על הקיבוץ
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
כיצד נרשמים לאתר?
רוצה לקרוא פרוטוקול של שיחת הקיבוץ האחרונה? אבל אין לך סיסמא? צפה בסרטון ולמד כיצד להירשם לאתר.
סליחות - איריס ישראלי
ערב יום כיפור במועדון עם איריס ישראלי...
מסיבת ראש השנה תש"פ
פתיחת אירועי שנת ה-70 לקיבוץ נחשון ו...
האם את/ה בעד תקציב כולל ?
סרט מדהים על סוגיה שהעסיקה את חברי נחשון לפני שנים רבות...
אלף כבאים
למסיבת שבועות הוזמנו חברי קיבוץ הראל שקיבוצם עלה בלהבות. במהלך הערב הם ביצעו קטע בלתי נשכח שגרם למרבית הקהל לקום על רגליו ולהצטרף בשירה ובריקוד...
חג שבועות 6/19
סרטו של סיריל הירש...
סרטוני יום העצמאות
סרטנים משנים עברו...
ליל הסדר 2019 בנחשון
השנה לאחר הפסקה של שנים רבות חזרנו לסדר הקיבוצי בחדר האוכל, וכל זאת הודות לקבוצה קטנה שסחפה אחריה כמעט קיבוץ שלם...
סרטונים קצרים 1
פתיחת בית גיל הזהב, הצצה לפעילות בחדר הקרמיקה ועוד
סרטוני פורים
קצת באיחור, שנה מעוברת, ופורים כבר בשבוע הבא...
היום הראשון של ג‘אן בנחשון
נפלאות דרכי הגורל, כיצד הגיע ג‘אן בצירוף מקרים מדהים לנחשון ועוד...
חוזרים לפשוש
לאחר שנים רבות שופץ אחד מראשוני בתי הילדים בנחשון - פשוש. לצורך השיפוץ, הועברו התינוקות למבנה שבו היה מדיקו והפשושים עלו לבית התינוקות. עתה עם סיום השיפוץ, כולם חזרו לביתם....
מאור וצוות הנוי נוטעים עץ בט"ו בשבט
בחלקה הסמוכה למרפאה, נטע מאור המצטרף מדי פעם לצוות הנוי, עץ כשהצוות הכולל את אסף, דרור, עלי ושבח מסיע בידו.
רוביניו מחפש את האוטו שהזמין
לזכר ימים עברו, פעם כשעוד לא היה לכל אחד מאתנו רכב, היינו מזמינים רכב בעזרת סידור רכב. תחילה סידור על דף שהיה תלוי בחדר האוכל ובהמשך במחשב...בסרט מסופר סיפורו של רוביניו שהזמין רכב ומה שקרה לו....
מלקטים וסועדים
בשבת שטופת שמש בחודש ינואר שנת 2019 יצאו המוני קיבוץ נחשון ללקט צמחים הגדלים לתפארת ממש ליד הקיבוץ והתוצאה לפניכם...
בזמן האחרון
סלים מבגדים משומשים, גשם בנחשון ועוד...
סרטי ט"ו בשבט
מיחזור בנחשון
ועדת סביבה משדרגת את מערך המיחזור בנחשון....
ניר עלי
ניר בן קיבוץ נחשון, הילד הראשון של הקיבוץ, מספר על ילדותו בקיבוץ...
גיורא אלדר
סיפורו המרתק של גיורא, בנם של אביטל ויוסי ז"ל.
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
אוקטובר 2018
הריסת הנשקייה, זיכרונות על משק הילדים, עשיית הפיצות ועוד...
היום הראשון שלי בנחשון
סיפוריהם של חברים על היום הראשון שלהם בנחשון...
מרוץ תנ"ך תש"ח
בכל שנה בתקופה זאת נערך בשדות נחשון וברחבי המועצה מרוץ תנ"ך תש"ח...
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
חוטמית זיפנית
באחד העיתונים פורסם שנרשם שיא גינס לחוטמנית בגובה של 4.55 מטר. האם החוטמנית של גילה תשבור את השיא?
סל במקום שקית
כיצד מתגברים על האסון שמביאות לנו שקיות הניילון השקופות בחנויות המזון? רעיון מדהים קרם עור וגידים בקיבוץ נחשון. אודיה אלון הביאה את הרעיון וצוות "הקומונה" את חומר הגלם. בגדים ישנים הפכו לשקיות וניתנו לכל דורש.
מיחזור בנחשון
ביום שישי 4/1/19 נערך בנחשון אירוע השקת "פרויקט המיחזור" בעמדת-האשפה מתחת למגרש הכדורגל, וזאת בחסות וועדת סביבה.
הללויה למשה לב
משה לב, בצד ימין בשורה העליונה ומקהלת קולגיום מתל אביב יחד עם תזמורת ברוקדה והמנצח מוסטנן מאסטוניה מבצעים את הקטע "הללויה".
חנוכה - 2018
חג שמח ! לכל בית נחשון
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
על הקיבוץציוני דרך פרקי יומן אברהמל‘ה
תוכן המדור

יום העליה


הפעם זהו באמת היום הנכסף. מבחינתו האישית של כל אחד, ודאי וודאי, הרי יום זה הוא פתח תקופה כזאת בחיים שאחרת לא תשווה לה. מי שמתכונן להישאר חבר קבוץ ברצינות, הרי המפנה היום הוא קיצוני שבקיצוני. נוף זה שאני רואה אותו עכשיו – הגבעות מסביב ובראשם שיך מוסה, דיר מוחסין, בית ג‘יז, ובמזרח ההר הגבוה ובראשו המסרק – נוף זה יהיה לנגד עיני מעכשיו ולתמיד. כביש  מלבין זה עם הינבוט המציץ בעד הסדקים, שלאורכו אנו מניחים עכשיו את ה "2 . מי יודע כמה וכמה פעמים נחתה רגלינו עליו. קשה להגיד שיום העלייה דפק, וודאי שלא הפגין לפני האורחים את מלוא יכולתנו. בלי ספק יש חלק נכבד לקשיים האובייקטיביים, אבל גם בנו רבה האשמה. משום מה חסרה התלהבות וחסר מתח. אני חושב שפגישת קבוץ עם אדמתו יכולה הייתה להיות יותר נלהבת ומעט יותר נרגשת מכפי שהראו זאת החבריא היום. מי יודע, אולי זאת רק הקליפה החיצונית הנוקשית שמנסים ליחס לבני הארץ, ויתכן מאד מאד שההתאפקות המסוימת הייתה היום רק באה לכסות על ההתרגשות הפנימית העצומה שתקפה אותנו.
יש בקרבי סקרנות עצומה לגבי המחר. הרי מחר נתחיל לחיות לבדנו, ממש לבדנו, וזה גם מותח, נוסף לזה קצת מפחיד.
# חזרה לתוכן המדור #



חוזרים מעבודת חוץ

החששות הכבדים ביחס לפרנסה התפזרו בינתיים, בקלות עצומה התפזרנו על פני האזור בעבודות חוץ, היום חזרו החברים לשבת אחרי שבוע עבודה בחוץ – בדיר אבן ובקסלה. נדמה לי שקצת אכזבנו את אנשי הסוכנות, שנפלו עלינו כמוצאי שלל רב בבחינת עובדים. מאד לא נעים לשמוע את הצ‘יזבטים של החבריא על הבלגן העצום בעבודה שהם אחראים לו לא במעט. יש לנו פור מבחינת השם – צברים ואנשי השומר הצעיר, וזה מספיק. וחבל מאד ששם זה, שבינתיים זכינו בו בקלות יתירה, יתבזבז בגלל עבודה מרושלת. בכלל כל העסק של העבודה בחוץ נראה לי מסובך. החבריה נתקו מהבית לזמן רב בדיוק בתקופה שאני למשל קולט חוויות בכמות גדושה ובמלוא החופן, ולאו דווקא כולן מעודדות ומשמחות, אבל העיקר שכולן צומחות מהרקע של ההתמזגות בין גרעין "גבולות" לבין משלט 200, כלומר מהרקע של קבוץ ארצישראלי ט"ז. 
# חזרה לתוכן המדור #  



הלם ראשון

התייחסנו כל הזמן בספקנות לדבריהם של אנשי הקבוץ הארצי אודות אדמה משובחת המשתרעת בין הגבעות צפונית מערבית לקבוץ. הכל נראה היה גוש אחד של גבעות וסלעים. כשיצאנו היום בפעם הראשונה להיווכח מה מידת הצדק בדבריהם, התברר שצדקו, וצדקו הרבה. התלמים שפתחנו היום ליד הסדריה הצפונית הם ממש נפלאים, אדמה שמנה, עמוקה, ועושה רושם טוב מאד. כבר לא אדבר על הרומנטיקה של היום הראשון, המורכבת מטרקטור חדש ומחרשה חדשה נוצצת, טרקטוריסט עם כובע טמבל כחול תוצרת בית אלפא, בחורה עם מכנסיים קצרים, רובה על השכם ובנדולרה תפוחה חגורה בטרזנות כלשהי, והעיקר – הנוף של לטרון מנגד קרוב כדי הישג – יד. הפלחים אינם מסתפקים ברומנטיקה ומתחילים לעבוד במאמץ על התווית קווי גובה. אני מקווה שאשוב לספר ברומנטיקה על הקציר.
# חזרה לתוכן המדור #



בית ג‘וברין

הגזבר ומרכז המשק תפסו את העבודה בשתי ידיים. ראשית – עוד עבודה לחברה המסתובבים באפס מעשה במחנה, ושנית – כסף רב, מכיוון ששמירה זו על הקומפרסור ועל האוהל המרופט – שכרה הגון. נעשה הסכם והתחלנו לשמור. וכן התחילה הפרשה הנמשכת כבר כמה שבועות. ככל שעובר הזמן והקומפרסור מתרחק מרחק רב מבית שמש וגם עובר את בית ג‘ימל מתחילות לצוף שתי בעיות: פחד וניוון. הסביבה ההיא נחשבת למערב הפרוע של המדינה. עם רדת הלילה, פורשים המסתננים את שלטונה באזור, ומתחילים לבטים. האם כדאי להסתכן, ולהסתכן באופן רציני כל כך תמורת אותן חפיסות שמנות של שטרות אדומים שיוסי גורף אחת לשבועיים בירושלים ?. כביש זה אינו שלנו, וישנם כוחות בטחון בארץ שתפקידים כאלה מחכים להם. ויחד זה מתחילה אותה בטלה רצופה של שבועות להימאס על החברה. שריצה מתועבת זו של שבוע שלם עם נופש של שמונה שעות כל כמה יממות, הגעילה את החיים. חודש ימים נאבקנו עם בעיות טורדניות אלה. טורדניות משום ששיקול בר דעת היה מצווה להסתלק משם מיד אולם הייתה עניינית בפנקסי הגזבר אומרת בדיוק את ההיפך. עוד אנו בעיצומו של ויכוח, התקבלה היום הודעה ממע"צ שאנו מפוטרים. עם הנזק הכספי ועם הביזיון גם יחד – הייתה הרווחה ושוב לא הופיע הדודג‘ הירוק, שתמיד עם בואו בשעה חמש היה מעורר איזה רטט אצל אותם הארבעה שהגיע תורם.
# חזרה לתוכן המדור #



גל העזיבות הראשון

שמענו על העזיבות ההמוניות במשקים הצעירים של הקבה"מ עד 60 אחוז מהאנשים. שמענו על מכת העזיבות במשקים הצעירים שלנו שהיו גם כן חמורות מאד. ההיגיון אמר שגם אנו לא נמלט מזה אולם הלב סרב להאמין עד הרגע האחרון. היום הוא מבחינה זאת הרגע האחרון. השבוע עם עזיבתו של ס. צ. ו-י. הגענו למספר עוזבים די רציני, כשמאחורינו רק ארבעה חודשי חיים כאן. נכון הוא שקיים עכשיו מצב רוח לעזיבות. כדי שיהיה מצב רוח טוב צריך להוציא את שארית הרזרבה של אידיאליזם, חזון ודבק חברתי שנוצרו עם היותנו בקבוץ. כי באמת, מה זה שישרת מצב רוח ?! אין בונים כמעט, אין התקדמות בשטח האסטטיקה של הנקודה, ענפים אינם מתפתחים, כמובן חוץ מהפלחה, החברה מתרחקים אחד מהשני כתוצאה מהפיזור הגדול של עבודות החוץ. חיי תרבות כמעט שאין, יש בלגן בחצר, ישנם ליקויים ארגוניים רבים והמרגיז הוא שאנו חסרי אונים בנידון זה. כמעט שאין באפשרותנו לעשות רדיקלית לשינוי המצב, זה מצב היכול להשתפר רק בהדרגה ותוך קשיים מרובים, חבל מאד על עזיבות אלה שהן קוצר רוח בעיקר, שהן חוסר סבלנות לחכות לטוב המתדפק על פתחנו ושיבוא מחר, אולם בניגוד למה שנהוג עכשיו בקיבוצים אחרים אנו מקפידים על יחס של זוועה ושל בוז לכל מי שעוזב. כמעט שאין טפיחות על השכם, איחולים להצלחה בחיים האזרחיים והזמנות לביקור. ההולך, הולך ככלב ביודעו שהדרך חזרה הינה למקום אותו עזב בשעה קשה, חסומה לתמיד.
# חזרה לתוכן המדור #



לובק‘ה

היום ביקר לראשונה לובק‘ה. אנו שמחים מאד כמובן על כך שקיבלנו מדריך תוך זמן קצר וביחוד שזה לובק‘ה. אבל במידה מסוימת נפגע משהו. הרגשת העצמאות המוחלטת שזכינו בה רק לפני כמה חודשים מתערערת על ידי כך שאדם מבוגר יחזור וינהל את חיינו. מפני לובק‘ה יש קצת חשש. כולם זוכרים אותו מאילון, אותו ואת האינצידנטים הרבים שהיו איתו. החברה שנפגשו איתו היום, חיכו כל זמן הישיבה לגערות ולנזיפות כמו אז ... אבל להפתעתם הרבה האווירה הייתה טובה לגמרי, דבר מוזר. החברים מספרים שלובק‘ה איש המשק המובהק לא מתבייש להיכנס לסבך הבעיות החברתיות והתרבותיות. הלוואי ויימשך כך כל הזמן, ואז בלי ספק יביא לובק‘ה תועלת עצומה, כלומר את הנדרש ממנו.
# חזרה לתוכן המדור #



חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית