תרבות
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
חג שבועות 6/19
סרטו של סיריל הירש...
סרטוני יום העצמאות
סרטנים משנים עברו...
ליל הסדר 2019 בנחשון
השנה לאחר הפסקה של שנים רבות חזרנו לסדר הקיבוצי בחדר האוכל, וכל זאת הודות לקבוצה קטנה שסחפה אחריה כמעט קיבוץ שלם...
סרטונים קצרים 1
פתיחת בית גיל הזהב, הצצה לפעילות בחדר הקרמיקה ועוד
סרטוני פורים
קצת באיחור, שנה מעוברת, ופורים כבר בשבוע הבא...
היום הראשון של ג‘אן בנחשון
נפלאות דרכי הגורל, כיצד הגיע ג‘אן בצירוף מקרים מדהים לנחשון ועוד...
חוזרים לפשוש
לאחר שנים רבות שופץ אחד מראשוני בתי הילדים בנחשון - פשוש. לצורך השיפוץ, הועברו התינוקות למבנה שבו היה מדיקו והפשושים עלו לבית התינוקות. עתה עם סיום השיפוץ, כולם חזרו לביתם....
מאור וצוות הנוי נוטעים עץ בט"ו בשבט
בחלקה הסמוכה למרפאה, נטע מאור המצטרף מדי פעם לצוות הנוי, עץ כשהצוות הכולל את אסף, דרור, עלי ושבח מסיע בידו.
רוביניו מחפש את האוטו שהזמין
לזכר ימים עברו, פעם כשעוד לא היה לכל אחד מאתנו רכב, היינו מזמינים רכב בעזרת סידור רכב. תחילה סידור על דף שהיה תלוי בחדר האוכל ובהמשך במחשב...בסרט מסופר סיפורו של רוביניו שהזמין רכב ומה שקרה לו....
מלקטים וסועדים
בשבת שטופת שמש בחודש ינואר שנת 2019 יצאו המוני קיבוץ נחשון ללקט צמחים הגדלים לתפארת ממש ליד הקיבוץ והתוצאה לפניכם...
בזמן האחרון
סלים מבגדים משומשים, גשם בנחשון ועוד...
סרטי ט"ו בשבט
מיחזור בנחשון
ועדת סביבה משדרגת את מערך המיחזור בנחשון....
ניר עלי
ניר בן קיבוץ נחשון, הילד הראשון של הקיבוץ, מספר על ילדותו בקיבוץ...
גיורא אלדר
סיפורו המרתק של גיורא, בנם של אביטל ויוסי ז"ל.
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
אוקטובר 2018
הריסת הנשקייה, זיכרונות על משק הילדים, עשיית הפיצות ועוד...
היום הראשון שלי בנחשון
סיפוריהם של חברים על היום הראשון שלהם בנחשון...
מרוץ תנ"ך תש"ח
בכל שנה בתקופה זאת נערך בשדות נחשון וברחבי המועצה מרוץ תנ"ך תש"ח...
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
התבליט של שושנה
סרטון חדש על התבליט של שושנה מראשית ימיו ועד שהגיע למנוחה ולנחלה ליד משרדי הקיבוץ...
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
חוטמית זיפנית
באחד העיתונים פורסם שנרשם שיא גינס לחוטמנית בגובה של 4.55 מטר. האם החוטמנית של גילה תשבור את השיא?
סל במקום שקית
כיצד מתגברים על האסון שמביאות לנו שקיות הניילון השקופות בחנויות המזון? רעיון מדהים קרם עור וגידים בקיבוץ נחשון. אודיה אלון הביאה את הרעיון וצוות "הקומונה" את חומר הגלם. בגדים ישנים הפכו לשקיות וניתנו לכל דורש.
מיחזור בנחשון
ביום שישי 4/1/19 נערך בנחשון אירוע השקת "פרויקט המיחזור" בעמדת-האשפה מתחת למגרש הכדורגל, וזאת בחסות וועדת סביבה.
הללויה למשה לב
משה לב, בצד ימין בשורה העליונה ומקהלת קולגיום מתל אביב יחד עם תזמורת ברוקדה והמנצח מוסטנן מאסטוניה מבצעים את הקטע "הללויה".
חנוכה - 2018
חג שמח ! לכל בית נחשון
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
תרבותהווי מקומימזכרונותיו של נוקד-מוטקה
מזכרונותיו של נוקד-הקדמה
אחד המקצועות העתיקים בעולמנו הוא רעיית הצאן. בתנ"ך מסופר על רבים שעברו הכשרה, בטרם נטילת המנהיגות, כרועי-צאן. משה, דוד עמוס ועוד רבים. בעת המודרנית אפשר להזכיר את בן-גוריון, שאחרי שפרש מראשות-הממשלה עבר לקיבוץ שדה-בוקר ועבד שם בענף הצאן. ראש-ממשלה אחר, אריק שרון, בנה חווה גדולה בדרום הארץ וגידל שם כבשים, שחלקן היו צאצאים של אילים שנקנו בנחשון. רעיית הצאן, למרות היותה עבודה קשה, הייתה אפופה בהילה של מיוחדות והייתה במקומות רבים, כולל גם בנחשון, ענף נחשק שרבים רצו לעבוד בו. קשה להסביר את התשוקה והרצון לעבוד עם הצאן. אולי הדבר נבע מתדמית שיצרו שירים וסיפורים שקראנו בילדותנו, והרעיפו מחמאות על רועה-הצאן הפוסע על הגבעות עם חליל בפיו ומאחוריו משתרך העדר. 

רבים מחברי הקיבוץ עבדו בדיר: הצייר אורי אליעז, שפרש לעיר הגדולה; אברי שפטס, שיצא לחפש תעשייה לנחשון; אמבה (יוסי) גל, שנפטר ממחלה קשה; מוניו (אברהם בכר); דן נאמן, שהפך למנכ"ל אגודת-הנוקדים ולאחר מכן למנהל מחלבת-נחשון ו"גדישון"; גיורא וייזל, שהפך לגבן-מומחה בייצור גבינות מדהימות ב"גדישון"; יצחק שצ‘ופק ז"ל, ששילב עבודה בצאן עם לימודים באוניברסיטה; עמוס רווה ז"ל, צוללן בעברו, שהצטרף לצוות בנחשון; פיני סעדה, המנהל את הענף בשנים האחרונות. כמו-כן זכורים לטוב בני חברות-הנוער, שבמקביל ללימודים בבוקר עבדו בחליבת-צהריים בדיר. בשנים האחרונות הצוות תוגבר באנשי המזרח-הרחוק. כמו- כן עבדו בדיר עוד רבים וטובים, שאשמח להוסיפם לרשימה.

בחמש השנים הראשונות לחיי בנחשון עבדתי בענף הצאן, שנקרא "הדיר". הביטוי "עבדתי" במובן של יום-עבודה - כלומר, שמונה שעות והולכים הביתה - רחוק היה מלשקף את אשר התרחש בזמנים ההם. יום-העבודה התחיל בטרם עלות השחר ( חליבת-בוקר) והסתיים לעתים בשעות הערב המאוחרות (חיפוש כבשים "דורשות" ו"הזרעות"). בימים שהכל היה תקין, הייתה הפסקה קצרה בין החליבות, אבל ימים אלו היו די נדירים.

הוצבתי לעבודה בדיר יחד עם שלושה מבני הגרעין שלי, גרעין "נחשון", דן, גיורא ושצ‘ופק. אינני זוכר בדיוק מדוע זכיתי לעבוד בענף זה, היות ובעברי לא היה כל קשר לבעלי-חיים. לא היה לי בילדותי כלב, חתול, סוס או כל ייצור אחר מהלך על ארבע. מישהו, משיקוליו, החליט על שיבוצי בדיר, וזאת למרות שבשל"ת המוקדם הייתי פלח, ועיבדתי יחד עם קיש את שדות הנגב בקיבוץ שובל, תחת שרביטו של הרכז עזריאל.
חזרה לתפריט

חליבת בוקר
יום העבודה בדיר התחיל בשעה רבע-לארבע בחליבת-הבוקר. כלומר, היה צריך להתייצב בדיר בשעה שלוש-וחצי, להכין את הכבשים במכון-החליבה, ללגום במהירות כוס קפה של בוקר כדי להתעורר, ולהיכנס ל"בורות החליבה". רכז-הדיר בשנים אלו היה אמבה (יוסי גל) והצוות כלל את שלושת בני גרעין "נחשון" ובני חברת-הנוער, שהיו חולבים בחליבת-הצהריים.

מאחר וההשכמה הייתה מוקדמת, ולא איפשרה שעות-שינה סבירות, הקימה בבוקר הייתה בעייתית. שומר-הלילה, במסגרת משימותיו הליליות, היה מקבל רשימת-השכמה והיה עובר בבתי החברים ומבשר להם בברכת "בוקר טוב" שעליהם לסיים את שנתם ואת חלומותיהם, ולקום לעמל יומם. לאחד מחברי הצוות (שצ‘ופק) הייתה בעיית השכמה, וברכות-ההשכמה של השומר לא עשו עליו רושם. הוא היה ממשיך לישון ולחלום על מהפכות ועל עולם טוב יותר. לפיכך, אחרי שהתעוררתי, מתפקידי היה לעבור בביתו של שצ‘ופק ולבצע השכמה נוספת. לאחר ששצ‘ופק היה מבשר לי שהוא כבר קם, הייתי יורד לדיר עליז ומלא עוז לקראת היום החדש. כשעה לאחר תחילת החליבה היה שצ‘ופק מגיע לדיר  וגוער בנו, צוות החליבה, על כך שלא הערנו אותו.
חזרה לתפריט

היציאה למרעה
לאחר החליבה היה אחד מחברי הצוות יוצא עם העדר למרעה, על הגבעות מסביב לקיבוץ. ראשית, היה צורך להוביל את העדר למרעה, דרך חלקות-שדה שגודלו בעמל רב ע"י הפלחים, ונדרשה שמירה קפדנית על העדר שלא יסטה מהדרך ויפלוש לשדות השלחין והשלף. הרועה היה לוקח עמו צידה קלה - וספרות - כדי להעשיר את עולמו הרוחני בחיק הטבע. אבל לכבשים היו תוכניות אחרות. הן לא אהבו לעמוד על מקום אחד וקשה מאד היה לרועה לתפוס שלווה בחסות עץ מצל.

הכבשה ידועה כייצור לא חכם, בלשון המעטה, ולפיכך הייתה דוחפת את ראשה לכל חור ונקיק. באחד ממסעותי בראש גדוד הכבשים הטרידו מספר כבשים קן של צרעות, וחלקן חזרו עם פנים נפוחות לבסיסן. אבל הצרעות לא הסתפקו בכבשים והתלבשו גם על ראשי, ושלוש עקיצות שהעניקו לי גרמו לי למספר ימים של כאב-ראש לא קל.
 
צרה נוספת הייתה צמח הקלח, שהיה רעיל לכבשים. זהו צמח ירוק ועסיסי, שפיתה אותן ברעננותו. לא מעט כבשים מצאו את מותן על מזבח תאוותן לקלח. היו ניסיונות רבים להשמיד את צמח הקלח בגבעות המרעה. אבל בסופו של דבר הכבשים, מסיבה זאת או אחרת, כבר אינן יוצאות למרעה, וצמח הקלח חוגג בשדותינו.
חזרה לתפריט

חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית