תרבות
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
התבליט של שושנה
סרטון חדש על התבליט של שושנה מראשית ימיו ועד שהגיע למנוחה ולנחלה ליד משרדי הקיבוץ...
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
קבלת ראש השנה במשלט 9/18
ביום ד‘ 5/9 נערכה במשלט קבלת חג מלאת הפתעות גם למארגנים....
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אולימפיאדה 1989
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
היום הראשון שלי..
חברים מספרים על חווית היום הראשון שלהם בנחשון ועוד...
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
הפרלמנט בספריה
כל יום שישי מתכנסים הספרניות וחברים נוספים בספריה ודנים בהוויות העולם הספרותי ועולמות אחרים...
תיבת קינון של תנשמות
אחת מאלפי תיבות הקינון שהוקמו במסגרת המיזם הלאומי להדברה ביולוגית באזורים חקלאיים ושנועדו לעודד נוכחות של תנשמות ובזים. צלם: מולי.
החורני האחרון
יהודה, איציק, גילה, קיש, שוש, שירלי, דוד, שלומית ופוגל.
סובב הכנרת
חיה ושדמי, שלומית, זכריה, גילה, קיש, פוגל דוד ואיציק ניב - יצאו למסע של קדושה שמים ומים סובב הכנרת עם המדריכה אסתר שמואלי....
צריף החמישייה
ישן בפני חדש תוציאו
קומביין האבטיחים
אוגוסט 2017 - החל קטיף האבטיחים בשדותינו.
תרבותחגיםיום כיפור
יום הכיפורים בקיבוץ נחשון 2018 19/09/2018

יום הכיפורים הוא ללא ספק מועד מיוחד בלוח השנה של עם ישראל. אין זה חשוב אם אנו רואים בו מאורע תרבותי, ערכי, אישי, דתי או אפילו סתמי, קשה להישאר אדיש אליו. מרחב המחייה היומיומי שלנו משתנה: העבודה ובתי הספר סגורים, הכבישים מושבתים ואפילו עולם התרבות והפנאי מן התיאטרון אל מרכזי הקניות ועד הטלוויזיה חשוכים ביום זה. יש הרואים  בכך הגבלה יש הרואים בכך ברכה, אך התוצאה היא שביום זה, כולנו מתכנסים פנימה אל האני האישי שלנו, אל המשפחה ואל הסביבה הקרובה. ברצוננו לנצל השנה את ההתכנסות הפנימית הזאת, ואת העובדה שכולנו נמצאים בבית וללא המון הסחות דעת, כדי ליצור מפגשים קהילתיים- ובכך להרחיב את המעגל הפנימי של כל אחד מאתנו וליצור קרקע פורייה יותר להמשך הדרך הקהילתית.

המפגש הקהילתי ביום הכיפורים כבר קיים מספר שנים, בצורת המפגש במועדון לזכר נפטרי הקיבוץ, והרצאות ודיונים שניתנו לאורך השנים. כמובן שגם השנה המפגש במועדון יתקיים, אך השנה חשבנו להרחיב את היריעה לאירועים נוספים, שיתקיימו לאחר מכן ובמהלך יום הכיפורים עצמו. לשם כך יצרנו השנה, סדרה של אירועים ומפגשים אשר יתקיימו במועדון לחבר ובפאב. המטרה העיקרית היא ליצור מגוון  של נושאי עניין, גיל וזהות, אשר לא רק שיהיו דרך מעניינת ומעשירה לחוות את יום הכיפורים, אלא גם יהווה קרקע פורייה להתכנסות ולמפגשים בין אישיים בין חברי הקהילה.

נשמח מאוד לראותכם 

גמר חתימה טובה

צוות יום הכיפורים


 


יום כיפור 3/10/2014

יום כיפור, שבת בצהריים, יורדים לחדר האוכל לאכול את פרוסות הבשר ואת פשטידות הגבינה. בחוץ שלווה פסטורלית, יום שלו ורגוע אין כל סימן לצפוי, האמור לשנות את חיינו מן הקצה אל הקצה. לפתע מגיעה אלי "קריאה מהירה", לפיה עלי להתייצב יחד עם חבריי לחוליה בבסיס באופן דחוף. עם יענקלה ושצ‘ופק עליתי לטנדר הפיג‘ו של הקיבוץ כשנוהגת בו חווה שפיר וברחמה, צופה במתרחש, אסי. הגענו לקיבוץ שעלבים, ולאחר שהחברה משם קיבלו אישור מהרב להצטרף, המשכנו לבסיסנו, שם שמענו לראשונה על המלחמה שנפתחה באותן דקות בגזרות הצפונית והדרומית. חצי שנה נדדנו ממקום למקום, מהדרום ועד מוצב החרמון בצפון, מדווחים על הנעשה בצד השני וחרדים יחד עם כל בית ישראל לעתיד לקרות.

לא היינו היחידים בנחשון שיצאו למלחמה. החל משבת בצהריים, במשך 24 שעות, גויסו בנחשון 35 חברים, בנוסף לקיש שהיה כבר במילואים, ועוד 13 חיילים בסדיר-בני קבוצת "סלע", עומרית, רמי כץ ורוני אורן (איש הפלסטלינה). הזמן עבר חלף, המלחמה הסתיימה, אבל חייל אחד לא שב... היה זה רמי כץ, שהגיע לאולפן בנחשון, הפך לנקלט וראה את נחשון כביתו. בדצמבר 71 התקבל לחברות. בשנת 72 התגייס לשריון והיה חניך מצטיין בקורס תותחנות. רמי, הוצב בסיני, וגדודו היה בין הכוחות הראשונים שהשתתפו בקרבות הבלימה. ביום כיפור, ה-6/10/73, ביום הראשון למלחמה, נפגע  הטנק שלו, ורמי ומפקדו נהרגו. במשך 4 שנים היה בגדר נעדר ורק בשנת 1977 הוחזרה גופתו ארצה. מיד לאחר שוך הקרבות ב-,18/1/74 שלחה אמו מכתב מרגש לחברי הקיבוץ, ובו הודתה על "שהייתם כל כך טובים ונדיבים אל בני האהוב, הוא היה מאושר מאד בנחשון, נחשון היה ביתו." וחתמה:"שלכם בכנות ובלב שבור, מילי ומקס כץ".

ביום החמישי למלחמה, החל לצאת בנחשון "דף קשר" – שעורכו היה רוביק.

כותב רוביק בדף קשר מס‘ 1 ב- 10/10/73. "המלחמה באה עלינו – כמו כל עם ישראל – כשאנו לא מוכנים, כשהנשמה לא ערוכה לכל הידיעות מהחזית, לערפל המלחמה, לגיוס ההמוני. התארגנו מהר, אבל בחרדה רבה, בהרגשה שכל זה מיותר לחלוטין. עד להודעה חדשה יצא דף קשר מדי יום, ובו אינפורמציה, פריסות שלום וסיפורים".

בדף קשר 1 צויין שקיש חזר הביתה. ביום ג‘ הגיעה הודעה טלפונית שקיש בדרך לנחשון. הוא הגיע ביום שלישי בלילה. מסתבר, שהוא היה במעוז שנלכד ליד התעלה, ללא אפשרות חילוץ משך 3 ימים. לאחר שנראה היה שאי אפשר לחלץ אותם מבחוץ, הסתכן המ"פ, ולאחר אישור מאריק שרון, יצא עם אנשי המעוז לעבר הקווים הישראלים,  ובעיקבות שיקול נכון כולם הגיעו בשלום. (מעוז צפוני למעוז שלהם נכבש כבר ביום הראשון). בהחלט היה מקום לברכת "הגומל". את הסיפור המלא של קיש נשמע הערב מפיו במועדון, לאחר שידורי החדשות בטלוויזיה.

ועוד בדף קשר מס‘ 1. כתבה מירה: "מלחמה, פתאום מתגמדות כל הבעיות של אתמול, ואתה חי אחרת, נושם אחרת, את קצב החיים מכתיבות מהדורות החדשות, צלצולי הטלפון, הפתקים על הלוח.  רק שיבשרו טוב. שכחנו הרבה – מריבות קטנות, נטירות איבה, התחשבנויות, אוהבים את כולם, חרדים לכולם. אתה יכול לפנות לכל אדם ולהיענות בחיוב, פתוחים. מוכנים לכל תורנות שמירה בשער, לינה בבתי הילדים, הגשה נוספת במועדון, תורנות ליד הטלפון – אין בעיות. רק שנשמע שהכל בסדר.  התגייסנו להביא סכך וחגגנו בסוכות עם הילדים. ההורים הצטופפו סביב קיש, שהגיע בנס וניצל בנס והריהו כאן בספיחי זקנו שהחלו להלבין. שים שלום ופרוס סוכת שלום עלינו ועל העולם כולו."

יוסף, מרכז המשק, דיווח כיצד המשק התארגן למצב חירום. למרות שיצאו 30 איש ממעגל העבודה, לא היה זעזוע בענפים. באופן טבעי נתפסו עמדות חסרות ע"י אנשים שנשארו בבית. בלול – ויקטור וריצ‘רד תפסו את מקומו של חילי. בהודים – ג‘וני תפס את ההגה לאחר יציאתם של נתן, אריק וג‘אן. בפלחה – נערים מוסדניקים, יומלה, עמוס ג. נחמן אפל ועוד. וכן הלאה... את מקום הסידור השבועי תופס הסידור היומי. ולבסוף, תנועת המתנדבים. רבים שלא גויסו למלחמה מכל רחבי הארץ, הביעו את רצונם לבוא ולעזור בקיבוצים. יוסף מציין שבנחשון אפשר היה להתנדב רק עם פרוטקציה ורכב צמוד, וזאת בשל בעיית המחסור במקומות מגורים. ( מסתבר שלא רק היום).

ב-10 לאוקטובר, נהרג ברמת הגולן, גידי, אחיו של רוביק. גידי, מהיכרות אישית, היה האנטי תיזה של איש מלחמה. היותו בתנועה בתקופה בה הנחל גויס לשריון, הביאה אותו להיות חלק מהמעטים שבלמו את הסורים. גידי מצא את מותו על סלעי הבזלת של רמת הגולן,כשהוא בן 23. מכורח הנסיבות, נדם קולו של דף הקשר לזמן מה, ולאחר מכן חודש עד לחג הפסח של שנת 74, עת חזרו כמעט כל חיילינו משרותם בחזית.


חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית