משטרה היא לא רק אכיפת החוק. משטרה היא בראש ובראשונה מתן שירות לאזרח.
רותם פלג – בנם של צופיה ופוגל, בן קבוצת אפרסמון, משמש בשנים האחרונות כמנכ"ל משרד הפנים. רותם נענה לבקשתה של אורית ערב, מנהלת "משלט 200", לבוא לערב האחרון של חנוכה, ולספר על דרכו מאז שסיים את שירותי הצבאי ועד הגיעו לתפקידו הנוכחי.

ראשית הדרך

את דרכו החל, רותם בעבודה בפאב של נחשון אותו ניהל מספר שנים. במקביל ניסה לתכנן, מה יעשה כשיהיה גדול? והגיע למסקנה, שעתידו יהיה בתחום העסקים. לפיכך, יצא ללמוד באוניברסיטה העברית. הלימודים לא היו קלים, מכיוון שב"צפית" כל העת היה עסוק בארגון מסיבות ואירועים, uלא נשאר לו פנאי ללימודים... עם סיום הלימודים חזר לקיבוץ. הוא שובץ לעבודה במפעל. המנהל בזמנו אמר לו: " תעבוד כמה שנים במכונה, ואם תהיה בסדר אזי תקודם". רותם, לא התלהב מההצעה והחליט לחפש אפיקים חדשים. באוניברסיטה הסתובבו שמועות, שיש מקום שנקרא אגף התקציבים באוצר, שמאד קשה להתקבל אליו, ורק אחד מתוך עשרות מצליח להתקבל. 

אגף התקציבים

רותם החליט לנסות את מזלו. לאחר מספר ריאיונות הוא התבשר, שהתקבל לעבודה באגף התקציבים. הוא החל לעבוד שם משנת ,2001 בתחום השיכון. ב-2002 פרץ משבר כלכלי, ותפקידו יחד עם אחרים, היה לבדוק איפה אפשר לקצץ. אחרי שלוש שנים החליטו לקדם את רותם לתפקיד רכז ממשל ומינהל. הוא קיבל אחריות על משרדי האוצר, המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ. בתפקיד זה כיהן כשלוש שנים, בהן השתתף ברפורמה בנושא הגביה בין האזרחים. משם עבר לתחום הביטחון, וקיבל אחריות על תקציב הביטחון, השירותים החשאיים, המוסד והשב"כ. תחום זה הוא ניהל כשנה וקודם להיות סגן הממונה על התקציבים. למעשה, היה אחד מחמישה סגנים, כשכל אחד אחראי על תחום אחר. סה"כ האחריות של רותם הייתה על סדר גודל תקציב של כ-70 מיליארד שקל, ומאות אלפי אנשים הקשורים לתקציב זה. תחום עיסוקו של רותם היה פעמים רבות בכותרות, בעיקר לקראת אישור תקציב המדינה. בתפקיד זה מציין רותם היו מאבקים בין האוצר למשרד הביטחון, בהם הועלו רעיונות יצירתיים לחסכון, אבל למרות היחסים הטובים בין אנשי האוצר לאנשי משרד הביטחון, ההחלטות בסופו של דבר הגיעו לפתחו של ראש הממשלה. אחרי שלוש שנים וחצי כסגן הממונה, החליט לצאת לשוק החופשי. 

המשרד לביטחון הפנים

באחד הערבים, אשתו, חרף התנגדותו, כפתה עליו יציאה לארוחה במסעדה. בדרך התקשר אליו השר אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, ובפיו בקשה לכהן כמנכ"ל המשרד. בתחילה הוא התלבט, מכיוון  שנראה היה לו שפרט לתחום הכלכלי אין לו יתרון יחסי בעיסוקים שהתפקיד דורש. לאחר התלבטות והתייעצות  עם אחרים, החליט לקחת את התפקיד. כניסתו לתפקיד הייתה לאחר אסון הכרמל, דבר שחייב שינויים רציניים במערך הכבאות, כדי למנוע אסון בסדר גודל כזה בעתיד. מרבית הפעילות של המשרד עוסקת במשטרה, בשב"ס ובכבאות. אבל יש גם יחידות נוספות, כגון: הרשות להגנת עדים, מניעת אלימות אזרחית, עיר ללא אלימות, רשות הסמים, טיפול באלכוהול ואגף העוסק בכלי ירייה. תקציב המשרד הוא 15 מיליארד ש‘‘ח, והסתבר לו בדיעבד, שאחת הסיבות לגיוסו למשרד, נבעה בשל היכרותו עם אגף התקציבים, ומכאן יכולותיו לגייס תקציב גדול יותר למשרד. הגדלת התקציב נבעה לא רק מפעילותו של רותם, אלא גם בגלל ההבנה של חשיבות פעולותיו של משרד זה. כדי לשפר את איכות החיים של התושבים (רעש, וונדליזם ונסיעה פראית בישוב ועוד), הוקם מערך השיטור העירוני בתוך הרשויות המקומיות. היחידות מורכבות משוטרים ופקחים, ועוסקות רק בעברות מהסוג שצוין. נושא נוסף שטופל הוא המגזר הערבי. התחום  הזה הוזנח במשך שנים רבות וכעת מתבצע מהלך של שינוי המצב. החברה הערבית עברה שינוי. המנהיגות המקומית מעוניינת בהכנסת המשטרה לישובים הערבים. לדעתו של רותם, המשטרה נתפסת בציבור בצורה שלילית. הדבר נגרם, לדעתו, מהתמונה הלא חיובית שמציגה התקשורת. משטרה היא לא רק אכיפת החוק, משטרה היא בראש ובראשונה מתן שירות לאזרח. חברה אמריקנית ידועה ובעלת שם עשתה סקר על יחס התקשורת למשטרה בארץ, והתוצאה הייתה שהוא שלילי באופן קיצוני בהשוואה למה שקורה בעולם. בעוד שבמרבית המדדים, משטרת ישראל טובה יותר ממרבית המשטרות בעולם. המשטרה עורכת המון שיתופי פעולה רבים. למשל הרעיון של "עיר ללא אלימות", מופעל ביותר מ-150 רשויות מקומיות. בכל מקום יש שיתוף פעולה עם כל הגופים הנמצאים במרחב, כגון: הרווחה, החינוך והרשות המקומית, כך שבכל פורום שנערך, ידעו שפעילות נגד אלימות היא בסדר חשיבות גבוה. השוטרים נכנסים לכל הקהילות, ושם הופכים לכתובת של התושבים לכל בעיותיהם. 

הרפורמה ברשות הכבאות

אחת הרפורמות הגדולות שנעשו לאחרונה, הייתה הרפורמה ברשות לכבאות ולהצלה. האסון בכרמל נתן דחיפה לטיפול בנושא. עד הרפורמה, היו 24 איגודי ערים עצמאיים של כבאות והצלה, שהיו שייכים לרשויות המקומיות. קיבוץ נחשון היה שייך לאיגוד ערים בית שמש. שרותי הכבאות היו תלויים בחוזקה של הרשות המקומית. כלומר, שאם הייתה שריפה ברשות אחת, היה לוקח זמן רב עד שהייתה מגיעה לעזרה כבאית מאזור אחר. הרפורמה לקחה את 24 איגודי הערים, והפכה אותם לרשות אחת לכבאות ולהצלה. בשלב ראשון נחתם הסכם עם העובדים. אח"כ נחתם הסכם עם הראשויות המקומיות, ולסיום נחתם הסכם עם האוצר. החוק עבר בדקה ה-90 לפני שממשלת נתניהו הקודמת סיימה את דרכה. התהליך לקח כשנה וחצי, כשרותם הובילו במחצית השנה האחרונה. לאחר שהחוק עבר, בעצם העבודה החלה. היה צריך לייצב את המערכת המנהלית, ,את מערכת המידע שתומכת בארגון ולרכוש ציוד קשר. היום המערכת מתפקדת היטב. המטוסים שהובאו לארץ, שייכים לגוף חיצוני, ושירותי הכבאות שוכרים אותם לפי שעות. יש שני מנחתי קבע, אחד במגידו ואחד בחצור. יש עוד עשרות מנחתים, שמשמשים למילוי החומר במטוסים. המנחתים הם במרחק של 5 דקות מכל מקום. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום. מאז השריפה בכרמל נקנו מנופים ו-150 כבאיות, גויסו מעל ל- 600 כבאים. בנושא אלימות בכדורגל, המשטרה הוצאה מהמגרשים, אבל הוקמה ועדה שאמורה לטפל באלמנטים של מניעת אלימות. 

הפשיעה החקלאית

בפשיעה החקלאית נמצאים בתהליך של רפורמה, כשהמועצה האזורית "מטה יהודה" משמשת כפיילוט. נעשתה הפרדה בין העיר בית שמש ל"מטה יהודה". בית שמש יקבלו את התמיכה מהשוטרים הכחולים, ומטה יהודה מחיילי מג"ב, שקיבלו סמכויות של שוטרים כחולים. בנושא ,תג מחיר", הוקמה יחידה מיוחדת לטיפול בנושא. כמות הפעילות של אנשי "תג מחיר", על רקע המצב, קטנה, וקשה מאד להשיג מידע עליהם. לגבי איחוד שרותי 100 בטלפון, הסביר רותם את הסיבות לאי האיחוד.

סוף דבר

לסיום ההרצאה המעניינת, הודתה אורית ערב בשם כול הנוכחים לרותם. אין ספק שהרצאתו של רותם שפכה אור על פעילות משרדו. למדנו שהשוטרים עוסקים לא רק במתן רפורטים ופיזור הפגנות, אלא בדברים רבים, התורמים לחברה ומאפשרים לנו האזרחים לישון בלילה בשקט.