בשעת בוקר ביום שישי 20/3/15, נכנסה לספריה בחורה צעירה לא מוכרת. בדרך כלל מגיעים לספריה חברים, תושבים או שכנים מיישובי הסביבה, להחליף ספר. הפעם זה היה שונה. היא הציגה את עצמה כניקול, בתו של אלכס (וולפרט), מי שהיה במשך מספר שנים הרופא במרפאה שלנו בנחשון.  בהיותה בגיל שש, הוריה נפרדו, והיא נסעה עם אמה למשך שנים רבות למקסיקו. אביה, אלכס, שעבר לגור בחולדה, הירבה להגיע לנחשון כדי לשחק עם פרדי טניס, במגרש ליד היקב. לפני כארבע שנים, ניקול חזרה לארץ. כרגע היא לומדת באוניברסיטה. לשאלה באיזו קבוצה הייתה, אמרה שהייתה יחד עם מור מוצ‘ניק. את שם הקבוצה לא זכרה. את תקופת שהייתה בנחשון היא זוכרת לטובה. כאשר מלאו לשוש 80, נסעה כל המשפחה המורחבת למספר ימים לנופש בצפון. ניקול לקחה על עצמה להיות ביביסיטר לכל כלבי וחתולי המשפחה בזמן העדרותם.

בעודה עומדת במעבר בין ספרית החברים לספרית הילדים, אמרה לאה הספרנית, לתדהמתה של ניקול, שעל הקיר לידה, תלוי ציור יפהפה שלה, ובו מצוירת תרנגולת עם הכיתוב: "התרנגולת הקטנה והחרוצה". כנראה שבזמנו הייתה מגיעה לשעת סיפור, שעורכת נעמה מזה שנים לילדי הקיבוץ, כל יום שישי בשעה עשר. כאשר נעמה מקריאה לילדים, הם ישובים סביב השולחן ומציירים את אשר נובע מתוכם בהשראת הסיפור. ציורים נבחרים נתלים על הקיר בין שתי הספריות. כך הגיע גם ציורה המרהיב של ניקול לקיר, שבמקרה עמדה לידו. לשאלה האם פיתחה את כישוריה בתחום הציור, ענתה, למרבה הצער, בשלילה.

ניקול הוסיפה, שביום נסיעתה לביקור בנחשון, יידעה את חברתה לספסל הלימודים, שהיא נוסעת לקיבוץ נחשון. דברי חברתה הפתיעו אותה: "יש לי סבא וסבתא בקיבוץ". כשלא זיהתה את שם המשפחה שציינה החברה - היא העבירה לה את צילום הסב בפלאפון. ניקול לא זכרה את שם המשפחה, כפי שאמרה חברתה, אבל כך נפתרה התעלומה. תמונתו של אליעזר בכר התנוססה במלוא תפארתה על הצג.

עולם קטן...