לחברים חברות תושבים ותושבות.

בקבוקי זכוכית- במיכלים המיועדים לכך.

אריזות פלסטיק וכו‘- פח כתום לפי המצוין על גבי המיכל.

עיתונים/אריזות קרטון קטנות  - להשליך במיכל המיחזור לעיתונים. האריזות הקטנות מתפזרות ומלכלכות את הסביבה.

את ארגזי הקרטון הגדולים(בבקשה לא לזרוק אריזות קטנות), ניתן להניח  בכלובי המתכת ליד פחי האשפה ולא בתוכם .

פסולת גינה - גזם,עלים,דשא, בבקשה לא להשאיר ליד הבתים ובשבילים (אי אפשר להיכנס עם הטרקטור לכל מקום), להוציא לריכוז ליד פחי האשפה.  .

עצי בנין, קורות לבניה, פירוק דקים וכו‘ – לא להשליך ליד פחי האשפה או בכבישים- יש לדאוג לפינוי מסודר למטמנה מאושרת.

שקיות אשפה- זורקים אל תוך הפח  ולא משליכים בנסיעה מהמכונית או שוכחים על גג המכונית.

חברים שמשפצים את ביתם ידאגו לכך שהקבלן יפנה את הפסולת למטמנה. לא זורקים פסולת בניה( בטון, מרצפות, בלוקים וכו‘ ) בפחי האשפה או לידם ולא במכולה הגדולה בדרך לבית העלמין. בשום אופן אין לזרוק פסולת בניין בדרך לבית העלמין. המכולה מיועדת לפסולת ביתית גושית ( רהיטים ישנים, מוצרי פלסטיק וכו‘). המועצה לא מפנה פסולת בנין מהמכולה ומטילה קנסות על הקיבוץ. לדברי המחלקה לאיכות הסביבה במידה וימשיכו להשליך פסולת בניה אל תוך המכולה, הם יפסיקו לפנות וקיבוץ יאלץ לבצע את הפינוי על חשבונו.

מכוניות שהורדו מהכביש, ישלחו לגריטה או לאוספי מתכות, אין להשאיר את המכונית במגרשי החניה ובכל רחבי הקיבוץ.     

       בואו ביחד נשמור על קיבוץ נקי ומסודר.

אריאל - מנהל הקהילה.

צוות נוי נחשון   

רכז: דרור ניסן   צוות: דוד שוב, שבח אפרתי, עלי יואב. 

סל-שרות: אחזקת הנוי הקיים בשטחים ציבוריים ומשקיים, פיתוח שטחים חדשים. שיקום הנוי לאחר עבודות-בנייה. אחזקת בית-העלמין. אחריות לניקיון חצר-הקיבוץ. שילוט ותימרור. הרכבת/אספקת מערכות-השקייה. ייעוץ ועזרה בטיפוח הגינות הפרטיות. עבודה מול מחלקת-איכות-סביבה ומחלקת-תברואה במועצת "מטה-יהודה".

צורת פנייה: בצורה ישירה לחברי הצוות,
 או בטלפון 050-8674556 או בדוא"ל: noyplan@nachshon.co.il
חזרה למעלה

פחי אשפה – מיועדים לזריקת אשפה רטובה מהבתים  בלבד.

בבקשה לא לזרוק קרטונים וגזם  בתוכם, ארגזי קרטון יש להניח ליד הפחים או בארגז המיועד לכך.

גזם- לפנות ליד הפחים רצוי בשקיות או בערמות. החלוקה למגרשים יצרה מצב שאנו לא יכולים להיכנס עם הטרקטור ולפנות ערמות במקומות ללא גישה. במקומות אלו יש  לפנות את הגזם והעשבייה לכביש הקרוב.

במידה ומזמינים גנן/קבלן חיצוני הקבלן יפנה את הגזם לערמה .

קומפוסטרים- יש לפנות פסולת רכה בלבד עשבים, עלים יבשים, ירקות וכו‘ , בבקשה לשמור על הניקיון מסביב לעמדות.

בקבוקים פלסטיק  למחזור.- ליד פחי האשפה מוצבים מיכלים כחולים.

לאיסוף מכלי פלסטיק שונים.

בקבוקי זכוכית  – פחים ייעודיים עם פתח עליון להכנסת הבקבוקים. ליד הבריכה מהצד הדרומי , מיכל איסוף לכל סוגי הצנצנות בקבוקים וכו‘.

עיתונים -  פחי מחזור בעמדות האשפה.

חפצים שונים: ארונות, לוחות, ספות וכו‘ לזרוק במכולת האשפה בדרך לבית עלמין. חל איסור חמור לזרוק למכולה שאריות בניה מכל סוג שהוא. המועצה נותנת קנסות ואינה מפנה פסולות זו. במידה ויינתן קנס או יידרש פינוי ייעודי לכך, עלות הפינוי על חשבון החבר.

מכונות כביסה , תנורים,טלוויזיות וכו‘- להניח ליד פחי האשפה, אנו נפנה אותם. הפינוי בדרך כלל בימי ראשון וחמישי.

בניה ושיפוצים – באחריות המשפחה והקבלן המשפץ לפנות את כל חומרי הבניה, בלוקים בטון, ברזל וכו‘ למטמנה מאושרת.

לא לזרוק שאריות בניה אל תוך פחי האשפה ולמכולה.

מכוניות מושבתות/ "מתות"- לשלוח לגריטה, או למכור לסוחרים, אין להשאיר מכוניות בשטחי הקיבוץ.

הדרך לבית העלמין- לא לזרוק במקום אשפה מכל סוג כל שהוא. אנו צפויים לקנסות כבדים ממפקחי איכות הסביבה ומהמועצה.

תודה על שיתוף הפעולה.

מנהל הקהילה
ענף נוי וחצר

חזור לתוכן

פירסום לציבור ספטמבר 2018

בשבוע הנוכחי תערך הדברה של נמלת האש הקטנה, באזור שכונת הצינורות ובדו משפחתיים, ההדברה תתבצע מחוץ לבית באמצעות פיתיון גרגרי, יש להימנע מהשקיית הגינות כיומיים לאחר הפיזור.

כטיפול ראשוני מומלץ להדביר את נמלת האש הקטנה בעזרת פיתיונות גרגריים מחוץ לבית – בכל שטח הגינה והחצר. אם טיפול זה לא פתר את הבעיה ניתן לפזר פיתיונות גרגריים או פיתיון ג‘ל גם בתוך הבית.

נמלת האש קטנה היא מין פולש שהתגלה בישראל בסוף שנת 2005 ונפוץ כעת בכל רחבי הארץ.

 צבען של הנמלים הוא אדום-כתום וגודלן כמילימטר. הנמלים נמצאות לרוב בחצר, אבל בקיץ הן חודרות לבתים, בחיפוש אחר מזון ומים.

עקיצת בני אדם מתרחשת פעמים רבות כאשר הנמלים נלכדות בין עור הגוף לבגדים. עקיצת הנמלה כואבת מאוד ויוצרת מעין כוויה על העור למשך כמה שעות עד ימים. אצל חלק מהאנשים יכולה להתפתח תגובה אלרגית חריפה.

מה לעשות במקרה של עקיצה?

ניתן לשכך את הכאב ותחושת הצריבה באמצעות מריחת משחה וקירור המקום. חיטוי מקום העקיצה ימנע זיהום אפשרי.

במקרה של חשד לתגובה חריפה כתוצאה מעקיצת נמלת האש הקטנה יש לפנות מיידית למרכז הרפואי הקרוב.

מקור הנמלה ודרכי התפשטותה

?מקורה של נמלת האש הקטנה הוא דרום אמריקה. הגורם להתפשטות הנמלה בעולם הוא הסחר בעצים שבהם נמצאים קנים של הנמלים. בארץ מתפשטת הנמלה באמצעות שבבי עץ לחיפוי, גזרי עץ להסקה, גזם עצים, עציצים, אדמה וכד‘, המועברים ממקום למקום.#

כיצד ניתן להתמודד עם נמלת האש?

?בישראל רשומים שישה תכשירים המיועדים להדברת נמלת האש הקטנה. תכשירים אלו הם פיתיון רעיל, אותו אוספות הנמלים לקן וכך יש פגיעה גם במלכה, לא רק בפועלות.

 השימוש בתכשירים אלו - רק בהתאם להוראות התווית.

רשימת התכשירים המאושרים נגד נמלת האש הקטנה ומותרים לשימוש הקהל הרחב הם:

1. גרנולר, פיתיון גרגרי מוכן לשימוש.

 2. סייג‘ פרו, פיתיון גרגירי מוכן לשימוש.

3. אדוויון, פיתיון גרגירי מוכן לשימוש.

4. C900 (הימנופטר), פיתיון גרגרי מוכן לשימוש.

5. בזלת, פיתיון גרגרי מוכן לשימוש.

6. פרו ג‘ל, פיתיון ג‘ל מוכן לשימוש.

 חזור לתוכן

לדוד, עבדנו ביחד הרבה שנים, שנים של יצירה וטיפוח הגן. מבחינה מקצועית תמיד הייתה קפדן ובעל מקצוע מסור ואכפתי בכל תחום גנני שעסקת בו: כיסוח, גיזום, ריסוס  והשקיה. אתה הגוזם הכי דייקן ומעולה שפגשתי בנושא עיצוב העצים, תחום הדורש סבלנות ודייקנות רבה ולמעשה מהווה את עיצוב  שלד הגן לדורות. אתה לדעתי חש ומיישם את דבריו של אברהם אדרת שהיה גנן קיבוץ איילת השחר.

"העץ קשור בשורשיו לאדמה ,מתאמץ לבקוע את אבניה, נאבק כל חייו להעלות את מזונו בעיקשות בוטחת מן האדמה. ממשיך לגדול ולעמוד מול רוחות, להט שמש, בקצב הרמוני עם חילופי עונות השנה ,בהתחדשות מתמדת וביניקה ממעיינות חיים חבויים.

כל אלה מעוררים פליאה ותהייה על קסם ההוויה ונפלאות החיים.

 חיי העץ נראים כגוף חי, כיצור קרוב.

 לא פעם נמצאת עומד ליד עץ ומטה אוזן לרחש חייו הפנימיים, העולה מצינורות העצה והשיפה החבויים בתוכו, ולחוש משהוא מדופק חייו".

כולנו מאחלים לך המשך עשייה מהנה, בריאות טובה והרבה כוח , אתה תמיד מוזמן לבוא לעבוד אתנו, ענף הנוי הוא ביתך.

מברכים ומוקירים – צוות הנוי – מרץ 2018
חזרה לתוכן

 בפינה קסומה ליד היקב גרה לה ציירת מחוננת העונה לשם מיה שטינדל. מיה בת קיבוץ תל קציר, והיום בזוגיות עם עלי יואב, התמחתה בציורי קיר מרהיבים. המבקר במשרדי הנוי בקיבוץ מתפעם מציוריה על דלתות המבנה, הנותנים לו יתר חיות. אבל השיא, (בינתיים), הוא ציור קיר על דופן ביתה של ענת יואב- ינשוף מרהיב עין, הלוטש את עיניו אל עבר ההולך בשביל הסמוך.

בזמן האחרון עם סיום מרבית החפירות והבניה בקיבוץ, נראה שיש המשכיות למהלך המרנין של הפיכת חצר הקיבוץ למקום שמפוזרים בו מוצגים, פרי יצירת אמני נחשון, פסליו של חגי בז, כמו העבודות של מרים תמיר, שושנה, של אבנר שלגי ועוד, בכניסה לקיבוץ בצומת בין המפעל לקיבוץ מוקמה מחרשת צלחות על משטח בטון, תזכורת לכך שאנחנו עדיין ישוב חקלאי, אם כי מעט שונה מפעם. לדברי דרור ניסן, גם המזרעה ליד בתי הילדים, תקבל את הכבוד המגיע לה.

בקרוב יתוסף לפינות החמד-"אוהל הראשונים", שממוקם מתחת למגרש החניה של חדר האוכל. הפרויקט שהינו פרי יוזמתה של קבוצת וותיקים להנצחת זכרם של ראשוני נחשון, שעלו על הקרקע ב-5/5/50, על גבעת טרשים שוממה שהייתה בגבול המדינה. המקום תוכנן ע"י שדמי ומבוצע ע"י גרגי, שהיה בנחשון כחבר גרעין שריג. הפרויקט אמור להיות מוכן ביום הולדת ה-68 של הקיבוץ.

בשנתיים האחרונות התוספו לקיבוצנו פילרים ( ארונות חשמל ותקשורת) רבים, שבשלב זה מכערים את הנוף. דלתות שהותקנו בפילרים שיפרו את המצב, אך לא מספיק! נכון לעכשיו זה הזמן לפנות בבקשה לאמני נחשון לצייר על הארונות, דבר שיכול להטמיעם בשטח בו הם נמצאים. אולי תענה להצעה מיה שהתמחתה בציורי קיר, לבצע זאת?
חזור

לכבוד פרוץ השנה החדשה נפגשתי עם דרור, רכז ענף-הנוי, לשיחה קצרה על מה שהיה, על מה שקיים, ועל מה שיהיה – אולי - בעתיד.

כאשר גרעין "דווקא כן" הגיע לנחשון ב-1978 - מחולון, מחיפה ומרמת-גן - נשלח דרור לעבוד בפרדס, שהיה אז משותף לנחשון ולהראל, ועזב אותו אחרי שנתיים כשהוא "לוקח" איתו משם את סימה שהייתה בגרעין אשר יועד להשלמת קיבוץ הראל..

אחרי שנתיים בפרדס עבר דרור לנוי, כשהוא מחליף בתפקיד את אסי שלגי. כעבור עוד שנתיים הוא ‘הוקפץ‘ למוסד צפית למשך שנתיים, כמחנך קבוצה, ומשם חזר לנוי.

ב-1992 למד דרור במכללת-רופין את מקצוע אדריכלות-הנוף. ב-2003 ארי פדאואר עזב את יקב-נחשון (וגם את הארץ), ודרור החליף אותו שם – עד 2009 – ומאז הוא מנהל את ענף-הנוי.

ענף הנוי בנחשון בנוי על יסודות מאד טובים, אולם סובל מהזנחה במהלך כל השנים. בעשר השנים האחרונות עבר גם הענף שינוי – ל"נוי בקיבוץ מופרט".

האני-מאמין המקצועי של דרור רואה את הנוי הקיבוצי כפארק פתוח הדורש תחזוקה נמוכה, עם חלוקה נכונה בין שטחי-מדשאות ושטחי-שיחיות, וכוונה לחסכון במים ובדשנים.

לכן אין בו מקום לגינות של ורדים ו/או צמחים-עונתיים, שהם "מפונקים" וגם עתירי-עבודה ועתירי-מים ודשנים, עם שימוש נרחב בחומרי-הדברה. משמע, נותנים לצמח להתמודד בעצמו עם המציאות, ואם וכאשר הוא נכשל מחליפים אותו בצמח עמיד יותר. מכאן נובעים השימוש בהדברה-משולבת – כימי + מכאני – גם ריסוס נגד עשבים וגם כיסוח בחרמש-מכאני, למשל.

כתוצאה מכך שטחי הגן, כמו בכל אזור ים-תיכוני, בחורף ירוקים ויפים, ובקיץ לפעמים חומים ויבשים. חלק מהציבור רואה בכך הזנחה, ויש לו הרבה מה לומר בנדון..

ככלל, ענף-הנוי בקיבוץ מתמרן תמיד בין שני קטבים: לחץ מתמיד מהנהלת הקיבוץ לצמצם בעלויות ובכוח-אדם, ולחץ עיקש מציבור החברים להפחית את מיסי-הקהילה המממנים גם את הענף – אבל כולם רוצים הרבה שטחי מדשאות ירוקות ונקיות מעשבי-בר..

לאחרונה חלים שינויים ב"גן הקיבוצי הקלאסי" - כתוצאה ישירה משיוך-הדירות ההפרטה. חלק מהציבור חושב במונחים של מגרש פרטי ולכן מקיף אותו בגדר (לשמחתי, גדר-חיה), וחלק חושב במונחים של גן פתוח בלי גבולות ובלי גדרות. לדוגמא: שכונת - הצינורות הפתוחה לעומת לטרון-ד‘ המחולקת למגרשים מגודרים.

הנושא המרכזי המעסיק עכשיו את ענף-הנוי, הוא הלחצים מצד הנהלת- הקיבוץ להעביר את התשלום עבור צריכת המים במגרשים הפרטיים של החברים – מהנוי לחברים עצמם.

עלויות-המים הן גורם מרכזי משמעותי בהוצאות-הכספיות של הענף, ודרישה זאת תצמצם אותן בהרבה מאד.

דרור רואה בהצעה זאת צעד נוסף בהתפתחות אבולוציית-ההפרטה, עם שתי בעיות אמיתיות:

היא אינה שוויונית ואינה צודקת - בית קטן ששטחו 70 מ"ר המוקף במדשאה גדולה, ישלם יותר עבור צריכת מים - מבית גדול ששטחו 160 מ"ר המוקף במדשאה קטנה.

ומה שיותר חשוב, הדבר יביא לכך שחלק משטחי הנוי הפרטיים יטופחו, וחלק אחר יוזנח ויהפוך לעזובה ומטרד - לפי היכולות הכלכליות של החברים.

בצוות-הענף היום: דרור - חלקי, דוד שוב – חלקי, שבח – מלא, אסף ששון – מלא, עלי יואב – חלקי.

ענף-הנוי עדיין מלקק את פצעיו אחרי "עונות-החפירות" למערכות החשמל והתקשורת, שנמשכו שנתיים קשות וגרמו הרס רב לגן. כיום עדיין עוסקים בשיקום מערכות-ההשקיה ובשתילה מחדש של שיחיות.

חשוב לציין כי ענף-הנוי הוא היחידי כיום הנותן שרות בנחשון, ולכן הוא מנקז אליו הרבה "יתומים" שאין להם כתובת אחרת לקבלת שירותים.

ומה מתוכנן בעתיד? דרור חולם כבר מזמן על טיפול יסודי בכניסה לקיבוץ - מהשער ועד לחדר-האוכל – כולל גם מערכת-גינון והרחבת הכביש, ואפילו יש לו תכניות-עבודה, אלא  שטרם זכה לקבל את התקציב לכך.

ודרור מסכם: פיתוח חדש של ענף-הנוי הקיבוצי פחות חשוב מיכולת-אחזקתו השוטפת – וזהו סוד הגן הקיבוצי.

פחי אשפה – מיועדים לזריקת אשפה רטובה מהבתים  בלבד.

בבקשה לא לזרוק קרטונים וגזם  בתוכם, יש להניח ליד הפחים.

בקבוקים פלסטיק  למחזור.- ליד פחי האשפה מוצבים מיכלים כחולים.

לאיסוף מכלי פלסטיק שונים.

בקבוקי זכוכית  – פחים ייעודיים עם פתח עליון להכנסת הבקבוקים. ליד הבריכה מהצד הדרומי , מיכל איסוף לכל סוגי הצנצנות בקבוקים וכו‘.

עיתונים -  פחי מחזור בעמדות האשפה.

חפצים שונים: ארונות, לוחות, ספות וכו‘ לזרוק במכולת האשפה בדרך לבית עלמין. חל איסור חמור לזרוק למכולה שאריות בניה מכל סוג שהוא. המועצה נותנת קנסות ואינה מפנה פסולות זו.

מכונות כביסה , תנורים,טלוויזיות וכו‘- להניח ליד פחי האשפה, אנו נפנה אותם. פינוי בדרך כלל בימי ראשון וחמישי.

בניה ושיפוצים – באחריות המשפחה והקבלן המשפץ לפנות את כל חומרי הבניה, בלוקים בטון, ברזל וכו‘ למטמנה מאושרת.

לא לזרוק שאריות בניה אל תוך פחי האשפה ולמכולה.

מכוניות מושבתות/ "מתות"- לשלוח לגריטה, או למכור לסוחרים, אין להשאיר מכוניות בשטחי הקיבוץ.

הדרך לבית העלמין- לא לזרוק במקום אשפה מכל סוג כל שהוא. אנו צפויים לקנסות כבדים ממפקחי איכות הסביבה ומהמועצה.

תודה

מנהל הקהילה

ענף נוי וחצר
חזרה לתוכן

ליד פאב "פראדוקס", במקום בו היה הדשא הגדול של הקיבוץ בטרם היות האמפי , מקום מרכזי בו נערכו המסיבות והאירועים של הקיבוץ, נשתל לפני עשרים שנה קקטוס שגדל וצמח לתפארה. בצמח מיוחד זה שפוטנציאל חייו כ-100 שנה, לדברי דרור, מישהו בחר לפגוע רק לשם גרימת נזק ורצון להשחית - מעשה ואנדאליזם  מצמרר. צוות הנוי המשקיע את מרצו וכוחו להפיכת נחשון למקום יפה שנעים לגור בו, ספג מהלומה קשה . והביטוי בשירו של יל"ג "למי אני עמל?" מתאים למקרה הנוכחי.
חזרה למעלה

אורח המגיע מלא התפעלות ממציאת מקום מטופח, נוי וניקיון משובבי נפש בכל פינה ופינה. מציאות זאת, שנראית לנו תושבי המקום כדבר המובן מאליו, אינה קורית מעצמה. צוות הנוי והחצר עמל יום יום, כדי שהציבור יוכל ליהנות מסביבה ירוקה ומרהיבה. אלא, שישנם דברים המקשים עליהם, ואף עשויים לגרום להם לייאוש ולהרמת ידיים.

פחי האשפה הנמצאים במספר פינות בקיבוץ, אמורים להיות מרוקנים למשאית זבל של המועצה, המגיעה פעמים בשבוע. אבל, מדי פעם הם מדלגים על ביקור בקיבוצנו, והמיכלים הירוקים עולים על גדותיהם. המכסה, האמור להסגר הרמטית, נשאר פתוח למחצה. את המצב מנצלים ההולכים על ארבע, חתולים וכלבים, הנוברים אחר מטעמים בתוך הפחים ומחוצה להם.

זאת ועוד, גם בימים בהם האשפה אינה גולשת, כלבים מסוימים עשו להם מנהג, לפתוח את מכסה הפח ולפזר את תכולתו בכל הסביבה. השבוע עמל צוות הנוי שעות רבות על איסוף האשפה, שפוזרה ע"י הכלבים.

לדברי צוות הנוי, בעלי כלבים מסוימים, אינם לוקחים אחריות על כלביהם, וכאשר מעירים להם הם מגלגלים את האחריות על זולתם. כדי לפתור את הבעיה יתכן ויהיה צורך להתקין מצלמת אינטרנט, שתתעד את מעללי הכלבים והחתולים. כלב וחתול שיצולמו מפזרים את האשפה, יוזהרו, ואם זה לא יעזור, ייקנסו כשהכסף ייועד לשיפור חזות הקיבוץ ומצב רוחם של הנויניקים, או ידווחו לשר החקלאות למטרת הגליה.
חזרה למעלה

כמעט בכל ישוב, בין אם זאת עיר גדולה או ישוב כפרי קטן, נמצא המקום אליו אנו מובלים אחר כבוד לאחר הסתלקותנו מהעולם. באחד מבתי הקברות הנמצאים באזורנו, הגדילו עשות, וכינוהו "ארץ החיים".

בקיבוצנו, בית הקברות נמצא בגבעה ממערב לקיבוץ. המושג "לעבור לגבעה " משמעותו בקהילתנו, שמסתיים פרק אחד בחיים, בו אתה חי ומתגורר במשלט 200, ומתחיל פרק שני, בגבעה ממערב לקיבוץ, במקום השלו המוקף בחורשות אורנים. מדי פעם השלווה מופרעת ע"י תושב חדש המגיע לשיכון הקבע, או ע"י משפחה וידידים, המציינים את יום השנה למותו של אחד הדיירים.

בשנת ,1952 נכרו שני הקברים הראשונים, ועתה, לאחר 64 שנים להקמת הקיבוץ, נוספו עשרות קברים חדשים, ועוד היד נטויה. המצבות הראשונות נעשו משיש פשוט, שבמשך השנים דהה צבעו, דבר שמעניק להן נופך ישן ועתיק. בשנים האחרונות חל שינוי בתחום, מצבות מסוגים שונים החלו להופיע בשטח. אולי היה זה רצונו של המנוח, ואולי כך חשבה המשפחה שמן הראוי להנציח את זכרו של יקירם.

סיור קצר בבית הקברות, רווי זיכרונות וגעגועים לימים עברו, בעיקר כשאתה עובר ליד קברי האנשים שהכרת שנים רבות, ויום אחד לפתע יצאו ממעגל חייך.  היחס למצבה בבית הקברות שונה ממשפחה למשפחה. יש המטפחים את סביבת הקבר, ויש הנותנים לטבע לעשות את שלו. את בית הקברות מתחזק צוות הנוי, במסירות הראויה לכל שבח, הדואג שהמקום יהיה מסודר נקי ומושקה.  אולם, במהלך אזכרה שנערכה לא מזמן לניתאי, הבחינו המשתתפים בחורבן טוטאלי של הצמחייה ליד הקברים, ושצינורות המים קרועים. שיחת טלפון נרגשת, עם דרור לאחר מספר ימים, הבהירה את פשר החורבן. להלן דבריו של דרור.

"בעת האחרונה, הושחתו הצמחים וצנרת ההשקיה בבית העלמין. מדובר, ככל הנראה, בדרבנים האוכלים את הצמחייה ואת הצנרת, הנזק הוא גדול ומשמעותי, לא נותר צינור אחד ללא קרעים וחורים, גם צינורות הגומי המגולגלים, נאכלו ללא תקנה.

בעלי חיים רבים נכנסים לשטח בית העלמין: תנים, צבאים, נקרים ודרבנים. אנו מתקנים, במהלך השנה, את הנזקים הנגרמים על ידי החיות . אולם, הנזק הנוכחי הוא נזק בלתי הפיך! הוא מחייב את חידוש כל הצנרת ושתילה של צמחיה חדשה.  בלא גדר משמעותית, השטח ימשיך להיות פרוץ וייגרם נזק רב.

אני ממליץ לאנשים לא לשתול בזמן הקרוב צמחים חדשים, עד למציאת פתרון הולם." 

דרור פנה לרשות הטבע והגנים , כדי שיטפלו במפגע. דקל, הפקח, טוען, שכל עוד אין גדר וסגירה הרמטית של בית הקברות, הרשות לא תטמון מלכודות. .דרור העביר את הנושא לידיעה ולטיפול של ג‘יימי, מנהל הקהילה. ג‘יימי, גורס, שגדר לא תפתור את הבעיה. הוא בעד פתרון אקולוגי, כלומר פיזור כלי מים לבעלי החיים בשטח בית העלמין. בקרוב ג‘יימי יזמן לפגישה את ענת, כאחראית על בית הקברות, ואת דרור כרכז הנוי, וינסו לפתור את בעיית המטרד הקשה הגורם לעוגמת נפש רבה, לכולנו.
חזרה לתוכן

"יום גשם" היה רושמים ב"סידור העבודה" כאשר לא הייתה אפשרות לעבוד בגלל מזג האוויר בחוץ. ה"פלחים" היו מתכנסים ב"רפת" ( מבנה הגד"ש כיום), ו"עושים על האש". חדר האוכל היה עמוס באוכלים שאינם ממהרים לסיים את ארוחתם ולצאת לעיסוקיהם   . ביום שישי 13/12 בעוד הסופה משתוללת בחוץ והגשם לא מפסיק לרדת, פגשנו את דרור יושב במשרדו ומתכנן את הפעילות לתקופה הקרובה.

 אז מה עושים בד"כ ומה עושים עכשיו ?

בתקופה ה"יבשה" עד פרוץ הסערה, העבודה בנוי התנהלה כרגיל. גיזום מתחת לקווי החשמל. גיזום של עצים מסוכנים, ריסוסים למניעת נביטת עשבי בר. עם בוא הגשמים משתנה אופי העבודה. מבצעים איסוף של ענפים שבורים, ניקיונות   וחצרנות. צוות הנוי כולל בנוסף לדרור, את דוד שוב, שבח אפרתי ובן טרופר. בחופשת החנוכה תוגבר הצוות ע"י מספר נערים שעזרו בצורה משמעותית לקידום עבודות  חשובות שהצוות המצומצם לא מספיק לבצע במהלך השבוע.  התגבור כלל את ליעד ודביר אשכנזי, עומר זארי, תום מוזס, וטל חג‘בי. הם בהדרכתו של שבח עשו את כל סוגי העבודות, וזה המקום להודות להם ולחכות להם בחופשה הבאה.

המלצות לחברים:

 זה הזמן לשתילה של פרחי העונה: כובע הנזיר, אמנון ותמר, נמזיה, לוביה, לוע הארי, ציפורני החתול, טופח ריחני, גודליה ועוד. חשוב לפני השתילה לטייב את האדמה בקומפוסט בכמות של 20 ליטר למטר מרובע. הופכים את הקרקע לעומק של 20 ס"מ. בחורף באם יורדים גשמים כסדרם, אין צורך בהשקיה. במקרה של עצירת גשמים של יותר משבועיים יש להשקות את פרחי העונה.

ניתן לטמון בעונה הזאת פקעות של נוריות, כלניות, נרקיסים, רקפות תרבותיות (שתילה), פרזיות, יקינתון ועוד.

משתלות מומלצות גבעת ברנר, סתריה, פולק ושתילי הר (באבו גוש).
חזרה למעלה

 
עם בוא חגי תשרי אני מבקש להודיע לי מראש על אירועים חברתיים ועל בניית סוכות בשטחים מושקים, כדי שאוכל לעצור את ההשקיה האוטומטית באותם מקומות.

באותו עניין, בדשאים שמצבם טוב והם יכולים להיות מושקים במרווחי זמן גדולים יותר, אני מדלג לפעמים על השקיות כדי לחסוך במים יקרים (9 ש‘‘ח למ"ק).

שנה טובה לכולם! דוד שוב. 
חזרה לתוכן

לא מחלקים שם שוקו ולחמניה; אין גם משחקי-קופסה או משחקי-ספורט; לא הולכים לבריכה; גם לא נוסעים ל"סופרלנד". ובכל זאת – מדי שנה מצטרפים לקייטנה זאת עוד ועוד "חניכים". 

ראשון "החניכים" התגייס בימים אלה לצה"ל - אייזק הארט. אחריו הצטרפו עומר זארי, תום מוזס, דביר וליעד אשכנזי, טל חג‘בי, ובימים האחרונים צעיר החניכים – סתיו שיר.

למה הם באים? במשך שנה-לפחות הם עובדים בחינם, מנכשים, עודרים, שותלים, מטאטאים, אוספים גזם – בקיצור נוגעים בכל פינה בקיבוץ ומשפרים את פני הנוף. ושוב נשאלת השאלה – למה?

התשובה טמונה במדריך הקייטנה – שבח אפרתי.

הוא מקבל אותם לחיקו באהבה רבה, לא שופט אותם, לא מבקר אותם, עם המון הומור, ובעיקר עם לב ענק שמכיל כל אחד מהם.

בסבלנות אין קץ, במסירות, עם חיוך גדול, הוא אוסף אותם אליו, והם מעריכים אותו מאד וגומלים לו בעבודה קשה, בהערכה רבה ובאהבה.

תודה רבה ל"חניכים" ותודה ענקית ל"מדריך" – יישר כח!!

ובקשר להרשמה לקיץ הבא ל"קייטנת שבח" – התפוסה מלאה!!!!
חזרה לתוכן