חינוך
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
תמונות ממסיבת חנוכה
תמונות שצילמה גילה אלעד במהלך מסיבת חנוכה 2018...
גיורא אלדר
סיפורו המרתק של גיורא, בנם של אביטל ויוסי ז"ל.
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
אוקטובר 2018
הריסת הנשקייה, זיכרונות על משק הילדים, עשיית הפיצות ועוד...
היום הראשון שלי בנחשון
סיפוריהם של חברים על היום הראשון שלהם בנחשון...
מרוץ תנ"ך תש"ח
בכל שנה בתקופה זאת נערך בשדות נחשון וברחבי המועצה מרוץ תנ"ך תש"ח...
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
התבליט של שושנה
סרטון חדש על התבליט של שושנה מראשית ימיו ועד שהגיע למנוחה ולנחלה ליד משרדי הקיבוץ...
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
קבלת ראש השנה במשלט 9/18
ביום ד‘ 5/9 נערכה במשלט קבלת חג מלאת הפתעות גם למארגנים....
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
היום הראשון שלי..
חברים מספרים על חווית היום הראשון שלהם בנחשון ועוד...
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
הפרלמנט בספריה
כל יום שישי מתכנסים הספרניות וחברים נוספים בספריה ודנים בהוויות העולם הספרותי ועולמות אחרים...
חנוכה - 2018
חג שמח ! לכל בית נחשון
מאגר איילון 8.12.18 צילם הרצל
לאחר יומיים של גשם רציני בעמק איילון , המאגר "שלנו" - מאגר איילון התמלא ואולי הוא מבשר על שנה גשומה ביותר בנחשון ובארץ בכלל.
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
תיבת קינון של תנשמות
אחת מאלפי תיבות הקינון שהוקמו במסגרת המיזם הלאומי להדברה ביולוגית באזורים חקלאיים ושנועדו לעודד נוכחות של תנשמות ובזים. צלם: מולי.
סובב הכנרת
חיה ושדמי, שלומית, זכריה, גילה, קיש, פוגל דוד ואיציק ניב - יצאו למסע של קדושה שמים ומים סובב הכנרת עם המדריכה אסתר שמואלי....
צריף החמישייה
ישן בפני חדש תוציאו
חינוךכללי
הגיל הרך
בלתי פורמאלי
השומר הצעיר
ספרית ילדים
צפית
כללי

שיחה חינוכית-פדגוגית עם ריקי כהן על החינוך הקיבוצי, ובכלל 11/18


עוד שנת-חינוך נפתחה, ולמרות הלחץ וההתרגשות הצלחנו סוף-סוף להיפגש עם ריקי כהן לשיחה חינוכית וגם קצת פדגוגית.

ריקי נולדה ברחובות להורים ממוצא מצרי, שגידלו שבעה ילדים - חמישה בנים, ורד (פרידמן) והיא. אביה המנוח היה מנהל-חשבונות, והאם עקרת-בית. היא למדה בבית-הספר התיכון בן-שמן, וב-3 באוגוסט 1988 הגיעה לנחשון עם גרעין "נחשול" (איריס חיון, טלי מודריק, איריס ג‘יבלי, ליאור שיר), ישר אל מערכת-החינוך, כמטפלת בגיל-הרך.

בשנת 2000 למדה להיות גננת וכבר במהלך הלימודים עבדה חלקית בגן-רקפת, כעוזרת וכמחליפה לגננת ותיקה. בשנת 2005 קיבלה את הגן כגננת מובילה, והיא מתמידה שם עד היום.

את משה כהן הכירה בתחנת-אוטובוס ברחובות, נישאה לו בשנת 1989 והביאה אותו לנחשון. נולדו להם ארבע בנות: דיה - בנחשון, נשואה לגל ואמא לסהר בן השנתיים, מורה לאומנות בבית-ספר יסודי בן-שמן ועוזרת-למרצה בסמינר-הקיבוצים; יובל - לומדת שנה שלישית בקורס-לאחיות; דקלה - לפני שנה השתחררה מצה"ל ועובדת ב"אלונית" בצומת-נחשון; נוגה – תלמידת כיתה ט‘ ב"צפית".

בגן-רקפת מתחנכים השנה "רק" 32 ילדים (בשנים קודמות היו גם 35..), כאשר 23 מהם ילדי נחשון, והכוונה היא תמיד שיותר ממחצית הילדים יהיו מנחשון. צוות-הגן, בנוסף לריקי, מונה עוד ארבע נשים.

כאשת-חינוך בכל רמ"ח אבריה, חסרים היום לריקי מספר נושאים חינוכיים – שהיו בעבר ונפלו קורבן לשינויים העוברים על נחשון. כך, למשל, היא מצרה על ירידת קרנה של אחת מאבני-היסוד של הגן-הקיבוצי - חצר-הגרוטאות – בגלל העסקתן של גננות חיצוניות. חלק מהדלות ב"בחצר" נובע גם מחיסולם המוחלט של לא-מעט מענפי הקיבוץ: מסגריה, נגריה, סדנא, חשמליה, דיר-צאן, מכבסה.

סגירת ענפים אלה צמצמה כמעט לגמרי את מגוון הטיולים היומיים של ילדי הגן, ולריקי חסרים מאוד המפגשים האישיים של הילדים עם חברי הקיבוץ בטיולים אלה. בנוסף, ענפי החקלאות התרחקו מחצר-הקיבוץ, והגישה עם הילדים אל השדות – החיטה, החמניות, הכותנה – הפכה לקשה ובלתי-ידידותית.

ובאשר לקשרים של הגן עם משפחות והורי הילדים, ריקי מציינת שלמרות כל השינויים בהרכב האנושי של הקיבוץ, היא מצליחה להגיע ולכבד את כולם, ונהנית משיתוף-הפעולה החיובי איתם.

ואיך נלחמים בגן עם "מגפת המסכים" המאיימת על חיינו וחיי ילדינו? גם כאן ריקי מגלה אופטימיות חיובית, ומצליחה להשאיר את התופעה מחוץ לכותלי הגן – בתקווה שההורים (וגם הסבים!) ישכילו להתמודד איתה בצורה המיטבית.

ולסיכום, ריקי מעורבת הרבה שנים במערכת-החינוך הנחשונית בצורה פעילה, והיא מאוד אוהבת את עבודתה ואת חייה בקיבוץ.

רגע, לחשו לנו משהו על יולי-אוגוסט 2018...

אהה, אתה בטח מתכוון לטיול של ורד ושלי בהודו. היוזמה והארגון באו מצידה של ורד, שטיילה בהודו מיד עם שחרורה מהצבא וממש התגעגעה אליה. ארזנו "מוצ‘ילות" (אמיתיות!) וטסנו דרך איסטנבול בכוונה להגיע לחבל-לאדק בצפון. כשהגענו לדלהי נבהלנו קצת מהגבהים בצפון, ושינינו מסלול לאזור ארמיצר ודארמסלה.

בלי תוכנית קבועה-מראש, ועם ראש פתוח להתנסויות ולהרפתקאות, הצלחנו להגיע גם לבתים פרטיים של מספר מקומיים, ולחוות מפגשים אישיים מאוד. בשבועיים הראשונים לא פגשנו בכלל תיירים מערביים, ולא שמענו אף מילה עברית(!), אבל בשבועיים הבאים המציאות התהפכה לחלוטין והוקפנו מכל עבר ב"ישראליות ההודית" הטיפוסית... בקיצור, היה חודש ממש חלומי!!  

חזור



ילדי הגן ב"אהל הראשונים" 4/18
סרטון

ילדי "גן רקפת" והצוות כמובן, הגיעו ל"אהל הראשונים", שם שדמי וזאבן סיפרו על הימים הראשונים בקיבוץ. בונה האתר, גרגי,  סיפר קצת על צורת הבנייה וההחלטה להקים משהו שדומה באופיו לאוהל מבד, כך שיישאר יציב לזמן רב. הם הזמינו אותנו לבוא לפתיחה ביום הולדת הקיבוץ. החלטתי השנה שביום העצמאות נשים דגש על החלוצים. החיבור לאוהל הראשונים מאפשר את השיח בעניין.
חזור



פרויקט בני מצווה 2018 / יפעת ויצתן שפטס 4/18


בינואר 2018 התחלנו את שנת בני ובנות המצווה לקבוצת דובדבן בה חברים דניאל פרידמן,רועי שפטס, שי נאמן, איתמר מוראד, בן לב, גל דניאל שדה, רות בז׳רנו וליה נאור שניר

התחלנו במשימת אריזת משלוחי מנות עבור עמותה בשם ׳חיים לאלון׳ והמשכנו בחגיגות ימי ההולדת לבני ה-80 פלוס אשר ימשכו לאורך השנה כולה

השבת קיימנו יחד טיול מיוחד מאד, אותו אירגן אופיר מוראד יחד עם הרצל האגדי, אשר התנדב ללוות ולהדריך את קבוצת בני ובנות המצווה ומשפחותיהם מאנדרטת אלכסנדרוני, דרך אנדרטת ׳מבצע יורם׳ (אחד המבצעים שלא צלחו לכיבוש לטרון מהירדנים במלחמת העצמאות - עליו למדנו מהרצל בטיול) ועד מצפה הראל במעלה דרך בורמה. הדרך לוותה בהסברים מעניינים ומרחיבי דעת של הרצל, עם חידון והפסקת תה בעצירה בעין חילה.

סיימנו במצפה הראל עם פריסה של ארוחת צהריים עשירה

תודה רבה להרצל האחד והיחיד שהתנדב להדריך אותנו לאורך המסלול והתאים את עצמו לקצב שקבעו הצעירים והמבוגרים שביננו

אין מילים להביע את הערכתנו לאיש הנפלא הזה !

מצפים למשימות וחוויות נוספות השנה

קבוצת דובדבן והמשפחות.

חזור



שנת בת המצווה / לילך סעדה 22/03/2016

במסגרת שנת בת המצווה, לקחו הבנות אחריות לשמח את בני ה-80 פלוס וללכת אליהם הביתה ולחגוג להם יום הולדת. במסגרת זו חגגנו כבר 3 ימי הולדת, שוש גרי ושושנה, והיד עוד נטויה. הבנות: אדוה סעדה, רוני חג‘בי, נעם שפטס, נגה כהן וליהי נאור.
בתיאום מראש הבנות מגיעות עם הורה מלווה עם נרות, ברכה ועוגה לביתו של החוגג, נכנסות עם נרות וזיקוקין, שואלות שאלות היכרות, יושבות חצי שעה, יש כאלה שמכינים להן מראש כיבוד וזו הזדמנות שלהן לשמח ולעשות טוב לאנשים ולהכיר את הוותיקים. זו משימה שאף פעם לא עשו והחלטנו שזה מאוד חשוב ויכול לתרום לכל הצדדים. סה"כ נחגוג 24 ימי הולדת.

לילך סעדה מעלה בכל פעם תמונות לפייסבוק, החוגג מקבל ברכות גם שם. בסוף הפרויקט נכין קולג‘ תמונות וניתן מתנה למשלט 200.

שושנה לב - מספרת: ,ריקי החמודה עשתה עוגה בלי גלוטן. הילדות הגיעו עם העוגה עם ברכה ונרות. הם ברכו את אותה ב‘יום הולדת שמח‘".
חזרה לתוכן



המקלט שהפך למבצר 15/05/2015

בין בתי הילדים, שוכן לו המקלט המכונה "מקלט הילדים". לפני כ-30  שנה, במסגרת משימות בר-המצווה של קבוצת סנונית ציירו וצבעו ענת שלגי ובני הבר מצווה על המקלט ציור אשר שיווה למבנה צורת מבצר. גרי התבקש לשלב תוספת מברזל, שתמנע מהילדים לטפס על המקלט. הסתבר שבפועל מבנה המתכת עזר לילדים לטפס, דבר שהעלה לחלק מההורים את הדופק.

עברו שנים רבות, וג‘יימי מנהל הקהילה, פנה לאבנר שלגי, כידוע בנה של ענת, לבצע מספר פרויקטים בחצר הקיבוץ, שיהפכו אותה למקום נעים יותר. משימה ראשונה הייתה חידוש הצבע של השלטים הפזורים ברחבי הקיבוץ. משימה שנייה הייתה צביעת  גן המשחקים ליד גן פשוש.  ומשימה שלישית הייתה צביעת מקלט הילדים. אבנר חשב, בתחילה, לחדש את הצביעה של אמו, אבל לבסוף הוחלט על עיצוב חדש של המבצר. אבנר מציין, שמאד נהנה לבצע את המשימה, וגם נהנה מאד מהמחמאות שקיבל בעקבות הצביעה. יש לציין, שבנוסף לבני המצווה השתתפו בצביעה יפעת שפטס וחן נאמן, שהם הורים לילדים שהשתתפו במבצע. אצל חן זאת הייתה סגירת מעגל מכיוון שבמסגרת משימות שנת בר המצווה של "סנונית" קבוצתו, צבע את המקלט בהדרכתה של ענת.

אין ספק, שמקלט הילדים בעל העבר העשיר בתחומים רבים ומגוונים, פרט לייעודו העיקרי, ראוי היה לצביעה, אשר הפכה אותו למבנה המעורר התפעלות בפי כל. המקלט שימש כמחסן תחפושות, כמקום בו התפתחו כמה מהכישרונות המוזיקליים של נחשון, שנמנע מהם לנגן מעל פני השטח בשל הרעש הרב שיצרו בנגינתם ועוד. יש לציין שבתקופת מלחמת המפרץ, ישבו בו מיטב בחורינו כשעל פניהם מסכות אב"ך.

ציור המבצר על קירות המקלט נבע מתוך תחושה, שתפקיד המקלט הוא להגן על יושביו, ומבצר מהווה סמל של מקום מבטחים. נקווה שבפעם הבאה, כשמנהל הקהילה יבקש מנכדה של ענת לצבוע על קירות המקלט, הציור יהיה של יונה עם עלה זית בפיה....
חזרה לתוכן



חזרה ללימודים 01/09/2014

אין דבר המעיד יותר מכל על החזרה לשגרת החיים כמו היום הראשון ללימודים. קשה להאמין שעד לפני מספר ימים שגרת חיינו הייתה אזעקות והקשבה לתקשורת מכל הסוגים כדי לדעת מה קורה במלחמה המוזרה ביותר שנפלה עלינו באמצע הקיץ. ברשימת האירועים המשמעותיים של כל אדם, היום הראשון ללימודים מככב בגדול. המעבר מהגן, ממערכת עוטפת ומפנקת למערכת נוקשה יותר עם חובות ודרישות משאיר אצל רובנו את חותמו לטוב או לרע ומהווה נדבך חשוב בהתפתחות העתידית.

החופש הגדול האמור להיות תקופה של מנוחה ומילוי המצברים לילדים הפך השנה למשהו אחר. מפלס החרדה של ההורים עלה ככל שהזמן עבר ולא נראה סופה של הלחימה. חטיפת שלושת הנערים שהיו בדרכם לביתם עם סיום שבוע הלימוד בישיבה. טפטוף הטילים בכל דרום הארץ ומרכזה, והידיעות על הרוגים ופצועים לא תרמו רבות לתחושת הביטחון.  

 מוקדם עדיין לסכם את שארע, זאת יעשו הפוליטיקאים והעיתונאים בתקופה הקרובה וההיסטוריונים בהמשך. לנו נשאר לקוות שלמרות הפזילה לימין ע"י קביעת 4000 דונם כשטח מדינה, ופניה של אבו מאזן לאו"ם, המשא ומתן יתנהל באומץ ויביא לשינוי מהותי באזור בעיקר נוכח התחזקות הגורמים האסלאמיים במרחב שסביבנו.
חזרה לתוכן


 
חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית