ילדותי עברה בתל אביב. גרתי ברחוב ריינס ליד ככר צינה דיזינגוף, ה"צנטרום של הפיילה", הלב הפועם של תל אביב בשנות החמישים והשישים. הכרתי כל פינה באזור, כלומר ידעתי שקן צפון של תנועת "השומר הצעיר" נמצא ברחוב מצדה, שבית הספר תל נורדוי, שם למדתי נמצא ברחוב פרישמן. כלומר ההתייחסות לכל מקום כללה את המיקום, כלומר שם הרחוב ולפעמים גם המספר. אנשים מרחבי הפריפריה כשהיו אמורים להגיע לאזור היו אומרים שהם הולכים "להזדנגף" כלומר להגיע לרחוב דיזינגוף. (עוד לפני שזה הפך למושג).עברו שנים, הגעתי לקיבוץ נחשון יחד עם כל גרעין נחשון, ולתדהמתי מצאתי את עצמי גר בישוב שיש בו מספר רחובות אבל אין להם שמות. אולי במנהל יש להם מספר, אבל החברים בנחשון לא יודעים מה הם, ובוודאי לא משתמשים בהם. שיפור רב נעשה בשל יוזמתו של יואב בארי לעדכן את הוויז במספרי הבתים של החברים. כתוב: נחשון 101 ותגיע לבית 101. אבל כשמגיע שליח שאינו יודע להשתמש בוויז, או שצריך להגיע ליעד שאינך יודע מה מספרו, מתחיל דו שיח, שתכליתו קשורה בכושר התיאור של המסביר ובהבנתו של השליח. שליחים רבים מגיעים פעמים רבות לנחשון ואז המשימה הופכת לפשוטה יותר. הפתרון הוא פשוט. מתן שמות לרחובות. שמות פרחים, שמות עצים, גרעינים שהשלימו את הקיבוץ וכן הלאה. מוזר שעד היום לא נעשה דבר בנידון. ביקרתי לא מזמן קיבוץ שכן, שפעם היה מוזנח ולפתע נסללו בו כבישים ומדרכות. לכל רחוב יש שם ולכל כניסה לשורת בתים יש שם סמטה ושביל. אז מה קורה לנו? הגיע הזמן לקחת את האתגר ולבצעו.אני רואה בעיני רוחי נהג שעוצר אותי על אם הדרך ושואל איך מגיעים ל"יקב שורק"?, ואני אומר לו: סע ברחוב היקב עד שתגיע למעלה היקב ושם נמצא יעדך. ביום חמישי הגיע אלי טכנאי מדפסות כדי להתקין מדפסת בהנהלת החשבונות. כשהגיע לשער הקיבוץ הסברתי לו איך להגיע למשרדים. לאחר מספר דקות כשלא ראיתי אותו מגיע שאלתי אותו היכן הוא? ולהפתעתי הוא אמר לי שהוא ליד בית מפעל פיס. קרוב אבל עדיין רחוק.אינני יודע איזה פורום אמור לקדם את הנושא אבל נראה לי שהגיע הזמן להרים את הכפפה.