פרויקט בנית 14 יחידות הדיור בלטרון ד‘ מתקדם על פי המתוכנן. התשתיות בתוך המתחם ברובן הושלמו וכרגע עובדים על הכבישים והחניות סביב הבתים. בעוד כשבוע יסיים קבלן התשתיות את עבודתו בשלב זה ויחזור להשלמות בעוד כשנה בגמר עבודות הבניה.

ביום א‘ הראשון של יוני יכנס קבלן הבניה לעבודה. בשלב הראשון הוא יגדר את כל המתחם כדי למנוע סיכון. הבניה אמורה להמשך כשנה.

אני יודע שהגרים באזור הבניה סובלים לא מעט – רעש, אבק, בעיית חניה ועוד. אני מבקש מכולם לגלות אורך רוח וסובלנות.

בכל מקרה של בעיה, תלונה או כל בקשה אחרת – נא לפנות אלי ולא ישירות אל הקבלן ובוודאי לא אל הפועלים.

תודה,

 דן

סרטון מטכס הנחת אבן הפינה
ביום שישי 24/6/2016, בשעת הצהריים החמה והלוהטת, התאספו המשפחות המיועדות לגור בשכונה החדשה – לטרון ד‘, בפינה הצפונית מערבית. באירוע נכחו מלבד קרובי משפחה, גם אנשי הקיבוץ, שהיו מעורבים בתהליך: דרור, יזהר, ג‘יימי ויונתן. כמו כן אנשי "בית בקיבוץ" - ניב המנכ"ל, איתן, דני המפקח ומחמוד, הקבלן שיבנה את הבתים.

דן נאמן, מנהל הפרויקט פתח את האירוע באומרו: "היום אנחנו סוגרים את הפרק של התשתיות... ואנו ערוכים לבניה". דן ניצל את ההזדמנות להודות לקבלן, שעשה את עבודת התשתיות באופן מקצועי מעולה, לכל המתכננים, לאנשי "בית בקיבוץ", שהשקיעו רבות וישקיעו אף יותר בעתיד. דן מקווה, שהמשך התהליך יעבור ברגיעה, כפי שהיה עד כה.  לאחר מכן נישאו דבריהם של ניב, יזהר – היו"ר, וג‘יימי מנהל הקהילה.

וכפי שכתוב בתהילים, ק"ח כ"ב: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פנה", פתח דן וקרא את הפסוק ששובץ במגילת היסוד של השכונה. הוא סיים ב"יהיה בית זה למשכן של אהבה ורעות". בשלב זה פרש דן את המגילה, שעוצבה ע"י ראובן נוטלס, על השולחן, ודיירי השכונה חתמו עליה. עם סיום שלב החתימות, נמזג היין לכוסות, ובברכת "לחיים", צלל המשקה לגרונות הניחרים.

בשלב זה, דני המפקח נטל את הפיקוד, טמן את המגילה בקרקע, כשתומר אלעד יצק את החול והמלט שבעזרת מים ועירוב הפכו לבטון המכסה את מגילת היסוד. לסיום הודה זוהר, בנם של מירי ורזי, והודה לכולם ובעיקר לצוות "בית בקיבוץ"ולדן נאמן.

באתר הבניה של לטרון ד‘ התחילו עבודות הבניה: קידוח ויציקת הכלונסאות. בשלב הבא, במקביל לשלב הנוכחי, יתחילו בבנית הרצפות. בינתיים העבודה מתקדמת בהתאם לתכנית אחרי עיכוב קטן בגלל צום הרמדאן.

לפני ארבע שנים וחצי פנה ג‘יימי אל דן וביקש ממנו לעמוד בראש "המנהלת להקמת שכונת לטרון ד‘", בנוסף לריכוז ועדת-קליטה. אחרי שנתיים של דיונים, תכנונים והתארגנויות, עלו הטרקטורים הראשונים על השטח, החורשה, והחלו בהכנת מערכות-התשתית.

התכנון-הכללי הראשוני, וההיקף של 14 דיירים, נקבע בוועדת-תכנון של נחשון, והנהלת-הקיבוץ סירבה לעשות בו כל שינוי. ועדת-קליטה, באישור המזכירות, ובהסתמך על תקנון-קליטה, קבעה כי 70 אחוזים - 11 דיירים - יהיו בני-קיבוץ, ו-30 אחוזים - 3 דיירים - יהיו "חוצנים" (מחוץ לקיבוץ).

אחרי ה"באז" וההתלהבות הראשונית נשארו בסוף 11 בני-קיבוץ נלהבים, ואז פנתה ה"מינהלת" לבחון ולמיין את 20 הבקשות מבחוץ, הן בדיקות חברתיות והן בדיקות כלכליות, ולבחור ב-3 הדיירים המתאימים.

הנהלת-הקיבוץ ועורך-הדין שלה למדו והפנימו את תהליך-ההקמה הארוך-מדי והיקר-מאד של "שכונת הצינורות", ובחרו - מתוך מספר חברות שהתמחו בכך - בזאת שתנהל את כל הפרויקט - חברת "בית בקיבוץ".

התכנון האדריכלי נמסר למשרד "עצמון אדריכלים" - שתי אדריכליות נחמדות - והופצו שני מכרזים: לעבודות-התשתית, שהן כ-20% מהפרוייקט, ולעבודות-הבנייה, שהן כ-80% ממנו. הדיירים היו שותפים מלאים בכל ההחלטות בנושאי התכנונים והמכרזים. כך, למשל, קבלן-תשתיות היה מקצועי ואמין, ואילו קבלן-בנייה - שנבחר בגלל מחירו הנמוך - היה סביר בלבד.

אז מה היה לנו כאן?

שטחו של כל מגרש הוא 400 מ"ר; 9 בתים הם חד-קומתיים ושטחם 124 מ"ר (עם הכנות לתוספת קומה שניה); 5 בתים הם דו-קומתיים ושטחם 160 מ"ר; השכונה מוקפת מ-3 צדדיה ב-70(!!) מקומות-חנייה; כל הבתים מקורים - לפי הכתבת ועדת-תכנון - בגגות-רעפים; הצורה-הכללית והגימור-החיצוני בבתים הם כמעט-זהים, ולדיירים ניתנה אפשרות לשינויים-פנימיים לא-רבים.

הדיירים קיבלו בתים גמורים ו"עירומים", וכל אחד דואג להשלים את החסר - ארונות, מטבחים, מזגנים, רצפות-פארקט וכו‘. אגב, חמישה מטבחים סופקו ע"י עידן אדרי, בעלה של אילת (אלעד), ושניים ע"י שי פרייס.

בשכונה הוכנס חידוש מעניין: לדודי-השמש לחימום המים, עם הגיבוי החשמלי, התווספו מחממי-גאז, וכך מתקבל חסכון ניכר בצריכת החשמל.     

בתחילת הפרויקט דן היה טירון גמור בנושאי הבנייה, וכל ניסיונותיו המעטים להכניס מספר שינויים בתכנון-הסביבתי - כן או לא מדרגות, קירות-אבן גבוהים או נמוכים - נדחו ע"י כל "המבינים והמומחים והמקצוענים"...

הדעות באשר לתוצאות הסופיות, גם של הדיירים ומשפחותיהם וגם של יודעי- דבר, הן כמעט-זהות: מערכות-התשתיות טובות מאד, איכות הבנייה לא טובה, מערכת-הפיקוח מטעם "בית בקיבוץ" גרועה וגררה ביקורות קשות. זה מסביר את העובדה שכמעט כל הדיירים הביאו בסיום הבנייה מהנדסי-פיקוח פרטיים, ושילמו להם לא-מעט כספים, משום שמפקחי "בית בקיבוץ" התרשלו בתפקידם.

בסוף דצמבר 2017 יסתיים פרויקט "לטרון ד", ובכך יגיעו לקיצן שנתיים-וחצי של עבודה מאומצת.