תרבות
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
חג שבועות 6/19
סרטו של סיריל הירש...
סרטוני יום העצמאות
סרטנים משנים עברו...
ליל הסדר 2019 בנחשון
השנה לאחר הפסקה של שנים רבות חזרנו לסדר הקיבוצי בחדר האוכל, וכל זאת הודות לקבוצה קטנה שסחפה אחריה כמעט קיבוץ שלם...
סרטונים קצרים 1
פתיחת בית גיל הזהב, הצצה לפעילות בחדר הקרמיקה ועוד
סרטוני פורים
קצת באיחור, שנה מעוברת, ופורים כבר בשבוע הבא...
היום הראשון של ג‘אן בנחשון
נפלאות דרכי הגורל, כיצד הגיע ג‘אן בצירוף מקרים מדהים לנחשון ועוד...
חוזרים לפשוש
לאחר שנים רבות שופץ אחד מראשוני בתי הילדים בנחשון - פשוש. לצורך השיפוץ, הועברו התינוקות למבנה שבו היה מדיקו והפשושים עלו לבית התינוקות. עתה עם סיום השיפוץ, כולם חזרו לביתם....
מאור וצוות הנוי נוטעים עץ בט"ו בשבט
בחלקה הסמוכה למרפאה, נטע מאור המצטרף מדי פעם לצוות הנוי, עץ כשהצוות הכולל את אסף, דרור, עלי ושבח מסיע בידו.
רוביניו מחפש את האוטו שהזמין
לזכר ימים עברו, פעם כשעוד לא היה לכל אחד מאתנו רכב, היינו מזמינים רכב בעזרת סידור רכב. תחילה סידור על דף שהיה תלוי בחדר האוכל ובהמשך במחשב...בסרט מסופר סיפורו של רוביניו שהזמין רכב ומה שקרה לו....
מלקטים וסועדים
בשבת שטופת שמש בחודש ינואר שנת 2019 יצאו המוני קיבוץ נחשון ללקט צמחים הגדלים לתפארת ממש ליד הקיבוץ והתוצאה לפניכם...
בזמן האחרון
סלים מבגדים משומשים, גשם בנחשון ועוד...
סרטי ט"ו בשבט
מיחזור בנחשון
ועדת סביבה משדרגת את מערך המיחזור בנחשון....
ניר עלי
ניר בן קיבוץ נחשון, הילד הראשון של הקיבוץ, מספר על ילדותו בקיבוץ...
גיורא אלדר
סיפורו המרתק של גיורא, בנם של אביטל ויוסי ז"ל.
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
אוקטובר 2018
הריסת הנשקייה, זיכרונות על משק הילדים, עשיית הפיצות ועוד...
היום הראשון שלי בנחשון
סיפוריהם של חברים על היום הראשון שלהם בנחשון...
מרוץ תנ"ך תש"ח
בכל שנה בתקופה זאת נערך בשדות נחשון וברחבי המועצה מרוץ תנ"ך תש"ח...
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
התבליט של שושנה
סרטון חדש על התבליט של שושנה מראשית ימיו ועד שהגיע למנוחה ולנחלה ליד משרדי הקיבוץ...
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
חוטמית זיפנית
באחד העיתונים פורסם שנרשם שיא גינס לחוטמנית בגובה של 4.55 מטר. האם החוטמנית של גילה תשבור את השיא?
סל במקום שקית
כיצד מתגברים על האסון שמביאות לנו שקיות הניילון השקופות בחנויות המזון? רעיון מדהים קרם עור וגידים בקיבוץ נחשון. אודיה אלון הביאה את הרעיון וצוות "הקומונה" את חומר הגלם. בגדים ישנים הפכו לשקיות וניתנו לכל דורש.
מיחזור בנחשון
ביום שישי 4/1/19 נערך בנחשון אירוע השקת "פרויקט המיחזור" בעמדת-האשפה מתחת למגרש הכדורגל, וזאת בחסות וועדת סביבה.
הללויה למשה לב
משה לב, בצד ימין בשורה העליונה ומקהלת קולגיום מתל אביב יחד עם תזמורת ברוקדה והמנצח מוסטנן מאסטוניה מבצעים את הקטע "הללויה".
חנוכה - 2018
חג שמח ! לכל בית נחשון
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
תרבותהווי מקומיסיפורים מהארכיון
תורנות הגשה

לפני שנים רבות, כשחדר-אוכל היה עדיין חדר-אוכל ושימש מוקד-מפגש מרכזי לחברי הקיבוץ, כמעט בכל יום היתה תורנות, שנקראה תורנות-הגשה. תורנות זאת היתה אחת מיני רבות, וכל חבר ביצע מדי פעם. בשנים הראשונות בתורנות זאת, היה ה"מגיש" עובר עם עגלה ושואל את הסועדים באשר לרצונם בפריטים שלא נמצאו על השולחן. למשל, האם אתה רוצה ביצה-קשה או ביצה-רכה, וכו‘.

בדף-קשר מספר 17 שהתפרסם ב-11/12/73 מסופר: בתא-הדואר של סם הצטברו דברי-דואר רבים. מה עושה חברה טובה? צוררה אותם בצרור ושולחת בדואר-דיפלומטי לאפריקה - שם סם שהה בזמן ההוא בשרות-מילואים. ומה מוצא סם בין יתר המכתבים? פתק מסדרן-העבודה ובו כתוב: " הנני להזכירך כי אתה מגיש ביום ד‘. אנא, בוא בזמן והגשה נעימה". חתום: דוד (שוב).
ומי עומד על-יד סם באותו רגע? - דוד, סדרן-העבודה.

למה נקרא הקיבוץ-נחשון ?

ביום א‘ באדר שנת תש"מ, 18 בפברואר 1980, בעלון "על הרכס" מס‘ 9, פורסם מכתב של אדם דתי שגר באלון-שבות בגוש-עציון, אל מערכת העיתון "הד החינוך", ובו הוא מלין על מצב החינוך (פריט 4642 בארכיון).

לכבוד מערכת "הד החינוך" (רח‘ בן סרוק 8, תל-אביב).
א.י.,
נדמה לי שציבור גדול של מחנכים ימצא עניין במעשה שקרה לי אתמול, בנוסעי מירושלים לכיוון אשדוד. סמוך ללטרון, כאשר ירדתי מהכביש לכיוון צומת-ראם, אספתי לתוך מכוניתי טרמפיסט, בחור בן 18-17, שביקש לנסוע לקיבוץ נחשון. בדרך נכנסתי עמו לשיחה, והוא סיפר לי שהוא בן קיבוץ. שאלתי אותו אם הוא יודע על שם מה נקרא הקיבוץ "נחשון", והוא כמובן השיב לי - על שם "מבצע נחשון". המשכתי לשאול אותו: "ועל שם מי נקרא המבצע "מבצע נחשון"?- לא ידע להשיב, ושיער שזה על שם מפקד המבצע או מתכננו. שאלתי אותו אם הוא שמע אי-פעם על נחשון בן-עמינדב, נשיא מטה-יהודה. לא, הוא לא שמע מעולם שם זה (כנראה חשב שכוונתי למועצה-האזורית "מטה-יהודה" השכנה). שאלתי אותו אם הוא מכיר את המושג "קפיצת נחשון". כן, הוא מכיר היטב מה זאת "קפיצה נחשונית", אך לא ידע להסביר מדוע העפלה נועזת, ראשונית, נקראת כך.
שאלתי אותו אם הוא שמע פעם על קריעת ים-סוף. לא, מעולם לא שמע על כך(!), סיפרתי לו על האגדה שבעת יציאת בני ישראל ממצרים, נחשון בן-עמינדב קפץ ראשון לים-סוף, ורק אז נקרע הים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים - ו"מבצע נחשון" היה ה"קפיצה הנחשונית" לפתיחת הדרך לירושלים בעת מלחמת-השחרור.
ובכן, מעשה זה קרה בחודש שבט תש"מ במדינת-ישראל - והבחור הצעיר לומד ללא ספק בבית-ספר תיכון-קיבוצי בכיתה גבוהה, או אולי אף סיים בית-ספר כזה.
האמנם מתחילים תולדות עם-ישראל ב"מבצע נחשון" ולא ב"קפיצת נחשון"?

אלחנן שמואל,
אלון-שבות, גוש-עציון



תשובתה של מירה למכתבו של אלחנן


מירה
מאיר הרימה את הכפפה שנזרקה לעברנו, ושלחה תשובה ל"הד החינוך" עם העתק לאלחנן הנ"ל ברוח זאת: 
מדובר כנראה בנער המתקשה בלימודיו, שכמוהו יש בכל חברה, ולכן אין להביא מכך ראייה ואישור להכפיש ציבור שלם. ואם עד עכשיו גרסנו שנסיעה בטרמפים מסוכנת רק לנערות, הנה מסתבר כי היא מסוכנת גם לנערים...

הערות למקור השם מבצע נחשון עפ"י הוויקיפדיה.

שמו של הקיבוץ הוא כשמו של מבצע נחשון שהוביל לפריצת המצור על ירושלים במלחמת- העצמאות.

מבצע נחשון הוא מבצע במסגרת מלחמת-העצמאות, שהחל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל. מטרתו היתה לפרוץ את המצור על ירושלים, יצירת ציר מאובטח, ארגון, ביצוע, העברה ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. יש מקורות המצרפים את מבצע הראל, שיצא לדרך מיד עם סיומו של מבצע נחשון והתרחש בין ה-15 ל-21 באפריל, ומרחיבים בזה את מבצע נחשון. במהלך הדיון על הכנת המבצע החליט יגאל ידין לקרוא למבצע בשם "נחשון", על שם נחשון בן-עמינדב, שלפי האגדה‏[1] קפץ ראשון לים-סוף. יותר מאוחר, אנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שנהרג בצובה, בלא שידעו כי המבצע כבר נקרא כך קודם.



הנשק הסודי של המצרים במלחמת יום-הכיפורים

הנשק הסודי של המצרים במלחמת יום-הכיפורים. (מתוך דף-קשר מס‘ 13 - 20/11/73): אחד הסיפורים מסמרי-השער של החבר‘ה החוזרים מעברה המערבי של התעלה, הוא סיפור הפשפשים. שמואל, שהגיע משם עקוץ עד אפס-מקום, מוסר כי קיימת נטייה ברורה מצידנו לשמור על הסכם הפסקת-האש, בין היתר, משום החשש שאם יתחדשו הקרבות יפעילו המצרים נגדנו פצצות-פשפשים - העלולות להכריע את גורל המערכה במהירות. לוחם אחר סיפר כי בתחילה הועלתה סברה כאילו הפשפשים הללו מוצאים עניין אך ורק בלבושי –מדים ממוצא אשכנזי, מה שהוכח לאחר מכן כחסר-יסוד לחלוטין.

דני וסם (שקפצו סוף סוף לחופשת-מולדת ראשונה), הצטיידו כאן בכמות הגונה של "מלטיון" ו"קרצי-מת", וטענו שהאמרגנים של אותה תופעת-טבע איומה הם חבר‘ה אשר בחיפושיהם אחר אמצעי טיגון עבור ארנבות וברווזי שלל, נכנסו לחושות ולבתים מקומיים. אותם חבר‘ה, כפי שנמסר, בילו את שארית תקופת-המילואים שלהם בניסיונות-שווא לפלות את הפרעושים שבבגדיהם - בעוד שהללו גילו נטייה מוזרה כל אימת שהושלכו ארצה לקפוץ חזרה למקום שממנו נושלו.
גם הידיעות בדבר חיזוק כוחותינו על-ידי לוחמים אינדיאנים מנוסים, הוכחו כבלתי מהיימנות. הובהר כי כל אותם צבועי-פנים המסתובבים בשטח, הם למעשה חיילים משלנו אשר בתוקף הנסיבות נאלצו לצבוע את גופם בצבעי-מלחמה (יוד - ירוק, אדום וכחול).

אפרופו אפריקה. שמואל מספר שהגיעה לארמיה-השלישית שיירה של 6 משאיות-מזון - שתיים מהן עמוסות במנות-קרב, וארבע האחרות עמוסות לעייפה בבצל. אז אולי זה הפתרון?


למה פבליק ואשתו עזבו את הקיבוץ?

בחנוכת הארכיון במקומו החדש, ב-13 באוגוסט, שאל אחד הנוכחים, לאיזו ועדה יש מירב האיזכורים בתוכנת "הילה" שהוכנסה לארכיון. היתה תמימות דעים שזאת היא ועדת-חברים, כי ועדה זאת התכנסה לעתים קרובות, וחילקה בעיקר הבטחות. 
לפתע התעורר יהודה פרייס ונזכר שבעבר היה רכז ועדת-חברים, ובאחת מישיבותיה גרם לעזיבת פבליק ואשתו את הקיבוץ. ומעשה שהיה כך היה - לפי דברי יהודה: 
באחת מישיבות הוועדה הוחלט על רכישת 5 מקלטי-רדיו לחברים, כאשר המועמדים לקבלתם היו,כמובן, עשרות. לאחר דיונים קשים והתחבטויות רבות, נקבעו החמישה שיזכו לשמוע בביתם את צלילי מקלטי-הרדיו. פבליק, שבעברו היה המדריך של מוניו בקן השומר-הצעיר ביפו, חשב שעושים כאן איפה-ואיפה, ולו ולאשתו מגיע להיות ב"רשימת החמישה". פבליק, שהיה גבוה מיהודה בראש, תפס את יהודה בחמת-זעם והרימו אל-על, כדי שזה יחשוב על הטעות שנעשתה, וישנה את ההחלטה. יהודה, בוגר השומר-הצעיר מקן חיפה, לא היסס לרגע, איגרף את ידו והלם בחוזקה באפו של פבליק. למרבה המזל, בוועדה היה חבר גם אבי קומפל (שפנצר), והלה תפס את השניים בידיו והרחיקם זה מזה. שאם לא כן, מי יודע כיצד היתה מסתיימת ההאבקות-החופשית ביניהם. למחרת לקח פבליק את אשתו, צרר את מעט מטלטליהם ועזב את הקיבוץ. 

מה חשבו מייסדי הראל על מייסדי נחשון?

מייסדי קיבוץ הראל אמרו על קיבוץ נחשון, שהוא "קיבוץ "קולאקי", ואין להראל מה ללמוד אצל שכנם. "קיבוץ קולאקי", משמע: קיבוץ המשקיע את מיטב כוחותיו פנימה, במשק ובחברה. כך ביקשו חברי הראל לתרץ השוואות, שערכו ביו שני הקיבוצים: בקצב פיתוח ענפים-חקלאיים, בפריון העבודה, באחוז העבודה-בתמורה לעומת העבודה-בשרותים - כאשר כל ההשוואות הללו היו לטובת נחשון. קיבוץ הראל - בהשוואה לנחשון - שאף לבנות קיבוץ פוליטי-מהפכני, כנושא פעיל לתנועה פוליטית מהפכנית. "קיבוץ קולאקי", לעומת זאת, מצטיין בצרות אופקים... 
(מתוך עבודת הדוקטורט של צבי בן-חורין),

חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית