המחזה הייתה משעשעת כי המעבר מכתב היד למודפס היה מלא שיבושים. למשל, לא יכולנו להבין את המילה "מנורמהמלאה" ורק לאחר בדיקה התברר שהיה צריך להיות פנורמה מלאה...

כחלק מההכנות לאירוע החג, היה צריך להסדיר את האמפי ולשם כך הובא מגן שמואל  בולדוזר, ויעקב שילוני, המדריך של הקיבוץ, עבד עליו והכין את האמפי לצורה המוכרת עד היום. (הדשא נשתל במועד מאוחר יותר על ידי צוות הנוי בראשות שדמי)

מכיוון שהמחזה נכתב כתסכית רדיו או טלוויזיה, היתה בעייה איך להראות את זה על הבמה. לשם כך גויס בכיר מעצבי הבמות בישראל, ארנון אדר, שעיצב במות בקאמרי ובהבימה והיה מרצה לעיצוב במות בחוג לתיאטרון באוניברסיטה. כנראה שתרומה לקיבוץ היושב על הגבול בלטרון שכנע אותו להגיע ולתרום (ללא תשלום!). הבמה שנבנתה הדגימה מסך טלוויזיה ענק, (להזכירכם- עדיין לא חלמו בארץ על טלוויזיות בבתים) והאקרן היה עשוי מבד רשת שכאשר האירו אותו מלפנים - לא ראו דבר אבל כשהאירו מאחור- אפשר היה לראות את המתרחש מאחוריו. 

באחת הסצנות בהצגה - היה צריך להראות ליל ברקים ורעמים. לכך גויס יוסי גל (אמבה) עם רתכת ניידת, שעמד וריתך מאחורי הבמה. כיכבו בהצגה שוש שרון שמשפט המחץ שלה היה- "בארץ הייתי זונה..., יהודה פרייס וחברים נוספים (גם אני).  

להלן תמונת הבמה:

 

 
תמונה מתוך ההצגה (איכות התמונה מהארכיון ירודה, זה מה שמצאתי. אני חושב שהאיש העומד הוא יהודה פרייס. אני לא מזהה את האחרים)



לסיום -
 
אירועי חג העשר "הרימו" את האווירה בקיבוץ ועזרו בשילוב אנשי הש.ש. עם החברים. 

אברהם ישראלי



משרוקית, יין וחלקה חמש 2/24



נכתב מהזיכרון, לאחר יותר משישים שנה...

בהסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן בסוף מלחמת השחרור (נחתם במרץ 1949), נקבע שבאזור עמק איילון יישאר שטח הפקר- No man‘s land  כלומר קו גבול אחד לישראל וקו גבול אחר לירדן וביניהם שטח שבו אסור לאף אחד מהצדדים להיכנס, לפעול, או לעבד את השטח עיבוד חקלאי. 

קיבוץ נחשון, שעלה על הקרקע במאי 1950, נבנה צמוד לשטח ההפקר, ואדמותיו גבלו בקו הגבול.  במסגרת ההסכם עם הירדנים, (תחת סעיף 8 בהסכם) למנזר לטרון היתה זכות להמשיך ולעבד את החלקה השייכת להם- להלן חלקה חמש שהיתה במרכז שטח ההפקר, וניתנה להם האפשרות להחכיר את החלקה לעיבוד על ידי ישראל. כך נוצר הקשר עם נחשון, שסבל ממחסור בקרקע חקלאית ושמח על האפשרות לעבד חלקה  נוספת ובמיוחד שהחלקה היתה נקיה (יחסית) מאבנים ונתנה אפשרות לפתוח תלמים ארוכים וישרים, שלא כמו מרבית החלקות המפוצלות והקטנות של הקיבוץ. תמורת עיבוד השטח, הקיבוץ "שילם" למנזר כ4 טון שעורה ועגלה עמוסה בקש - כל שנה, באירוע שאורגן על ידי האו"מ ונתן לחברים מנחשון הזדמנות להגיע לפתח המנזר ולפגוש את הנזירים. 

בכדי לעבד את החלקה, שהיתה בשטח ההפקר - מעבר לגבול המדינה, היה צריך לתאם עם הצבא ועם משקיפי האו"מ, שהצמידו לטרקטורים שיצאו לשטח מכונית עם דגל האו"מ, ששהתה כל יום העבודה צמוד לחלקה 5 בכדי לוודא שהעבודה מתנהלת ללא הפרעות. במקביל, הצבא העמיד כיתת חיילים בתצפית ובכוננות לחילוץ למקרה הצורך.
אני הגעתי לנחשון עם גרעין יבולים, בשנת 1959 והצטרפתי לצוות הפלחים בראשותו של יומלה הוותיק (כבן 29...). 

בחלקה חמש זרענו תבואות חורף - חיטה, תבואות קיץ - סורגום ובשנה השלישית - בקיה לשחת (חציר) במחזור זרעים תלת שנתי, כפי שהיה נהוג בשטחי בעל בארץ.

ביום אביבי בשנת 1962 יצאתי לחלקה חמש לזרוע סורגום עם מכונת הזריעה שנקראה דריל  Drill (ראה תמונה למטה) שהותאמה לזריעת סורגום במרווחים של מטר בין השורות. יחד אתי היה עוד איש צוות מנחשון (אני לא זוכר מי זה היה- אולי דובי לייקין או יוסלה?) בצמוד עמדה מכונית האו"מ עם צוות המשקיפים. העבודה התקדמה וחלק מהשטח כבר קיבל את מנת זרעי הסורגום לפי המתוכנן. 

כל הזמן הזה שמענו שריקות של משרוקית, מכיוון מנזר לטרון, ושברנו את הראש- מה זה יכול להיות. השריקות היו קצרות ותכופות וללא הפסקות... 
כשישבנו לאכול את ארוחת הבוקר שהבאנו איתנו, ראינו פתאום טרקטור מגיע מכיוון מנזר לטרון ועליו שני נזירים בגלימות נזירים. כשהגיעו אלינו, הרגיעו את משקיפי האו"מ וניגשו אלינו. הם הציגו את עצמם באנגלית בסיסית - שמותיהם פול ופייר, דוברי צרפתית וערבית ולצערנו אנחנו לא יכולנו לדבר איתם בשפתם אלא רק באנגלית שאותה הם בקושי ידעו.
הנזירים התעניינו והתפעלו ממכונת הזריעה שלנו שנראתה להם כשיא השכלול...

שאלנו אותם מה היו השריקות ששמענו. ההסבר היה שזו הייתה מכונת הזריעה שלהם... גם הם זרעו סורגום (בשפתם- דורה) והשיטה שלהם - הרכיבו על רגלי הקולטיבטור (ראו תמונה למטה) צינורות ומאחורי כל רגל כזאת הלך פועל עם שקית זרעים. עם שמיעת השריקה, הפועל זרק לצינור זרע אחד שנטמן באדמה על ידי שן הקולטיבטור. (מצטער אם ההסבר לא ברור לכולם). כך הם זרעו ולכן ההתפעלות שלהם מהטכנולוגיה שלנו, שעם שני אנשים אנחנו מספיקים לזרוע הרבה יותר מהם.

אנחנו התרגשנו מאד מהמפגש הבלתי צפוי הזה. לפני שעלו על הטרקטור וחזרו, הוציא פול מגלימתו שני בקבוקי יין של לטרון ונתן לכל אחד מאתנו. את בקבוק היין שקבלתי שמרתי מספר שנים בלי לפתוח, ורק אחרי זמן רב פתחנו ושתינו את היין.

אחרי מלחמת ששת הימים, כשנפתחה הדרך והתחזק הקשר בין קיבוץ נחשון והמנזר, סייע הקיבוץ למנזר למכור יין לישראלים ובכל שבת נפתח דוכן למכירת יין על ידי חברי וחברות נחשון וביניהן גם רחל ישראלי, שהבנתה ביין הייתה תיאורטית בלבד (היא בקושי טעמה יין...) אבל המליצה על הסוגים השונים של יינות לטרון ומכרה בכמויות. הנזיר פול ניהל את יקב המנזר ובהמשך הפך להיות אב המנזר ושמר על קשר הדוק עם קיבוץ נחשון, עד מותו. 

נכתב על ידי אברהם ישראלי, פברואר 2024

קולטיבטור (או קלטרת)
 

 מזרעה- דריל  Seed drill



 


עליתו ונפילתו של מפעל ספיר כוכבי בנחשון 2/24


הערה: 
הדברים נכתבים מזיכרון אישי ועלולים להיות בהם אי דיוקים ו\או טעויות. אשמח לשמוע הערות ותיקוני עובדות.

הקדמה:

בשנות השבעים של המאה הקודמת, קיבוץ נחשון היה קיבוץ קטן, עם אמצעי ייצור מוגבלים לחקלאות, רווחיות מפוקפקת-תלויה במזג האוויר ובמגבלות מכסת המים להשקייה. 

אפשרויות הפיתוח הכלכלי ויצירת עוד מקומות עבודה לחברים, חייבה מחשבה על הקמת איזו תעשייה לקיבוץ. כבר אז היה ברור כי מרבית הקיבוצים המצליחים כלכלית התבססו על איזו תעשיה מוצלחת. גם קיבוצים גדולים כמו גן שמואל, משמר העמק ומעגן מיכאל וגם קיבוצים קטנים יותר. בכדי לבדוק ולאתר תעשייה לנחשון, נבחר עמי יוגב לבדוק ולהציע מפעל לקיבוץ. 

לאחר מספר חודשי בדיקה, עמי בא לקיבוץ עם הצעה להקמת מפעל לייצור צבעי דפוס שבדיקתו הראתה שיהיה רווחי, יספק תעסוקה למספר חברים ויוסיף ענף לקיבוץ. עם התקדמות הטיפול והבדיקות סביב ההצעה, השלב הבא היה מציאת שם למפעל. הוכרז על תחרות נושאת פרסים למציאת שם (הפרס היה תקליט...) והזוכה היתה הילדה נועה ישראלי והשם שהציעה היה  - צידן צבעי דפוס נחשון. הכל נראה טוב עד שהתברר כי תהליך הייצור של הצבעים גורם לזיהום סביבתי, ועלול לזהם את האוויר בסביבת הקיבוץ עד כדי סכנה לבריאות הציבור, דבר שיצר התנגדות להקמת תעשייה כזו בקיבוץ והתכנית בוטלה.

ספיר כוכבי (1)

מחלקת התעשייה של הקיבוץ הארצי, הציעה לנחשון להיכנס לתחום של ייצור אבני חן בשותפות עם קיבוץ רבדים במפעל "ספירים" לליטוש גבישי ספיר מלאכותיים ומכירתם כאבני חן "חצי יקרות". צוות של חברי נחשון התחיל לעבוד ברבדים וללטש גבישי ספירים. השותפות הזאת לא עלתה יפה כי רווחיות הייצור של האבנים הללו היתה נמוכה (אם בכלל). 

במקביל- הוצע להשתתף עם האוניברסיטה העברית במחקר ופיתוח של גביש מיוחד - ספיר כוכבי, שזו אבן חן מיוחדת, שכאשר נופלת עליה קרן אור (שמש או אור מלאכותי) מופיע עליה דמות של כוכב בעל 6 קרניים. בטבע יש גבישים כאלה אך הם נדירים ויקרים מאד - אפילו יותר מיהלומים. המחלקה לכימיה באוניברסיטה רצתה לפתח ייצור מלאכותי של הגביש.  תהליך הייצור עליו עבדו באוניברסיטה היה מבוסס על תנור ייחודי שנקרא תנור וורניי (ראה הערה 2).

אפרים שני נבחר להיות איש נחשון במעבדת המחקר והתחיל לעבוד באוניברסיטה במטרה להשלים את הפיתוח ולהעביר את הייצור לנחשון. נחתם הסכם בין נחשון לאוניברסיטה ובו חויב הקיבוץ לשתף את חברת יישום של האוניברסיטה ברווחי הייצור התעשייתי הנובע מהפיתוח, כנהוג בהסכמים שבין האוניברסיטה לבין התעשייה.

לאחר מספר חודשים, (אני לא זוכר כמה, אפשר לשאול את אפרים...) נבנה בנחשון תנור כזה והמשך הפיתוח עבר לקיבוץ. לאפרים נוספו חברים נוספים מהקיבוץ ונראה היה כי תהליך הקמת המפעל מתקדם. הבעיה הייתה שלא הצליחו בגידול הגבישים בצורה רציפה ותעשייתית. בארצות הברית, שם היה השוק העיקרי (וכמעט הבלעדי) למוצר, פעלה חברה שייצרה ספיר כוכבי ושיווקה באופן בלעדי את המוצר בעולם. מידע שהגיע לצוות המפעל יידע כי החברה- לינדה, מוכנה למכור קווי ייצור מסיבות השמורות אתה. זו נראתה הזדמנות לעבור מייצור מעבדתי לייצור תעשייתי עם קו ייצור שכבר הוכיח את עצמו. (הערה - חוסר ניסיוננו לא גרם לנו לחשוד - למה החברה רוצה למכור קווי ייצור של מוצר כל כך מוצלח...) בעזרת מחלקת התעשייה של הקיבוץ הארצי עם חבר קיבוץ חצור יצחק קדם שסייע רבות במו"מ עם החברה בארה"ב וגם בעזרת איש עסקים יהודי אמריקאי אותו הכיר יצחק קדם עוד לפני עלייתו מארה"ב לישראל, נרכש קוו הייצור מהחברה ונמכר לנחשון. צוות של אנשי נחשון יצא לארה"ב ללמוד את הציוד בכדי להרכיבו בנחשון. בצוות, ביחד עם אפרים, היה גם יוסי גל (אמבה) שהיה אחראי על כל הצדדים הטכניים ביחד עם נתן קלוגמן. כשהגיעו המכולות עם הציוד, הרכיבו את קו הייצור במבנה של המפעל, ובמהרה הדליקו את שורת התנורים והתחילו לייצר. משאית הקיבוץ הוביל בלוני מימן מחיפה כל יום, חמצן הגיע במיכלית ובהקדם הוחלט לרכוש אלקטרו לייזר - מכשיר להפרדת מים לחמצן ומימן, שיחסוך לפחות את רכישת החמצן היומית. נרכשה גם מערכת אל-פסק, שמונעת הפסקות חשמל, כי התברר שהפסקת חשמל, אפילו של הרף עין, קוטעת את תהליך בניית הגביש וכל עבודת המשמרת הולכת לטמיון. נרכשה גם מערכת לליטוש וחיתוך הגביש והכנת המוצר הסופי - אבני חן מסוג ספיר כוכבי. התנור הבודד, המשיך לפעול להמשך המו"פ, ולא לייצור מסחרי.

צוות המפעל התרחב והתחילה מכירה של המוצרים בשוק האמריקאי. גזבר הקיבוץ היה מגיע לבורסת היהלומים עם חבילה שנשלחה לארה"ב לסוכן מקומי שהיה אחראי למכירות בארצות הברית. לאחר תקופת ההרצה, כשהמכירות הגיעו לסכום משמעותי בן 7 ספרות, הגיעה תביעה מהאוניברסיטה לתשלום תמלוגים בסכום מאד משמעותי לקיבוץ, שלמרות ההכנסות מהמפעל, היה נתון בקשיים כלכליים. 

בנחשון התפתח וויכוח - האם יש הצדקה לדרישת התשלום מהאוניברסיטה, וסוכם להתנגד לדרישה. האוניברסיטה, בהתאם להסכם עם הקיבוץ, פנתה לבוררות מוסכמת ונקבע בורר- נשיא איגוד המהנדסים. 

אני הייתי מרכז המשק והובלתי את הגישה המתנגדת לתשלום התביעה שהסתכמה ביותר ממאה אלף ש‘‘ח, סכום מאד גבוה. אפרים שני, מרכז המפעל, טען לעומת זאת כי כדאי לשלם ולהוריד מאיתנו את התביעה, כי אנחנו עלולים לשלם הרבה יותר אם נפסיד בבוררות.

בכתב ההגנה  טענתי כי תהליך וורניי, עליו ביססה האוניברסיטה את התביעה, פותח עוד במאה ה19  ובכלל - הייצור בנחשון לא התבסס על המחקר של האוניברסיטה אלא על הידע שנרכש מארצות הברית. בפגישת הבוררות היה צד אחד מוכן (אנחנו) והטענות שלנו נשמעו משכנעות, ומולנו נציג האוניברסיטה שניסה להסתמך רק על המילים הכתובות בהסכם.

לאחר שבוע מתוח, קבלנו את פסק הבוררות ובו זוכינו מכל התביעות ובנוסף - האוניברסיטה חויבה בדמי הבוררות...

אפילוג:

לאחר מספר שנים של ייצור ומשלוחים לארצות הברית, הוחלט לרכוש קו ייצור נוסף כדי להכפיל את הייצור. הציוד הגיע והוחל בהרכבתו על ידי צוות מקומי של חברי הקיבוץ.
לרוע המזל, ארצות הברית נפלה למיתון  כבד בשנת 1980, והענף שנפגע יותר, היה ענף אבני החן ששימשו לייצור תכשיטים. מכירות המוצר ירדו כמעט לאפס, כאשר אפילו ייצור של שנה ויותר, שלכאורה נמכר כבר, התברר שהיה  בהסכם קונסיגנציה - כלומר היה אמנם אצל הסוכן בארה"ב, אבל נשאר בבעלות המפעל עד למכירה, שלא קרתה. אחרי תקופה שבה הייצור נמשך אך לא היה ניתן למכור אותו, הוחלט להפסיק את הייצור, ולאחר עוד זמן, הוחלט לפרק את הציוד ולמכור את מה שאפשר, בכדי למזער נזקים. 

זה היה סופו של מפעל ספיר כוכבי בנחשון. בהמשך- המחלקה לתעשייה שכנעה את הקיבוץ להיכנס למין שותפות עם קיבוץ נגבה ולהתחיל לייצר שקיות פלסטיק מיוחדות. זה היה הצעד הראשון להקמת מפעל אר"ן, אבל זה כבר סיפור אחר.

הערות: 

(1) גביש הספיר הכוכבי  ( Star Sapphire ) הוא חומר קשה כמעט כמו יהלום (דרגת קושי 9.25 בסולם שיהלום הוא 10). הוא יכול להופיע בצבעים שונים, כאשר האדום נקרא רובי. הבסיס הכימי של הגביש הוא תחמוצת אלומיניום, והצבעים השונים הם תוצאה של המצאות תחמוצות מתכות במבנה הגביש. אפקט הכוכב מתקבל על ידי הוספה של תחמוצת טיטניום ביצירת הגביש. החום מופק על ידי להבה המוזנת ממימן וחמצן ולא מדלקים פחמימנים.
ראה דוגמה. האבן בתמונה הימנית (טבעית) שווה כ 175 מיליון $)   


(2)  תנור ורנויל (מבוטא –וורניי) על שם המפתח במאה ה 19 אוגוסט ורנויל (Verneuil )  



           
 


איך הוקם המשרד הטכני בנחשון 1/24

מספר שבועות לפני ששמיל (שמואל מרמלשטיין) נפטר, פגשתי אותו במקרה בתחנת הדלק בקרית עקרון. ראיתי אדם מבוגר המנסה להתמודד עם ניפוח האויר בגלגל, וכשניגשתי לסייע- ראיתי שזה שמיל. "ניפחו לי יותר מידי אוויר ואני מנסה לרוקן קצת מהגלגלים ולא מצליח". עזרתי לו ואז אמר- "אתה יודע, עשו לי מסיבה במשרד הטכני וסיפרו איך הוא הוקם, אבל שכחו את החלק שלך בנושא..."

זה הזכיר לי את הסיפור שהוא חלק מההיסטוריה של קיבוץ נחשון...
בשנת 1974 נבחרתי להיות מרכז המשק של הקיבוץ (עד עוד לא היו מנהלים, אלא רק מרכזים (או רכזי משק...). האתגרים הראשונים שראיתי לפני היו איך להרחיב את הפוטנציאל של המשק, להוסיף עוד ענפים ומקומות עבודה אטרקטיביים לחברים וחברות הקיבוץ, וכמובן להגדיל את ההכנסות.
כמובן שבדקנו אפשרויות להקמת תעשייה ועוד ענפים חקלאיים אבל עלה גם רעיון נוסף ובלתי שגרתי.

לקיבוץ הארצי, בין שאר מוסדותיו הכלכליים היה גוף בשם המחלקה הטכנית, שעסקה בתכנון חדרי אוכל, רפתות, בתי מגורים ובעצם כל תכנון מבנים לקיבוצים, כאשר על מלאכת הבנייה עצמה היתה אחראית מחלקת הבנייה. במסגרת המחלקה הטכנית היה גם מדור למטבחים ומערכות מזון, אותו ניהל חבר קיבוץ נחשון- שמיל מרמלשטיין. במסגרת תפקידו, זכה שמיל למוניטין לא רק במסגרות הקיבוציות אלא גם בין מתכננים ויזמים רבים בארץ.
בשיחות שהיו לי עם שמיל לאחר כניסתי לתפקיד רכז במשק, העליתי את הרעיון ששמיל יעזוב את המחלקה הטכנית, יחזור לעבוד בקיבוץ ונקים בקיבוץ משרד טכני לתכנון מטבחים ומערכות מזון. הרעיון היה לתת לחברים וחברות אפשרות לעבוד בענף שונה, ובמקביל להגדיל את הכנסות הקיבוץ מענף נוסף ולהרחיב את פוטנציאל ההכנסות. כמו כן - ראינו גם אפשרות לקליטת חברים חדשים לקיבוץ, כאלה שעבודה בחקלאות או בשירותים לא מושכת אותם.

שמיל נדלק לרעיון אבל ביקש שהקיבוץ יאפשר לו שנת השתלמות בארצות הברית, בכדי לבסס את הידע והמוניטין שלו כבחיר מתכנני המטבחים, המסעדות וחדרי האוכל בישראל.
לאחר דיונים מייגעים בוועדת המשק ובשיחת הקיבוץ אישרנו את התכנית. כשהודענו על כך למחלקה הטכנית, הם גילו התנגדות נחרצת לרעיון. הוזמנתי לשיחה עם מנהל המחלקה הטכנית (שם כבר היה "מנהל") בנג‘ילה (בנימין יסעור) מקיבוץ מגן. הוא ניסה לשכנע אותי כי נחשון עושה טעות פטאלית בהחלטה להקים את המשרד הטכני, וזה משתי סיבות-

1. הקיבוץ הולך להפסיד כסף רב אם ילך להרפתקה הזו, ולהוכחת דבריו הראה לי את הסיכומים הכספיים של המדור במחלקה, שהפסיד סכומים ניכרים בפעילותו.

2. הקמת המשרד בנחשון יגרום לנזק גדול למחלקה הטכנית.

לא השתכנעתי. ההנמקות סתרו אחת את השניה - אם המדור מפסיד כסף, למה הם נלחמים לשמר אותו במחלקה?  כשהוגעתי לבנג‘ילה שהחלטנו בכל זאת להתקדם בהקמת המשרד, תבעו אותנו לבוררות על הנושא במסגרת מוסד הבוררויות של הקיבוץ הארצי. הבורר היה רני טריינין מקיבוץ בית ניר (עם עוד 2 בוררים שאינני זוכר מי היו). פסק הבוררות היה שלנחשון יש אישור להקמת המשרד הטכני, אבל במגבלה- אסור לנחשון לתכנן מערכות בקיבוצי הקיבוץ הארצי. 

שמיל קבל את תוצאות הבוררות בשמחה כי לטענתו יש מספיק ביקוש מחוץ לכתלי קיבוצי הקיבוץ הארצי ומכל מקום - הפרויקטים בקיבוצים הם פחות רווחיים מפרויקטים אחרים. כך הושלמה ההחלטה, שמיל יצא עם המשפחה לשנת השתלמות בארצות הברית ובקיבוץ נערכנו להקמת המשרד. נקודה מעניינת היא שהמחלקה הטכנית הציעה להשתתף במימון ההשתלמות אולי מתוך מחשבה ששמיל בכל זאת יחזור לעבוד שם.

ישראל מילוא - במחלקה הטכנית עבד עם שמיל ישראל מילוא שהביע נכונות ורצון לבדוק אפשרות של קליטה בנחשון ועבודה במשרד החדש. עם יציאתו של שמיל להשתלמות, שודרג ישראל להיות מנהל המדור, אבל עדיין רצה להיקלט כחבר בנחשון. המשפחה אכן הגיעה לנחשון ישראל עדיין עבד במחלקה הטכנית ואירית שהיתה מורה למתמטיקה - השתלבה במערכת החינוך. להפתעתנו, תוך זמן קצר התברר כי ישראל איננו מעוניין לעזוב את המחלקה הטכנית לאחר שהתמנה לראש מדור מערכות המזון ולמרות מאמצי שכנוע, לא הצלחנו לשנות את דעתו ולאחר שנים של מאמצי שכנוע וסירוב, עזבה משפחת מילוא את הקיבוץ.

כשהסתימה שנת ההשתלמות של משפחת מרמלשטיין, הוקם המשרד ב 1976 ואכן התחילו להגיע עבודות. המשרד גדל, רכש מוניטין וקלט חברים חדשים, שלמדו והתמחו בתכנון מערכות מזון במלונות, בתי חולים, אולמות אירועים ומסעדות.

כזכור, בוררות ההקמה אסרה על נחשון לתכנן חדרי אוכל בקיבוצים. המשרד הקפיד על קיום המגבלה ודחה פניות של קיבוצי הקיבוץ הארצי. כל זה התפוצץ, כאשר הגיעה פניה מקיבוץ גן שמואל. קיבוץ גן שמואל היה "הקיבוץ המאמץ" של נחשון ובשנות השישים שלח קבוצות ש.ש.ש. לנחשון. כאשר הם שמעו שלנחשון אסור (בפקודת הקיבוץ הארצי) לקבל עבודות מקיבוצי התנועה, הודיעו כי זו החלטה לא הגיונית ולא מקובלת והמגבלה הוסרה.

https://www.nachshon.co.il/

לשמיל הצטרפו עובדים גם מהקיבוץ וגם נקלטים מהחוץ-
עובדים מהקיבוץ  - שמיל מרמלשטין, יוסף שפץ, עומר שדה, עמרית שוויצר, רן אלון, אילן לב
נקלטים מבחוץ- סוזי בז, ישראל קייני, איציק שטארקר,

חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית