על הקיבוץ
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
היום הראשון שלי
חברים מספרים על היום או הימים הראשונים שלהם בנחשון....
פסח בנחשון
לזכר ימים עברו....
לקראת פסח במשלט - 4/17
מפגש אנשי המשלט עם מנהלי הקיבוץ....
הנהלה כלכלית 02/04/17
דו"ח ביקורת הנהלת העסקים (הנהלה כלכלית) – קבלת החלטות ויישומן....
שדמי ווותיקי עין החורש
וותיקי קיבוץ עין החורש במהלך טיולם ברחבי הארץ נכנסו אל שדמי ושם שמעו....
מעוף החסידות
להקת חסידות, בדרכה דרומה, חגה מעל הקיבוץ....
קיש וגילה צועדים בשביל ישראל
חלק מהפעילויות של המועצה האזורית במרכז בנחם כולל יציאה של בני ה-60 פלוס ל"שביל ישראל". מחכים למצטרפים חדשים. דרישות: כושר הליכה, 12 עד 20 ק"מ, דרגות קושי בין קל לקשה, בממוצע "לא נורא", ומצב רוח טוב.
לטייל עם הרצל
רוצה להכיר את ארצנו? הרצל ישמח לשתף בטיוליו במקומות עם היסטוריה רחוקה וקרובה...
אתרים אישיים
אתרים של חברי הקיבוץ המעוניינים להוסיף קישור לאתרם (כולל בפייסבוק) מוזמנים לשלוח...
טיול לקניון השחור בזוויתן 9/16
טיול ילדי המתנס....
60 פלוס מינוס - התוכנית לשנה הקרובה
הרצאות, סיורים ושביל ישראל....
קובץ טלפונים
תודה לקיש ששלח לנו קובץ טלפונים מעודכן....
הצלת חיים
"מגן דוד אדום" מפרסמת סרטון ובו הנחיות לאדם חסר הידע הרפואי, שיכולות להציל חיים.
שרותי רפואה דחופה
מה עושים כשיש בעיית בריאות דחופה והמרפאה סגורה ? משה מדריך אותנו.....
אתרי מידע לשעת חרום
אתרים שבהם ניתן למצוא מידע עדכני לגבי ההתנהלות בשעת החרום.....
אדום החזה - 16
ציפור קטנה ויפה ממשפחת הקיכליים, חורף בארץ.
פורים 2017
הערב בניהולו של אמיר פרידמן והחבר׳ה הצעירים היה מאוד מוצלח. החברה עבדו וארגנו את כל החג מא׳ ועד ת׳. באמת כל הכבוד להם ! נגה.
מי יודע מה זה ?
מולי, במהלך צעידתו ברחבי הקיבוץ, נתקל במה שרואים בתמונה ומאד ישמח לדעת מה זה? ולמה שימש? ממתינים לתשובות.
סדר פסח שני 2016
המקום: חדר האוכל הישן והטוב. המשתתפים: לא מעט, כ-60 חביירות וחביירים, מהמבוגר ביותר בנחשון ועד נכד חמוד למשפחת הופ (הבן של מעיין) ועוד אורחים מי שהיו בנחשון וכאלה שרק קפצו לביקור.
איך היה?: נ ה ד ר!!! - קיש.
פסח 2015
פסח בשער. בשנים עברו יצאנו לחגוג את העומר בשדות ובערב התכנסנו בחדר האוכל עם תוכנית עמוסה והרבה אורחים. בעידן הנוכחי, איש, איש בביתו או עם משפחתו ברחבי הארץ. אצלנו, בנחשון יש הרמת כוסית, וכמיטב המסורת החדשה יש "סדר שני". חג שמח !!!
קטיף הכותנה
אחת המהפכות האדירות בעשרות השנים האחרונות אירעה בשדות הכותנה בישראל. מקטיף ביד למכונה הקוטפת, מהדקת ומייצרת בלות (חבילות). וותיקי הענף עומדים פעורי פה וגאווה שכן הקטפת הינה פרי יוזמה ופתוח ישראלי. לצפייה לחץ <כאן>
חריש בשדות נחשון
החצבים בגינתו של איתן הרימו ראש, בצפון החל לרדת גשם ואצלנו מתחיל המרוץ השנתי, להספיק להכין את השדות לחורף ולקיץ המתקרבים בצעדי ענק. החריש בסרטון מתבצע בשדה הקרוי "הבית" ונמצא מול "שכונת הצינורות" החדשה. לצפיה לחץ <כאן>
שריפה בנחשון
ביום חמישי 10/9/15 השמיים היו רוויים באובך והחום מעיק. בסביבות השעה שתיים פרצה אש בקרבת גדר הקיבוץ. הלהבות ותימרות העשן התנשאו לגובה רב ואיימו לפלוש לחצר הקיבוץ. מכוניות הכיבוי שהגיעו למזלנו, השתלטו על האש, והשאירו לנו אדמה חרוכה וריח שריפה. לסרטון של השריפה לחץ <כאן>
שדרוג מערכות
בשעה טובה, 9/15, הוחל במבצע שדרוג מערכת החשמל בקיבוץ. קווי החשמל העיליים יפנו את מקומם לקווים תת קרקעיים, כשבצמוד לכבלי החשמל יושחלו גם קווי תקשורת, שישמשו אותנו עבור טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה.
קטיף השקדים
מים רבים זרמו בנחל נחשון מאז שארי פאדאואר נטע ב"מופקר 3" את שתיל השקד הראשון. מגידול שולי הפך המטע לחלק ממטעי השקד המפארים את עמק איילון ואשר הוכרזו ע"י שר החקלאות שמחון בפברואר 2009 כ"עמק השקד הישראלי". לחץ על הכתוב וצפה בקטיף.
שירה בנקי ז"ל
ביום חמישי, 31/7/15 במהלך מצעד הגאווה, התפרץ למסלול הצועדים אדם, כשבידו סכין שלופה, אותה נעץ בשישה צועדים. שירה, נערה מלאת חיים, שבאה להזדהות עם הצועדים, נפצעה אנושות, ולאחר מספר ימים נפטרה. שירה הובאה לקבורה ביום שני 3/8 בבית הקברות בקיבוץ נחשון.
צעדת נחשון ה-5
לפני חמש שנים, הרצל, רכז הספורט של המועצה, יזם את "צעדת נחשון". השנה יחד עם חן נאמן הם כבר הפיקו את הצעדה החמישית, בהשתתפות של קרוב ל-150 סבים, בנים ונכדים. השנה הצעדה נערכה בחלקה הראשון של "דרך בורמה". ישר כח ! להרצל וחן, מחכים בקוצר רוח לפרויקטים הבאים.
בחירות למזכיר/ת התנועה
60 אלף מצביעים פוטנציאלים, 5 מועמדים. כולם טובים וראויים. 60 חברי נחשון שהצביעו ובחרו ברוב של 37 קולות את מרקי לוי, אבל, מי שנבחר בכלל התנועה הקיבוצית, ברוב של 45% היה ניר מאיר מקבוצת שילר. שיהיה לו ולכולנו בהצלחה !
כיבוש הקש
לאחר קציר החיטה וגיבוב הקש הגיע תור כיבוש הקש לחבילות. בעבר החבילות היו קטנות ועובדי גידולי השדה היו מעמיסים אותן על עגלות ובקיבוץ היו מאוחסנות במתבן. היום הן גדולות ומשאיות מעבירות אותן ישירות למרכזי המזון. צילם: חן נאמן ממרפסת ביתו.
חג הקיבוץ 4/15
ביום א‘ 3/5 נחוג ב"משלט 200", חג הקיבוץ בהשתתפות מרבית וותיקי הקיבוץ. אורח הכבוד של האירוע היה נחמן גלבוע, שספר על עלילותיו כחקלאי המגדל כותנה, שהפך במרוצת השנים לעיתונאי מצליח בשלל עיתוני התנועה.
על הקיבוץציוני דרך תמול שלשום 2014
חזרה לציוני הדרך
המידע ממוין לפי תאריכי פרסום המידע.מתחילת השנה עד להיום.                               לחזרה לציוני הדרך  לחץ <<כאן>>




שמונה שנים לשינוי בנחשון 03/01/2014

ב-1 בינואר בשנת 2006  הפך קיבוץ נחשון מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט או כפי שמכנים אותו מחוללי השינוי, "קיבוץ מתחדש". נראה לי שעדיין מוקדם לנתח את תהליכי השינוי בתנועה הקיבוצית ובנחשון בפרט. התומכים בשינוי, מהללים אותו ומציינים שהדבר היה הכרחי להצלת הקיבוץ מבחינה כלכלית, ודמוגרפית. מאידך חברים שהתנגדו למהלך, טענו שהיה צורך בשינוי, אבל במסגרת הקיבוץ השיתופי. כמובן שהצונמי ששטף את התנועה הקיבוצית לא פסח על קיבוץ נחשון, ולאחר תהליך ממושך של כ-3 שנים שינה הקיבוץ את פניו.

ניתן לומר שההצלחה הגדולה ביותר של השינוי היא העובדה שבנים רבים חוזרים ואחרים מתכננים לחזור לגור בקיבוץ. מהלך זה מצעיר את הקיבוץ, ילדים מתרוצצים ברחובות והסבים מתגייסים לעזרה. 

ברצוני לציין שלוש נקודות הרובצות לפתחנו ומאיימות על המרקם העדין של הקיבוץ.

1. כדי להיות חבר בנחשון, צריך לבנות או לשפץ בית ובעיקר צריך "בוחטה" של כסף.
2. לפחות נכון לעכשיו, נוצרו שני סוגי חברים. חברים מלפני היום הקובע, ("סוג א‘") וחברים של אחרי היום הקובע, (חברים "סוג ב‘").
3. יצירת פערים גדולים בהכנסה וברמת החיים של המשפחות, דבר שכבר כעת משפיע וישפיע על אופי הישוב שלנו.

הצוות המוביל בשנים הרות הגורל לנחשון התחלף, והצוות החדש עסוק בנושאים כבדי המשקל העומדים לפתחנו: קליטה, שיוך וביסוס כלכלי. העובדה שסיימנו לשלם את חובנו לבנקים, אינה אומרת שמצבנו הכספי סוגה בשושנים. לקחנו על עצמנו התחייבויות רבות, ובנינו "מדרג שימושים" לכסף שהתחייבנו לממש למשימות הללו.

הועלו כאן נושאים חשובים, לא מתוך כוונת התנגחות, אלא, כבעיות שבאם לא ניתן את הדעת עליהן, יהפוך קיבוץ נחשון לישוב קהילתי חסר יחוד כשהמרקם החברתי בו מתפורר.

לסיום נאחל לחברי נחשון ולצוות המוביל, שמונה שנים של עשייה פורייה כשגם לערכים (שמימושם עולה כסף), יהיה מקום של כבוד ולא רק לכסף. 




ביטוח סיעודי והצעת יזהר 08/01/2014


בחודש אפריל 2013  פרסם המפקח על הביטוח תקנות שלפיהן החל משנת 2014 לא יעניקו יותר חברות הביטוח, ביטוח סיעודי קבוצתי לחברות ולארגונים. מדובר בכמיליון איש המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקומות העבודה שלהם, או דרך ארגונים דוגמת: המורים, עורכי דין, עובדי התעשייה הביטחונית הקיבוצים ועוד
.

מצב זה מחייב אותנו, חברי הקיבוץ להחליט כיצד ברצוננו להתנהל. יזהר יו"ר הקיבוץ הוציא מסמך לחברי הקיבוץ ובו הצעה כיצד לטפל בסוגיה. לאחר פרסום דבריו של יזהר קיבלנו הצעה נוספת ע"י משה לב והיא מופיעה בהמשך. לאחר שיערך ערב הסברה בנידון, הנושא יובא להחלטה ע"י החברים.

לחברי נחשון שלום ! / יזהר

כידוע לכולם הביטוח הסיעודי הקבוצתי חדל  להתקיים.

מזה זמן אנו עוסקים במציאת חלופה לחברי נחשון. הסיבה היחידה שלא יצאנו עד כה לציבור נובעת ממורכבות הנושא וההשלכות הכספיות שיהיו על כל חבר וחברה.

להרחבה הקש <<כאן>>
  
 יזהר לנדאו-יו"ר.



הצעת משה לב לביטוח הסיעודי 08/01/2014


אני שמח על פרסום הדף של יזהר לחברים בנושא הבטוח הסיעודי. מקווה שכעת הדברים יותר מובנים ויהיו מובנים עוד יותר לאחר ערב הסברה ודיון על נושא שהוא כה כבד וחשוב תרתי משמע.

לצערי, אין הסכמה מלאה בקרב חברי הועדה, מהו הפתרון הנכון יותר לחברי נחשון. אנסה לחדד ההבדלים:

 להרחבה הקש <<כאן>>

    בחברות.         משה לב – ניהול תחום ביטוחי - הבריאות.



מיקי ביטון - 29 שנים לנופלו 14/01/2014

הסתייגויות לשיחת הקיבוץ ולהצבעה בקלפי / לזר 14/01/2014


בשיחת הקיבוץ הקרובה יועלו לדיון שני נושאים:  מעבר מ-751 ל-1155 ותקנון קליטה חדש.  אני מבקש  להציג מספר הסתייגויות  במטרה  לדבר בהן בשיחת הקיבוץ ואחר כך להעלות אותן הצבעה בקלפי. להרחבה הגב


בית גיל הזהב 21/01/2014


מועדון פיס לקשיש. שלט גדל מידות מכריז על יעדו של השטח הנמצא מאחוריו ומוקף בגדר גבוהה של פחים. תחילה נכתב שמועד סיום הבניה יהיה באוגוסט 2013, אבל כשמועד זה פג, שונה הכיתוב לשנת 2014.  לאחר פתיחה מסחררת בה נופצו סלעי בראשית ויצקו יסודות למבנה, קיווינו לחגוג בהקדם וברוב עם את פתיחת המקום. אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. יום אחד העבודה פסקה. שער הגדר נסגר עם מנעול כבד משקל. לנו לא נשאר אלא, לתהות מה קרה? האם נופצו תקוותינו, למקום בו נוכל להיפגש, ולהיות מופעלים או שומעים הרצאה מעניינת.

אבל מומלץ לא לאבד תקווה. השבוע המקום התעורר לחיים. החלה במקום פעילות של בניה. ג‘יימי דווח במדור "מצב העניינים" ש"קיבלנו הודעה מקבלן המועצה שבשבוע הבא מתחילים לבנות את בית  גיל הזהב  בנחשון."

יעקב הופ הידוע בכך שאינו עושה חיים קלים לקבלנים ודורש מהם לבצע את העבודה בצורה המיטבית, מונה לאיש הקשר בין הקיבוץ לבין המפקח על הבניה, מהנדס הבניין של המועצה אדוארד.

במקביל לבניה התחילה אורית ערב לרכז את כל הנושאים הקשורים ל"גיל הזהב" בנחשון.

אורית עוברת לתפקיד החדש אחרי עשרים שנה של עבודה במערכת החינוך. מהלך זה מהווה עבורה שינוי גדול ומהותי. בשלב זה מדובר בחצי משרה. בעוד שבחינוך עבדה בדפוסי עבודה מובנים ואינטנסיביים שעוצבו ע"י אחרים, בתפקיד החדש עליה לבנות את התפקיד מהיסוד.

במסגרת העבודה בכוונתה להיפגש עם כל החברים המוגדרים כשייכים לגיל הזהב. מדובר בוותיקים ובפנסיונרים. אורית רוצה להפוך לכתובת לקבוצה זאת, במערכת הסבוכה של הממסד הקיבוצי.

בהמשך בכוונתה ליצור פעילויות תעסוקתיות, כמו מפעל הרכבת הצינוריות עבור מפעל "ארן", המנוהל ע"י נאווה נאור. פעילויות נוספות תהיינה של חוגים כגון: אפיה ובישול, מחשבים.

בעקבות כניסתה של אורית לתפקיד, היא צורפה למוסד הפועל ללא לאות ומנוהל ע"י נעמה ברזילי ויהודה פרייס – "הוורנדה"

כל שנשאר הוא לאחל ליעקב הופ ולאורית ערב הצלחה במילוי תפקידיהם, ולנו שבמהרה נחזה בגזירת הסרט בחזית בית גיל הזהב בנחשון.



פרוטוקול ישיבת הנהלות משותפות - מתאריך 14/01/2014


 
 מדרוג שימושים
מדרוג השימושים מוצג בפעם השנייה בפורום ההנהלות לאחר שעבר שינויים והתאמות בהתאם להערות שניתנו בישיבה הקודמת ובישיבה של המזכירות בנושא.

להרחבה הקש <<כאן>>

 סיכם: יזהר



מדרג שימושים הדגמת הצעה על תכנית 2014 והלאה 23/01/2014

"ידיים ירוקות" - חן נאמן - 02/02/2014

ביום שבת 2/2 נערך אירוע הפתיחה של פרויקט "ידיים ירוקות" 

לצפייה בסרטון המציג תמונות מהאירוע הקישו <<כאן>>



אל: חברי קבוץ נחשון שמעוניינים בהמשך שירותי כביסה 03/02/2014

במידה והקבוץ יקבל החלטה לסגור את המכבסה בנחשון,  בסוף חודש פברואר, האופציה האפשרית  שקיימת היא לשלוח את הכביסה למכבסה של קבוץ חולדה " .

נציג "מניחוח כביסה"  בקבוץ חולדה יגיע לאסוף ולהחזיר את הכביסה של החברים פעמיים בשבוע:  בימי שני וחמישי.

מחיר לקילו לכביסה: 8.5 ש‘‘ח. מחיר לפריט גיהוץ: 6.7 ש‘‘ח.

חברים שמעוניינים  לקבל את שרותי הכביסה בבקשה להיות בקשר עם: לילך פלדמן מנהלת

"ניחוח כביסה", בקבוץ חולדה בפלפון: 0506902247, ותקבלו יותר פרטיים  כולל  את דרך

התשלום. 

תודה רבה – ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה



לקראת ההצבעה על מדרג השימושים ותקציב 2014 - יזהר לנדאו - 03/02/2014

 לחברי הקיבוץ שלום,.

לקראת ההצבעה על מדרג השימושים ותקציב 2014, מרגיש אני צורך להבהיר מספר נקודות מפתח. אני מאד מודע לתסכול אותו משדרים חברים רבים אשר ראו בשנת 2014 שנה של יציאה מחושך לאור. משנים של החזר הלוואות הסדר ומשטר של צמצומים לתקווה של רווחה.

להמשך המכתב לחברים הקש <<כאן>>
                             
 



תקציב 2014, מדרג השימושים- לזר - 05/02/2014

הייתי ברביעי בערב בישיבת מזכירות שדנה בהצעת התקציב ל-2014 ואחר כך בשיחת הקיבוץ על מדרג השימושים, ויצאתי בהרגשה רעה. אני רוצה להסביר.

לקריאת כל הכתבה הקש <<כאן>> 



עקרונות לבניית מערכת ביטוחית פנימית למטרת סיעוד – הצעת משה 06/02/2014

מטרה: הבטחת מקור כספי לכיסוי הוצאות סיעוד לחברי נחשון.

שיטה: פתיחת קרן מיוחדת לסיעוד, מנוהלת בנפרד, עם תקנון שמבטיח  אי-תלותה בניהול הכספי של הקיבוץ.

להרחבה הקש <<כאן>>



אביק גפני – מבקר פנימי בקיבוץ נחשון – 08/02/2014
אביק אבני מבקר הפנים בנחשון

לחברים רבים בקיבוץ יש טענות לגבי תהליכי התנהלות בקיבוץ. הם שופכים את מרי ליבם בפני בני משפחתם, חבריהם ואנשים עמם הם עובדים במקום עבודתם. אבל לא אלמן ישראל. ישנים כלים במערכת הקיבוצית שנועדו לשמור ולשפר את תקינות ההתנהלות. בנחשון קיימים ועדת ביקורת ומבקר. נפגשתי  עם המבקר שלנו ושמעתי קצת על עבודתו.

להרחבה הקש <<כאן>>



ביטוח סיעודי 12/02/2014

בחודש אפריל 2013 פרסם המפקח על הביטוח תקנות שלפיהן החל מתחילת שנת 2014 לא יעניקו יותר חברות הביטוח, ביטוח סיעודי קבוצתי, לחברות ולארגונים.  מצב זה מחייב אותנו, חברי הקיבוץ, למצוא אלטרנטיבה חלופית. על הפרק עומדות 2 הצעות. אחת של יזהר לנדאו, והשנייה של משה לב. יזהר מחלק את הציבור ל-3 קבוצות בהתאם לגילן כשלכל קבוצה הוא מציע להתאים את הפתרון המתאים לה. משה מציע להקים קרן שתקיף את כל שכבות הקיבוץ ותהווה פתרון ליום סגריר. מובאות בזה הצעות יזהר ומשה לקריאה ולגיבוש עמדה לקראת קבלת ההחלטה.

1. הצעת יזהר  2. הצעת משה



"נר זכרון" 13/02/2014

מאז הקמתו ועד היום, ידע קיבוץ נחשון  שכול רב.  בשנתיים האחרונות נפרדנו מחברים רבים. בבית הקברות הקטן שלנו קבורים אנשים  רבים,  בני כל הגילים, כאשר כל אחד ואחד הוא עולם ומלואו, חלקם הלכו בטרם עת וחלקם השלימו מעגל חיים שלם.  לכל אחד מהם  היה חלק משמעותי בחייהם של בני משפחתם ושל חברים רבים בקיבוץ.

טבעו של הזיכרון שהוא הולך ומתעמעם משנה לשנה, אבל עוצמת הרגשות על האובדן אינה פוחתת. מדור "נר זיכרון" באתר מהווה נדבך נוסף, להעצמת הזיכרון של הנפטרים, ומאפשר לדור שלא הכירם, לדעת ולו מעט,  על אלה שהיוו חלק ממארג הקהילה הנקראת קיבוץ נחשון.

בעקבות השדרוג של המדור "נר זיכרון", ניתן כעת, להכניס חומר רב ומגוון: דברים לזכרו של הנפטר, זכרו של הנפטר, קורות חיים לפי שנים, תמונות, סרטונים וחומר מיצירתו של הנפטר,

הסבר על השימוש במדור:

נר זיכרון נפתח עם תצוגת נפטרי החודש. לחיפוש פרטני יש להכניס שם פרטי ושם משפחה, המערכת תבצע חיפוש ותציג את התוצאות מיד.
ניתן לחפש במדור גם לפי הקטגוריות שיוצגו לאחר לחיצה על החץ שליד הטבלה שכתוב בה "בחר".

חברים המעוניינים להוסיף חומר, מוזמנים להתקשר אלי.

מוטקה.



ארוחה מפנקת לעוסקים במלאכה / דליה נווה 19/02/2014

קבוצת  הוותיקים  שעובדים  במרכז  לתעסוקה  שמבצעים  עבודות עזר קלות המיועדות למפעל "ארן" עבודה ששכר בצידה.

 הקבוצה התכנסה לארוחה חגיגית עם סיומו של פרויקט שקיות מיוחד. נוכחו  12 חברים שכל אחד  הביא  מאכל או מאפה מעשה ידיו.
הצטרפו  לארוחה  משה  היוזם  של  מפעל  זה.  נאוה  נאור  האחראית  על  כל  המבצע   ועל  הקשר  עם  המפעל  וכן  אורית  ערב  שלקחה  על  עצמה  טפול  בוותיקים.
מטעם  המפעל  השתתפו  הילה  ואיתן   המספקים  לנו  את  העבודות.
העבודות  מתבצעות  במבנה  ששמש  בעבר  כמרכולית—העבודה  נעשית  באווירה   נעימה  וידידותית  ומשמשת  מקום  מפגש  נחמד  לפנסיונרים  ולמצטרפים.
גם  הארוחה  הצטיינה  באווירה  חגיגית  נעימה  וטעימה  ובמצב  רוח  מרומם.

 כתבה  דליה
 



תכנית 2014 ומדרג השימושים גרסה מעודכנת 23/02/2014

לקראת ההצבעה בקלפי בסוף השבוע, מובאת כאן הגרסה המתוקנת והאחרונה(?) למדרג השימושים. לצפייה הקש <<כאן>>




הצעת צוות הצעירים לקראת ההצבעה 24/02/2014

עלות שכר הדירה הנו מרכיב גבוה בעלויות של צעירי נחשון. במקרים רבים הוא מאלץ את הצעיר לגור במקום אחר, או שההורים ממנים את ההוצאה. לפיכך לקראת ההצבעה ביום שישי על תקציב הקהילה, מעלה "צוות הצעירים" את הצעתו בנושא שכר דירה לצעירי נחשון.
לקריאת ההצעה הקש <<כאן>> 



עקרונות לקיום קרן לעזרה וסיוע בנושא הסיעוד. 25/02/2014

לחברי נחשון שלום,

לאחר תקופת לימוד ארוכה ולאחר שבחנו חלופות שונות, יש בכוונתנו להציג בפני החברים עקרונות לקיום קרן לעזרה וסיוע בנושא הסיעוד.

במשך תקופת הלימוד הבנו כי הפתרונות אינם פשוטים ובהחלט אינם טריוויאליים.

להרחבה הקש <<כאן>>

 בברכה, יזהר לנדאו – יו"ר



לקראת ההצבעה ביום שישי 28/02/2014

ביום שישי 28/02/2014 תערך הצבעה בשני נושאים חשובים. תקציב הקהילה 2014 ומדרג השימושים. המעבר מקיבוץ המשלם את חובו לבנק בגין ה"הסדר" לקיבוץ  הצריך להחליט על סדר  העדיפות שלו בחלוקת המקורות הכספיים הנמצאים ברשותו, יצר מציאות חדשה. כמה להפריש לטובת ההווה, כמה להפריש לעתיד הקרוב והרחוק, וכמה להפריש לחיזוק האיתנות הכלכלית של הקיבוץ. נושא נוסף שיש להחליט עליו בקרוב הוא הביטוח הסיעודי.
במדור "על סדר היום", ניתן לקרוא:
1. דף הקשר של ג‘אימי לקראת ההצבעה.
2. המשך ההסדר לגבי שכר הדירה לבני הקיבוץ . "צוות צעירים" - לא הזדהו בשמם.
3. תגובת משה למכתבו של יזהר "עקרונות לקיום קרן לעזרה וסיוע בנושא הסיעוד".
4. המלצתה של הילה נאמן בנושא הביטוח הסיעודי
.




הקומונה הישנה
השביל ביניהן
המכבסה הישנה
חדשות מטק קריירה 03/03/2014

בעוד אנו שקועים ביום יום השוטף והעמוס שלנו, בחצרנו מתחולל אחד הדברים המרגשים בחברה הישראלית. מדובר במכללת "טק-קריירה" המכשירה צעירים יוצאי אתיופיה, במקצועות שיאפשרו להם להתאקלם ולהתפרנס עם יציאתם לחיים האמיתיים. מדי 3 חודשים מוציאה המכללה רבעון אינטרנטי, המדווח על הארועים המיוחדים שארעו ברבעון.

איריס מצוות המכללה שלחה לנו דוא"ל ובו כתבה:

שותפים וידידים יקרים,נא ראו את הלינק לניוזלטר הרבעוני של טק-קריירה עם עדכונים על הפעילויות והתוכניות שלנו: http://www.tech-career.org/images/tech-news-he.pdf. בהזדמנות זו, ברצוננו להודות לכם על תמיכתכם בטק-קריירה. שיתוף הפעולה המתמשך מסייע לנו בהענקת הזדמנות ייחודית לצעירים יוצאי אתיופיה להשתלב בתעשיית ההיי-טק ובחברה הישראלית בכלל.   

  



רקוויאם לקומונה 01/03/2014


לאחר למעלה משישים שנה נסגרו הקומונה והמכבסה. שנים רבות שרת המוסד הזה את חברי נחשון. חברות קיבוץ רבות, עבדו במסירות אין קץ כדי שיהיה לנו עם חזרתנו מיום עבודה מפרך, בגד נקי. מדיף ריח של ניקיון, ומגעו רך ועדין. 
 

להרחבה הקש <<כאן>>

רקויאם למכבסה-סרטון ובו תמונות מראשית ואחרית.


 

הפגנת הקיבוצים 05/03/2014

בהמשך לעדכונים בשבועות האחרונים, ולאחר ההיערכות המקדימה שבוצעה, נצא ביום ה‘ הקרוב, 6/3/14 בשעה 15:00 להפגנה בצמתים ולאורך הכבישים, בה ישתתפו כלל הקיבוצים ברחבי הארץ.
הקפאת הבניה, בה אנו שרויים מזה כשנתיים, אינה מציאות שעמה אנו יכולים להמשיך ולחיות. אנו עוסקים כל העת בהידברות עם גורמי הממשלה, החל מהדרגים הבכירים ביותר וכלה באחרון הפקידים. איננו חוסכים שום מאמץ באפיק זה, ועם זאת- איננו יכולים עוד לשבת ולהמתין לשיפור במצב. מטרת הפעילות היא לייצר סדר יום חדש ביחסינו עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, ולאפשר את חידוש הבניה, ביצוע הסדרי השיוך והסדרת השימושים הלא חקלאיים. אנו יוצאים למהלך בראש מורם וגאה כמי שמייצגים תנועה שבנתה מדינה, וכיום נדמה כי הפקידות שמה לה למטרה לחסל את מפעלם המפואר של הקיבוצים. במציאות כזו אנו נאבק על זכותנו להמשיך ולחיות בקיבוצינו, ולא ניתן לאיש למנוע מבעדנו להמשיך את המפעל הציוני המפואר הזה יום יום, שעה שעה, מדן בצפון ועד אילות בדרום

להרחבה הקש <<כאן>>  



ויקטור שם-טוב. 09/03/2014

ביום שישי 7/3/2014 הלך לעולמו בגיל 99 ויקטור שם טוב, ויקטור היה במשך שנים רבות בקשר ידידותי עם חברים רבים בנחשון. מירה מאיר נפגשה עמו פעמים רבות במהלך ביקוריו בנחשון, ומספרת שהיה מגיע לקיבוץ היות והיה אכפת לו מהנעשה בנחשון. הוא היה איש מאד נעים ונחמד. ויקטור בא כדי להכיר את האנשים, והיה בן אדם מאד חביב שאהבו אותו מאד. 




תקנון קליטת בנים 10/03/2014

על הגשם בנחשון 15/03/14
מדידת הגשם

מוטקה  /  הרהורים של חקלאי לשעבר בעקבות התנהגות הגשם השנה.

כבר הספידו אותו, אמרו ששנת גשם כזאת "זקני נחשון", לא זוכרים. החקלאים החלו לחשב את הנזק, אבל הגשם צוחק על כולנו, ולפתע אוזר כוחות ומכה ללא רחם, כאילו שלא חווינו כאן בשבועות האחרונים את האביב. פעם, כשהיינו חקלאים, לפחות  חלקנו, חיינו החורפיים נסבו סביב הגשם, שהרי הוא היה המפתח לכל. בשנים הראשונות להקמת הקיבוץ, שנת תקציב הייתה מאוקטובר עד סוף ספטמבר. כל שנה היה מרכז המשק, (כיום מנהל עסקי), מכין שתי תכניות משק לשנה המתקרבת. תכנית א‘ ותכנית ב‘. תכנית א‘ משמעותה הייתה שעשויה להיות שנת בצורת, היבולים בשדות ובמטע יהיו דלים וההכנסות בהתאם. לעומתה, תוכנית ב‘ הניחה שתהייה שנה גשומה ושנה חקלאית טובה, המאפשרת לבצע השקעות כגון קניית קומביין קטפת וכד‘  והתקציב השוטף ימומש בה ביד רחבה.

להרחבה הקש <<כאן>>



כדורגל
טיפוס על שפוע חלק
סנוקר
פורימון 16/03/2014

מכתב אזהרה שקיבל לזר מעורכי הדין של התנועה הקיבוצית 23/03/2014


האם התנועה הקיבוצית יצאה לדרך חדשה או חוזרת לדרכים ישנות ורעות?

לפני כשבועיים סיפר לי בטלפון יעקב לזר - עיתונאי ותיק, עורך ‘הזמן הירוק‘ עד לא מזמן, חבר קיבוץ ומנהל קהילה לשעבר בקיבוצו נחשון, על מכתב אזהרה שקיבל מעורכי הדין של התנועה הקיבוצית, לפיו עליו להתנצל על כתבה שבה האשים את איתן ברושי בהתנכלות לעיתון ‘הזמן הירוק‘, ע"י הדרתו מפורומים שונים וביניהם ‘אתר הקיבוצים‘.

כאן המקום לציין שרוב הטענות, מלבד העובדה שאין שום ראיה למעורבותו של איתן ברושי, אינן זקוקות להוכחה. עורכת אתר הקיבוצים הודתה, אולי ברגע של חולשה, שסילוק העיתון מהאתר הוא הוראה מהתנועה והבטיחה להביא הסבר מסודר. הסבר כזה לא הגיע למרות תביעות חוזרות ונשנות שהופיעו בפורום התגובות.

להרחבה הקש <<כאן>>



ביטוח סיעודי 24/03/2014

בימים הקרובים נצטרך לקבל החלטה על סוג הביטוח הסיעודי שנקנה לחברי נחשון. ההנחה הבסיסית היא שכל חבר חייב להיות מוגן על ידי קרן פנימית, או על ידי ביטוח חיצוני, או שילוב של שתי השיטות. המטרה היא שבמידה ואחד מחברינו יהפוך לסיעודי יהיה מקור, פנימי ו/או חיצוני, שיאפשר לממן את ההוצאות הגבוהות, הנובעות מהמצב של החבר.

על הפרק עומדות שתי הצעות:

הצעת יזהר שאומצה ע"י המזכירות.  לקריאה לחץ <<כאן>>

הצעת משה לב העוסק שנים רבות בנושאי הביטוח הבריאותיים. לקריאה לחץ <<כאן>>


הנושא יובא להצבעה בקלפי

לקריאת מידע כללי על הביטוח הסיעודי לחץ <<כאן>> 



פורים 2014 25/03/2014
לילך ופיני - מקום ראשון בתחפושות
החברה מהמרים בקזינו נחשון


השנה הייתה בקיבוץ מסיבת פורים סגורה לחברים בלבד. נושא המסיבה היה קזינו. למרות חששות כאלו ואחרים שהיו לפני האירוע, הייתה מסיבה מדהימה באווירה טובה. חברים רקדו עד 02:30 בבוקר.

תודה לצוות המדהים שהרים את החג
עירית, שחר, מירב, יפעת, ליאור שיר, ליאור שניר ואבנר שלגי

ותודה גם לכל מי שנרתם לסחוב לארגן ולקשט והקדיש שעות רבות מזמנו ותרם לערב מוצלח מאוד.

חן


לצפייה בסרטון הקישו <<כאן>>

בסרטון רואים את ההכנות למסיבה שהחלו יום קודם ואת האירוע עצמו.

השנה לא היה צריך לנסוע לחו"ל כדי להמר. כל שצריך היה לעשות זה להגיע לחדר האוכל של קיבוץ נחשון. אופס, הפעם המסיבה הייתה פנימית , דבר שלא פגע ברוח ההתנדבות להכנת האירוע החל מיום חמישי ובהמשך ביום שישי. המסיבה עצמה הייתה מהטובות שהיו בנחשון בשנים האחרונות. כ-120 חברים וחברות פזזו ורקדו עד רבע לשלוש. האירוע כלל קזינו , ריקודים, תחרות תחפושות שבה זכו פיני ולילך. פיני התחפש לירח ולילך לשמש. הפרס ארוחת צהריים בחדר האוכל על חשבון הברון. השתייה, כללה בעיקר בירה. כמו כן הייתה הופעה מהממת של גנית ועירית בקטע סטירי פוליטי על קיבוץ נחשון.



-------------------------------הדרך הלבנה 29/03/2014---------------------------------
בין חלקת ה-60 לחלקת ה-80 דונם
בין עצי הזית

בטרם פרוץ מלחמת ששת הימים היה קיבוצנו ישוב ספר. מערכת הביטחון סללה לאורך הגבול דרכי עפר שאפשרו לצה"ל לבצע סיורים לאורך הגבול. בצמתי דרכים, היו מוצבים שלטים שעליהם היה כתוב ב-3 שפות: עברית, ערבית ואנגלית,  "עצור גבול לפניך". הדרך יצאה משער הגיא דרך גבעה 314, שעליה הוקם, יותר מאוחר הישוב "נווה שלום", ובהמשך עברה ממזרח לגדר הקיבוץ ועד למושבים בן-נון ומשמר איילון. ערב מלחמת ששת הימים הייתה תכנית להפוך את דרך העפר לכביש אספלט, דבר שיאפשר לרכב הסיור הצבאי תנועה מהירה, ועשוי להקשות על מי שירצה למקש את הדרך. מלחמת ששת הימים שינתה בבת אחת את יעודה של הדרך. במקום דרך ששימושה העיקרי הוא צבאי, הפכה לדרך שעיקר שימושה חקלאי ותיירותי. הדרך שהייתה טובה יחסית אפשרה לאנשי הפלחה והשלחין לנוע במהירות לשדות. שינוי זה גרם לכך למהפך בהרגלי האכילה של החקלאים, במקום לצאת לעיבודי השדה עם פחית שהכילה את האוכל למשך היום, היו מרכזי הענף מביאים את העובדים לאכול את ארוחות הבוקר והצהריים בחדר האוכל, כמו מרבית חברי הקיבוץ שעבדו בענפים בתוך תחום חצר הקיבוץ. הדרך הלבנה משמשת כיום חלק נכבד מחברינו לספורט עממי. הליכה וריצה. לפי חשבוני המרחק שעברתי בריצה ובהליכה בשדה, במהלך שנותיי בקיבוץ, הוא יותר מאשר כל הקף כדור הארץ.

אז למה בעצם סיפרנו את כל זה? פשוט כי בימים האחרונים עם מזג האוויר הנפלא והפריחה המשגעת מסביב, יהיה זה לא סביר שלא נצא רגלי לדרך הלבנה ונהנה מכל היופי המדהים שפרוש מסביב.



עולם ישן עד היסוד נחריבה 31/03/2014
הבית לפני ההריסה
הבית אחרי ההריסה - צלם קיש


.
תנופת הבניה בנחשון אינה פוסקת. עד עתה,נבנתה שכונה חדשה, שכונת הצינורות, שופצו והורחבו דירות ובדרך תכניות לבנית שכונה חדשה. אבל השבוע נוסף פן חדש לבניה. הורסים בית כדי לבנות בית חדש. אין ספק שחברים רבים יפעלו בדרך זאת בתקופה הקרובה. 
הבית הנמצא ליד ביתם של דיין ונמרוד, היה מראשוני הבתים של הקיבוץ בשנים הראשונות להקמת הקיבוץ. בית זה שימש גם כבית מגורים וגם כבית ששימש פונקציות נוספות, כגון: קוסמטיקה, מספרה, טיפול מיוחד ורפואה אלטרנטיבית. כאחד שהיה גר בבית זה בשני קצותיו יש לי סנטימנטים מיוחדים לבית זה. כאשר התחתנתי, גרתי בחדר הקיצוני בצד צפון. אחד מאורחי בחתונה שהיה נגר הציע לי לתת לי כמתנה, דלת, למרפסת, שהייתה, ללא דלת. פניתי לרכז ועדת חברים, אבל לאחר מספר ימים התבשרתי שהדבר פוגע בעקרונות השיתוף והשוויון. כעבור מספר שנים, כשעברתי דירה, נכנס דייר חדש לדירה, ובטרם שנכנס לדירה, הוצבה במקום דלת חדשה ויפה. יתכן ומהלך זה היה הסנונית הראשונה של ה"שינוי" בנחשון.
בהזדמנות זאת ברצוני לציין שמן הראוי שאולי כדאי שלפני שייעלמו הבתים הישנים יוחלט על צריף ובית מסוימים כמבנים לשימור. כדאי לחשוב על זה לפני שיהיה מאוחר.




כיסוי הגרעון בתקציב הקהילה 01/04/2014

בעקבות העובדה שלקהילה יש חור בתקציב לשנת 2014, התכנסו בכירי הקיבוץ לישיבה דחופה וטכסו עצה, כיצד לסתום את החור. לאחר ישיבה ארוכה ומתישה נמצא המקור שיסגור את הגרעון בתקציב ואולי ישאיר עודף למיזמים נוספים לטובת הקהילה בנחשון. הרעיון שמוצע ע"י ההנהלה המצומצמת הוא רעיון מהפכני וראשוני בתנועה הקיבוצית ויתכן וייושם בקיבוצים נוספים הסובלים ממחסור במזומנים. ולהלן ההחלטה:

להרחבה הקש <<כאן>>



מכתבים לחברים: יזהר 1/4 משה 2/4 ופוגל 3/4

יזהר היו"ר של הקיבוץ פונה לחברים להצביע עבור הצעת המזכירות בנושא הביטוח הסיעודי.
לדעתו הצעת משה שנראית אטרקטיבית יותר, (משלמים פחות ומקבלים יותר), היא בעלת  סיכוי נמוך למימוש בשעת הצורך. משה טוען שיזהר מתעלם מהנקודה המשמעותית בהצעתו, שיתוף חברי הקיבוץ החדשים בקרן הסיעוד של הקיבוץ.
הערב קיבלנו גם את מכתבו של פוגל התומך בהחלטת המזכירות וחרד שהרצון ב"ערבות הדדית", יביא אותנו לימים של 2003 בהם קיבוץ נחשון היה על עברי פי פחת.
אז קראו  את המכתבים של יזהר של משה ושל פוגל במדור: קהילה/תקנונים ועוד/על סדר היום, גבשו את עמדתכם ובואו להצביע. 

לקריאה הקש <<כאן>> 

במדור זה ניתן לקרוא עוד על הביטוח הסיעודי כפי שפורסם ע"י יזהר ומשה.




איזה ביטוח סיעודי יהיה בנחשון ? 04/04/2014

השתתפו בהצבעה 113 חברים וחברות.
דפים תקינים-112, פסול-1.

בקלפי ישבו-שירלי, דוד, פוגל ועדי.
השתתפו בספירה: שירלי, דוד ופוגל.

לקריאת התוצאות המלאות הקש <<כאן>>

 

שוב פרצו לרכב חונה 08/04/2014

היום לקראת שעות הצהרים נפרצה מכונית שחנתה בחניה ליד מזכירות הקיבוץ. בעלת הרכב הגיעה לפגישה שארכה כ-20 דקות עם מנהל הקהילה ג‘איימי. עם סיום הפגישה כאשר ניגשה למכוניתה גילתה לתדהמתה שחלון קדמי נופץ ותיק שהיה באוטו נגנב. תמיר רכז הביטחון, חוזר ומבקש מהחברים לא להשאיר ברכב תיקים, מחשבים ודברי ערך שעשויים לגרום לפורץ או לפורצים לחזור על מעשיהם. ג‘איימי מציין שמוכנסים אמצעים שעלותם לא קטנה, לצורך הרתעה של הפורצים והגנבים ולתעד את ביצוע הפריצות. החומר שיאסף יעזור למשטרה במאבק בפשיעה. ממשמר הגבול נמסר שהפריצות לרכבים ארעו היום גם בישובים נוספים בסביבה.



הרמת כוסית 10/04/2014

 
ביום ד‘ 9/4 נערך במועדון הטכס המסורתי של הרמת הכוסית לרגל חג הפסח. באירוע נכחו ג‘איימי-מנהל הקהילה, יזהר-היו"ר, יונתן המנהל העסקי, וותיקי הקיבוץ ומספר פנסיונרים. לאחר הרמת הכוסית וברכת מנהל הקהילה חולק לחברים שי צנוע, המאפשר להם להיות קצת יותר לרג‘ים בבואם לקנות מצרכים לחג. על השולחן הוגש כיבוד קל שכלל כמובן עוגיות כשרות לפסח.

ג‘איימי הודה לנוכחים שהקדישו את מיטב שנותיהם להפרחת המקום, שהפך מגבעה מסולעת ושוממה, לגן פורח.  רן אלון ספר על הפעם הראשונה שהגיע לנחשון שהייתה בזמנו "סוף העולם". לאחר שירד מהאוטובוס בצומת נחשון, הוא תפס טרמפ סוס עם עגלה ועמם הגיע לבקוע. בהמשך תפס טרמפ את יהודה פרייס ובהגיעו לנחשון חיכו לו כל חברי גרעין נחשון שרצו לראות מי זה הבחור שבא אל רחל.

חברים רבים שהגיעו באיחור דרשו מג‘איימי לברך שנית את הנוכחים. ג‘איימי קבל את דין הציבור, אבל הפעם נתן דרשה חינוכית. משה (מהתנ"ך-לא לב), בא לאלוהים ובקש שישחרר את העם, אלוהים הסכים אבל התנה זאת בקיום תרי"ג מצוות. אמונה זאת  מקובלת אצל אנשים דתיים. אצל החילונים, לדברי ג‘איימי, החירות האישית, תלויה בחרות של האחרים. החיים בקיבוץ זה דבר בלתי אפשרי אבל עובדה שהקיבוץ שרד. הקיבוץ זה המקום היחידי שחרות האדם תלויה בחרות של האחרים. מכאן ג‘איימי השליך על מה שקרה בנחשון. היום חלק גדול מאתגרי  הקהילה זה לגמול לוותיקים על ההשקעה העצומה שלהם במקום. ולסיום איחל לכולם "חג שמח".

אורית ערב המלווה של שכבת הוותיקים, ברכה גם היא את כל הנוכחים, וציינה שנפגשה בציבור של אנשים מעניינים הנותנים לה להיכנס לחייהם ולעזור להם בכל אשר יזדקקו לו.

שירלי נצלה את ההזדמנות לברך את אורית על הפעילות המבורכת שהיא עושה בקרב הוותיקים.

יזהר, איחל, שבשנה הבאה הטכס יערך בבית גיל הזהב. 



צעדת נחשון 2014 12/04/2014


ביום חמישי 10/4 נערכה כמיטב המסורת צעדת נחשון 2014. קרוב ל-120 איש ואישה, שלושה דורות, התאספו ליד הסובה. במקום חיכו שני אוטובוסים צהובים של מטה יהודה, אבל הפעם יעדם לא היה צפית או הר טוב, אלא, תל גזר. 

להרחבה הקש <<כאן>>
 



ברכה לפסח 14/04/2014


רציתי לאחל לכל בית נחשון חג חירות שמח!

חג של ניקיון אישי וחברתי, חג של סובלנות, חג להגשמת משאלות ,חג של אהבה ובשורות טובות, חג של בריאות ואיכות חיים, חג של הרבה הזדמנויות טובות, חג של חופש וחירות.

חג שמח,
ג‘יימי פוקס בר

סדר פסח בשנת 1990



ליל הסדר של פעם ושל אתמול 15/04/2014


לצוות האתר שלום.

ראשית תודה נרגשת על הקרנת הסרט ליל הסדר בנחשון 1990 .

ממש דמענו ושמענו גם תגובות דומות מבני משק שונים למראה ולמשמע מה שהיה.

 להרחבה הקש <<כאן>>



לקראת שיחת קיבוץ בנושא המעבר מהחלטה 751 ל החלטה 1155 17/04/2014

לחברי נחשון שלום,

ביום רביעי, 23 באפריל, נקיים שיחת קיבוץ בנושא המעבר מהחלטה 751 של מינהל מקרקעי ישראל להחלטה 1155.

לפני מספר חודשים קיימנו ערב הסברה בנושא אולם עקב הזמן הרב שחלף, חשוב כי כמה שיותר חברים יופיעו לשיחה על מנת שכל הנקודות הקשורות בהחלטה יובהרו.

להרחבה הקש <<כאן>>



------------------------------לכל בית יש גינה 18/04/2014------------------------------
במהלך העבודה
בסיום המבצע

אורחים המגיעים לקיבוץ, מתפעלים מהנוי בקיבוץ. הדשאים, השיחים, העצים המפוזרים בין הבתים יוצרים פסיפס צבעוני מרהיב, הנותן תחושה מרחיבת לב. שמיל ז"ל נהג לספר על כך שבתקופה שהיה מרכז משק, הגיעה קבוצת תיירים לקיבוץ. שמיל עשה להם סיור וענה לשאלותיהם על הקיבוץ. אחד התיירים שאל את שמיל כיצד הצליחו לבחור מקום כל כך יפה כדי להקים בו את הקיבוץ? שמיל הסביר להם ברוב סבלנות שהמקום היה גבעה סלעית ושוממה עם הקמת הקיבוץ. יפי המקום הינו תוצאה של השקעה ומחשבה של אנשי נחשון.
 
להרחבה הקש <<כאן>>



איך היה הסדר אצלכם ? 20/04/2014

 
שאלנו מספר משפחות שאלות לגבי הסדר שהשתתפו בו השנה ולהלן תשובותיהם.
 
חוויות מהסדר:

לילך סעדה:  משפחתי, כיף ונעים.

הדס מוזס: היה כיף לשבת ביחד אבל היה עצוב, אבא היה חסר מאד.

ג‘איימי: היה נעים וחביב.

רותי ומשה לב: חגגנו עם משפחת לב הצעירה ועופרה. שרנו את כל השירים.

ענת שלגי: האוכל בחלקו היה הנקודה היותר חלשה,  והחזקות היו במפגש, בשירה, וגם קצת בבלגן.

יפעת שפטס:  התחלנו את הסדר כשרובכם סיימתם אותו. חיכינו להוריי וקרובי משפחה, שנבצר מהם להגיע בעקבות הפיגוע ליד מחסום תרקומיא, וסגירת הציר בסמוך לביתם שבאדורה.

להרחבה הקש <<כאן>>


יצירה וונדליזם - 22/04/2014
שדמי עובד על הלונות

בעוברנו ליד הסטודיו לזכוכית שמענו רחש של פעילות. הצצנו פנימה ולמרות השמועות על סגירת המקום מצאנו אותו שוקק חיים ופעילות. שדמי רכן מעל ויטראג‘ יפהפה המיועד לבית הכנסת "אהל משה" ברחוב אשכנזי 15 ברמת החייל. הפרויקט היה אמור להסתיים לפני חג הפסח, אבל בשל סיבות בלתי תלויות בשדמי ההרכבה בבית הכנסת נדחתה. שדמי מבטיח שבקרוב נוכל לבקר בבית הכנסת ולראות את היצירה במלוא תפארתה. בינתיים ניתן לבקר במקום ולראות את החלונות קורמים עור וגידים. שדמי ציין שהמינהל אפשר לו לסיים את העבודה ואחרי זה אלוהים גדול.
אבל, במקביל לשמחת היצירה, נתקל שדמי בתופעות לא נעימות שהעכירו את רוחו. לפני כשבועיים בוצעה פריצה לסטודיו. הבוזזים עקרו את הקופה הרושמת ונמלטו עם המזומנים שהיו בתוכה. זאת ועוד, ליד הסטודיו עמד לו בנחת רכב חשמלי קטן המיועד לנסיעת ילדים ושייך לנגה ורוני שמע. האורחים הבלתי קרואים הפכו את הרכב על צידו והשאירוהו כך. יתכן וניסו לגנוב אותו, אבל מיקומו הקשה עליהם את המשימה. לשדמי יש השערות הגיוניות מי ומה הפורצים. אבל בהעדר הוכחות חותכות לא נעלה אותן על הכתב. היות ומדובר לדעתו באנשים שהשעמום מדיח אותם לעשות שטיות, הוא מקווה שהמצפון ייסר אותם והם יחזירו את הקופה והכסף בלי שירגיש לפתחו של הסטודיו.

עוד על הסטודיו לויטראז‘



סיכום העבר ומבט קדימה / יזהר 23/04/2014

לחברי הקיבוץ שלום,
קצת לאחר הפסח, לאחר שחגגנו בקרב המשפחה, טיילנו ברחבי הארץ ונהנינו מבואו של האביב  זהו זמן נכון לעצור לרגע, להסתכל לאחור ולראות מה עשינו, במה טיפלנו ומה השגנו ובמקביל להסתכל קדימה ולבחון מה הם הנושאים בהם עלינו לטפל בעתיד הקרוב על מנת להצעיד את קהילת נחשון לעתיד טוב יותר.

להרחבה הקש <<כאן>>



הצעת לזר לשיחה ולהצבעה 23/04/2014

ההצעה שלי היא כי בשלב זה ההחלטה על המעבר מ-751 ל-1155  תהיה עקרונית. ההחלטה השנייה,  הפורמלית, תיעשה רק לאחר אישור הקיבוץ את ההסדר הכספי עם  המנהל, אישור המתווה לשיפוי הוותיקים,  וידיעה מה הרכב 14 המשפחות שעומדות להיקלט ללטרון ד‘. לאחר האישור הפורמלי ולא לפני כן,  יודיע קיבוץ נחשון לגורמים חיצוניים ( רשם האגודות, רמ"י)  שהוא החליט לעבור מ-751 ל-1155.
  אני מבקש  לקיים הצבעה בעד ונגד ההצעה הזו. 

להרחבה הקש <<כאן>>




הילד ראה הכל 26/04/2014

ביום א‘ 27/4 יתקיים טקס יום השואה בחדר האוכל. חלק מחברי נחשון הם שרידים של משפחות גדולות וענפות שנגדעו ביד אכזרית בשואה. דור ההורים שעלה לפני השואה והניצולים גזרו על עצמם שתיקה ולא רצו להעמיס על ילדיהם, עלינו, את אשר ארע שם בשנים הנוראות. לקראת יום השואה אני מביא כאן סיפור הקשור במשפחת אימי משפחת מייזליש, תושבי העירה הורוכוב שלאחר שרוכזו בגטו הוצאו להורג ונקברו בבורות שהוכנו מבעוד מאד בעיירה סמוכה.

מספר ימים לאחר שהגרמנים כבשו את הורוכוב (ביוני 1941) נערך מצוד ונתפסו 300 איש. מרביתם צעירים. הם הובלו אל היער, בדרך לכפר צוייאב. הגרמנים פקדו עליהם לחפור בורות. בסיימם את מלאכת החפירה נצטווו להתפשט ולאחר מכן נורו כולם ונקברו בבורות שחפרו במו ידיהם...
אחר השיירה שהלכה אל בורות המוות רצו מספר נערים אוקראינים, וביניהם ילד יהודי בן עשר וחצי, ששמו יצחק מייזליש (יצחק היה בן דודי ואחי יצחק נקרא על שמו). אביו יוסף, (אחיה של אמי), היה בין המובלים. כאשר חפרו הנידונים את הבורות, טיפס הילד על העץ וראה את כל אשר ארע במקום.
הילד חזר לביתו, הסתגר בשתיקתו ולא סיפר דבר. בינתיים הפיצו הגרמנים שמועה בעיר, שהם שלחו את האנשים לעבודה. הובאו אפילו מכתבים בשמם של האנשים – לשם הוכחה שהם חיים ועובדים אי שם. הנשים וההורים היו אכולי ספקות. בכל זאת האמינו וקיוו... בני המשפחות צמו והתפללו...
יצחק, בראותו את אמו צמה ומתפללת לשלום אביו – סיפר לה את אשר ראו עיניו ביום המר ההוא. תחילה לא האמינו לסיפורו של הילד, אך לאחר שיצחק חזר ואמר כי אמת סיפורו, כי ראה את הכל במו עיניו, הלכו עמו כמה מקרובי המשפחה למקום הרצח, כדי להיווכח אם אמת בפיו.
בהגיעם למקום הפורענות החלו לחפור באדמה, ומה רבתה החלחלה כאשר מצאו מספר זוגות גרביים, שקרובי משפחות הנרצחים הכירום...
כך נוכחו לדעת כי אמת דיבר הילד.
נכתב ע"י נחמה ואסתר שטריקר והופיע בספר "ספר הורוכוב". הורכוב הייתה העירה בה נולדה וגדלה אמי חיה. בשנת 1933 היא עלתה לארץ וכך ניצלה מהגורל המר של משפחתה ושל כל תושבי הורוכוב שנרצחו ע"י הגרמנים.



טכס יום הזכרון לשואה ולגבורה 28/04/2014

טכס יום הזיכרון נערך ביום א‘ 27/4 בערב בחדר האוכל. הטקס שהיה מרגש מאד ורב משתתפים, אורגן זו שנה שלישית ע"י אורלי שיר והילה אליאס. מי שבחר הפעם  את הקטעים היו תלמידי י"ב שחזרו זה עתה מפולין והשתתפו בהקראות ובשירה. פרט לנערים, איתן, הפליא עשות בליווי השירה בחלילו הכסוף. דורית ומרב שרו את שיר הפרטיזנים תוך כדי שהציבור מצטרף לשירתן. את הדקורציה לאירוע כולל פנת הזיכרון עשתה כמדי שנה מירי גורן.. במקביל הוקרנה על מסך גדול מצגת שהוכנה ע"י יעל שדה ואיתי כהן שדה, ובה שמות בני המשפחה של חברי הקיבוץ שנספו בשואה. חברים אשר רוצים להוסיף את שמות בני משפחתם שנספו בשואה למצגת יכולים לשלוח את החומר להילה או לאורלי. הילה ואורלי מציינות שהן משתדלות . תוך כדי הכנת הערב לשתף את הדור הצעיר.
 


אחד במאי 01/05/2014
חברי נחשון במצעד ה-1במאי 1952

"האחד במאי" יום חגם של הפועלים בארץ ובעולם, היה בשנים הראשונות של הקיבוץ חג שנחגג ע"י החברים כיום שבתון. ערב חג נערכו שיחות שדנו בחשיבות האחד במאי, ולמחרת יצאו להפגנות בערים הגדולות שאורגנו ע"י מפלגות הפועלים ותנועות הנוער. למרות שמהות החג לא השתנתה, ירדה קרנו בקיבוץ, (וגם בארץ). בעוד שבשנים ראשונות הפערים בקיבוץ, היו מינוריים, הרגישו החברים צורך לצאת ולהפגין למען סולידריות ושינוי המצב למען השכבות המקופחות באשר הן שם. דווקא היום כשהפערים בין העשירונים העליונים לנמוכים גבוהים במיוחד, נדם כולם של הלוחמים למען שינוי המצב. זה לא המקום לנתח את הסיבות לשטיפת המוח שעברנו בעשרות השנים האחרונות. ממשלת המהפך (77), נזפה בנו, הקיבוצניקים,  על כך שאנו מעבירים את ימינו בשכשוך בברכות השחייה, תוך שאנו  מנצלים את פועלי עיירות הפיתוח, העובדים במפעלינו. המשבר הכלכלי של שנות ה-80 לא פסח גם עלינו. התנהלות כלכלית שגויה גרמה לנו להגיע לעברי פי פחת מבחינה כלכלית, מצב שנבע בעיקר מחוסר יכולת ניהולית להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות.  הדרך לפתרון המצב הייתה שינוי בהתנהלות הקיבוץ והפרטים. יותר אחריות וחיים ממה שיש. המציאות החדשה נחתה בצורה שונה על חברי הקיבוץ. היו ששפר גורלם. העובדה שבמקרה עבדו במפעל או מקום אחר מסודר ורווחי, העביר אותם לעידן החדש בצורה חלקה כשרמת חייהם משתפרת וביטחונם הכלכלי מובטח. לעומת זאת חלק מהאוכלוסייה מצא את עצמו ללא פרנסה ובטחון כלכלי למרות שבמשך עשרות שנים השקיע מזמנו, מרצו ויכולותיו להצלחת הפעילות בה השתתף.  כדי שהמקום בו אנו חיים לא יהפוך למקום שבו גרים אנשים מנוכרים לשכניהם בישוב, כמו בישובים רבים סביבנו, יש לדאוג, שהפערים בין החברים בחלקת האדמה הקטנה שלנו יצטמצמו וזאת למען חיים בקהילה אכפתית וערבה לכל חבריה.
הדברים שנכתבו כאן אינם באים לומר, שלא נעשה דבר בנידון. אלא, להציף את הנושא כדי שלא ירד מסדר היום.




השני במאי - 64 שנים להגעתו של יוסי לנחשון 02/05/2014

היום יום שישי ה-2/5 מלאו 64 שנים להגעתו של יוסי (מוצ‘ניק), לנחשון.
עם שחר בשעה 6 בבוקר התייצב יוסי בחטיבה 11 ברמלה. המקום היה משרד צבאי בתוככי העיר. משם יצאו יוסי אמנון ועוד מספר חיילים למשלט 200. תפקידם היה לפרק את כל המוקשים שהיו בשטח שמתחת למשלט. שדה המוקשים הוטמן לצורך הגנה על המשלט ששמש את חיילי צהל מול חיילי הלגיון שהיו במוצב מעל מנזר לטרון. יוסי שמש כסבל שהוביל את המוקשים שפורקו ע"י חבלנים לנקודה בה היו אמורים לפוצץ אותם. הוחלט לפרוץ בעזרתם כניסה לגבעה עליה עמד להיות מוקם הקיבוץ. מקום הפיצוץ היה באזור שמתחת לסככה התחתונה של המוסך. בהמשך כניסה זאת נסתמה, והכניסה לקיבוץ עברה למקומה הנוכחי.
איסוף המוקשים ופיצוצם ערך עד השעה שלוש אחה"צ. לאחר מכן הם חיכו לפלוגת ההכנה שהייתה אמורה להגיע בערב. עם רדת החשכה הם ראו מרחוק את אורות הטנדר שהביא את החברים והציוד. הם הקיפו את המקום בגדר תיל צבאית וסעדו את ליבם בארוחה שהביאה והכינה הגר וכללה ביצה, 3 זיתים ועוד קצת פרודוקטים.
הם נשכבו לישון במקום שהיה במשך השנים, מתחת לביתם של שני היוסים, (עלי ומוצ‘ניק). נקבעה תורנות שמירה, כשכל שעתיים מתחלפים השומרים וכך עד אור הבוקר. כעירניקים שבאו לישון בטבע הם קפצו מכל רחש של חיה שנברה בין השיחים, למרות העיפות שנצברה מהיום המפרך שעבר עליהם.
בשנים שלאחר אותו יום ראשוני, הפך התאריך של ה-2 במאי למועד בו מתכנסים ומעלים זיכרונות. הסיפורים היו  בעיקר על היום הראשון וימי הראשית להקמת הקיבוץ.  האירוע כלל בנוסף לצ‘יזבטים גם ארוחה בשרית "על האש". בתחילה השתתפו באירוע רק אלה שהגיעו עד ה-5 למאי, יום העלייה הרשמי של הקיבוץ על הקרקע, בנוכחות מוזמנים וקריאת מגילת היסוד של הקיבוץ. בהמשך הצטמצמה הקבוצה, בגלל עזיבות ופטירות והוחלט להרחיב את קבוצת המיוחסים. תחילה הוזמנו כל חברי הגרעין המייסד, (גבולות), ובהמשך הורשו להצטרף הקבוצות שהגיעו ב-10 השנים הראשונות, הפולנים והאמריקאים.
בשנים האחרונות המסורת שבקה חיים, בעיקר בגלל חוסר ארגון. ליוסי נראה שאין צורך לחדש את המנהג היות ויש היום לראשוני הקיבוץ, תחליפים, כגון, ה"וורנדה". 




ערב יום הזיכרון 04/05/2014

נהוג לומר שמשפחות שכולות אינן זקוקות ליום הזיכרון. בשבילן כל יום הוא יום הזיכרון. התמונות על הקיר ובאלבום. הילדים שגדלו עם ילדך גדלים וחיים את חייהם ורק אתה נשאר עם האובדן  והמחשבות על מה יכול היה להיות אילו.. הרעיון שהזמן יביא מרפא, אינו עומד במבחן המציאות ולעתים הקושי הולך ומתעצם. הורים שולחים את ילדיהם לצבא, כמו שהם עשו בזמנם, ואינם מעלים על דעתם מה עלול לקרות. עד היום הנורא בו הם מתבשרים על מות בנם. נהוג לומר שמי שלא חווה את השכול לא יכול להבין משפחה שכולה, אין ספק שהדבר נכון. אבל גם לאותם שהשכול נפקד מביתם הקרוב, יום הזיכרון הוא יום מיוחד ועצוב. לכל אחד מאתנו יש את הנופל או הנופלים שהכיר או שקשור בקשר כל שהוא למשפחתו. 

בקיבוצנו נחשון, נערך כל שנה טקס צנוע. במהלך הטקס מוקראים שמות הנופלים. הטקס נערך בשנים האחרונות בגן הפסלים. מנהג נוסף הוא כל שנה להתמקד באחד הנופלים ולספר את סיפורו. 
באתר נחשון במדור "נר זיכרון" ישנה קטגוריה הנקראת "חללי מערכות ישראל", ובה פינה לכל אחד ואחד מחללי נחשון. ניתן להוסיף חומר חדש הכולל: דברים שנאמרו לזכרו של הבן, קורות חייו, תמונות, סרטונים, דברים שכתב. את החומר ניתן לשלוח במייל או להעביר ישירות. החומר יוכנס גם לתיק האישי בארכיון.

סרטון של טקס יום הזיכרון 1990




חווה שפיר ז"ל 08/05/2014

קיבוץ נחשון מודיע בצער רב, וביגון קודר, על פטירתה לאחר מחלה קשה, של חברתנו, 

                           חוה שפיר
 

ההלוויה התקיימה ביום שישי 9/5 בשעה 13:30 בבית הקברות בנחשון. 



חוה - קורות חייה 10/05/2014

חוה נולדה ב6 ביוני 1945 להוריה חיים ופפה , אחות לבני ולניצה.
כל ילדותה ונעוריה גדלה והתחנכה ברמת השופט ובמוסד החינוכי "הרי אפרים".
עם סיום לימודיה התגייסה ושירתה בחיל האוויר.
לנחשון הגיעה במסגרת שנת שירות שלישית (ש.ש.ש), עם קבוצת בני קבוץ  שעבדו בנחשון והקימו קומונה בעיר לוד.
בהמשך יצאה ללימודים, למדה כלכלה באוניברסיטת תל אביב ועבדה בעיתון על המשמר
.
עם סיום התואר הראשון חזרה לנחשון, הקימה משפחה עם שצ‘ופק ז"ל ונולד להם אסי בשנת 1973.
כל שנותיה בנחשון הייתה פעילה בשטח הכלכלי. מלאה תפקידים של גזברית ורכזת משק ומלאה תפקיד בקרן השומר הצעיר. בשנים אילו גם ארגנה וניהלה את ספרית הקיבוץ. תקופה ארוכה הוציאה לאור את עיתון הקיבוץ "על הרכס" וזכורים לטוב הראיונות הארוכים והמקיפים שערכה לחברים רבים ושהתפרסמו בעיתון.
לאחר פרידתה משצ‘ופק, הקימה משפחה עם יענקלה יואב. שלי נולד בשנת 1983 ועלי נולד בשנת 1987.
בתקופה זו עבדה ב"צפית" כמטפלת של קבוצת להב (שהיו בה חניכי קבוצת חצב מנחשון), ויצרה איתם מערכת יחסים עמוקה ורצינית שנמשכה עם רבים מהם עד מותה.
לאחר תקופה זו הייתה חוה מראשוני החברים שעברו לעבוד מחוץ לקיבוץ. היא עבדה כמנהלת כלכלית של התנחלות מכמש וכן בטל שחר ובגבעת יערים וזאת לצד גידול הילדים.
בשנים האחרונות ניהלה את ענף השכרת הדירות בנחשון ויצגה את הקבוץ במועצה האזורית.
כל השנים בלטה ההתעניינות והפעילות של חוה בנושאים של תרבות, ספרות וקולנוע.
לאחר נישואיו של אסי להילה נולדו עופר ותומר וחוה בלתה שעות רבות ואינטנסיביות עם עופר כסבתא אולטימטיבית.
לאחר שהתמודדה בשנים האחרונות עם מחלת הסרטן. נפטרה חוה בצהריי 8 במאי 2014 .

יהי זכרה ברוך.



מנהלת הבניה / דן נאמן 13/05/2014

מנהלת הבניה הינו גוף שנבחר ע"י המזכירות ותפקידו לנהל את הפרויקט הנוכחי ובהמשך את תהליכי הבניה לסוגיהם.
המנהלת מורכבת מחברי נחשון: דן נאמן-מנהל, דפני וייזל, עופר נאור, ודרור ניסן – נציג ועדת תכנון. כמו כן אנשי חברת "בית בקיבוץ", החברה שנבחרה לבצע את הפרויקט. הם מבצעים את תכנון הבניה, הם מנהלים את הקשר עם המנהל, עם הועדה המחוזית ונמצאים בקשר עם האדריכליות שנבחרה ע"י ועדת תכנון. שתי האדריכליות הן ממשרד "עצמון אדריכלים". ועדת תכנון בדקה מספר הצעות של חברות תכנון ובחרה בחברה שהיא בעלת ניסיון בבניה בקיבוצים. בנוסף במנהלת יש עו"ד מהמשרד של צפריר בן אור ושמו דגן סלע.
עפ"י התוכנית, יינתנו מפתחות לדיירים באוגוסט 2016.  המנהלת מבצעת שני מהלכים במקביל.
1. מתייחסים לכל הפרויקט כאילו אין בעיה עם המנהל. מבצעים מדידה ותכנון כל הדרוש לפני תחילת הבניה.
2. נפתחה הרשמה, לפי הכללים של תקנון הקליטה שהתקבל בנחשון. הכוונה לשכן 14 משפחות המעוניינות בבניה חדשה. הרוצה להצטרף לרשימה חייב לחתום על מסמך בו מוסברים לו כל המהלכים והדרישות.
הבדיקות שתעשינה לגבי המועמדים הן בתחום הכלכלי והחברתי. לאחר 60 יום הרשימה תיסגר. הרשימה תובא לאישור הקיבוץ.
כרגע יש כ-15 פניות לבניה בשכונה החדשה. על פי ההחלטות צריכים להיות לפחות 70% בני קיבוץ. במידה והאחוז לא יושג הנושא יחזור למזכירות.
נכון לעכשיו יש הרבה בני קיבוץ שרוצים לבוא לנחשון. לחלקם יש בעיה כספית. דן חושב שתפקיד המערכת למצוא פתרון לכל בני הקיבוץ שרוצים לבוא לנחשון.



ימים ראשונים בנחשון 15/05/2014
ר. שדה מספר על הקמת נחשון

לקראת ל"ג בעומר בו יחגגו וותיקי נחשון, את מלאת 64 שנים לקיבוץ נחשון, מובא סרטון , בו מספר ראובן שדה איש "עמיתים לטיולים", על הימים הראשונים של קיבוץ נחשון, ועל אזורנו. חלק מהסיפורים מוכרים, חלקם לא, וחלקם נשמעים מוגזמים. צפייה מהנה. נשמח לקבל תגובות.



ראובן שדה מסביר על קיבוץ נחשון בראשיתו - לצפייה בסרטון הקש <<כאן>>



לג בעומר - חג הקיבוץ 19/05/2014

ביום ראשון 18/05 נערכה על המרפסת של יוהנה ויהודה, פגישת ה"וורנדה" בסימן 64 שנים לנחשון. בסביבות השעה שמונה החלו וותיקי הקיבוץ להתאסף, כשברקע בוקעים שירי חג ה-15. החברים התמקמו תוך כדי שהם מתכבדים בתקרובת ובשתייה. 
יוסי מוצ‘ניק פתח את הערב בהקראת שיר הנקרא "אהבתיכם רעי", שיר שנמצא בארכיון ולא ידוע מי כתב אותו. לאחר מכן ברך יוסי את אבי אלון שנעדר מהאירוע בשל שהות בבית החולים, בברכת החלמה מהירה. יעקב הופ הקריא קטע שכתב לפני מספר שנים ועוסק בשינויים שעבר הקיבוץ. בהמשך הוקרנו סרטונים מראשית ימי הקיבוץ וממפגש גרעין  גבולות בחג החמישים לנחשון. 
לאחר מכן הוקרנו מספר שירים מחג ה-15 כשהציבור מצטרף בשירה סוערת. בשירת הבו בירה.. הסתימה התוכנית והחברים בהנחית פוגל הרימו כוסית לכבוד האירוע, פוגל ניצל את ההזדמנות כדי לדווח על טיול הוותיקים שיתקיים בסוף חודש יוני. 
תוך כדי אכילת העוגה המדהימה שנאפתה ע"י אורית ערב, חילקה מרים תמיר, כמיטב המסורת, מתנות לחברים שחגגו יום הולדת: מוניו, ציונה, שדמי, נעמי הופ, מירה מאיר ויקיר
תודות לצוות המוביל, נעמה יהודה ויוסי מוצ‘ניק שעמלו וטרחו להצלחת הערב. 



תקנון לערבות הדדית / רותי שוב / 20/05/2014

 ביום רביעי הקרוב ה-21.05.2014 עומד לעלות לשיחת קיבוץ תקנון לערבות הדדית. פרק שלישי בתקנון זה עוסק בבנים בעלי צרכים מיוחדים. תקנון לבנים בעצ"מ הוא נושא שטופל בשנים האחרונות בקיבוצים רבים .

בתנועה הקיבוצית קיים ארגון אהדה שהוקם על ידי הורים לבנים בעצ"מ ומטרתו היא מיצוי זכויות והבטחת העתיד של ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים בקיבוצים.

אני נמצאת בקשר עם אילנה שריג היוז היו"ר של ארגון אהדה מאז דצמבר 2012 ובתקופה 
ההיא גם פניתי לג‘יימי בבקשה להקים תקנון כזה בנחשון וכן יצרתי קשר בינו לבין אילנה , במטרה שייעזר בה לצורך כתיבת תקנון בנחשון , אשר יהלום את הצרכים של משפחות אלה .

להרחבה הקש <<כאן>>



עוברים מ-751 ל-1155, יום שישי 23/05/2014

ביום שישי, 23/5 התקיימה ההצבעה בנושא: 

"החלטה עקרונית בדבר מעבר הקיבוץ וחבריו מהחלטה 751 להחלטה- 1155" 
 
תוצאות ההצבעה:

בעד 137
נגד-18.

נתקבלה ההצעה.

ג‘יימי ויזהר 

ניתן לקרוא את שפרסם יזהר במדור תקנונים/על סדר היום מהתאריכים  17/4 ו- 29/4.



שבועות 2014 27/05/2014
ילדי גן רקפת

ביום שלישי 3/6 בשעה 18:00, תערך מסיבת שבועות המסורתית, בדשא וברחבה שליד חדר האוכל. פעם, פעם, לפני שנים רבות, היינו יוצאים לשדות, וכל ענף היה מביא מפרי עמלו. הדיר - טלאים קטנים, ארן - שקים, הפרדס - תפוזים וכדומה. היום כשמספר הענפים והפעילויות הצטמצם החג עבר גם הוא שינוי. בזכות הצוות הצעיר והנמרץ המסורת נמשכת, אם כי בצורה שונה, אבל  לא פחות מרנינה ומענגת.

בתוכנית הארוע: טקס, הופעות , פעילות יצירה, הופעה ראשונה של התינוקות, ילידי השנה האחרונה. הקינוח הרקדה לכל המשפחה כמיטב המסורת. בעוד שצי הטרקטורים של הקיבוץ קטן בצורה משמעותית, צי הקלנועית הולך וגדל. בעבר רק הורי חברים נהגו ברכב החשמלי, היום כל ותיק שני מתהדר בקלנועית המאפשרת לו ולה להגיע לכל פנה ואירוע בקיבוץ. לפיכך יהיה חידוש מעניין והוא תחרות קישוט הקלנועיות. לבעלי הקלנועיות שיזכו בתואר יוענקו פרסים.  במסגרת הערב נברך את ילדי כתה י"ב, המסיימים את הלימודים ויוצאים איש איש לדרכו בחיים.

לסיום נאכל את ארוחת הערב בצוותא על הדשא. כרגיל יש הוראות הבאת מזון לכל החוגגים. כל משפחה מביאה שני מאכלים. צעירים ויחידים – מאכל אחד. במידה ומצטרפים אורחים יש להביא מאכל לכל  שלושה סועדים. בתפריט יהיו: פסטות, פשטידות, ירקות אפוים, סלטים, מגשי ירקות טריים ועוד. נא לא להביא פירות וקינוחים. שאלות בעניני מזון יש להפנות לג‘יין

לצפייה בטקס חג השבועות 1985 הקליקו <<כאן>

בסרטון רואים מקצת מחגיגת שבועות שנערכה בשטח ליד גדר הקיבוץ, באזור שליד משק הילדים.

שבועות 1954

חג שמח !!!



אחרי החגים / נחמן 02/06/2014
התפרסם בגרסה קצרה יותר בעתון "ידיעות הקיבוץ".

מפקד האש המסורתי, שנערך בערב יום העצמאות האחרון בקיבוצי, נחשון, הוקדש להקמת קן השומר הצעיר בנחשון. בזה אחר זה הוקראו שמות החניכים הצעירים, שקבוצותיהם מהוות את אבני היסוד של הקן החדש, וכל אחד מהם קיבל חולצה שומרית שעל גבה הודפס "קן נחשון". 

להרחבה הקש <<כאן>> - במדור חברים - נחמן גלבוע
  



שבועות 2014 04/06/2014
זוכי התחרות - דליה ואברהם


ביום שלישי 3/6 בשעה 18:00, נערכה מסיבת שבועות המסורתית, בדשא וברחבה שליד חדר האוכל. פעם, פעם, לפני שנים רבות, היינו יוצאים לשדות, וכל ענף היה מביא מפרי עמלו. הדיר - טלאים קטנים, ארן - שקים, הפרדס - תפוזים וכדומה. היום כשמספר הענפים והפעילויות הצטמצם החג עבר גם הוא שינוי. בזכות הצוות הצעיר והנמרץ המסורת נמשכת, אם כי בצורה שונה, אבל  לא פחות מרנינה ומענגת. קיבלנו תגובות  נלהבות ממספר חברים. פרסמנו  כלשונן.

כלילה
היה מקסים, ערב מהנה עם הרבה חברים ואורחים, הרבה שמחה בלב וריקודי עם לקינוח שסחפו את כולם, מבוגרים וילדים כאחד, כל הכבוד לצוות המנצח של החג!
קיש ברך בשם מרכז המשק, ריקוד ילדי גן רקפת, שיר של ילדי כיתה א‘, ריקוד של בנות המרכז, ברכו את בוגרי י"ב עם סיום לימודיהם, סרט על התינוקות החדשים שנולדו השנה, (ובנימה אישית, יובל שלנו הוא התינוק הראשון שנולד השנה), לאחר הקרנת הסרט עלו ההורים עם הביכורים המתוקים שלהם. היו פינות יצירה היה אוכל טעים שהכינו חברים, הכל היה בטוב טעם ונעים מאוד. ההרקדה הייתה רעיון נפלא, המון חברים עזרו בפינוי וחיסול, היה כיף. הייתה הפתעה נוספת, צלם מגנטים, כך שיש מזכרת משפחתית לכולם, עברו איתו וצילמו משפחה,משפחה. מקווה שלא שכחתי כלום. הכל היה נפלא, והכי התמוגגתי מהסרט על התינוקות כי יובל הוא התינוק הראשון של השנה, ואני סבתא גאה. חג שמח!

להרחבה הקש <<כאן>>



תחרות הקלנועיות 07/06/2014
התעודה שהוענקה לדליה ואברהם


אלאן טיים, ממציא הקלנועית בשנת 1968, לא שער, עד כמה השפעה תהיה להמצאתו, על קיבוץ נחשון ואף על רבים וטובים בכל רחבי הגלובוס. אלאן רצה בסך הכל לעזור לבן משפחה שחלה בטרשת נפוצה. בתחילה כולם הלכו ברגל. הישוב היה קטן המרחקים קצרים והציבור היה במלוא אונו. עם השמע צלצול הפעמון ליד חדר האוכל זרמו נהרות החברים בשבילים המעטים שהיו לעבר חדר האוכל. הזמן עשה את שלו המרחקים גדלו, האנשים התבגרו והגבעה גבהה. תחילה החלו לצוץ האופניים, אצל חלק מהאנשים גם לספורט, ובמקביל הופיעו האופנועים. אלו שמשו בעיקר את בעלי המלאכה. חשמלאי, נגר, מוסכניק, איש מים ועוד.
הקלנועית הראשונה בנחשון הייתה מעשה ידיו של יחזקאל. מחלקי אלומיניום, שידעו ימים יפים יותר, הוא בנה רכב חשמלי שנקרא קארטינג. כאשר שברתי את רגלי השמאלית, כתוצאה מקפיצה מקטפת, שאיבדה את בלמיה, בעליה התלולה למשמר דוד, קפץ הקיבוץ על המציאה - בחר בי למזכיר הקיבוץ. כדי אוכל לנוע ברחבי הקיבוץ, עם גבס על רגלי, קיבלתי רכב צמוד, את הקארטינג שבנה יחזקאל.
השנים עברו, חלפו לתושבי המקום הצטרפו הורי חברים, אשר בחרו לעשות את הפרק האחרון של חייהם יחד עם הבן או הבת שהיו חברי נחשון. אמי שהגיעה לקיבוץ יחד עם אבי בשנת 85 למאה הקודמת, רכשה בהשפעתי והשפעת אחי קלנועית משומשת כדי שתוכל להגיע מדירתה באזור הקומונה לדירתנו בשכונת לטרון. היות ולא נהגה בכלי רכב כל שהוא במהלך חייה, נפלה המשימה על נכדיה שמלאו אותה ברצון ובהנאה רבה.

להרחבה הקש <<כאן>> 

לצפייה בסרטון על תחרות הקלנועיות הקש <<כאן>>



מסיימי י"ב 12/06/2014
לכל אחד יש בחייו את הימים המשמעותיים, אשר נצרבים בזיכרון ולא נשכחים. אחד מהם הוא יום סיום י"ב שנות לימוד. אצל רובנו זהו יום בו הסתיים פרק ארוך ומתיש ומתחיל דף חדש שבו הנסתר רב על הנגלה. יש היודעים בדיוק מה רוצים לעשות בהמשך, ויש המתלבטים ומתקשים לקבל החלטה בנידון. האם לעשות לביתי כפי שנהוג לומר, או לתת ולתרום בדרכים שונות, או לשלב את השניים ביחד. זה גם יום מיוחד להורים. יום שבו הגוזל עוזב את הקן החמים של הוריו ויוצא לדרך חדשה, טעון בכל מה שלמד וספג בחברה, בבית ההורים ובבית הספר. זה הזמן לאחל לכולם, "דרך צלחה", בכל אשר תפנו, ומזמין אתכם לאחר שתגמרו את שנות הצבא, הלימודים, והטיולים לנחשון. גם אם את תמצאו את אושרכם במקום אחר, תמיד תהיה לכם כאן פנה חמה ואוהבת.
14 נערים ונערות סיימו זה עתה י"ב שנות לימוד ופניהם להמשך הדרך. מי לצבא, מי ללימודים ומי לפעילות קהילתית.
אופיר כהן – בן של חגית. מתגייס בקרוב.
איתי שדה – בן של יעל.
אלון צרפתי – בן של ענבל ויוסי. מתגייס לצנחנים. בחור ספורטיבי, אוהב לנגן ולבנות.
אלעד נאור – בן של נאווה ונדב. ממשיך ללמוד בכוונה להשתלב בעתודה אקדמית.
דור בר – בן של לילך סעדה, מתגייס בקרוב עדיין לא יודע היכן ישרת. מעוניין בקרבי.
טל חג‘בי – בן סיגל ויואב. יוצא לשנת שרות לתנועת "השומר החדש".
ליאור ענבר – הבן של נאווה. מתגייס בקרוב וינסה לשלב את המוסיקה עם השרות הצבאי. למד באקדמיה למוסיקה. מנגן על קונטרבס
מעין חיון – בתם של הילה (איריס) ואבי. ממשיכה ללמוד י"ג וי"ד. בשנה הבאה (י"ג) תשלים בגרויות ובשנה שאחריה תעשה 4 ימיפ בשבוע שרות לאומי ויומיים תעסוקה בקהילה.
נעמה מודריק – בת של טלי וגלעד. מתגייסת בדצמבר.
עדן ששון – בת של איילת ומשה. מתגייסת בקרוב.
עידן מוצ‘ניק – בנם של חני ובועז. יוצא לשנת שרות בכפר הילדים נרדים. כפר של ילדים שיצאו ממשפחות בעיתיות.
צליל אליאס – בת של הילה ושלומי. מתגייסת באוגוסט.
שלי שרון – בת של אורנה ופרדי. יוצאת לשנת שרות בירושלים.
תומר סבטובסקי – בן של אניטה ועמירם. מתגייס במרץ. למד בצפית. מגיל כרגע עובד בגדישון עד לגיוס.

מבזק גד"ש 10/06/2014


שנים רבות הייתה החקלאות המפרנס העיקרי של קיבוץ נחשון. מיטב הנוער עם הגעתו לקיבוץ לאחר השרות הצבאי, בעיקר הבנים, הצטרף לענפי הגד"ש והמטעים. צי של טרקטורים וקומביינים חנה באזור המוסך, מוכן ליציאה עם שחר לשדות ולמטעים. שנה גשומה וביצועים מקצועיים טובים אפשרו לעמוד בתכנית המשק ואף יותר. ירידת הרווחיות של החקלאות חייבה את המשקים להתייעל וקיבוצים רבים ביצעו איחוד של הפעילות החקלאית ובכך להוריד את עלויות התפעול ולשרוד, במציאות בה מחירי התשומות, המים, הדשנים ועוד, מתייקרים ללא הרף. נוסף לזאת המשכורות הנמוכות בחקלאות גרמו לכך שהענף הפך להיות לא אטרקטיבי לצעירי המקום.

להרחבה הקש <<כאן>>



הנשיא החדש 11/06/2014
קבוצת דרור עם רובי ריבלין

לפני מספר שנים, ילדי קבוצת דרור,  בהגיעם לשנת הבר/בת מצווה. ביקרו בכנסת  כמיטב המסורת הנחשונית. בכנסת הם נפגשו בחדר הישיבות של הליכוד עם יושב ראש הכנסת רובי ריבלין. רובי מצדו ניצל את ההזדמנות ונשא לכבוד הנערים והנערות נאום, בו הסביר להם שהכנסת היא מקום המשמש במה לוויכוחים ולהבעת דעות מנוגדות. כל אחד ואחד מהילדים קיבל ספר תהילים קטן עם סמל הכנסת והקדשה לכל אחד מהם. קבוצת דרור מצידה הביאה שי לכנסת בדמות ינשוף מעשי ידי מרים תמיר וצלחת פסח של שדמי. לסיום הצטלמו הנערים עם רובי, מי  שאתמול  (11/6) נבחר להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.




תגובה לכתבתו של לזר "שלוש הערות לסדר" 12/06/2014

קראתי את כתבתו של לזר בעלון הקיבוץ והרגשתי צער גדול. צער על הסגנון, צער על כך שחבר אשר עמד בראש הפירמידה לא טרח לבדוק את הדברים לאשורם עם המנהלים המכהנים לפני פרסומם וצער על כך שנושאים אישיים מועלים מעל דפי העלון.
ולעצם הנושאים כפי שהועלו ע"י לזר
להרחבה הקש <<כאן>>



פתיחת הבריכה 14/06/2014

בעוד המדינה עוצרת נשימתה, בעקבות היעדרותם של שלושת תלמידי הישיבה בגוש עציון, בעוד צה"ל סורק כל מטר באזור חברון, בעוד העולם עוקב אחרי כדור עגול ו-22 בחורים הרודפים אחריו, בעוד אנשי אלקעידה משתלטים על חלקים נרחבים בעירק, נפתחה אצלנו עונת הבריכה ה-49. צוות הבריכה שהכין אותה הכניס שיפור מדהים בדמות גג עשוי בד המצל על הבריכה ומאפשר לשחיינים בעלי העור הרגיש לשחות גם בשעות היום החמות.  תודות לאלו שהשקיעו מזמנם ומרצם כדי לאפשר לנו לטבול במי הבריכה הצוננים.  

למידע נוסף על הבריכה הקש <<כאן>>




יוזמה ששכרה בצידה 15/06/2014
עמית

ביום שבת יום המנוחה, שני צעירים, תושבי ישוב סמוך, יצאו למשימה ששכרה בצידה. הם הגיעו לקיבוץ ועינם החדה צדה את האופנוע של יקיר. קטנוע מרשים המשמש את יקיר לגיחותיו למפעל או לכל משימה אחרת אליה צריך להגיע.  השניים עלו על האופנוע והחלו לנוע עמו אל יעדם. אבל, למרבה צערם, ליד ביתו של‘ ג‘איימי האופנוע סרב לנוע ונפל. יתכן ואיבדו שווי משקל או כל סיבה אחרת. יקיר שהאופנוע הוא כבר חלק בלתי נפרד ממנו, הציץ אל מחוץ לביתו וראה שמשהו חסר. לאחר שהתעשת הבין שהאופנוע הצמיח כנפים ונעלם. יקיר התקשר לבתו נעמה ודווח לה על ההתרחשות, והיא  ככל אישה טובה חלקה את המידע,  עם בעלה עמית. עמית כידוע בחור רציני ובעל חושים בלשיים מפותחים, עלה על אופנועו ודהר לכיוון הישוב שחושיו הנחו אותו. ואכן יכולותיו עמדו במבחן. בכניסה לישוב הבחין בשני נערים נוסעים על זוג אופניים אחד, כשאחד מהם פצוע קל ברגלו. הוא עצר אותם ובקול סמכותי אמר להם שהוא יודע שהם בצעו את הגנבה ועליהם להורות לו היכן האופנוע נמצא. השניים הכחישו בתחילה כל קשר לגנבה, אבל תקיפותו של עמית וטלפון שעשה למשטרה, שכנעו אותם להודות בגנבה ולהראות לו היכן האופנוע. סוף הסיפור: שלום לאופנוע, יקיר נראה נוסע עליו בכבישי נחשון ותמיר כהן רכז הביטחון מעלה על נס את התנהגותו של עמית, ומציין שערנות של החברים, לגבי כל מי שמסתובב בקיבוץ ואינו מוכר, עשויה למנוע גנבות ולחסוך מעמית להפעיל את יכולותיו הבלשיות.




כולנו לב אחד 17/06/2014

לא רק שדות, מטעים ושני כבישים מפרידים בינינו. המרחק לא רב  אבל, בניגוד למרחק הפיזי הקצר, מפריד פער עצום בהשקפת העולם בין שני הישובים. קיבוץ נחשון הנמצא בצידו הדרום מערבי של העמק והישוב נוף איילון בצידו הצפון מזרחי. מצד אחד אנשי שמאל חסידי שתי מדינות לשני עמים ומצד שני אנשי ארץ ישראל השלמה. לנו יש מזכיר ומנהל קהילה, הפותרים כל בעיה קלה וקשה, ולהם יש אלוהים ורב, שבשעת צרה הם פונים אליהם. אבל בשעות קשות כמו אלו הקשורות בפרשת החטופים הנוכחית, המחיצות נופלות וגם אנשי המחנה האחר, (אנחנו), שותפים לדאגה ולכמיהה שהכל יגמר בטוב, ושלושת הנערים יחזרו במהרה לביתם. למרות השוני בינינו אני מלא הערכה וקצת קנאה, בשל התמיכה והגיבוי שהקהילה שלהם נותנת למשפחות הנמצאות באי ודאות, ואשר חייהן השתנו מקצה לקצה. מחיי שגרה וחולין לחיים שבמרכזם הדאגה לבנים,  

ג‘איימי מנהל הקהילה שלח מכתב תמיכה למשפחת פרנקל ולהלן נוסח המכתב.

לכבוד  משפחת פרנקל נוף איילון,

שלום רב!
בשמי ובשם קיבוץ נחשון כולו אנו שולחים לכם את תפילתנו ותקוותנו לסיום מוצלח של אירוע חטיפתו של בנכם היקר נפתלי ושל חבריו.

אנו כולנו לב אחד - מאוחדים וזועקים בדרישה להשיב את הנערים בריאים ושלמים לביתם.תקוותכם הינה תקוותנו !
בשלום ובתקווה גדולה,

ג‘יימי פוקס בר, מנהל הקהילה, קיבוץ נחשון.


אלחנן עמנואל
, שכנם של משפחת פרנקל השיב,

 לאנשי נחשון שלום.
המכתב נמסר על-ידי למשפחה.
בתפילה שנשמע בשורות טובות במהרה 
ונזכה להזמינכם למסיבת ההודיה עם שובם של הבנים בשלום לביתם ולחיק משפחתם.

 אלחנן,  



נחשון גייט 20/06/2014
תמיר מטפל בתקלה


אחד המקומות עתירי ההיסטוריה בקיבוץ, מהווה שער הקיבוץ. שלט סטנדרטי בכביש הראשי מפנה את המגיע לקיבוץ, ומחייב אותו לפסוע או לנסוע דרך שער הקיבוץ. אם השער היה ישות אנושית היה יכול לספר לנו שלל סיפורים על כל אלה שבאו בשעריו. חלקם לצמיתות וחלקם אורחים או אנשי שירות הבאים והולכים. 
מכת הגנבות גרמה לבנית סככה ובה ישב השומר. שני סוגי שומרים היו. השומר הלילי שבין סיור לסיור נח בביתן השמירה, כשהוא מנסה לצפות במסך הטלוויזיה ולהבין מה הוא רואה במסך המרצד. השומר השני היה תורן ששמר החל משעות אחר הצהריים ועד הגעת שומר הלילה. בתקופה מסוימת השומר גם תפקד כנהג תורן, וכשקבל הזמנות לבאת חבר או חברה משני הצמתות באותה שעה, היה צריך לחפש כוחות נוספים למילוי המשימה. באחד הימים כששמשתי כתורן שמירה, התבשרתי שנערה מסוימת אמורה להגיע בשעה די מאוחרת. הקדמתי לצאת לצומת כדי שלא תחכה לי בחשיכה. מספר דקות לאחר בואי חלף במקום האוטובוס, אבל לתדהמתי לא עצר. צלצלתי להוריה אבל איש לא ענה. הפעלתי שיקול דעת, ויצאתי מתוך הנחה שהנערה שכחה לצלצל לנהג ותרד בתחנה הבאה. וכך עברתי את כל התחנות עד לקריית שרת בבית שמש. שם קיבלה את פני הנערה וסיפרה לי שנרדמה והתעוררה זה עתה בבית שמש. שמירה כמובן לא הייתה בזמן הזה.
בתקופה מסוימת היה בכניסה לקיבוץ שער ברזל תוצרת מסגריית גרי, שנפתח מהמרכז לשני הצדדים. עם הגעת רכב מחוץ לקיבוץ או מתוכו היה השומר ניגש לשער ופותחו, ממתין שהרכב יעבור ואז סוגר את השער. עם חלוף השנים, התבגרו השומרים והתעייפו מטכניקת הפתיחה, ובנוסף לשער הברזל שרוב הזמן היה פתוח התווסף חבל, בסגנון מוצבי צה"ל,  אותו שחרר השומר מתוך מבנה השמירה לאחר שזיהה את הרכב הנכנס. 
השנים חלפו ופלאי הטכנולוגיה הגיעו אלינו. הטכנולוגיות הישנות הוחלפו בשער מתכת גדול הנפתח ע"י מנגנון חשמלי. זאת ועוד בעזרת חיוג לשער נפתח השער לחברים המורשים לכך. אבל בעוד כששער רגיל התקלקל ניתן היה לקרוא לגרי ושער עשוי חבל ניתן היה להחליף את החבל, הרי שהשער המודרני הפך אותנו לתלויים במומחים היודעים כיצד לפתור את התקלה ולא תמיד הם זמינים בשעת צרה.
זה כבר יומיים  שבמהלך הלילה שער הקיבוץ נסגר ומסרב להיפתח. תוך זמן קצר הצטברו משני צידיו שיירות של מכוניות הממהרות ליעדן אבל דרכן חסומה. בשלב ראשון נהגי הקיבוץ התקשרו למספר הטלפון הפותח את השער. אבל כשזה לא עזר חלקם יצאו מן הרכב וטכסו עצה מה לעשות. בעלי הניסיון, אלו שחוו תקלה מסוג זה בעברם שלפו את הפתרון המדהים והוא נסיעה בדרך חלופית. וכך השיירות משני צדי השער משנות כיוון ושועטת אל עבר הדרך הלבנה המקיפה את הקיבוץ. לאחר ששער היקב נפתח ע"י השומר מצליחים עובדי המפעל וספקי המזון למיניהם להיכנס לחצר הקיבוץ ואילו החברים ותושבים העובדים בכל רחבי הארץ יוצאים לדרכם והמצור נפרץ.
נכון לעכשיו נפתחה קריאה לחברה שהתקינה את השער לבוא לבדוק את התקלה, ובכוונתה להגיע ביום א‘. במידה ותהיה תקלה עד אז אפשר להתקשר לשומר 050-8674894.



סיום י"ב 23/06/2014


לכל אחד יש בחייו את הימים המשמעותיים, אשר נצרבים בזיכרון ולא נשכחים. אחד מהם הוא יום סיום י"ב שנות הלימוד. אצל רובנו זהו יום בו הסתיים פרק ארוך ומתיש ומתחיל דף חדש שבו הנסתר רב על הנגלה. יש היודעים בדיוק מה רוצים לעשות בהמשך, ויש המתלבטים ומתקשים לקבל החלטה בנידון. האם לעשות לביתי כפי שנהוג לומר, או לתת ולתרום בדרכים שונות, או לשלב את השניים ביחד. זה גם יום מיוחד להורים. יום שבו הגוזל עוזב את הקן החמים של הוריו ויוצא לדרך חדשה, טעון בכל מה שלמד וספג בחברה, בבית ההורים ובבית הספר. זה הזמן לאחל לכולם, "דרך צלחה", בכל אשר תפנו, ונזמין אתכם לאחר שתגמרו את שנות הצבא, הלימודים, והטיולים לחזור לנחשון. גם אם תמצאו את אושרכם במקום אחר, תמיד תהיה לכם כאן פנה חמה ואוהבת.
14 נערים ונערות סיימו זה עתה י"ב שנות לימוד ופניהם להמשך הדרך. מי לצבא, מי ללימודים ומי לפעילות קהילתית.

להרחבה הכנס למדןר קהילה/קבוצות/בני קיבוץ - בסוף הדף.

 



מאיטראקציה לאינטראליה / דליה / 24/06/2014


 מרצה  עידו  יואב
הפעם  לשם  שינוי  מוזמנים  כל  החברים.

עידו יואב, בנם של תמי ויענקלה, מספר על עבודת הדוקטורט שלו. סקרה, כרגיל, את האירוע-דליה נווה.

נוכחים  כ-30 חברים, ביניהם בני משפחתו של עידו וחברים משכבות גיל שונות שלא  משתתפים בדרך כלל במפגשי הוותיקים.
עידו עשה עבודת דוקטורט באנתרופולוגיה, באוניברסיטת  פנסילבניה בארה"ב.
נושא  המחקר-החוויה האנושית של בני האדם. במסגרת המחקר הוא נסע ברכבת,  באוטובוסים ומוניות ועקב אחר פעילותם והתנהלותם של הנוסעים.
המטרה הבנת בני האדם ברמה החברתית והאורבנית, מה חשוב ומה רלבנטי לנושא  המחקר.
 
להרחבה הקש <<כאן>>



חדשות מטק קריירה 25/06/2014


שלום לכולם,

לאלו מכם שלא זוכרים או מכירים:
אני אורי רדא, רכז הקורסים והפרויקטים בעמותת טק קריירה.
נעים מאוד!
מצ"ב לינק הניוזלטר!
בעיתון האלקטרוני שמצורף תוכלו לקבל טעימה קטנה מפועלה של העמותה בחודשים האחרונים.

ביום חמישי האחרון הוזמנו לטקס צבאי לקבל את פרס ראש אכ"א למצויינות עבור פרויקט משותף של טק-קריירה וממר"מ להכשרת חיילים יוצאי אתיופיה כבודקי תוכנה בצה"ל.

הפרויקט הזה ממשיך למחזור נוסף בספטמבר הקרוב. שיתוף הפעולה עם צה"ל יוצא מן הכלל.
כתבה אחרונה בעניין :   http://www.tikshuv.idf.il/901-8005-he/tikshuv.aspx#.U6HqSvmSySo

כולכם שותפים אמתיים ופעילים בעשייה הברוכה שלנו, כאן ב"טק קריירה"!
יישר כוח!

בברכה,
אורי רדא



פניה למבקר 24/06/2014


לחברים שלום,
כמנהל הקהילה וכבעל אחריות אישית וציבורית
החלטתי לפנות לוועדת ביקורת ולמבקר הקיבוץ  בבקשה לבדוק את טענותיו של לזר.
מטרתי היא לבדוק את הטענות בצורה מכובדת ובמטרה לקדם את חיי הקהילה לדרך בריאה יותר.
אני מקווה שסגנון הטחת האשמות הינו בגדר טעות אנוש ואינו מכוון למטרות לא ברורות.
 
בברכה

ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה



ערב הוקרה / משה לב / 26/06/2014

שלום חברים,

ברצוני לשתף אתכם בהרגשה הטובה איתה יצאתי מערב-ההוקרה שהיה אמש במועדון.
עלי להתוודות שברגע הראשון כשנודע לי על היוזמה לאירגון ערב כזה, הרגשתי שקצת נלעג ומלאכותי להיזכר פתאום שצריך למצוא דרך להביע תודה לחברים שסיימו את פרק ההתפרנסות בחייהם.  אבל הערב עצמו בכלל והדברים שכתבו והקריאו החברות/ים בפרט, היו ממש מרגשים !  כל-הכבוד ליוזמים ולמפיקים

ברצוני להביע תקווה שיוזמה ברוכה זו תהפוך למסורת קבועה, עם עוד ועוד יצירתיות וחגיגיות, לצרף גם את החברים שיצאו לפנסיה מעבודתם מחוץ לקיבוץ. ערב שימשוך את הקהילה כולה. כשהמודל של אותו ערב מעין-"אלה הם חייך" שהפיקו בזמנו שלומית שניר ורותי לב, (הן מומחיות בהפקת ארועים תרבותיים) יכול להוות מודל.
זה גם ישדרג, ולו במעט, את חיי-התרבות הפנימית שלנו. 

משה לב



מי זה דודי רוסו ? /לזר/ 27/06/2014

פנייה למבקר

אני מקבל בברכה את החלטתו של ג‘יימי לפנות למבקר הפנים של הקיבוץ על מנת שיבדוק את הטענות שהעליתי ב"שלוש הערות לסדר".

אקבל בשמחה התייחסות של המבקר לנקודות הבאות: 1. שלושה חוזים  בנושא השיוך (שאני יודע  עליהם),  שנחתמו על ידי מנהל אחד, בלי אישור של צוות השיוך  ובלי דיווח. 2. מכירת חלקנו בגדישון.  האם נעשתה ודווחה כנדרש וכראוי. 3. ההתנהלות של מנהלי הקיבוץ והמזכירות בסיפור ההלוואה הנשכחת למשפ‘ ש‘. 4.  האם יכול מנהל בנחשון להגיע להסכם כספי עם חבר ולהוריד הוראת ביצוע להנה"ח, בלי שאף אחד חוץ מהמעורבים הישירים יידע על כך? האם לדעת המבקר זה נוהל תקין ומה הוא ממליץ בעניין זה?

 ואולי בכל זאת מישהו ישיב לשאלה – מי זה דודי רוסו, ובעבור מה קיבוץ נחשון עתיד לשלם לו  כל כך הרבה כסף?

לזר



חופש הביטוי בנחשון /נחמן/ 27/062014


דפי מידע יפורסמו בשבוע הקרוב.
נא להעביר חומרים במייל עד יום רביעי.
להזכירכם,  דפי המידע נועדו לשמש כלי תקשורת פנימי שבו בעלי התפקידים המרכזיים: יו"ר הקיבוץ, מנהל הקהילה ומנהל העסק וכן שאר בעלי התפקידים משתפים את ציבור החברים, מדי חודש, בנעשה בתחום פעילו(מעבר לפרוטוקולים הרשמיים), וחברי הקיבוץ מוזמנים לפרסם בו דברי הערכה, תודה, ביקורת, מידע או כל דבר אחר. דפי המידע מתנהלים על פי כללי חופש הביטוי המאפיינים את קיבוץ נחשון מאז הקמתו.

תודה, נחמן



סיור הוותיקים 30/06/2014

אתמול, יום א‘ 29/6 נערך סיור הוותיקים, מוסד, שהפך למסורת ומתקיים מדי חודש עד חודשים, בניצוחם של יוסי מ. בארגון, ופוגל בהדרכה. הסיור הפעם התמקד בשלושה מקומות בירושלים. הגן השיקומי, מוזיאון הרצל ובית מורשת המוגרבים.
כעשרים וחמישה חברי וחברות קיבוץ עלו על האוטו הצהוב של המועצה, חמושים בצידה לדרך ומצב רוח של טיול שנתי. אבל מסתבר, שהם לא ציפו ולא ידעו את שהם עומדים לחוש בשעות הקרובות, חוויה מטלטלת ומרגשת עד מאד. 

היעד הראשון בסיור היה הגן השיקומי שבו עבדה עורפה ומנוהל היום ע"י אסנת הר-לב. הגן מהווה אוסף של 11 גנים, שלושה, של ילדים בני שנה עד גיל שלוש ו-שמונה גנים של ילדים בני ארבע  עד שבע. לאחר כיבוד קל התכנסנו לשמוע מאסנת דברי הסבר על המקום המדהים. אסנת ספרה על ההיסטוריה של המקום ועל עבודת הקודש הנעשית במרכז במשך כמעט 365 יום בשנה. בהמשך  הודגמו אמצעים המאפשרים לילדים לדבר, וזאת ע"י לחיצה על תמונה המייצגת את המלה שברצונם לבטא. לאחר שראינו סרטון, יצאנו לסיור בכל ארבע הקומות, וחזינו בפעילות הנעשית בגנים. המקום שנבנה לפני שש שנים לאחר שהיה במשך 38 שנים במבנה ערבי מעל שכונת מאה שערים, תוכנן ועוצב ע"י עורפה, שהייתה הרוח החיה בתהליך הקמתו. מרגש היה לשמוע את העובדות הוותיקות והמתנדבות העובדות במקום, מספרות על תרומתה של עורפה לגן השיקומי. בהמשך עצרנו בפנת ההנצחה לזכרה של עורפה שהיה בסמוך למקום עבודתה בפיזיותרפיה עם הילדים.  מן הראוי שכל מי שיהיה בסביבת "הגן השיקומי", יבקר במקום, שנותן קצת פרופורציות על החיים.  בגן השיקומי שוררת אווירה חמה, מחייכת ומקבלת ללא תנאי בצורה מעוררת התפעלות. על כל המערכת מנצחת בהצלחה מרובה אסנת (שלנו), שמשקיעה שעות רבות ללא לאות בניהול המקום.

יעד מספר שניים היה מוזיאון הרצל. במשך כשעה חזינו במופע אור קולי, שהקיף את  החלק המשמעותי בחייו של הרצל, תוך שעה ידענו יותר מכל מה שזכרנו משעורי ההיסטוריה בתיכון, על ראשית הציונות, ושמחנו שלא התקבלה הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני השלישי לראות באוגנדה את המקום שבו תוקם מדינת היהודים.

היעד האחרון היה המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה השוכן בשכונת מחנה ישראל בירושלים. לאחר שנים רבות בהם היו עסוקים יהודי צפון אפריקה בשאלות הקיום, הם התפנו להקים מקום בו תונצח תרבותם העשירה, על שלל גווניה, וכדי שלא תעלם עם חלוף השנים. 

עם סיום המסלול ונסיעה ארוכה הגענו למסעדת נעורה באבו גוש שם עכלנו את שעברנו באותו יום וטעמנו ממיטב המטבח המקומי. לאחר שקצת אכלנו וקצת שתינו, ברכה ציונה את לוטי לרגל יום הולדתה השמונים, שאמנם חל כבר לפני שלושה חודשים, אבל חיכה להזדמנות מתאימה לציונו.

ועתה לגבי העתיד. פוגל, סקפטי לגבי המשך הסיורים וזאת בשל העובדה שהדור הבכיר מתמעט וממשיכי הדרך מתכחשים לעובדה שהגיע הזמן לנוח על זרי הדפנה ולהצטרף למסיירים. לפיכך אנו מנצלים הזדמנות זאת כדי להמליץ לכל שעבר את גיל ה-60 ועדיין מתרגש מדברים מענינים, להצטרף לסיורים ועל ידי כך להמשיך את המסורת. 



אבי אלון / 03/07/14
אבי אלון בקוריאה


דברים שהוקראו ע"י רן אלון בערב ההוקרה שנערך לכבוד חברים וותיקים שסיימו את עבודתם. הרעיון היה של ג‘איימי ושחר שדה ש"תרמו" להפקת הערב את אורית ערב ועדי כהן.

שנים רבות עבד אבי כחצרן בנחשון. העבודה בחצרנות כלל לא הייתה קלה, מידי בוקר, מוקדם, לרתום את הטרקטור למנשא מוביל האשפה, לתור ברחבי הקיבוץ ולנסוע רברס, לרתום את המיכל ולנסוע אל אחרי גבעת החרובים לריקון המיכל, לשטוף אותו ולהחזירו למקום. היו גם חביות נפט פזורות שהיה צורך למלא בנפט- היו מעמיסים אותן על עגלה, נוסעים לסדנא ולאחר המילוי היו מחזירים את החביות למקומן .זו באמת הייתה עבודה קשה מכל הבחינות.
אבי בא בגילו לעשות את העבודה הקשה בחפץ לב ובראיית שליחות ציבורית.
אבי מעולם לא כעס לא התעצבן לא התרגז-כלום, הכל על מי מנוחות.
אבי ראה בעבודה הזאת ברכה, חש סיפוק רב בעשייה הזאת
למען הקהילה בעיקר.
העבודה הייתה קשה ולעיתים לא נעימה -לנקות אחרי אחרים, להתפלש בסירחון הפחים, בימי חורף גשומים וימי קיץ לוהטים, יום רודף יום, פח ועוד פח.
אבי  הנו בעל נפש צנועה ומיוחדת-ללא בקשות מיוחדות
ללא תלונות וללא הפגנות.
יש טרקטור-יוצאים לעבודה, אין טרקטור-לא מקטר- עובר בין הפחים, מגרף אוסף ומנקה.
אבי, רואים על גבך את כובד המשא שנשאת במהלך השנים, אם מתקופת המלחמה או במלחמות אישיות יומיומיות, אם בעבודה או בפעילות אחרת, תמיד יצאת בשלום מכל קרב.

הנך ראוי להערכה ותודה גדולה על כל אותן השנים שנתת ותרמת מאישיותך וממעשיך לקהילה כולה.



מגרש החניה החדש
מגרש הכדורסל
יבוש השלולית
דרך המלך 06/07/2014
תיקוני אספלט


הנוסע והמהלך בדרכי הקיבוץ, אינו מעלה על דעתו שפעם, לפני שנים רבות לא היו בקיבוץ כבישים, והתנועה בקיבוץ נעשתה בשבילים ובדרכי עפר.  בקיץ המצב היה פחות או יותר סביר, אבל בחורפים הדרכים נמלאו בוץ וההליכה לעבודה, לחדר האוכל, או לבית, הייתה מבצע מורכב. המפנה חל בשנת 1954. אולי הבחירות של שנת 1955, או כל סיבה אחרת גרמו לכך שהוחלט לחבר את יישובי הספר בעמק איילון לכבישים הראשיים. לפיכך זכה הקיבוץ בכביש ממשי באורך של חצי ק"מ שהגיע עד לרפת שהייתה ליד הסילו, (מגדל התחמיץ). בשנת 1957 התרחבה רשת הכבישים ע"י הוספת הכביש העולה לכיוון המרפאה. וכך מדי פעם התבצע שיפוץ לכבישים הקיימים או תוספת כבישים בהתאם להקצבות של המועצה.

נכון להיום מתבצעות עבודות ברחבי הקיבוץ, שלדברי יעקב, המפקח על עבודת הקבלן, הן רק קטע מתוך תכנית גדולה שברצונו של מנהל הקהילה ליישם בעתיד. כרגע מתבצע שיפוץ של מגרש הכדורסל, שיהיו בו שני סלים חדשים, שני שערי קט-רגל ועמודי תאורה חדשים. האספלט יצופה בחומר מיוחד המתאים למגרשי ספורט בעידן הנוכחי. למגרש יהיו שני שערים. אחד לרכב ואחד לשחקנים. הקהל ישב מחוץ לגדר בצד המזרחי, וזאת על מנת שלא יפגע ע"י הכדורים, וגם כדי שלא יוכל לפרוץ למגרש כשהחלטות השופט לא יראו לו כנכונות.

בנוסף למגרש ספורט נעשות על הכביש ליד בתי הילדים עבודות הרחבה ויצירת מגרש חניה ל-14 מכוניות, וזאת במידה והן תעמודנה בהתאם לסימון במקום. אכזבה לילדים חובבי השלולית ליד בתיהם של מירה, אמנון וג‘יין. במקום עצי אקליפטוס, יובשה השלולית ע"י כיסויה באספלט. בחורף הבא נדע האם בא עליה הקץ. אבל, לחובבי השלוליות יש מקומות חליפיים. ליד הפחים מול ביתה של איריס ג‘יבלי, ואופציה נוספת, קצת רחוקה, ליד הנגריה של יעקב. לא רק אספלט, שני שבילי בטון יסללו. אחד מהכביש ליד חדרו של אסף ועד חדרם של רוחמה וזיו. שביל שני יעלה מחדרם של מיכל וסמי עד לחדרו של סולי.

יעקב הבלתי נלאה, הביא לג‘אימי, מנהל הקהילה, תכנית להקים בכל עמדות האשפה, קירות בטון כשבין הקירות תעמודנה עגלות האשפה. יעקב הזדעזע קשות מהמצב סביב הפחים, בעיקר באזור בתי הילדים, בשבוע שבו המועצה לא אספה את האשפה. חברים השאירו את שקיות האשפה מחוץ לפחים המלאים והכלבים והחתולים הצליחו לפזר את תוכנם בכל הסביבה. בהזדמנות זאת הוא מציע שחברים הרואים שאין מקום בפחים, יחזירו את שקית האשפה לחדרם ויחכו עד שהפחים ירוקנו, ע"י המועצה.

אז אי אפשר לומר שכלום לא קורה בנחשון. צוות המים, שמואל ואבנר, בעזרת קבלן חיצוני החליפו את קו המים העולה מאזור הסוסים ועד לבריכה, דבר שהביא לשיפור באיכות המים ולחצי המים בברזים. נכון לעכשיו מתבצע פרויקט האספלט והבטון. בהמשך תשופר בצורה רצינית מערכת החשמל, דבר שנקווה, יקטין את כמות הפסקות החשמל הנגרמות בגלל סיבות פנימיות. על חברת החשמל עדיין אין לנו שליטה. ובהמשך, פרויקטים נוספים, וזאת נדע כשיספרו לנו.

דרור רכז ועדת התכנון, הינו חבר בוועדת התשתיות. ועדה זאת כוללת גם את ג‘איימי, יונתן ויזהר. הוועדה מתכנסת מדי פעם ומחליטה איזה עבודות תתבצענה. את המלצותיה היא מביאה למזכירות. דרור אשר עיקר עיסוקו הינו ניהול ענף הנוי, מציין שצוות הנוי והחצר, בין שלל משימותיו מטפל בפחי האשפה, ובימים בעייתיים עושה סדר בפחי האשפה ובסביבתם. 
זאת הזדמנות, לא חד פעמית, להודות לצוות הנוי אשר עושה עבודת קודש, למרות כל הקשיים, בשמירה על ניקיון החצר הקיבוצית שלנו. ואולי הגיע הזמן לעשות ערב הוקרה, לא רק לחברים המסיימים את עבודתם, אלא, גם לענף אפור, המביא לחצרנו הרבה אור.


ספורט זה בריאות 07/07/2014

ספורט זה בריאות, רכיבה על אופניים זה ספורט. המסקנה הנובעת מכך היא שרכיבה על אופניים היא בריאות. מסתבר שזה נכון בדרך כלל. אבל לפעמים סוג זה של ספורט כולל תאונות. לעתים קטנות כגון שפשוף פה ושם, ולעתים תאונה המשביתה את הרוכב מפעילותו הספורטיבית ואף יותר.
ביום שישי האחרון יצאה קבוצת רוכבים ותיקה ומאובזרת, שכללה את איציק שטרקר, עירית פלג, עומר שדה, אופיר מוראד, יובל קיש, ומתן גלבוע  לרכיבה באזור עין כרם. במהלך המסלול הגיעו לירידה די תלולה. איציק אשר הינו רב ניסיון ברכיבה על אופניים, ירד מהאופניים ועשה את דרכו ברגל. שאר הרוכבים שאטו בירידה התלולה וסמכו על ניסיונם ויכולתם שיאפשרו להם לעבור את המסלול בשלום.
אבל לאחד הרוכבים, לא שחק המזל, קבלת החלטה שגויה, גרמה לכך שמתן ימצא את עצמו נופל ממדרגה גבוהה ולמזלו "רק" נפגע קלות באגן. מקום האירוע, היה רחוק מדרך כל שהיא, וחייב התארגנות שתביא את מתן לבדיקה וטיפול. למזלו של מתן אחד מרוכבי האופניים שלא מנחשון והיה מוכר לאיציק ש. התנדב להביא את רכבו לדרך העפר שהייתה מצויה בגובה של מעל ל-100 מטר מהמקום בו נמצאה הקבוצה הנחשונית.
איציק נזכר מיד בימים בהם היו בנחשון, קבוצות משימה שעזרו בכיבוי שריפות באזור. לכל קבוצה הוצמד רכב וכאשר הגיעה הודעה על שריפה באזור, היה הצוות מוקפץ למקום ובמקרים רבים היה מכבה את השריפה הרבה לפני שהגיעו כוחות הכיבוי של בית שמש והסביבה.
למרות הפרש הגבהים בין המקום בו היה מתן לבין הרכב שהגיע לחילוצו, לא מנע מאנשי הקבוצה לפעול במהירות לחילוצו של מתן.. חלקם הרימו אותו ובכוחות משותפים, העלו את מתן אל רכב החילוץ. במקביל הועלו גם האופניים למעלה ההר.
עם ההגעה לחדר המיון בבית החולים "הדסה" נשלח מתן לצילום ושם נקבע שיש לו שבר באגן. אמנם אין צורך בניתוח אבל יש לעבור למשטר של מנוחה כללית בתקופה הקרובה. משימה לא קלה למי שרגיל לרכב לעתים קרובות בדרכי האזור.
האם מתן ימשיך לרכב, לאחר שעבר את מה שעבר ? האם ספג טראומה שתרחיק אותו מתחביבו המאפשר לו להוציא אנרגיה לאחר יום עבודה במשרד המתאפיין בישיבה ליד שולחן ומחשב? ימים יגידו. מתן טוען שהאירוע שעבר לא ירתיע אותו מלהמשיך בתחביבו. כל רוכב אופניים עובר בשלב כלשהוא תאונה, ורובם חוזרים במהירות לתחביבם.
איציק שטרקר העובד עם מתן ב"נחשון מטבחים", מתכנן לארגן למתן עמדת מחשב בבית עם גישה מרחוק למשרד, דבר שיאפשר לו בנוסף לצפייה בטלוויזיה לחזור לשגרת החיים. ביום ראשון 6/7 נערכה במשרד ישיבה חשובה. מתן שותף בישיבה ע"י קו טלפון פתוח בין ביתו למשרד. לאחר הדיונים המעמיקים הוא אף השתתף בקבל ההחלטות ע"י הצבעה טלפונית.
מתן לא התלהב מכך שנפרסם דברים אלו. אבל העובדה שרצוי לפרסם את הדברים, כדי להגביר את ערנותם של רוכבי האופניים ומודעותם לסכנות האורבות לפתחם, שכנעה אותו להסכים. כל שנשאר זה לאחל לו החלמה מהירה, חזרה לשגרה ושחוויותיו מרכיבת השטח תהיינה מסוג אחר.



אזעקת אמת 07/07/2014

ביום ב‘ 7/7 בשעה 20:30 הייתה אזעקת אמת של פיקוד העורף. החברים מתבקשים להיות ערניים, ולהתנהג בהתאם להוראות פיקוד העורף. תמיר (רכז הבטחון), בקשר עם פיקוד העורף. במידה ותהינה התפתחויות הדברים יפורסמו ע"י סמס ובאתר.

ג‘איימי



אירוח משפחות מהדרום ועוד 09/07/2014


מזכירת קבוץ יד מרדכי פנתה בבקשה לארח משפחות מקיבוצה הרוצות להיות במקום יותר שקט, חברים המוכנים לקבל בבתיהם משפחות, מוזמנות  להתקשר לג‘איימי  והוא יצור  את הקשר.

ג‘איימי, כידוע, הינו ברזילאי גאה, ומשחקה המביש של נבחרת ברזיל  עם הנבחרת הגרמנית, גרם לו  ולמיליוני ברזילאים אחרים לסגור את מכשיר הטלוויזיה אחרי הגול השלישי, דבר שלא הפריע לגרמנים להבקיע עוד ארבעה שערים.  קיבלנו היום את תגובתו לליל אמש:
ברשתות החברתיות של ברזיל  כתבו המון בדיחות !
ברזילאי הוא עם שיודע לצחוק על עצמו !
אחת הבדיחות הייתה האמרה  העממית שאנשים מאמינים ש "אלוהים הוא ברזילאי"  
אז כתבו: "גילינו את הסיבה של ההפסד של ברזיל ! אכן אלוהים הוא ברזילאי אבל ברגע של המשחק הוא היה עסוק בישראל!"

ג‘איימי הינו חמישים אחוז מאוכלוסיית הקיבוץ, יוצאי ברזיל. פנינו לחצי השני של יוצאי ארץ זאת ובתגובה, נאמר לנו שלאירוע של אתמול 8/7, במגרש הכדורגל, במונדיאל,  אין הסבר.

איננו יודעים מי מהשנים צודק, אבל לדעת המומחים, למפלה יש סיבה. לדעת המומחים המקומיים, העובדה שהברזילאים זנחו את סגנון, משחקם, ואמצו את הסגנון האירופי, גרם להם לאבד את יתרונם היחסי.
נאחל לחברינו הברזילאיים, בקיבוץ ובכל מקום בו הם נמצאים, שנבחרת ברזיל תחזור במהרה לשורשים, ותעשה הכי טוב את מה שהיא יודעת לעשות, וזה לשחק בסגנון הברזילאי. ובמונדיאל הבא ננוחם.



לאור ההסלמה במצב 09/07/2014

חברים ותושבים יקרים שלום ,

לאור ההסלמה במצב, בדרום הארץ ובמרכזה ,החברים ותושבים מתבקשים להתנהג בהתאם להוראות פיקוד העורף .

 בנחשון כל המקלטים פתוחים !!!

 כל אחד יכול לבדוק לאיזה מקלט הוא שייך.(קישור לרשימה)

 תמיר כהן רכז הביטחון של קבוץ נחשון ,נמצא בקשר רציף עם פיקוד העורף והמועצה , במידה ותהיינה התפתחויות הדברים יפורסמו ע"י אמצעי התקשורת של קבוץ נחשון ( אתר אינטרנט,דפי מידע,sms)

טלפונים חשובים:

רכז ביטחון – תמיר כהן  - 0508674526

אתר פיקוד העורף  - http://www.oref.org.il/1096-he/Pakar.aspx

נמשיך לעדכן  ככול שנדרש  בתקווה לימים שקטים יותר!

 ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה  



עדכונים לשעת חרום 10/07/2014

המועצה האזורית מטה יהודה פרסמה קובץ עדכונים לשעת חרום. פורמט הקובץ PDF, מחייב המצאות תוכנת Acrobat Reader  במחשב. לקריאת הקובץ הקש <<כאן>>. 



עדכונים לשעת חרום /ג‘איימי/ 11/07/2014


תושבי שכונה הצינורות לא שומעים את ההתרעה של הסירנה. תמיר כהן בקשר עם פיקוד העורף והם אמורים לטפל בתקלה.

לאנשים המבוגרים קשה לשמוע את  האזעקה , אנחנו בודקים את האפשרות לשלוח sms   בזמן אמת.

יש אפליקציה בשם צבע אדום. האפליקציה הזה מאפשרת לקבל בזמן אמת את כל ההפעלות של צבע אדום בארץ, כולל השמעת אזעקה. ניתן באפליקציה להגדיר לגבי אילו אזורים הדבר יפעל, כמו כן ניתן לבחור את סוג האזעקה שמוצא חן בעינינו.

בנושא פעילות החינוך בגיל הרך. והחינוך הבלתי פורמאלי, אנחנו בקשר רציף עם פיקוד העורף והמועצה, ופועלים בהתאם להנחיותיהם.

במידה ולא תהייה אפשרות לקיים את הקייטנות של המרכזים במרכז, בנינו תכנית חליפית לקיים את הקייטנה במועדון הקבוץ שהוא גם מקלט.

מחר מוצאי שבת בשעה 21:30 אני, (ג‘איימי), משתתף בתדרוך ומתן הנחיות לשעת חירום במועצה.

בנחשון זמן כניסה למרחב המוגן הוא כדקה וחצי.



הריטואל הקבוע /מוטקה/ 12/07/2014


הריטואל הוא די דומה וזה קורה כל מספר שנים. למה? כי אולי למישהו זה כדאי. או כי הדברים הם בלתי נשלטים. מה שמדאיג הוא שזה קורה לעתים יותר ויותר קרובות. אולי לאנשים במרכז זה לא כל כך נורא. אבל, לישראלי הגר ליד רצועת עזה, זה הופך לשגרת חייו. ילדים נולדים וחיים כשאזעקות צבע אדום הן חלק בסיסי מחייהם. עד מתי? האם יש פתרון קסמים שיביא להפסקת המצב? לכל אחד יש את הפתרון שלו. אנשי הימין, גורסים שיש להיכנס לעזה ולמגר את החמאס. אנשי השמאל משוכנעים שאם נחדש את השיחות עם אבו מאזן עם כוונות אמתיות להגיע להסכם, הכל יבוא על פתרונו. ובתווך המוני ישראל, רצים בבהלה למקלטים ומעמידים פנים של גיבורים, ומצד שני אוכלוסיית בני ערב, הנאנקת תחת שלטון החמאס, מפחדת לפצות פה וסובלת קשות מהמצב.

התהליך התחיל בחטיפת שלושה נערים שהיו בדרכם לביתם עם סיום שבוע הלימוד בישיבה. מערכת הביטחון למודת חטיפת גלעד שליט, ידעה שעליה לפעול מהר, והעבירה לשטח את מיטב כוחותיה כדי להציל את החטופים ולתפוס את החוטפים. זאת ועוד, צה"ל שלף מהמגירות את כל המידע, כדי לנצל את ההזדמנות, לנקות את יהודה ושומרון מכל אנשי החמאס ותשתיותיהם. כוונתם הייתה גם לפגוע באויב וגם כדי לחזק את משטרו הרעוע של אבו מאזן. במקביל התקשורת מדווחת על התנהגותם האצילית של הורי החטופים ומשבחת את הלכידות בעם,  שרק חבל שבאה לידי ביטוי רק בימים שכאלה. עם מציאת גופות הנערים הכעס על החוטפים ושולחיהם עולה מדרגה, ובעוד אנחנו מנסים לומר שאצלנו דבר כזה לא יכול לקרות, מתברר שיהודים לקחו את החוק לידיהם ושרפו נער ערבי שהיה בדרכו לתפילה בבוקר של רמאדאן. מיד התלהטו הרוחות בארצות השכנות וגם ערביי ישראל החלו להשמיע את כולם כולל הפגנות אלימות.

כשלחמאס התברר שישראל ניצלה את מהלכיה בשטחים כדי לעצור את אנשי החמאס ששוחררו בעסקת שליט, הם לא ישבו בשקט והחלו לטפטף פצצות וטילים לשכניהם מעבר לרצועה. ישראל השמיעה קולה ואמרה שתמורת שקט, כלומר הפסקת ירי, יבוא גם מצדנו שקט. אבל השקט שקיבלנו, היה הרחבת טווחי הירי של הטילים. גוש דן באר שבע, הוכנסו למעגל וכמובן כל הישובים הקרובים לרצועה. צה"ל שלף את רשימת המשימות שהוכנה מבעוד מועד ומשגר את חיל האוויר להשמדת תשתיות החמאס ברצועה, ובתי המגורים הריקים של אנשי החמאס. 

כעת כל צד מחכה לטעות של הצד השני. החמאס מעוניין כנראה בפגיעה אווירית שתביא לפרסום עולמי של עשרות נשים וטף חפים מפשע שנרצחו ע"י האויב הציוני, האכזר. טעות דומה של החמאס רק שהקורבנות יהיו בצד ישראלי, יגררו את נתניהו וממשלתו להחליט על כניסה רגלית לרצועה. כניסה רגלית תזכה לאהדת העולם במשך יום או יומיים, אלא שביומיים לא ניתן לחסל את החמאס, אלא לגרום לנפילתם של חיילים רבים בצד הישראלי דבר שיביא ללחצים פנימיים מתוך הציבוריות הישראלית שתצפה בהלוויות בחדשות בשעה שמונה בערב בטלוויזיה. כמובן שגם מעטי מעט מתומכינו בעולם, גם הם ינזפו בנו על התנהגותנו הלא אנושית.

כעת מחפשים שני הצדדים את המבוגר האחראי שיעשה סדר בין הניצים. אלא שיכולים, לא כל כך מתלהבים למשימה, ואלא שרוצים, לא בטוח שמתאימים למשימה. כנראה שבסוף יהיה הסדר, רק נשאלת השאלה מה יהיה המחיר ששילם כל צד ועוד ישלם. כנראה שבעוד שבוע עד שבועיים נחזור לנקודת הפתיחה. כל צד יספר שנתן את המילה האחרונה ויתחיל להתארגן לסיבוב הבא. החמאס יחדש את מלאי הטילים וישפר את רשת המנהרות של עזה תחתית. ישראל תחלק מדליות למצטייני הסיבוב ואולי גם תקים ועדת חקירה.

ואנחנו האזרחים עומדים ותוהים, האם זה מה שנגזר עלינו כל זמן מה? כיצד אנחנו, העם עם הכי הרבה זוכי פרס נובל, יחסית לגודל האוכלוסייה, איננו מסוגלים ליצר מנגנון שיביא לפתרון הבעיה הבסיסית בארצנו הקטנה. פיסת קרקע קטנה עליה יושבים שני עמים וכל אחד אומר "כולה שלי". למרות היותי אדם אופטימי אינני רואה פתרון למצב בטווח הזמן הנראה לעין. ואולי אני טועה?



הבכייה שלאחר מעשה לא תשנה עובדות! / פיני / 15/07/2014

 בעוד התותחים רועמים לא שככו הדי הוויכוח הפנימי בנושאים שונים העוסקים בהתנהלות המנהלה בקיבוץ. אחד החברים הגדיל אמור, שהמזכירות הנה חותמת גומי של המנהלים. פיני חבר המזכירות כתב דבר תגובה לדברי האשמה ולהלן דבריו:

"אין ברצוני להתנצח מעל דפי המידע עם מישהו מהחברים, אך ברצוני להבהיר בצורה חד משמעית: המזכירות הנוכחית אינה חותמת גומי של אף אחד! ישנם ויכוחים והיא הסכמות בישיבות, הישיבות מתנהלות באופן שכל חבר מביע דעתו ומייצג את האג‘נדה שלו וההחלטות מתקבלות בהצבעה! לא תמיד לרוחם של כל חברי המזכירות. לאחר הדיון, מפורסם פרוטוקול מהישיבה אשר מציג את הסוגיות הנדונות וכן את החלטות המזכירות, כך שכל חבר קיבוץ יכול לערער על החלטה שאינה לרוחו ולדרוש דיון חוזר או הצבעה בקלפי."

"אני פונה לכל חברי נחשון להיות מעורבים בנעשה, לקרוא פרוטוקולים, לקרוא את נושאי הדיון במזכירות לפני מועד הפגישה ולהחליט אם ברצונכם להשתתף בדיון. לא מעט נושאים נדונו תוך כדי השתתפות של בעלי עניין. במידה וישנו נושא כלשהוא המעסיק חבר או חברה שלדעתו צריך דיון במזכירות, אני קורא לכולם ליצור קשר עם חבר מזכירות ולדרוש ממנו לעלות את הסעיף במזכירות."

"הבכייה שלאחר מעשה לא תשנה עובדות!"

 



הפסקת אש ? 16/07/2014
החצר הישנה


בתקשורת מדווחים על תחילתם של גישושים להפסקת אש. אבל ברקע נשמעים עדיין הדי הטילים הנורים לשטחינו, וגם את שיגורי כיפת ברזל המנסים ליירט בהצלחה רבה את הטילים. נחשון "זכתה" במעט מאד אזעקות, וכמובן שאין מלין על הקיפוח במקרה זה. המקלטים פתוחים לרווחה מוכנים לקבל את פני החברים המחפשים מחסה. למרות המצב המדאיג, וחוסר הוודאות, ישנם גם דברים מעודדים בחצרנו.

בעוד אני בדרכי לספריה כדי לטפל בנזקי מים שירדו מגן הילדים על מחשב ספרית הילדים, נפגשתי עם ליאור מנהל המפעל וניצלתי את ההזדמנות לשמוע ממנו כיצד מתנהל המפעל בזמנים הללו. לדברי ליאור המפעל נמצא בשיא העונה. העבודה מתנהלת בשלוש משמרות, כשבשעת הארוחות אנשי המשרדים מחליפים את הצוותים של האורזים והמקפלים. למרות מערכת האזעקה המרשימה שהותקנה על גג ה"פשתגון", קול האזעקה לא נשמע היטב ברחבי המפעל ובעיקר באולמי היצור. לפיכך נקנו ביפרים המקבלים את חיווי האזעקה וכתוצאה מכך מופעלת בשטח המפעל סירנה קטנה. קיימים במפעל שני מקלטים, שהוכנו מבעוד מאד, וכל אחד משמש אגף אחר במפעל. השלכות המצב התבטאו גם בעיכובים בנמל של סחורות ובין היתר גם של "ארן". בעקבות המצב, הגיעו טלפונים מלקוחות ומכרים בחו"ל, שהתענינו בקורה בארץ בכלל, ובארן בפרט. כמו כן הגיעו הרבה אימיילים של עידוד ותמיכה. ליאור מציין שהימשכות המצב הביטחוני עשויה להשפיע לרעה על "ארן", היות וחלק מהספקים ממוקמים קרוב לרצועת עזה. התוצאה תהיה פגיעה באספקת חומרי גלם למפעל.

בהזדמנות זאת של דיווח על המצב ב"ארן" בתקופה סוערת זאת, ליאור משחרר סקופ ומספר שמחצית השנה הראשונה של "ארן", (ינואר-יוני),  הייתה מאד מוצלחת, המכירות גדלו ב-30% יותר מבמחצית השנה המקבילה, (ינואר-יוני), בשנת 2013. הסיבות לדבר מורכבות משלושה גורמים: התאוששות באירופה, שנה חקלאית טובה בעולם וביצועים טובים של צוות "ארן" שהתבטאו באיכות, שרות טוב ושיווק פעיל ויוזם.

המגיע למפעל מכיוון חדר האוכל מבחין בריצוף חדש ופרגולה חדשה. לדברי ליאור באזור הייתה קיימת בעיית ניקוז קשה וחוסר מקום מוצל לעובדים היוצאים להפסקה בזמן העבודה. ביום ג‘ (15/7) נסתיים הפרויקט, שגם נתן פתרון לשתי בעיות שדרשו פתרון , גם שיפר את חזות המפעל ואת תנאי העבודה  של העובדים.



אם נדע לאהוב... / מרב גלבוע / 16/07/2014

אומרים ש"כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות", מסתבר שמי שהמציא את הביטוי לא הכיר את מרב גלבוע,  שבלהט האירועים, ישבה וכתבה שיר יפהפה, המבטא את מה שכולנו חשים בימים הקשים והסוערים העוברים עלינו . כעת כדאי שמישהו יתרגם אותו לערבית ויפרסמו ברשתות הטלוויזיה והאינטרנט, ששפתן בהן ערבית.  
 
אם נדע לאהוב....
אם נדע לנתץ את חומות הפחד
אם נדע לטהר את לבנו מהשנאה
אם נאמין שאפשר גם אחרת
אם נבין שבמלחמה אין מנצחים, רק מפסידים......
רק אז יש סיכוי לחלום על עולם אחר שמשקיע את כספו
בבניה, חינוך, בריאות ותרבות.
במקום להשקיע את כל משאבינו בכלי נשק והתגוננות.
אם רק נדע לאהוב.....



היום ה-12 19/07/2014

היום הוא היום ה-12 למבצע " צוק איתן". בעוד בדרום נמשכת הלחימה, אצלנו צופים בדאגה אחר המתרחש, ומצפים בקוצר רוח להסכם שיביא לסיום המבצע, ואולי יפתח פתח לתהליך מדיני, שיביא לרגיעה ממושכת באזורנו.

העובדה שאין מספיק מיגון בנחשון ומכשיר האזעקה מעל ה"פשתגון" אינו נשמע בכל רחבי הקיבוץ, הביאה לפניה לפיקוד העורף. נעשה ניסיון לקנות על חשבוננו מגונית שעלותה אינה זולה, (20 אלף ש‘‘ח), אך הסתבר שכל המחסנים התרוקנו מהמלאי והזמנות ישנן בכמויות אדירות. ג‘איימי מספר ומוסיף, שישנן מספר משפחות של קרובי משפחה, המתארחות בקיבוץ, דבר המאפשר להן קצת להתאוורר ולנוח.

הדס מוזס, (054-2329913), תשמח לקבל מידע על בני משפחה המשרתים כעת בחזית או בפעילות הקשורה למבצע, כדי לשלוח להם חבילות ולשמור על קשר קיבוצי עמם.

מסתבר שגם בנחשון יש התחממות, אבל חיובית. אביגיל יוסף, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי, מדווחת שהתחילו את החופש במרכז עם פעילויות מגוונות ומהנות. צוות המרכז כולל את אבנר שלגי, רון שדה, יעל נח (ממודיעין), ואלעד נאור. בנוסף משתתפים התיכוניסטים: יובל שדה, סתו שיר, שירז סבטובסקי וענבר חג‘בי.

השבוע האחרון היה שבוע ה"מדע טבע וסביבה". הייתה לחבר‘ה פעילות בנושא הארכיאולוגיה. אבנר שלגי ותום מוזס, השיגו באינטרנט תמונה של דיניזאור (דינוס - אימה, זאורוס – לטאה), ועל פיה יצקו באזור שבין מגרש הכדורסל המחודש לאמפי שלד של דיניזאואר מבטון.  לאחר סיום יצירת היצור בן ה - 65 מיליון שנה, הוא כוסה בחול, ממתין שארכיאולוג סקרן יגלה אותו ויבשר לאנושות על הממצא יקר הערך.

באחד מימי השבוע במהלך פעילות כלשהיא, באזור בו כוסה הדינוזאור, זיהו הילדים חלקים של השלד מבצבצים מתוך ערמת החול שכסתה אותו. הם רצו מיד, נרעשים ונרגשים להביא כלי עבודה כדי לחשוף את הממצא, במקביל הזעיקו ילדים נוספים למשימת החפירה והגילוי. בעוד הם מתלבטים באם השלד אמיתי או לא, הגיעו למקום שני אנשי רשות העתיקות להם דווח על הממצא, דבר אשר עזר לשכנע את המהססים בדבר התגלית המרעישה.

גם הידיעה שלא מדובר בדינוזאור אמיתי, וגם העובדה שאנשי רשות העתיקות, היו בסה"כ שני צעירים העובדים ב"יקב שורק", לא קלקלה למרכזניקים את החוויה המרגשת שחוו. חברי הקיבוץ מוזמנים לבוא ולראות את הדינוזאור במלא תפארתו.

השבוע הבא של המתנ"ס יעמוד בסימן "הקיבוץ של פעם", שני מדריכים במתנ"ס, רון שדה ואלעד נאור, הגיעו לארכיון הקיבוץ, ובעזרת אנשי צוות הארכיון שלפו תמונות מראשית הקיבוץ, של חברים ושל מקומות בקיבוץ. לתדהמתם הם גילו שהוריהם והורי הילדים במרכז, היו גם הם פעם ילדים ובהמשך צעירים יפים ומלאי מרץ. בהמשך יהיה שבוע של אולימפיאדה, אחריו שבוע של בזר וטיול לצפון, (אם המצב יאפשר), ולסיום שבוע הערכות לשנה החדשה, כשבסיומו יערך פסטיגל, הופעות של קבוצות מהמרכז. המידע הקשור בדינוזאור נמסר ע"י אבנר שלגי.


היום ה-17 24/07/2014
ילדי הקיבוץ עם החבילות לחיילים

עוד יום, ועוד יום עובר, והסוף עדיין לא נראה. כל צד מחכה שהצד השני ירד על ברכיו ויבקש הפסקת אש. הטילים עדיין עפים, אם כי בכמות פחותה, צה"ל ממשיך לכתוש את הרצועה והעולם הצבוע, מתחיל ללחוץ על הצדדים להגיע להסכם.

בדקנו מה מצב חיילינו:

גיל כהן הבן של חגית שדמי, משרת בגבעתי. היה עם הכוחות שנכנסו לבית חנון. במהלך הלחימה נפצע קל ע"י כדור ששפשף את צווארו. הוא טופל בשטח והועבר להחלמה בבסיס של גבעתי באזור באר שבע. משלחת משפחתית, שכללה את חגית, אלון והדר, (נכדה של ציונה ומורדי), ביקרה אותו, ומצאו אותו צוחק ומעשן, כלומר מצבו טוב. המשפחה מקווה שלא יצטרך לחזור לרצועה.

איזיק – בנה של ענת יואב – משרת בסיירת נחל ומשמש כקשר מ"פ. ביום ראשון השבוע יצא לריענון, התקשר ומסר שהכל בסדר. מאז לא יצר קשר עם המשפחה.

ליהי – בתם של סימה ודרור ניסן. משרתת בפלס"ר גבעתי כצפתית. הייתה בתחילת המלחמה בנחל עוז ועברה לאשל הנשיא. בקרה בנחשון לפני מספר ימים לצורך אוורור ולקיחת בגדים. דרור מציין לטובה את הדס שציידה את ליהי בחבילה יפה שתמתיק לה את המשך השרות.

גורי לזר – (דווח מהשטח), משרת במילואים בחיל הנדסה בתפקיד רס"פ. נמצא בנחל עוז. לא נכנס לרצועה. ההתחלה הייתה מאד לא נעימה, הרבה הרוגים מכוחותינו, כעת המצב השתפר. החיילים מוצפים בתרומות של מזון ובגדים. לגבי חופשות לא ידוע לו. יוצא לחופשה רק מי שחייב. שומר על קשר טלפוני עם ההורים. המקום שבו נמצא אינו מסוכן אבל הוא וחייליו עובדים קשה.

אמיר פרידמן - בן של סמדר ומולי. משרת כסמל בכיר בגדוד 50 של הנח"ל. נמצא בתוך הרצועה. יצא להתאווררות לפני שבוע ויצר קשר עם המשפחה. הוריו מאחלים לכל החיילים שיחזרו במהרה בשלום.

יתכן וישנם חיילים נוספים. החיילים, במידה ויכולים, ובני המשפחה מוזמנים להתקשר ולדווח לאתר.



חמ"ל לריכוז פניות להתנדבות ולסיוע 27/07/2014

התנועה הקיבוצית פתחה חמ"ל לריכוז פניות להתנדבות וסיוע לקיבוצי העימות.
בתחומי: חינוך, שמירה, חקלאות, בריאות ועוד. בראשות: איציק שפרן.
החמ"ל מרכז גם מתנדבים צעירים, בוגרי י"ב ואחרים, שמוכנים להתנדב לפעילויות שונות עם 
ילדים, נערים וצעירים בשדרות, אופקים ובמושבי האזור.

הטלפונים של מרכז החמל הם:
איציק שפרן:052-6131873 050-5228600 דוא"ל: eitzik@tkz.co.il



מהנעשה בעסקים 02/08/2014

בעוד קולות המלחמה אינם פוסקים, והפסקות האש קורסות זמן קצר לאחר תחילתן,  מצאנו פינה שקטה ברחבי הקיבוץ, כשאוזננו כרויה לכל קול, שמא מדובר ב"צבע אדום" והתרכזנו בצבע הירוק. יונתן לביא המנהל העסקי מספר על הפעילות המשקית. בשלב זה החקלאות ובעלי החיים ובקרוב נפרסם על הנעשה בשאר הפעילויות העסקיות בקיבוץ.

חקלאות

גידולי שדה – שנת יבולים מבורכת, ושנת מחירים טובים. הדבר נובע מהחורף המשוגע שהיה אצלנו. בדיעבד הסתבר שחלוקת הגשמים השנה בחורף, תרמה רבות להצלחת הגידולים. לעומת זאת באזורים אחרים בארץ בעיקר בצפון הייתה שנה חקלאית לא טובה.

שקדים – בשלב זה מתחיל הקטיף. העצים עמוסים בפרי ומחירי השקדים בשנים האחרונות זנקו מעלה.

אבטיחים – בשלב זה נאספו חלקות הבעל ובקרוב ייאסף היבול מחלקות השלחין. המחירים טובים.

חמניות – בעקבות המונדיאל, יש מחסור גדול בחמניות לפיצוח והמחיר בעקבות כך עלה. בקרוב הקציר.

חומוס – נקצר. בניגוד לכל יתר הענפים יש בעיה של עודף חומוס. העודף נובע ממדיניות הממשלה שאישרה יבוא חומוס מחו"ל, מהלך שנבע מתגובת הממשלה למחאה החברתית. היות ונושא היבוא היה ידוע, שטחי החומוס היו השנה קטנים מבעבר.

כותנה – כל שטחי הכותנה של נחשון נמצאים ב"משקי ההר", השטחים שליד רבדים. בשלב זה סיום הגידול עדיין רחוק, (אוקטובר), ולכן קשה לאמוד את היבולים.

חיטה – נקצרה בחודש מאי, היבולים והמחירים היו טובים.

מים – שיטת תקצוב המים להתיישבות השתנתה. בעבר היו לנו מכסות קבועות ומכסות זמניות.  המדינה החליטה לעשות סדר בנושא. השנה הפכו ההקצבות הזמניות לקבועות. כרגע מטפלים בהגדלת ההקצבה כדי לאפשר השקיה על פי הצורך.

נכון להיום החקלאות מקבלת מים משלושה מקורות. בשטחי הבית מתחנת מקורות - "אוריה 8", הנמצאת ליד קיבוץ הראל, וממאגר תעוז הנמצא ליד לטרון, ומקבל את מימיו מאזור רמלה לוד. השדות במשקי ההר מקבלים את המים ממאגר נחשון הנמצא ליד קיבוץ רבדים. ומקבל את מימיו מנחל שורק. שמואל וצוותו גמרו השנה להחליף את כל מערכת הסינון במשקי ההר. והמערכת עובדת היטב.

כרם – ענף הכרם מנוהל ע"י דרור. השנה נטעו 30 דונם חדשים. חלקות ארגמן ומרלו תהיינה מושבתות בשל שנת השמיטה. המדינה מפצה חלקות המושבתות בשל השמיטה.

בעלי חיים

בעלי כנף – העונה מתקדמת בצורה טובה, דומה לשנה שעברה. בחודש אוגוסט משלימים תשלום ההלוואה שנלקחה לטובת הפיכת הלולים של ההודים ללולים עבור עופות. נשארו עדיין שתי הלוואות קטנות לטובת הנושא.

ישנן תכניות להגדיל את היקף ענף הפטם בנחשון, ע"י הוספת חווה ביער מאחורי בית העלמין. נכון לעכשיו יש תכניות ועדיין אין החלטה. החוות בנחשון מנוהלות ע"י חברת אלף-בר שהיא חברת בת של אמבר. מנהל החברה הוא חיים ערב. החברה מנהלת חוות לולים בכל רחבי הארץ עבור אמבר. הצוות הקבוע משקיע מאמצים רבים בגידולים והתוצאות טובות.

צאן – הענף מראה בחודשים האחרונים התייצבות שבאה לידי ביטוי בהכנסות. השיפור נובע בעיקר משיפור מקצועי שבא לידי ביטוי בירידה דרסטית בתמותה ובעקבות כך עליה גבוהה ביצור החלב ובכמויות הטלאים למכירה. נכון לעכשיו יש עודף עצום של חלב כבשים וצפויה ירידה במחיר. לנחשון יש הסכם עם חברת גד לאספקת חלב במשך שלוש שנים. נסתיימה הקמת הגדר סביב ענף הצאן. בנוסף נגמרה בניית שתי סככות ליד המשקל גשר.


סרטון של קטיף האבטיחים



שתי מצוות 29/07/2014
רמי כחלון ודורון אלבז

כתבה שראתה, יפעת ויצמן שפטס, בטלוויזיה על דורון אלבז,  נכה צה"ל ממבצע "חומת מגן" שהקים עמדת ריענון לחיילים בסמוך לחוותו, הספיק להקפיץ אותה, ולגרום לה לרצות לעשות משהו, לטובת החיילים המשרתים באזור הדרום. העובדה שהיא נמצאת בחופשה ויש לה פנאי אפשרה לקום ולעשות מעשה. מספרת יפעת:

 "הייתה לי היום זכות גדולה לחבור לדורון אלבז ממושב מסלול, שהקים נקודת ריענון אדירה בה מחלקים לחיילים אוכל, שתיה, ממתקים, מוצרי היגיינה והלבשה תחתונה. זה מדהים לראות את המפעל האדיר הזה, שבנוי כולו על תרומות ומתנדבים. עשרות גברים פורקים סחורה של ירקות בשר ולחמניות. ועומדים ועושים "על האש", מאות קילו של נקניקיות ,קבבים, וחזה עוף. במקביל עשרות אימהות, ובנות שירות, מכינות סנדוויצ׳ים שווים לכל חייל וחיילת שמגיעים לשם. בחמש השעות שהייתי שם, עברו במקום אלפי חיילים, בעיקר מילואימניקים, שהתחדשו בגופיות, גרביים, דאודורנטים ואכלו עד ששבעו. בעזרת הורים מדהימים מהקיבוץ, גייסנו 1000 שקל, ורכשתי בחנות באופקים גרביים גופיות ותחתונים כדי לפנק את החיילים. המוצרים שקנינו  נעלמו מיד ע"י החיילים. תודה לך דורון על ההזדמנות שנתת לי להיות חלק מהחברה הישראלית המדהימה הזו. כל הכבוד לכם אימהות מדהימות על העשייה ללא לאות. זכות גדולה."

ומסכמת יפעת את האירוע: "היו לי היום שתי מצוות. אחת גיוס הכסף, קנית הביגוד וחלוקתו לחיילים. השנייה במשך חמש שעות עמדתי במקום וחילקתי לחיילים מכל הנדרש."

בקרוב, אומרת יפעת, במידה ועדיין המלחמה תימשך, יערך מבצע נוסף. הודעה תשלח לכל תושבי הקיבוץ, והצבור יוכל לתרום כמיטב יכולתו.

 



הפסקת אש 05/08/2014


01/08/2014

בתאריך - 12/7 כתבתי ופרסמתי באתר הקיבוץ  את שיקרה בשבועות הקרובים. איני ניחן בחוש נבואי, אלא פשוט הדברים חוזרים על עצמם כל מספר שנים. כשכתבתי את הדברים לישראל עדיין לא היה אפילו הרוג אחד, אזרח או חייל. היום שלושה שבועות לאחר שהדברים נכתבו, אנחנו מתבוססים ברצועת עזה. עשרות מחיילינו נהרגו ונפצעו, כשגם הצד השני משלם מחיר כבד, וזאת בשל הנהגה שאינה סופרת אף איש. הדילמה קשה. האם מולנו מתרומם גל של הטיפון האסלאמי המתפשט במרחב ומאיים לשטוף אותנו. או שבצד השני יש עם מי לדבר, אבל כיום בגלל שגיאות שלו ושלנו, נותן מקום לקיצונים להוביל את עמו להרס ואובדן.

05/08/2014

קשה להאמין לקצב שבו הדברים משתנים. אתמול פוצצה המנהרה האחרונה וצה"ל החל להסיג את כוחותיו אל מחוץ לרצועה. בקהיר מתנהל משא ומתן בין החמאס ופלגיו מצד אחד לבין מצרים הרשות הפלסטינאית ואף ישראל מצד שני. זה נראה כאילו הולכים להסדר. 64 חיילים ואזרחים ישראלים ואלפי פלסטינאים חלקם אנשי חמאס וחלקם אוכלוסייה אזרחית שלמו את היקר ביותר להם וכל זאת בשל חוסר היכולת של מנהיגים להוביל את עמיהם להסכם בטרם פורענות.  בשעה 08:00 הוכרזה הפסקת אש ל-72 שעות, חיילינו יצאו מתחום הרצועה, וכעת ממתינים לתוצאות הדיונים בקהיר ומקווים שיחול המפנה באזור שיוביל להסכם כולל הן ברצועה והן ביהודה ושומרון.



אנשים טובים באמצע הדרך 08/08/2014

בתחילת יולי, כמה ימים לאחר תחילתו של מבצע "צוק איתן", אחרי שבוע של אזעקות, 
נפילות גראד בשטחי קיבוץ גבולות ובומים של ירי של כחותנו משטח הרצועה... 
החלטנו לנסוע לנחשון "לכמה ימים. עד שהמצב קצת יירגע"... בסוף, נשארנו בנחשון כמעט חודש.
בחודש הזה עזרו לנו כל כך הרבה אנשים יקרים, ואני מבקשת לנצל את המידעון כדי להודות להם מכל הלב:
ראשית, לאביגיל (מנהלת החינוך הבלתי פורמאלי), ולצוות היקר של המרכז: אבנר, יעל, אלעד, רון, יובל שדה, סתיו, נעמה, שירז וענבר.
הם קלטו את אורי ולירון ושילבו אותם בפעילויות במרכז בשיא הטבעיות והאכפתיות. התרשמתי מאוד מהצוות ומהאווירה במרכז ומהפעילויות שיש בחופש. 
לעומר, שחר ולפיני (צוות הברכה), שקיבלו אותנו במאור פנים, עם חיוך וצחוק על הפנים בכל פעם שהגענו, והגענו הרבה. 
לאילנה (האחות במרפאה), שעזרה בכל פניה שלנו.
והכי הכי לעמליה ולקוכי היקרים שפתחו בפנינו את ביתם והזמינו אותנו לשהות אצלם ללא הגבלה של זמן וללא תמורה, "כמה זמן שנצטרך". תודה רבה לכם.
והאחרונים שהם הראשונים, למשפחה שלי היקרה שאירחה, תמכה, ועטפה אותנו בהמון חום ואהבה. אני אוהבת אתכם מאוד.
ולכל האנשים הטובים שפגשנו בשבילי הקיבוץ שהתעניינו, עודדו ונתנו לנו הרגשה שאנחנו רצויים. תודה מקרב לב.
אני מאחלת  לנו שנדע ימים שקטים יותר בהם נשוב להיפגש בנסיבות אחרות.

מ: ירדן, אורי, לירון, ג‘ו ומירב קולבה.



סיפורו של קן נחשון / אלעד לוטרבך / 11/08/2014


לפני מספר ימים בעודנו טרודים בקורה בסביבתנו הקרובה, (רצועת עזה), וסביבתנו הרחוקה, (עירק, תורכיה ועוד), הגיע אלינו מכתב מחמם לב מחן נאמן, בצרוף תמונות. להלן מכתבו של חן:
בשנה האחרונה נכנס השומר הצעיר במלוא התנופה לנחשון, לאחר תקופה ארוכה מאוד שלא ממש נכח אתנו. הוביל את המהלך אלעד (ראש הקן ), יחד עם הקומונרים, והמדריכים מהקיבוץ, שבנו כולם ביחד, קן משגשג בקיבוץ, אשר הילדים גאים להיות חלק ממנו. המהלך החזיר לשבילי הקיבוץ, ילדים המהלכים בגאווה עם חולצה שומרית. 

כשמוצ‘ניק גאה בעברי, (קן צפון-בת"א), יצרתי קשר עם אלעד ראש הקן, וביקשתי שירחיב ויספר על פעילות הקן. להלן מכתבו של אלעד

אתן לך סקירה קצרה על סיפורו של קן נחשון:

בשנתיים האחרונות נהייתה מגמה להעביר את פעילות השומר הצעיר לקיבוצים עצמם ולא לרכזם כקן אחד, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות, תחת קן צפית.
בשיוכו התנועתי הרחב הקן שייך למרחב יואב שנמצא באזור ירושלים.
(במסגרת מגמה זו הוקמו קיני: כפר מנחם, גת, בית ניר, נגבה ובשנה הבאה גם רבדים).
השנה חגגנו יום הולדת שנה לקן נחשון,  בתמונות מתועד חג הקן הראשון בהובלתם של החניכים מ-ד‘- ח‘ והמדריכים משכבות י‘-יא‘.
השנה מפקד יום העצמאות היה בחסות השומר הצעיר ובשיתוף המתנ"ס.
חניכות קבוצת "פיטנגו"  (ז-ח) יצאו לטיול ים אל ים בפסח וחניכי הגו"צ (ד‘-ו‘) יצאו ליום צופי ביער חרובית.
תוכנן גם מחנה קיץ לכלל השכבות שלצערנו בוטל ברגע האחרון בשל המצב הביטחוני.
לאור המצב, קיימנו קייטנה בשם "שומרים על הדרום" לחניכי התנועה הדרומיים בכדי ליצור הפוגה ובנות "פיטנגו" שימשו בו כצוות טכני ועזרו בתפעול.
המדריכים ברובם מנחשון, מי שהדריכו השנה מהקיבוץ היו: מתן דוק, גל בן יצחק, נועה מוראד וטל סעדה. המדריכים נוספים היו מנווה שלום והראל. 
שמח לבשר ש98% מילדי הקיבוץ בגילאי ההדרכה הרלוונטיים הינם חניכים שמשתתפים ומגיעים לפעולות באופן סדיר- שמוצניקים מן המניין.
הייתה שנת פעילות פורה ומקסימה, הקן התפתח והתעצם והמדריכים עשו את עבודתם נאמנה. חשוב לציין שהרבה מהצלחת שנה זו היא תמיכתם ושיתוף הפעולה של ההורים הנהדרים ואביגיל רכזת החינוך. 
בשנה הבאה יודרכו הקבוצות הבאות, ע"י המדריכים הבאים:
ד‘-ה‘- עילי נאור ומתן דוק
ו‘-ז‘- נועה מוראד וענבר זק (נווה שלום)
ח‘-ט‘- טל סעדה וקומונר בש"ש.
 
בנוסף יוקם "מעגל היוצרים"  של חניכי י‘-יא‘ שאינם מדריכים. תפקידו ליצור אירועי תרבות ופעילויות שיא בקן.
החבר‘ה הבוגרים נמצאים בפנימייה בצפית ועוברים שם הדרכה של קבוצת השוה"צ מתוך הפנימיה, את מעשה ההדרכה כל אחד מדריך בקיבוץ שלו. 

ובאשר אליי- במקור אני מקרית חיים, חניך בתנועה מכתה ה‘. יצאתי לחוות ההכשרה ( שנת שירות) בסיום התיכון, הייתי קומונר בקן בן גוריון שבחולון, לאחר מכן התגייסתי יחד עם כל הגרעין שלי, "עלמא" שמו, למסלול הנח"ל. שירתי כמפקד בגדנ"ע ולאחר מכן שירתי בירושלים במסגרת פרק המשימה הלאומי.
עם סיום השירות נשארנו לגור בירושלים יחד כל הגרעין ואנחנו מתגוררים בבית הכרם ועוסקים במשימות שונות בשומר הצעיר.
שמח ומתרגש מאוד לפתוח שנה נוספת בקן נחשון בכובע רכז הקן ומצפה להמשך עשייה חינוכית רחבה בקיבוץ. 
  
 אלעד לוטרבך
 <loterbachelad@gmail.com>

תמונות של חניכי השומר הצעיר קן נחשון.



מי ירים את הכפפה ? 14/08/2014

אנחנו רואים אותו מדי פעם, הולך בשבילי הקיבוץ, עומד בשער הקיבוץ מרים ידו לטרמפ ובידו ועל גבו שק מלא בקבוקי פלסטיק. בעוברי בנסיעה על ידו אני עוצר בדרך כלל ואוספו לרכבי. לאן אתה צריך? פעם לצומת נחשון, ופעם לצומת לטרון. את השאלות העוסקות במי הוא? מה שמו? ומה הוא עושה – הוא עוקף וממתין להגעה ליעד נסיעתו. ואני נשאר עם סימני השאלה, כיצד חי אדם לידנו, ללא משפחה, ללא קרוב, ומבחינתנו הוא שקוף. האם יש אפשרות לעזור לו? למרות שנראה שאינו מעונין. אולי מישהו ירים את הכפפה?
למרק אין בית ואין משפחה מקבלת. הוא ישן ביער ליד הקיבוץ. השבוע בשעה שנם את שנתו, עברה לידו קבוצת חיילים עם כלבים.  אחד הכלבים חש באדם הישן בין סבך העצים ונשך אותו ברגלו. מרק שנס על נפשו קם העמיס על כתפיו השחוחות את מרכולתו נס על נפשו ויצא לעוד יום של נדודים ביישובי אזורנו.



טוב לדעת שקיימים אנשים כאלו 19/08/2014

שלום רב,
במוצ"ש (2 באוגוסט) כאשר היינו בדרך מירושלים לב"ש קרה לנו פנצ‘ר בגלגל הרכב. ירדנו מכביש 1 ומתחת לגשר התחלנו להחליף את הגלגל. מיד כשהתחלנו לפרק את הגלגל המפונצ‘ר, עצר "מלאך" ברכב לבן (עם משפחתו בתוכו) כדי לעזור לנו. לא רק שהוא היה נחמד, יעיל ומקצועי, גם היה לו ג‘ק רציני שהרים את רכבנו בשניות, (מה שהיה לוקח לי הרבה זמן). בסוף אמרנו תודה והוא נסע ואפילו את השם שלו לא שאלנו! אז אם אתם מכירים מישהו מהקיבוץ, (הוא אמר שהוא בדרך לנחשון), עם משפחה ורכב לבן, עם ג‘ק מקצועי שעוזר להרבה אנשים בדרך, (שאלתי אותו), ושהיה אמור גם להתחיל במילואים ביום א‘ ה- 3/8 נא למסור לו ולמשפחתו את תודות שלנו, לאיש שעוזר לזולת, ללא מסירת השם וללא שום תמורה. טוב לדעת שאנשים כאלו קיימים.
בברכה, אווה וג‘רמי וייל.



בשבילי כאדם וכמנהל קהילה הוא לא שקוף ! 21/08/2014

אני כותב בקשר למארק  בעקבות כתבה שפורסמה באתר.
אני  בקשר עם מארק כבר מספר חודשים. הוא רשום כתושב נחשון , וזאת בגלל שהוא שכר דירה, לפני זמן רב בקבוץ. לא פרסמתי את הדבר בקיבוץ ולא דברתי עם אף אחד בנושא היות ואני חששתי מתגובות של מספר אנשים בקהילה שלנו, שאינם אוהבים אנשים שונים.  בשבילי כאדם וכמנהל קהילה הוא לא שקוף !
כדי שאנחנו נוכל לעזור למארק ושהוא יקבל עזרה מהרווחה של המועצה צריך לבנות עמו מערכת של יחסי אמון. אני נפגש אתו מדי פעם ומביא לו תמיד אוכל, בגדים  וגם קצת כסף.  מארק מאוד לא רוצה את הטיפול ברווחה בגלל שהוא לא מאמין באף אחד.
הוא הומלס שהיה גר בבקוע במקלט וזרקו אותו. הוא גר ביער! אבל באם אנחנו לא נטפל  בו עד החורף, הוא לא יחזיק מעמד!
אני הצלחתי בפגישות אתו לבנות  איזה מערכת אמון. ביום שני השבוע אנחנו נפגשים עם העובדת סוציאלית של המועצה בנחשון. נתתי למרק שעון יד בתקווה שהוא אכן יגיע לפגישה.

 - מרק לא הגיע לפגישה ! ג‘איימי לא הרים ידיים וממשיך לנסות לעזור למרק.

ג‘יימי




אנדרטה לזכרו של יומלה 17/08/2014

בלב עמק איילון, בסמוך למאגר תעוז, ( המאגר שליד "יד לשריון"), יתקיים ביום א‘ ה-24/8 בשעה 18:00 טקס חנוכת האנדרטה, לזכרו של יומל‘ה, (בנימין נאור), מול מיני ישראל. באירוע אנשי חקלאות ויזמות מהאזור, אנשי חברת המים "מקורות", אנשי משרד הבריאות, חברי נחשון.

היוזם של האנדרטה הוא דוד גולדברג מהישוב מבוא חורון, לשעבר מרכז גד"ש ואיש הנהלה של ישובו. דוד נעזר באח של יומל‘ה ובנדב כשהרעיון והביצוע שלו. הכוונה  היא להנציח את מפעלו של יומל‘ה. לדברי נדב, אנשי האזור זוכרים ומוקירים את השעות הרבות שהקדיש על מנת למצוא פתרונות לבעיות שהתקשו בהן, כשהוא בנוכחותו הכובשת  והמרתקת עזר ככל יכולתו.

מספר דוד גולדברג - היוזם והמקים של האנדרטה.

יומל‘ה מוכר לאנשי מבוא חורון שנים רבות, למעשה החל משנת 1984. יומל‘ה בעזרתם של אלימלך ברקן ז"ל, יו"ר הועדה החקלאית של מטה יהודה ומשה גורן יבדל"א מקיבוץ שעלבים, וחברים נוספים מיישובי עמק איילון, פעלו למען הקמת מאגרים בעמק כדי להפוך את העמק לאזור של שדות ומטעים המושקים עפ"י הצורך, ללא מגבלת יכולת האספקה של "מקורות" בתקופות צריכת השיא, וכמובן כדי להגדיל את סה"כ הכמות הנצרכת. לצורך זה הוקמה אגודת מים שנקראה "מי לטרון איילון" ובראשה עמד יומל‘ה. לדברי דוד , יומל‘ה היה הגורם המרכזי בקידום הפרויקט. בהמשך, יומלה ישב עם דוד בהנהלות נוספות. עם היוודע דבר מותו של יומל‘ה, החליט דוד שאי אפשר סתם ככה, לעבור לסדר היום, ויש להנציח את האדם שעשה כה רבות למען חקלאי האזור. דוד מציין שמבחינתו אפשר לשפר עוד את האנדרטה והוא ישמח לקבל רעיונות. (טל: 050-2050809).



מלחמה או שלום היום ה-47 23/08/2014

אתמול יום שישי אחר הצהריים (22/8)החלטנו לנסוע לים להתאוורר קצת לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. בעודנו נוסעים פתחנו את הרדיו ובחדשות שמענו את האסון שנפל על משפחה וקיבוץ בעוטף עזה כשילדם דניאל טרגרמן בן ה-4 שלא הספיק להגיע למרחב המוגן, נפגע ונהרג. והוא לא היה היחיד שנפגע באותו יום קשה מבחינת פגיעות באוכלוסייה האזרחית.

הגענו לחוף הים פרשנו משטח לישיבה, ואני התנדבתי להישאר לשמור על הציוד, בעוד כל האחרים נכנסו למי הים שהיו שקטים ורגועים בניגוד לתחושות שחשו באותו יום. לפתע נשמעה אזעקה. תחילה חשבתי שזאת צפירת אמבולנס הממהר לאסוף חולה או פצוע. אבל, כאשר המציל הודיע שזאת אזעקה ושיש להיכנס למרחב הממוגן, היה ברור שזה אמיתי. בחוף (הדולפינריום) היו אלפי אנשים. אמנם יש קרוב לדקה וחצי, כדי לצאת מהחוף לחצות את הכביש ולהיכנס לבית המלון ממול, רויאל ביץ‘, אבל, ברור היה, שזה לא משהו מעשי בתחום הזמן שעמד לרשות הציבור. תחילה החלה מנוסה לכוון היציאה, אבל כשהאנשים הבינו שזה חסר תוחלת הם עצרו והסתכלו בשמיים שם נראו שני סיכול של כפת ברזל. "עכשיו יפלו הרסיסים", שמעתי אנשים אומרים, "עכשיו צריך קצת מזל", אמרו אחרים. בנראה שהפעם המזל היה לצדנו ואיש לא נפגע.

טילים בחוף ת"א – סרטון ביוטיוב

בעודי נשכב על שמיכת הבד ונרגע מהאירוע הבלתי צפוי, קיבלתי מסרון מחברת קיבוצנו ובו היא מספרת שבקיבוץ נעוריה נפלו שני טילים. להלן דבריה:
רקטה פגעה ברפת, לפרות שלום, למרבה המזל הרקטה נפלה לתוך ערימת זבל, דבר שמנע את התפזרות הרסיסים. זה כנראה היה גם מזלה של משפחה שטיילה באזור הרפת שגם לה לא אונה כל רע. רקטה נוספת נפלה באזור המחצבה.

אכן נסיעה מהנה להתאווררות בעיר הגדולה. נקווה שבפעם הבאה הכל יהיה מאחורינו.



אנדרטה לזכרו של יומלה 24/08/2014

בלב עמק איילון, בסמוך למאגר תעוז, ( המאגר שליד "יד לשריון"), התקיים ביום א‘ ה-24/8 בשעה 18:00 טקס חנוכת האנדרטה, לזכרו של יומל‘ה, (בנימין נאור), מול מיני ישראל. באירוע השתתפו אנשי חקלאות ויזמות מהאזור, אנשי חברת המים "מקורות", אנשי משרד הבריאות, חברי נחשון, משפחה ועוד.

היוזם של האנדרטה הוא דוד גולדברג מהישוב מבוא חורון, לשעבר מרכז גד"ש ואיש הנהלה של ישובו. דוד נעזר באח של יומל‘ה ובנדב כשהרעיון והביצוע שלו. הכוונה  היא להנציח את מפעלו של יומל‘ה. לדברי נדב, אנשי האזור זוכרים ומוקירים את השעות הרבות שהקדיש על מנת למצוא פתרונות לבעיות שהתקשו בהן, כשהוא בנוכחותו הכובשת  והמרתקת עזר ככל יכולתו.

הטכס נפתח בהסרת הלוט מעל האנדרטה המרשימה ע"י איילה ונדב. בהמשך השמיעו רוני, דוד ואחיו הצעיר של יומלה, דברים לזכרו תוך שהם מציינים את פעלו, כל אחד מזווית היכרותו. הם ציינו את אהבתו לעמק ואת תרומתו הרבה להפיכת עמק איילון למקום פורח וירוק.

מספר דוד גולדברג - היוזם והמקים של האנדרטה.

יומל‘ה מוכר לאנשי מבוא חורון שנים רבות, למעשה החל משנת 1984. יומל‘ה בעזרתם של אלימלך ברקן ז"ל, יו"ר הועדה החקלאית של מטה יהודה ומשה גורן יבדל"א מקיבוץ שעלבים, וחברים נוספים מיישובי עמק איילון, פעלו למען הקמת מאגרים בעמק כדי להפוך את העמק לאזור של שדות ומטעים המושקים עפ"י הצורך, ללא מגבלת יכולת האספקה של "מקורות" בתקופות צריכת השיא, וכמובן כדי להגדיל את סה"כ הכמות הנצרכת. לצורך זה הוקמה אגודת מים שנקראה "מי לטרון איילון" ובראשה עמד יומל‘ה. לדברי דוד , יומל‘ה היה הגורם המרכזי בקידום הפרויקט. בהמשך, יומלה ישב עם דוד בהנהלות נוספות. עם היוודע דבר מותו של יומל‘ה, החליט דוד שאי אפשר סתם ככה, לעבור לסדר היום, ויש להנציח את האדם שעשה כה רבות למען חקלאי האזור. דוד מציין שמבחינתו אפשר לשפר עוד את האנדרטה והוא ישמח לקבל רעיונות. (טל: 050-2050809).



היום ה-50 26/08/2014

לכל עץ יש מספר

ביום ג‘ ה - 26/8 התבשרנו על הפסקת אש. פצצת מרגמה שנפלה באחד מקיבוצי העוטף והרגה ופצעה חברים שנשארו במקום, השאירה טעם מר וחוסר אמון בקיום ההסכם ע"י החמאס. בעוד חודש אמורים הצדדים להיפגש בקהיר למשא מתן כשהציפיות הן למהלך גדול שיביא לשינוי חיובי הן ברצועת עזה והן ביהודה ושומרון.

בעודנו עסוקים בשגרת החיים בנחשון, ראינו ברחבי הקיבוץ צוות מודדים המסמנים עצים ברחבי הקיבוץ. בלוח המודעות של האתר  פורסם בקצרה :

"אנו מגישים תב"ע חדשה בסמכות הועדה-המקומית "מטה יהודה". לפני כמה שנים נתקבל חוק במדינת-ישראל (תיקון 89) המחייב את הרשות-המקומית למדוד את העצים כפי שמודדים מבנים, כבישים, דרכים וכו‘.בשבוע הקרוב, ולאחריו, תעסוק קבוצת מודדים במדידת העצים בקיבוץ לצורך עדכון התב"ע של הקיבוץ".

פנינו לדרור לצורך הרחבת המידע בנידון ולהלן דבריו:

תיקון 89 בא להגן על העצים בפני כריתה בזמן בניה חדשה ופיתוח. לפני כן העצים לא היו מוגנים. הייתה קיימת פקודה מנדטורית לפי שם סוג ומין העץ. תיקון 89 הכליל את כל העצים. עץ נחשב באם קוטר הגזע שלו בגובה מטר ושלושים הוא 10 ס"מ. תיקון 89 היה תיקון גורף שהכליל את כל העצים . נוצר מצב שאנשים בבתים פרטיים שהיו להם עצי פרי נאלצו להביא חוות דעת לפקיד היערות בשלב ההיתר. לאחרונה מספר עצי פרי הוחרגו, ואינם מחייבים רישיון כריתה. לדוגמא: משמש, אפרסק, הדרים, פקן, ועוד. שבעת המינים כן מוכללים בתוקף הפקודה המנדטורית. למשל: חרוב, תמר, תות וזית מוגנים.

חבר המעוניין לכרות עץ בתחום המגרש שלו בשל סכנה בטיחותית, מטרד קיומי או בשל בניה, מחויב לפנות לפקיד היערות בבקשה למתן התר כריתה/העתקה. ניתן להתייעץ עם דרור. כריתה ללא היתר הנה עבירה פלילית.

מכיוון שקיבוץ נחשון מקדם תב"ע חדשה בסמכות מקומית של "מטה יהודה" לצורך החלפת שטחים, אנו נדרשים לבצע מדידה של עצים בוגרים. לפי תיקון 89. המדידה מתבצעת לאורך הכבישים והשבילים ולא בתוך החלקות המשויכות לחברים. המדידה במגרש הביתי תעשה אך ורק בשלב היתר הבניה של המשפחה המשפצת.




דילמת חיים בגיל הזקנה / דליה / 29/08/2014
.
עוד לא הספקנו להתאושש מ-50 יום של מלחמה בדרום הארץ, והגזרה הצפונית החלה
להיות פעילה. כוחות המורדים ה"טובים" וה"רעים" השתלטו על אזורים הקרובים לגבול
רמת הגולן ומאיימים להפוך את הגבול השקט היחיד שהיה בשנים האחרונות לפעיל.

אצלנו כמדי חודש נערך מפגש ה"וורנדה", בו נפגשים וותיקי הקיבוץ ולא רק הם, במועדון,
או במרפסת של יוהנה ויהודה. שומעים הרצאה מעניינת וחוגגים ימי הולדת לוותיקים אשר
בחודש האירוע מתרחש יום הולדתם. הפעם הנושא היה "דילמות חיים בגיל הזקנה". המרצה
הייתה חיה דיאמנט.

מזל טוב מיוחד הוקדש לאיתן זכרין עם הגיעו לגבורות. את הערב יזם וארגן משה לב רכז ועדת בריאות. הדיווח נעשה ע"י הכתבת הקבועה של אתר נחשון במפגשי ה"וורנדה" -. דליה נווה זה המקום להודות לה, ולהזמין חברים נוספים לסקר אירועים הנערכים בנחשון לצורך פרסומם באתר.

להלן דווחה של דליה:

נוכחו כ-30 וותיקים - דור המייסדים. בפתיחה כל אחד הציג את עצמו ואת גילו, כולם בני -80
פלוס, מינוס. ברקע על מסך המוכן למצגת מוקרן שיר:

"כי לשקיעה כמו לזריחה יש צבע ארגמן
אין אילן בלי שורשים ופרי ללא ניצן
אין סופים בלי התחלה והתחלות בלי סוף
והנופים הם האדם והאדם הוא הנוף.

החלק הראשון של המפגש הוקדש לשיחה. מה היא הגדרה של וותיקים, של מייסדים ומה היא הפעילות המתלווה. לאחר מכן הייתה המצגת בליווי פרשנות של המרצה.

"מבט לעבר העתיד שם נבלה את שארית חיינו
כבד ונצור את ההווה
ובכל מקרה אל תשכח את העבר שהביאנו עד הלום"

להזדקן הוא אחד הפרקים הקשים ביותר של אומנות החיים. המלצה לספר - "להנות מהזקנה-אבני דרך לחיים מאושרים" מאת- ד"ר ג‘ורג‘ וויילאנט. נמסר שישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם באריכות בתוחלת החיים. גיל ממוצע לגבר -79.9 וגיל ממוצע לאשה - 83.6 .

בזכות יאיר צבן כחבר כנסת ניתן להזדקן בבית, עם כוח עזר סיעודי, מה שלא ניתן היה
בעבר. הושם דגש על החשיבות לתרגל את המוח בעזרת השימוש במחשב, משחקי מחשב
ואחרים, פתרון תשבצים, סודוקו ושאר פעולות המפעילות את המוח. הליכה אחרי משאת נפש
ודברים שעד כה לא הגיעו למימוש. השפעה נכרת על איכות החיים הם חיי חברה פעילים,
השותפות, העזרה ההדדית וחלק חשוב נוסף הם בקורים של בני משפחה. עקב עליית הגיל ואיכות החיים יש רבים שחוברים ל-,פרק-ב‘. הושם דגש גם על פעילות גופנית.

המרצה הדגישה את התרשמותה הטובה מהנוכחים במפגש וציינה את יתרונות החיים בקבוץ בחברותה, מה שמשפר הן את האיכות והן את תוחלת החיים.

הערב הסתיים כרגיל עם מתנות לחוגגים יום הולדת בחודש זה, והפעם עציצים פורחים באריזת מתנה. מזל טוב מיוחד לאיתן ליום הולדתו ה - 80. בצדי האולם שולחנות ערוכים עם כיבוד, שתיה חמה וקרה וכרגיל הרגשה טובה של אנחנו על המפה ומקווים להמשיך כך ככל שיינתן.

לסיום הערה לסדר, מן הראוי שערב כזה באולם גדול ובאוכלוסייה מבוגרת עם ליקויי שמיעה, מן הראוי והרצוי שמיקרופון ילווה את המנחים והמרצים.
כתבה דליה נווה.
________________________________________

 


על אם הדרך 10/09/2014
שרים בחצר של זיווה ויוסקה

על אם הדרך, ליד קן השומר הצעיר החדש בנחשון, (הקומונה לשעבר), פגשתי את זיווה ממהרת לעוד יום עבודה ב"ארן", שם היא מרכיבה צינוריות יחד עם וותיקים אחרים. על מכסה רכב חונה רשמתי את דבריה:

ביום חמישי 4/9 התקיים ערב לזכרו של יוסקה שרייבר. עשרות חברים התקבצו בחצר ביתם של זיווה ויוסקה, כשהחצר התקשתה מלהכיל את הקהל הרב, שבא כדי לכבד את זכרו של יוסקה. במהלך הערב הושמעו שירים רוסיים וישראלים שיוסקה מאד אהב. מישל חרמון, שהיה בנחשון כחבר בגרעין "נחשול", (שהגיע מבן-שמן), אהב מאד את יוסקה. בעת ששהה ברוסיה, בתוקף עיסוקו כמארגן ערבי שירה לנוער יהודי ברחבי העולם, שמע על פטירתו של יוסקה, והגה את הרעיון לקיים ערב שירה לזכרו. במהלך הערב המרגש השתתפו חברים רבים שקמו לשיר קטעי סולו. שירה בכר, משה לב, מוניו ששר בשפת אמו-בולגרית, יוסי בן זוגה של דורית, ויואב בן אחיו של יוסקה. הוגש כיבוד שכלל בירה, גבינות, קרקרים, קפה ועוגות שנאפו במיוחד ע"י מספר חברות והיו טעימות במיוחד. זיווה סכמה את הערב כמרגש, ושהמחיש לה עד כמה יוסקה היה אהוב בנחשון ולא נשתכח מלבבות האנשים. בסיומו הכריזה: "להתראות בשנה הבאה".

זמן קצר אחרי הדיווח של זיווה פגשתי במשרד הטכני את אברהם נווה. בלא שידע שדקות קודם דברתי עם זיווה החל לספר על הערב בחצרם של זיווה ויוסקה: היה ערב נהדר, מנחה נהדר, ששילב בדיחות בין השירים. הוא נהנה מהשיר של מוניו בבולגרית, מהכיבוד ונהנה מהשירים הרוסיים כגון קלינקה, שהזכירו לו מאד את יוסקה.  הערב הזכיר לו גם את תקופת ההכשרה באילון שם שהה גרעין נוסף שאמור היה להשלים את געתון. חברי הגרעין היו בולגרים שהיו חברה צעירים ומאד נחמדים שאהבו מאד לשיר.

במפגש עם זיווה על אם הדרך היה משהו סמלי, שכן את יוסקה הייתי פוגש בעיקר בדרך, עם מבטו השובבי וסיפוריו. אצלי יוסקה נצרב כאדם שלמרות, ואולי בגלל ילדותו הלא קלה, היה מלא שמחת חיים ומסביר פנים לכל אדם הנקרה בדרכו. יהי זכרו ברוך.



המרכז החדש 16/09/2014

סוף כל סוף, לא רק לצעירים יש מרכז, גם למבוגרים,  לוותיקי הישוב יש! מרכז. ביום א‘ 14/9 הוסרו גדרות הפח, ובולדוזר וטרקטור כף ישרו את פני השטח. המקום שבנייתו מומנה ע"י מפעל הפיס, הוקם ע"י המועצה האזורית מטה יהודה, שניהלה את הבניה בעזרתו של יעקב הופ. תחילה נאמר על השלט בחזית המגרש, שמועד הפתיחה יהיה באוגוסט 2013, אבל כאשר מישהו הבין שזה לא מעשי, ביחוד אחרי שהקבלן הראשון פרש, כבר לא צוין החודש, כתאריך סיום, ונרשם שהפתיחה תהיה בשנת 2014, (דבר שעדיין אפשרי...)  פעם, כשמבוגרים היו בני 35 בערך, וה"זקנים", (הורי החברים), היו כבני 55, לא היה צורך במקום מפגש מיוחד. הדשא, חד"א והמועדון, שמשו בגאווה כמקומות בהם נערכו אירועי תרבות, חתונות, בר מצוות, חגים, ימי הילד ועוד. בהמשך, הקימה המועצה האזורית את המרכז במושב נחם, אליו נוהרים חלק מוותיקינו באדיקות לחוגים שונים כגון: חוגי צילום ועריכת סרטים, (שושנה ואברי), הרצאות, (רחל אלון) ועןד. זאת ועוד. בנוסף לכך, חברים שלנו מרצים ומלמדים במקום, כמו דורית – ספרות ומרים תמיר – קרמיקה. עם חלוף השנים, בשל בעיות הניידות של חלק מהחברים, ועייפות הנובעת מהנסיעות, נוצר הצורך במרכז מקומי, שיהיה גם בעל אלמנט חברתי-מפגש של החברים ופעילות המאורגנת ע"י אורית ערב ואחרים. אז כל מה שנותר כעת, לסיים במהירות את מלאכת הבניה, את הגימור הפנימי והחיצוני, ולהזמין את משה דדון ראש המועצה לגזור את הסרט ולשאת נאום בפתיחת המקום.
אנו מקווים שהמרכז יהיה מלא בתוכן, שיגרום לשעות של הנאה ושמחה לכל הציבור המתעתד להגיע אליו. 
הבית החדש ממוקם בכביש הראשי של הקיבוץ, דבר שיקל על אנשים שאמורים להגיע אליו מחוץ לנחשון, וטוב שכך. אבל אולי הגיע הזמן לשיפור השילוט בקיבוץ, שיאפשר לאורחים, אנשי שרות ועוד להגיע בקלות אל יעדם. בישובים רבים ניתנו שמות לשכונות ולדרכים ושילוט מתאים, המקל להגיע ליעד המבוקש.



מרוץ תנ"ך-תש"ח / הרצל / 18/09/2014


מרוץ השליחים הגדול במדינה באורך 210 ק"מ יוצא לדרך היום חמישי 18/9 בשעה שבע בבוקר, זינוק מלטרון. המרוץ שמאורגן על ידי המועצה האיזורית מטה יהודה ובסיוע של מאות מתנדבים כולל מנחשון, עומר שדה, שירלי ועוד. המרוץ עובר בנחשון משעה 08:00 בבוקר עד שעה 16:00 אחה"צ. תחנת החלפה תהיה ליד יקב שורק.

יש  24 תחנות כאלו לאורך המסלול שמקיף את כל המועצה האיזורית שלנו. המרוץ מסתיים ביום שישי בין השעות 06:00 בבוקר עד 11:00 בשדות נחשון ליד מחנה מעצר לטרון. הפעם נדאג שלא יהיו פקקים בכניסה לקיבוץ. רכב חונה בכניסה לקיבוץ יגרר על ידי המשטרה. כולם מוזמנים לנקודת הסיום ולהגיע אליה ברגל.

מחפשים עוד מתנדבים, כדי  לשבת מספר שעות בתחנות ההחלפה. ניתן לפנות אלי, (הרצל). במרוץ משתתפים קרוב לשלושת אלפים רצים, מכול רחבי הארץ. כשלוש מאות קבוצות.

בואו לעודד !!!



שנה טובה !!! 25/09/2014


ראש השנה הינו רגע מיוחד בחיי כל אדם ואדם. מסתיימת שנה על הדברים הטובים והרעים שארעו בה. העבר ידוע אבל את העתיד, אשר צפוי לנו בחיים האישיים בקיבוץ ובמדינה, איננו יודעים. לפיכך אנו מנצלים את הרגעים שלפני כניסת החג, להיפגש ולאחל אחד לשני "שנה טובה". ברכה הכוללת את כל הטוב שאנו מקווים שיקרה. בעבר נהוג היה לערוך בקיבוץ ערב לציון המאורע. בכניסה עמדו שולחנות ועליהם קעריות דבש ובצדן פלחי תפוחי עץ. כמובן שגם מקומו של היין לא נפקד. אבל קודם לכן היה ועדיין נהוג לערוך בחלק מהענפים ובקהילה, טכס הרמת הכוסית וברכות לקראת השנה הבאה. בהזדמנות זאת מוענק בחלק מהפעילויות גם שי צנוע לכל העובדים. המשרד הטכני היה מפורסם בכך, שספקים רבים שהיו בקשרי עבודה עם המשרד, דאגו לשלוח בנוסף לברכות גם סלסלות מלאות כל טוב. חברי קיבוץ רבים שידעו על המנהג, נהגו לבקר "במקרה" במשרד ולטעום מן התקרובת. בשנים האחרונות, אולי בגלל המצב הכלכלי בארצנו, פחת זרם הסלסלות. שליחת "שנות טובות" עדיין נהוגה בנחשון, כאשר נערי הקיבוץ מסתובבים בין בתי החברים ומחלקים אותן. כניסת המחשוב הביאה להקטנת השרות, היות וחלק גדול מהחברים מברכים את חבריהם בעזרת הדואר האלקטרוני. מנהג נוסף, הוא פרסום הברכות בכניסה לחדר האוכל, אבל ירידת קרנו של המוסד מעמידה בספק את האפשרות שהנמענים לברכות ראו אותן.

ביום שני (22/9), נערכה במרפאה הרמת כוסית לרגל ראש השנה. במהלך הברכות ציין ד"ר חזי פולק, הרופא שלנו, שמרפאת נחשון ממשיכה להיות בין המובילות במרפאות הכפריות במחוז המרכז של קופ"ח כללית. הקופה מבצעת ניתוחים סטטיסטיים על סמך בדיקות המעבדה של תושבי הישובים. התוצאות המחמיאות מיוחסות לצוות המרפאה ולתושבי נחשון המקפידים על בריאותם.

ביום שלישי (23/9), בשעת בוקר מאוחרת, גדשו חברים רבים את המועדון יחד עם צוות הניהול של הקיבוץ, שכלל את ג‘איימי, יזהר ( יו"ר הקיבוץ), יונתן (מנהל עסקי), שחר ועדי. ג‘איימי הביא מדברי חכמים את המושג "יום התרועה"-היום בו תוקעים בשופר. חכמינו לא ידעו מה מקור המצווה. לדברי הרמב"ם, צליל השופר הינו למעשה חלקיקי אלוהים הנכנסים לתוך נשמתו של האדם. הרגע בו נשמעת תרועת השופר הנו הרגע בו נוצר החיבור בין האדם לאלוהיו. ראש השנה, לדברי ג‘איימי, מוגדר כ"יום הדין" בו כל אדם עושה את חשבון הנפש שלו עם משפחתו והקהילה הסובבת אותו, וביום כיפור הוא מבקש סליחה. מכיוון שיש לנו כל כך הרבה עוונות, קיבלנו יומיים למחשבה. ומכאן ג‘איימי עושה השלכה לקיבוץ נחשון. לדעתו כל אחד בקיבוץ צריך לעשות את חשבון הנפש שלו בראש השנה, ולבוא באומץ ולבקש סליחה ביום כיפור. ג‘אימי ניצל את המפגש כדי לבקש סליחה מהחברים באם פגע במישהו. בקשת הסליחה שלו (של ג‘איימי), תהיה מלווה בעשייה, וברצונו לתקן את מעשיו כאדם וכמנהל הקהילה. התחושה שלו, שקהילת נחשון מאד מתקדמת ובדרך הנכונה, ונראה לו שבונים כאן תשתית טובה לבנים ולנכדים. מ"בית זקנים", לדבריו, הפך הקיבוץ למשהו מתחדש ואחר לגמרי. במהלך המפגש, חלקה עדי ברכות עשויות בטוב טעם לוותיקי הקיבוץ. משה, שעסק בארגון המפגש הודה לבאים ואיחל שקהל הנוכחים יבוא גם לשיחות הקיבוץ לפחות בהקף שהתייצב לארוע. בהזדמנות זו הודיע משה, שבערב יום כיפור מתוכנן ערב בקיבוץ, שרותי לב תרצה  בו בנושא יום כיפור. (פרטים יפורסמו בהמשך). לסיום, חילק משה לנוכחים את השי לחג, שעבר מהפך בשנים האחרונות. במקום משהו הקשור לקיבוץ, כגון לוח שנה עם תמונה מנחשון, או בקבוק יין מתוצרת נחשון, לכרטיס פלסטיק המאפשר קניות לקראת ימי החג הקרבים.

השנה גם מערכת החינוך ערכה הרמת כוסית, בניצוחן של חגית ואביטל. המפגש נערך במשרדי החינוך, והשתתפו בו אנשי החינוך, אנשי הנוי, הנהלת החשבונות, ג‘איימי ועדי. חגית נשאה ברכה, ואיחלה לכל הנוכחים שנה טובה והמשך שיתוף פעולה בין מערכת החינוך למעטפת העוזרת לה להתנהל בצורה כה טובה. כראוי למערכת החינוך, המשקה היה יין תירוש בלבד, ובנוסף הוענקה לכל אחד מהנוכחים, ברכה אישית יפה.

בהזדמנות זאת נאחל לכולנו – שנה טובה ובריאה, שנה של סליחות ופתיחת דף חדש.
 



לי זה לא יקרה !!! 01/10/2014

באחד מימי השבוע שעבר קיבלתי שיחת טלפון מזוג חברי קיבוץ, אשר המחשב מאד חיוני לעבודתם ולתחביבם. הם תארו את התופעה, ואמרו לי שאינם מצליחים לפתוח את מסמך הוורד, שאך זה אתמול כתבו לצורך שליחתו למחרת היום. עם בואי אל ביתם, נוכחתי שאכן כצעקתה. לא ניתן היה לפתוח את הקובץ. תחילה חשבתי שהבעיה במחשב או ובתוכנה. לפיכך שלחתי את הקובץ למספר מקומות בקיבוץ ומחוצה לו. מכל המקומות התקבלה התשובה, שהקובץ אינו נפתח בצורה המאפשרת  את קריאת המידע. סריקת המחשב ע"י האנטי וירוס העלתה, שלמחשב חדר מזיק בשם Filecoder , אשר גורם להצפנת הקבצים במחשב. שיחת טלפון לחברת האנטיוירוס פתרה את התעלומה. מדובר באקרים, המחדירים סוס טרויאני למחשב, אשר מצפין את הקבצים במחשב. לאחר מכן, כנראה אמורה להגיע בקשת כופר. במקרה שלנו עדיין לא הגיעה ,אולם בינתיים, כמעט כל הקבצים בכונן C נפגעו, ואין יכולת לקרוא את תוכנם. יתכן שבזמן קבלת מייל, הופעל קובץ מצורף, אשר גרם לבעיה.

אז מה עושים?

ראשית יש לגבות לעתים קרובות את החומר במחשב למדיה חיצונית. לפני ביצוע הגיבוי יש לוודא שהקבצים במחשב תקינים. רצוי לגבות ליותר ממקום אחד, ואפשר גם בעזרת תוכנות המגבות ל"ענן". (שרתים הנמצאים אי שם בכדור הארץ).

המחשב חייב להיות עם מערכת הפעלה חוקית, המבצעת עדכונים עפ"י הנדרש.

יש להתקין תוכנת אנטי וירוס חוקית. התוכנות החינמיות, מגינות על המחשב רק באופן חלקי. דומה הדבר לבית עם סורגי ברזל בחלונות, כשהדלת נשארת פתוחה....

חייבים להפעיל ערנות מתמדת לגבי חומר שמקבלים. בעיקר לגבי מידע שמגיע ממחשבים אחרים וממוסדות לימוד.

במקומות עבודה, שם העבודה מתבצעת ברשת, הסכנה גבוהה יותר. חובה במקומות אלו לא להתקין תוכנות ללא אישור מנהל המערכת, אין לנהל תכתובת פרטית או כל עיסוק פרטי במערכת הציבורית.   זהירות ! זהירות ! ןעוד פעם זהירות !



יום כיפור 03/10/2014

יום כיפור, שבת בצהריים, יורדים לחדר האוכל לאכול את פרוסות הבשר ואת פשטידות הגבינה. בחוץ שלווה פסטורלית, יום שלו ורגוע אין כל סימן לצפוי, האמור לשנות את חיינו מן הקצה אל הקצה. לפתע מגיעה אלי "קריאה מהירה", לפיה עלי להתייצב יחד עם חבריי לחוליה בבסיס באופן דחוף. עם יענקלה ושצ‘ופק עליתי לטנדר הפיג‘ו של הקיבוץ כשנוהגת בו חווה שפיר וברחמה, צופה במתרחש, אסי. הגענו לקיבוץ שעלבים, ולאחר שהחברה משם קיבלו אישור מהרב להצטרף, המשכנו לבסיסנו, שם שמענו לראשונה על המלחמה שנפתחה באותן דקות בגזרות הצפונית והדרומית. חצי שנה נדדנו ממקום למקום, מהדרום ועד מוצב החרמון בצפון, מדווחים על הנעשה בצד השני וחרדים יחד עם כל בית ישראל לעתיד לקרות.

לא היינו היחידים בנחשון שיצאו למלחמה. החל משבת בצהריים, במשך 24 שעות, גויסו בנחשון 35 חברים, בנוסף לקיש שהיה כבר במילואים, ועוד 13 חיילים בסדיר-בני קבוצת "סלע", עומרית, רמי כץ ורוני אורן (איש הפלסטלינה). הזמן עבר חלף, המלחמה הסתיימה, אבל חייל אחד לא שב... היה זה רמי כץ, שהגיע לאולפן בנחשון, הפך לנקלט וראה את נחשון כביתו. בדצמבר 71 התקבל לחברות. בשנת 72 התגייס לשריון והיה חניך מצטיין בקורס תותחנות. רמי, הוצב בסיני, וגדודו היה בין הכוחות הראשונים שהשתתפו בקרבות הבלימה. ביום כיפור, ה-6/10/73, ביום הראשון למלחמה, נפגע  הטנק שלו, ורמי ומפקדו נהרגו. במשך 4 שנים היה בגדר נעדר ורק בשנת 1977 הוחזרה גופתו ארצה. מיד לאחר שוך הקרבות ב-,18/1/74 שלחה אמו מכתב מרגש לחברי הקיבוץ, ובו הודתה על "שהייתם כל כך טובים ונדיבים אל בני האהוב, הוא היה מאושר מאד בנחשון, נחשון היה ביתו." וחתמה:"שלכם בכנות ובלב שבור, מילי ומקס כץ".

ביום החמישי למלחמה, החל לצאת בנחשון "דף קשר" – שעורכו היה רוביק.

כותב רוביק בדף קשר מס‘ 1 ב- 10/10/73. "המלחמה באה עלינו – כמו כל עם ישראל – כשאנו לא מוכנים, כשהנשמה לא ערוכה לכל הידיעות מהחזית, לערפל המלחמה, לגיוס ההמוני. התארגנו מהר, אבל בחרדה רבה, בהרגשה שכל זה מיותר לחלוטין. עד להודעה חדשה יצא דף קשר מדי יום, ובו אינפורמציה, פריסות שלום וסיפורים".

בדף קשר 1 צויין שקיש חזר הביתה. ביום ג‘ הגיעה הודעה טלפונית שקיש בדרך לנחשון. הוא הגיע ביום שלישי בלילה. מסתבר, שהוא היה במעוז שנלכד ליד התעלה, ללא אפשרות חילוץ משך 3 ימים. לאחר שנראה היה שאי אפשר לחלץ אותם מבחוץ, הסתכן המ"פ, ולאחר אישור מאריק שרון, יצא עם אנשי המעוז לעבר הקווים הישראלים,  ובעיקבות שיקול נכון כולם הגיעו בשלום. (מעוז צפוני למעוז שלהם נכבש כבר ביום הראשון). בהחלט היה מקום לברכת "הגומל". את הסיפור המלא של קיש נשמע הערב מפיו במועדון, לאחר שידורי החדשות בטלוויזיה.

ועוד בדף קשר מס‘ 1. כתבה מירה: "מלחמה, פתאום מתגמדות כל הבעיות של אתמול, ואתה חי אחרת, נושם אחרת, את קצב החיים מכתיבות מהדורות החדשות, צלצולי הטלפון, הפתקים על הלוח.  רק שיבשרו טוב. שכחנו הרבה – מריבות קטנות, נטירות איבה, התחשבנויות, אוהבים את כולם, חרדים לכולם. אתה יכול לפנות לכל אדם ולהיענות בחיוב, פתוחים. מוכנים לכל תורנות שמירה בשער, לינה בבתי הילדים, הגשה נוספת במועדון, תורנות ליד הטלפון – אין בעיות. רק שנשמע שהכל בסדר.  התגייסנו להביא סכך וחגגנו בסוכות עם הילדים. ההורים הצטופפו סביב קיש, שהגיע בנס וניצל בנס והריהו כאן בספיחי זקנו שהחלו להלבין. שים שלום ופרוס סוכת שלום עלינו ועל העולם כולו."

יוסף, מרכז המשק, דיווח כיצד המשק התארגן למצב חירום. למרות שיצאו 30 איש ממעגל העבודה, לא היה זעזוע בענפים. באופן טבעי נתפסו עמדות חסרות ע"י אנשים שנשארו בבית. בלול – ויקטור וריצ‘רד תפסו את מקומו של חילי. בהודים – ג‘וני תפס את ההגה לאחר יציאתם של נתן, אריק וג‘אן. בפלחה – נערים מוסדניקים, יומלה, עמוס ג. נחמן אפל ועוד. וכן הלאה... את מקום הסידור השבועי תופס הסידור היומי. ולבסוף, תנועת המתנדבים. רבים שלא גויסו למלחמה מכל רחבי הארץ, הביעו את רצונם לבוא ולעזור בקיבוצים. יוסף מציין שבנחשון אפשר היה להתנדב רק עם פרוטקציה ורכב צמוד, וזאת בשל בעיית המחסור במקומות מגורים. ( מסתבר שלא רק היום).

ב-10 לאוקטובר, נהרג ברמת הגולן, גידי, אחיו של רוביק. גידי, מהיכרות אישית, היה האנטי תיזה של איש מלחמה. היותו בתנועה בתקופה בה הנחל גויס לשריון, הביאה אותו להיות חלק מהמעטים שבלמו את הסורים. גידי מצא את מותו על סלעי הבזלת של רמת הגולן,כשהוא בן 23. מכורח הנסיבות, נדם קולו של דף הקשר לזמן מה, ולאחר מכן חודש עד לחג הפסח של שנת 74, עת חזרו כמעט כל חיילינו משרותם בחזית.


ארן קרוז 06/10/2014

עזבתי את הבית / רותי לב / 09/10/2014

בערב יום הכיפור (3/10) נערך במועדון ערב מרגש. על קירו הדרומי ניתלו התמונות של בני וחברי נחשון, שהלכו לעולמם...    להרחבה


רכב לכל חבר 13/10/2014

 ביום שישי פגשתי את משה לב סדרן/רכז הרכב, הוא בישר לי שהגיע הזמן לסגור את עמדת סידור הרכב בכניסה לחדר האוכל. כבחור נוסטלגי... להרחבה


נזק בלתי הפיך ! 16/10/2014

כמעט בכל ישוב, בין אם זאת עיר גדולה או ישוב כפרי קטן, נמצא המקום אליו אנו מובלים אחר כבוד לאחר הסתלקותנו מהעולם... להרחבה


מסע לעתיד מתוק 17/10/14

בשעות הבוקר המוקדמות יצאה קבוצה גדולה של ילדים ובוגרים, מאובזרת באופניים ולבוש מתאים, את הפשפש ליד ביתו של פוגל...  להרחבה

טיול פתיחת השנה 21/10/2014

ב 17-18/10 יצאו חניכי קן נחשון לטיול פתיחת השנה המסורתי של אזור ירושלים. 
לטיול יצאו קבוצת...   להרחבה


הקרמבו / שלומית / 24/10/2014


תל אביב של שנות החמישים. אני בת 14 ולא חסר לי דבר.
הדירה שלנו בת 3 חדרים בשיכון. בית צנוע, עניו, בני הבית חיים בו בצמצום.....          להרחבה


הורי התרמילאיים 27/10/2014

שני האסונות שאירעו בנפאל בימים האחרונים, האחד בסופת השלגים ברכס האנאפורנה בהימלאיה, והשני בהידרדרות אוטובוס עמוס ....  להרחבה  


ילדי נחשון 30/10/2014


הטלפון מרטיט בכיסי. הודעת ס.מ.ס. מיזהר. "בשבת – 7.5.2011 אתה מצטרף לטיול. אל תגיד שלא הודעתי לך מראש. בלי תירוצים. נדבר, יזהר"...
 להרחבה


צליל של נחשון בנירים / ארנון לפיד/ 04/11/2014

פגשתי את צליל ב"פרלמנט" של הספרייה ביום שישי בעשר. היא קפצה לבקר את סבתא שלה, סבתא לאה. בהזדמנות זאת .....   להרחבה


סוס אחד נכנס לבאר 07/11/2014


אומר לו הבארמן: שלום דוקטור-סוס!
אומר הסוס לבארמן: היית מאמין    להרחבה


שנתיים למותו של שמיל 08/11/2014

רגע לאחר שחגג 80 אביבים של יצירה ורגע לפני פרוץ מבצע "עמוד ענן", "עמוד האש" של מתכנני המטבחים בישראל, שמיל מרמלשטיין...   להרחבה

עלילות "שון" 20/11/2014

 
היום, יום חמישי 20/11 בבוקר, גילה אלעד פתחה את דלת המחסן שבביתה, כדי להפעיל את דוד המים החשמלי, ולהפתעתה גילתה שם כלב מסוג צ‘יואואה. הכלב עורר תחושת מסכנות עזה, רעד מקור ומפחד, ונראה תשוש ורעב. גילה הבינה מיד שמדובר ב -"שון", מכיוון שדקל, בעליו, דאג לפרסם על אובדנו באתר ובמערכת המסרונים של הקיבוץ, היא התקשרה מיד אל  דקל שהיה לשמחתו בדרכו לנחשון, הוא הגיע נרגש ונפעם ומלא תיקווה לביתה של גילה, כדי לזהות את כלבו האהוב. מי שלא ראה את המפגש בין שון לדקל-לא ראה שמחה מימיו! שון זינק במהירות מבין ידיה של גילה, ורץ כחץ מקשת אל בעליו. דקל הלומד במכללת "טק קריירה" בנחשון, לא היה מסוגל להתרכז בלימודיו מאז היעלמו של כלבו. המחשבות על שון והסכנות שאורבות לו, לא נתנו לו מנוח. הפעם הסיפור נגמר בהפי הנד. דקל מצדו רוצה בהזדמנות זאת להודות לכל החברים שעזרו לו בחיפושי "שון". כעת הוא יכול לחזור ללימודים במכללה מלא מרץ, כשהוא יודע שכלבו היקר שב אליו ולשגרת חייהם הקודמת.


שנתיים למותו של שמיל 08/11/2014

רגע לאחר שחגג 80 אביבים של יצירה ורגע לפני פרוץ מבצע "עמוד ענן", "עמוד האש" של מתכנני המטבחים בישראל, שמיל מרמלשטיין...   להרחבה

עשרים שנה לנפילתו של דרור 11/11/2014

דרור היה קשור לנוף המקום. בטיולים רבים, עם המשפחה או עם ילדי הקבוצה, למד להכיר ולאהוב את הטבע. להרחבה   דברים לזכרו

פרידה ממיכל השיננית 13/11/2014
כתבה: מיכל חפץ השיננית
לאחר 10 שנים של עבודה מסורה, כשאנו מפקידים בידיה האמונות את פינו, סיימה מיכל חפץ את עבודתה בנחשון. מכתב שהשאירה מיכל.. להרחבה

טיול הוותיקים 14/11/2014
בן שמן וחוות חפציבה
ביום רביעי ,29/10 יצא לדרך "טיול ה"ותיקים" המסורתי....להרחבה

הקרן הסיעודית 23/11/14

כתב: רן אלון
בשעה טובה נבחרה הנהלה לאגודה שיתופית של הקרן הסיעודית. הקרן תתנהל כאגודה שיתופית לכל דבר ותפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות....  להרחבה


שדרוג האינטרנט 26/11/2014

שיפור באינטרנט
היום יום ד‘ 26/11 בין השעות 9-12 בבוקר בוצע בנחשון שדרוג האינטרנט של משתמשי חברת "הוריזן"...  להרחבה 


תחת אש, כתב, תושב ואב 27/11/2014
הרצאה: אלמוג בוקר
אם חשבתם שאחרי מבצע "צוק איתן" חזר השקט לאזור עוטף עזה, אז חשבתם. בפועל הדברים שונים. כך שמענו ולמדנו   להרחבה 

בין הקווים 28/11/2014
 הרצאה זאבן בלוך / כתיבה  דליה נוה

ביום חמישי 28/11, נערכה במועדון, במסגרת הפעילות של "הוורנדה" הרצאה של זאבן בלוך על שטח ההפקר. להרצאה הוא נתן את השם "בין הקווים". ...להרחבה   


עומד על רגליו 04/12/2014
ראיון עם חנוך
החודש 11/14 חגג חנוך יום הולדת 65. בחודשים האחרונים נסבו חייו סביב אירוע בריאותי שנועד לשפר את איכות חייו....  להרחבה

חנוכת קן השומר הצעיר 08/12/2014
כתב: אלעד לוטרך - ראש הקן
ביום שישי28.11 ציינו את חנוכת קן נחשון המתחדש. במהלך החודש האחרון, אשר נקרא בתנועה "חודש ארגון"....    להרחבה


חווית קריאה מאכזבת 13/12/2014
כתב: רן אלון 
בסוף שנות השבעים הייתי "מרכז וועדת תרבות בקיבוץ", בין לבין הבאנו כל מיני הרצאות, הייתה הרצאה של לוץ המרגל...  להרחבה

היש עתיד לכלבו ? 18/12/2014

לפני מספר ימים נתבשרנו שהמוסד החשוב "הכלבו" עובר דירה. מאזור חדר האוכל לאזור המטבח. כל זאת למה?   להרחבה   הגב


לקראת הוורנדה 22/12/2014
"ליבוי או מיתון הסכסוך באזורנו"
ביום רביעי 24/12/14 במסגרת ערב של הוורנדה ירצה שאול גבעולי על נושא הנמצא בתחום התמחותו....  להרחבה    הגב    שאול גבעולי

שלווה פסטורלית 24/12/2014
הגיגי חנוכה
יום שישי אחר הצהריים, ואני יושב על מרפסת ביתי, לוגם מכוס קפה שחור וצופה אל העמק. מולי שדות החיטה...  להרחבה  הגב

חנוכה ואקטואליה 27/12/2014
כתבה: דליה נווה.
התכנסנו  במועדון  כהרגלנו מדי חודש. נכחו כ32 חברים. במרכז  המועדון עמד שולחן ארוך ערוך בטוב טעם....  להרחבה  הגב

מרוץ היקבים 31/12/2014
מרוץ 2014 
מרוץ היקבים נערך כבכל שנה בעמק שלנו בחסות המועצה האזורית. האירוע היה אמור להיות בחודש אוקטובר, במסגרת פסטיבל היין....
  להרחבה   הגב

סגירת מעגל 30/11/2014

תמונות מהסטודיו
שדמי, "איש אמנות הוויטראז", למד את המקצוע אצל, אבונא, נזיר במנזר לטרון, לפני 47 שנה. לאחר מכן הקים בנחשון את ה-" סטודיו לוויטראז‘  להרחבה


חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית