עסקים
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
כיצד נרשמים לאתר?
רוצה לקרוא פרוטוקול של שיחת הקיבוץ האחרונה? אבל אין לך סיסמא? צפה בסרטון ולמד כיצד להירשם לאתר.
חג שבועות 6/19
סרטו של סיריל הירש...
סרטוני יום העצמאות
סרטנים משנים עברו...
ליל הסדר 2019 בנחשון
השנה לאחר הפסקה של שנים רבות חזרנו לסדר הקיבוצי בחדר האוכל, וכל זאת הודות לקבוצה קטנה שסחפה אחריה כמעט קיבוץ שלם...
סרטונים קצרים 1
פתיחת בית גיל הזהב, הצצה לפעילות בחדר הקרמיקה ועוד
סרטוני פורים
קצת באיחור, שנה מעוברת, ופורים כבר בשבוע הבא...
היום הראשון של ג‘אן בנחשון
נפלאות דרכי הגורל, כיצד הגיע ג‘אן בצירוף מקרים מדהים לנחשון ועוד...
חוזרים לפשוש
לאחר שנים רבות שופץ אחד מראשוני בתי הילדים בנחשון - פשוש. לצורך השיפוץ, הועברו התינוקות למבנה שבו היה מדיקו והפשושים עלו לבית התינוקות. עתה עם סיום השיפוץ, כולם חזרו לביתם....
מאור וצוות הנוי נוטעים עץ בט"ו בשבט
בחלקה הסמוכה למרפאה, נטע מאור המצטרף מדי פעם לצוות הנוי, עץ כשהצוות הכולל את אסף, דרור, עלי ושבח מסיע בידו.
רוביניו מחפש את האוטו שהזמין
לזכר ימים עברו, פעם כשעוד לא היה לכל אחד מאתנו רכב, היינו מזמינים רכב בעזרת סידור רכב. תחילה סידור על דף שהיה תלוי בחדר האוכל ובהמשך במחשב...בסרט מסופר סיפורו של רוביניו שהזמין רכב ומה שקרה לו....
מלקטים וסועדים
בשבת שטופת שמש בחודש ינואר שנת 2019 יצאו המוני קיבוץ נחשון ללקט צמחים הגדלים לתפארת ממש ליד הקיבוץ והתוצאה לפניכם...
בזמן האחרון
סלים מבגדים משומשים, גשם בנחשון ועוד...
סרטי ט"ו בשבט
מיחזור בנחשון
ועדת סביבה משדרגת את מערך המיחזור בנחשון....
ניר עלי
ניר בן קיבוץ נחשון, הילד הראשון של הקיבוץ, מספר על ילדותו בקיבוץ...
גיורא אלדר
סיפורו המרתק של גיורא, בנם של אביטל ויוסי ז"ל.
טיול הוותיקים 2018
פגישה עם פול במנזר, אנדרטת אלכסנדרוני ועוד...
זריעת החיטה נובמבר 2018
הגשם כבר מטפטף והפלחים ממהרים לזרוע את החיטה....
אוקטובר 2018
הריסת הנשקייה, זיכרונות על משק הילדים, עשיית הפיצות ועוד...
היום הראשון שלי בנחשון
סיפוריהם של חברים על היום הראשון שלהם בנחשון...
מרוץ תנ"ך תש"ח
בכל שנה בתקופה זאת נערך בשדות נחשון וברחבי המועצה מרוץ תנ"ך תש"ח...
טיול קיבוץ 2018
טיול לדרום בהשתתפות מעל ל 200 חברים וילדים....
התבליט של שושנה
סרטון חדש על התבליט של שושנה מראשית ימיו ועד שהגיע למנוחה ולנחלה ליד משרדי הקיבוץ...
מחנה לטרון ופריצת הדרך לירושלים
פוגל על רקע עמדת הכניסה למחנה לטרון ב מספר על המחנה ובהמשך על פריצת הדרך לירושלים...
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
חוטמית זיפנית
באחד העיתונים פורסם שנרשם שיא גינס לחוטמנית בגובה של 4.55 מטר. האם החוטמנית של גילה תשבור את השיא?
סל במקום שקית
כיצד מתגברים על האסון שמביאות לנו שקיות הניילון השקופות בחנויות המזון? רעיון מדהים קרם עור וגידים בקיבוץ נחשון. אודיה אלון הביאה את הרעיון וצוות "הקומונה" את חומר הגלם. בגדים ישנים הפכו לשקיות וניתנו לכל דורש.
מיחזור בנחשון
ביום שישי 4/1/19 נערך בנחשון אירוע השקת "פרויקט המיחזור" בעמדת-האשפה מתחת למגרש הכדורגל, וזאת בחסות וועדת סביבה.
הללויה למשה לב
משה לב, בצד ימין בשורה העליונה ומקהלת קולגיום מתל אביב יחד עם תזמורת ברוקדה והמנצח מוסטנן מאסטוניה מבצעים את הקטע "הללויה".
חנוכה - 2018
חג שמח ! לכל בית נחשון
הריסת מחסן הנשק
לאחר שהגבול נדד מזרחה, הוחלט אי שם שאין צורך יותר בנשקיה. כלי הנשק הוחזרו למשמר הגבול, והמבנה רוב הזמן עמד ריק. עם שיוך הבתים לחברים התברר שהמבנה נמצא בשטח משויך וגורלו נחרץ. למקום הגיע טרקטורון, ותוך מספר שעות הפך המבנה לגל חורבות.
עסקיםחקלאותצומח נחשון / "אסיפי בר"
פגישה עם ינון 6/19


ינון
שחם - הינו המנהל המקצועי של אגודת "אסיפי-בר" שקיבוץ נחשון שותף באגודה. הוא אגרונום קרקע ומים ומשמש כמדריך ארצי של תבואות החורף. את לימודיו עשה בפקולטה לחקלאות ברחובות. הוא חבר קיבוץ צובא, נשוי ואב לארבעה ילדים. ינון עוסק בכל פעילות גידולי השדה והמטע של "אסיפי בר" בשטח מפוזר של 14,000 דונם. משרתו כוללת את מחזורי הגידול. מהכנת השטחים, בדיקות הקרקע ועד הקטיף והקציר. ינון נעזר ע"י צוות פקחים מצרעה שעוברים בשטחים ומשתדלים לאתר את המזיקים בהקדם האפשרי. אחריות רבה רובצת על כתפיו והוא עושה הכל כדי למקסם את היבולים ולהקטין את הנזקים לסוגיהם.

בעוד שבאיזור המפרץ יש חשש להתלקחות בין איראן לארצות הברית, הרי שבשדות ומטעי נחשון המלחמה בעיצומה. ינון נלחם בעוצמה רבה במזיקים ובמחלות.

חלק משדות נחשון אינם בעלי נתונים אופטימליים לגידולים חקלאים. לפיכך חיפשו תמיד גידולים נוספים שיאפשרו לנצל בצורה מיטבית את שדות הקיבוץ ויגדילו את אפשריות מחזור הזרעים. השקדים נראו כפתרון אופטימלי. כאשר החלו לנטוע את השקדים אמרו שהגידול מתאים לשטחים שוליים, צורך מעט מים ואינו רגיש למחלות ומזיקים. המציאות טפחה על פני המגדלים. השקדים צרכו הרבה מים, לא בכל מקום הייתה קרקע עמוקה ומנוקזת ומספר הריסוסים הגיע ל-14. ועל הכל נוספה מכת המזיקים.

הדררות.

נושא כאוב. שתי חלקות סובלות קשה. האחת היא חלקת "הבית" – מול שכונת הדו-משפחתיים הצפונית. וחלקה שניה היא – "חליל עליון" – דרומה ל"מיני ישראל". הדררה הינה ציפור לא מוגנת. פולש שהגיע לארץ לפני 15 שנה. ציפור זאת שאינה ציפור מוגנת, גורמת לנזקים קשים בחקלאות. אחד האמצעים להתגוננות הוא ע"י צייד. ללמאבק של ינון מצטרף צייד שעד היום צד 4000 דררות. אבל הכמות אינה משמעותית בהפחתת הנזקים. בקרוב יותקנו בחלקות דחלילים אקטיביים. הדחליל הינו מוט בגובה שישה מטר כשבקצהו עפיפון בצורת עיט. הדחליל אמור להפחיד את הדררות. דא עקא, הדחליל יקר ומוצא חן בעיני עוברי אורח שחומדים  אותו. הוגשה בקשה לקנ"ט ( "קרן נזקי טבע" ), להכריז על האירוע כאסון טבע בשתי החלקות המדוברות, וזאת בשל אובדן משמעותי ביבול. יש לציין שהדררות אוהבות גם את החמניות בחלקות הנמצאות ב"חלקה "5 וב"מופקר 3".

העורבים.

פוגעים קשות באבטיחי המללי לפיצוח בשדה הנקרא "מופקר עליון" ונמצא מזרחית למטע השקדים בחלקת "הבית". גם העורב אינו חיה מוגנת ופגיעתו ביבול קשה. פעולות מנע נעשות ע"י ציידים ודחלילים אקטיביים. פתרון נוסף שאינו מיושם הוא לשים שניים שלושה עמודים עם עורבים מתים. אלא, שבשל התנגדות אוהבי הטבע הוא לא מיושם. במקום שניים שלושה עורבים מתים הצייד שהוא בעל רישיון מטעם "רשות הטבע והגנים" ומטעם המשטרה צד עורבים רבים.

דורבנים

חיה מוגנת שפוגעת קשה באבטיחים ובציוד ההשקיה. הפתרון היחידי הוא אלומת אור שמסנוורת אותם. בפועל אינם מטופלים. מי שכן מטריד אותם הם התנים שאנחנו שומעים אותם בבוקר ובערב מהיערות הסובבים את הקיבוץ. לעתים אנו פוגשים אותם בכבישים המקיפים את הקיבוץ כשהם חוזרים מביקור בקיבוץ. לעתים אנו פוגשים שרידים של דורבן שלמזלו הרע נפגש עם תן רעב במהלך הלילה.

בני אדם

מתבצעות גניבות בשלושה שלבים: שקדים ירוקים קטנים, לקראת פתיחת השומר ולקראת הקטיף. מועסק שומר בשם מוגרבי הנע ברכב 4 על 4 המנסה להפתיע ולהבריח את הגנבים. להולכים בשדות ופוגשים אותו מומלץ לשמוע סיפורים על המתרחש ביום ובלילה במרחבי השדות והמטעים.

מזיקים עיקריים

צרעת השקד – מזיק של תחילת הגידול בחודשים מרץ ואפריל. מחייב שני ריסוסים לביעורו. החומרים הם סיסטמיים רעילים לבני האדם. הצרעה מטילה בתוך החנט הטרי והרימה מתפתחת בתוכו.  שקדים אלו לא יגיעו לניעור.

עש החרוב המזיק העיקרי בשקד. הוא מוגדר כמזיק איחסון. אינו פוגע בשקדים על העץ, אבל מופיע מאוחר יותר ופוגע בגלעינים. חייבים לרסס מפתיחת השומר להדברת הבוגרים. מתבצעים 3-4 ריסוסים כדי לפגוע בכל גלי הבקיעה.

מחלות עלים וענפים

חילדון השקד – מופיע כל העונה, ומוניליה בזנים הרגישים בזמן הפריחה. לאחרונה מופיעה מחלת האטרקנוז, מחלה שפוגעת בכל העץ. טיפול ע"י ריסוסים וגיזום חזק.

החקלאות הקיבוצית עברה בשנים האחרונות שינויים רבים. בעבר לכל קיבוץ היה ענף גידולי שדה וענף מטעים משלו. הזמנים הישתנו, מעט חברים נשארו לעבוד בחקלאות, עלויות הגידול, ציוד, מים, דשנים וכו‘ עלו בצורה רצינית. המשקים התארגנו  לאגודות חקלאיות שכללו בתוכם קיבוצים רבים, ומנוהלים כחברה עם דירקטוריון ומנכ"ל. מצב זה יצר נתק בין חברי הקיבוץ לבין גידוליו החקלאים. האם הנתק הזה הוא גזרת גורל? לדעתי אפשר לצמצמו ע"י מידע ומפגשים עם האנשים המנהלים ועובדים בשדות ובמטעים.



הדחלליל האקטיבי 06/19

בימים הבאים ההולכים בשדות יראו עפיפונים בצורת עיט על מוט גמיש באורך 6 מטרים. 

אלו הם דחלילים אקטיבים למלחמה כנגד העורבים והדררות בצורה סביבתית וקהילתית.
 

אבקשכם שתי בקשות. 

האחת לא לגעת ולהתקרב מידי, במשבי רוח גבוהים העפיפון יכול
לבצע מעוף מהיר בגובה בקרקע.


השניה והחשובה, עיזרו לנו לשמור על המערכת הזו כנגד גניבות למען הסביבה ורווחתכם
האישית. 

תודה רבה 

ינון שחם, אגרונום "אסיפי בר"


פקחית מזיקים 10/07/2016

תוצרי השדות והמטעים שלנו מוכרים לרובנו מדלפקי החנויות והשווקים. אבל דרך ארוכה הם עוברים עד הגיעם לשם. בין השאר, לצערנו, הם סובלים ממחלות וממזיקים. כדי להקטין את הנזק עד למינימום, יש צורך לבצע ליווי צמוד ובקרה של השדות והמטעים. מי שעושה את העבודה הזאת הקרויה "פיקוח מזיקים ומחלות" היא אריאלה ניב. אריאלה עובדת ב"מועצה לייצור ולשיווק כותנה", שם היא משמשת כאנטומולוגית ראשית (מומחית למזיקים),  כשתחום פעילותה משתרע מהגליל העליון ועד דרום הארץ. לאחר עשרות שנים של פעילות, בתחום היא "מגדלת" את היורשת שלה, בחורה שסיימה לימודי תואר שני באנטומולוגיה.

אריאלה - נהנית מאד להסתובב בשדות, ומהאתגר שהעבודה מציבה בפניה, כלומר, מניעת נזק ופיתוח שיטות הדברה ידידותיות לאדם ולסביבה. לדבריה, בשנים האחרונות הוצאו משימוש תכשירי הדברה רעילים, ומסתמכים ביתר שאת על תכשירים ידידותיים יותר. החומרים הללו יקרים, ולכן משתדלים לרסס בתבונה, כדי לחסוך עלויות ולמנוע עמידות של המזיקים.

אריאלה - מבקרת מדי סוף שבוע, בימי חמישי אחר הצהריים ובימי שישי בשדות ובמטעי נחשון, כדי לבדוק האם נפגעו ממזיקים וממחלות. נכון לעכשיו היא מפקחת במטע השקדים,  ובשדות החימצה, האבטיחים והכותנה.

מיקשת האבטיחים – הגידול עדיין בשלבי הבשלה. כרגע יש בעיה קשה עם להקות של עורבים, שמאד אוהבים לחורר את הפרי, כדי לטעום מתוכו. התוצאה היא כמובן שהפרי מרקיב. המיקשה נפגעה גם מאקרית (מזיק) ומקימחון (מחלה), שתי מחלות הפוגעות בעלווה. גידול האבטיחים מיועד לפיצוח. הקטיף בימינו הוא ממוכן, ולאחריו מתבצע תהליך של יבוש.

חימצה – שדות הבעל והשלחין כבר נקצרו. המזיק ש"חגג" בחימצה נקרא הליוטיס. זוהי תולעת, שנכנסת לתרמילים ונוגסת בגרגרים. החימצה סבלה גם משתי מחלות-קישותית וקימחון. כדי לבלום אותן נאלצים לבצע ריסוסים.

חמניות – סיימו את ההשקיה ומחכים להשלמת מילוי הגרעינים ולהתייבשותם. בנוסף לקימחון, החמניות ניזוקות מהדררות, שאוכלות בהן בכל פה. מנסים להבריחן באמצעים שונים, כשההצלחה, לצערנו מוגבלת.

מטע השקדים – נכון לעכשיו (תחילת יולי), מתחיל להיפתח השומר (הקליפה החיצונית). המטע סובל גם הוא מלהקות הדררות וגם ממזיקים וממחלות שכנגדם מתבצעים ריסוסים בלילות.

כותנה – הגידול נמצא רק בשטחי קזזה, השטחים ליד רבדים וכפר מנחם. השנה יש התקפות של כנימות עלה, שלא נראו כמותן בעבר בכל הארץ. הדבר דורש טיפולים רבים. וכמו כן קיימים גם המזיקים הרגילים: כנימת עש הטבק, ההליוטיס והזחל הוורוד.

אריאלה נהנית מאד מעבודתה בשדות, ומהאתגר שהיא מציבה בפניה-מניעת נזקים בשדות, ופיתוח שיטות הדברה, שתהיינה ידידותיות לאדם וגם לסביבה.



השקיה בנחשון 4/16

הקדמה - בעקבות התקנת גרסה חדשה של מערכת בקרת ההשקיה בשטחי נחשון, נפגשתי עם שמואל ושמעתי ממנו על ענף המים בנחשון. בתור איש כותנה לשעבר, שעסק רבות בהשקיה וצועד בשדות, אני סקרן לדעת על הקורה בתחום זה, שהשינויים בו ידועים, רבים ומהירים.

השקיה כעת - עכשיו חודש אפריל, והחורף היה גשום. למרות זאת החלו בהשקיה טכנית בשקדים, שמטרתה להחדיר דשן חנקני. ב"משקי ההר" -השדות ליד רבדים וכפר מנחם, בוצעה הנבטה לכל הגידולים שכוללים: חמניות, אבטיחים לפיצוח וכותנה.  בשטחי הבית מגדלים: אבטיחים לפיצוח, חמניות וחומוס.  ציוד הטפטוף נפרש בכל שדה אפשרי. ההשקיה כולה היא של מי ביוב המגיעים ממאגר תעוז, הנמצא ממזרח למיני ישראל ולידו נמצאת האנדרטה לזכרו של יומלה.

בעיות במהלך ההשקיה - הבעיה העיקרית היא עובדת המצאות בעלי חיים רבים שמסתובבים באזורנו: תנים, צבאים, דורבנים וצבועים. הם אוכלים את ראשי הפיקוד של החלקות ואת צנרת הטפטוף. כדי למנוע את הנזקים, נפרשו על ראשי הפיקוד רשתות. בעבר הושארו כלים עם מים בעבור בעלי החיים, אבל הסתבר שזה לא עזר, מכיוון שהם מעדיפים ללעוס את הצינורות כדי לחדד את שיניהם. בעבר פוזרו סבוני נקה 7 במטעי השקדים, כי הסתבר שהצבאים סולדים מריח זה ומתרחקים ממקור הריח.

הביוב - בקרוב כל נושא הביוב עובר לאחריות המועצה האזורית. נבנה קו לאורך הכביש הישן שיוביל את מי הביוב למתקן הטיהור בנחל שורק ליד טל שחר. לאחר הטיהור הם יעברו למאגרים של אגודת "מי הרי יהודה".

עובדי ההשקיה - בשדות נחשון הם שמואל ועומר מ"אסיפי בר" – אגודה חקלאית שיתופית, שמעבדת את השדות של נחשון ובית ג‘וברין. האגודה מנוהלת ע"י קצב מבית ג‘וברין.

ישראל מובילה בנושא ההשקייה שעוברת תהליך של שיפור רציני באיכות הצנרת והטפטפות. הצנרת נפרשת לרוחב השדות, כך שטרקטורים יכולים לעבור מעליה, דבר המאפשר ריסוס מהקרקע וחיסכון בעלויות ריסוסי אוויר. הקווים הראשיים עשויים מפוליאתילן, דבר המאפשר הטמנה בקרקע, ודחקו את השימוש בצינורות PVC  ואסבסט. הצינורות הנוכחיים שורדים זמן רב יותר, הטיפול בתקלות קל יותר והנחת הצינורות פשוטה ומהירה יותר.

מערכות הבקרה - שמואל מציין שמערכות הבקרה וההפעלה השתפרו מאד. אנחנו עובדים עם מערכת של חברת מוטורולה. היא מאפשרת הפעלה של ההשקיה מרחוק, וקבלת דיווח מיידי במכשיר הנייד על תקלות.  המערכת נשלטת מכל מקום ומפקדת גם על מערכת המים ופינוי הביוב בקיבוץ.

מוני מים - לפני שנתיים הוכנסו לקיבוץ מוני מים עם קריאה מרחוק. הנתונים נקראים מהמונה הנמצא ליד כל דירה ע"י אנטנה הנמצאת על הבריכה העגולה. משם מועברת האינפורמציה לאתר של חברת "ארד טכנולוגיה". אחת לחודש הנה"ח מפיקה דו"ח מאתר החברה, ובהתאם לחוק מחייבת את החברים והפעילויות בקיבוץ. מערכת מדי המים הותקנה ומתוחזקת ע"י שמואל ואבנר עודי, איש צוות המים, העוסק בעיקר במערכות הביתיות. הכנסת מדי המים הביאה לשיפור עצום בשימוש במים. מצד אחד קטן הפחת, ומצד שני החברים השתמשו במים בצורה תבונית יותר.  

מגנזיום – בזמן האחרון שמענו בתקשורת על כך שישנם ישובים המקבלים מים מותפלים, ותושביהם נפגעים מחוסר מגנזיום במים. שמואל אומר שאנחנו מקבלים את המים ממכון ההתפלה שורק, ומהבארות המצויות באזור ומימיהן הם מי תהום. זאת ועוד, המים המותפלים מקבלים ביציאה מהמתקן את כל התוספות הנחוצות וזאת ע"י עירובם עם מים ממקורות אחרים, כלומר, משיבים להם את כל התוספות שיש למים הלא מותפלים.

תוכניות לעתיד - שמואל אוהב מאד את עבודתו ומקווה להמשיך בה כל עוד הוא בריא וכל עוד יאפשרו לו.



מלכת השדות 22/06/2015

עדיין ישנה בנחשון, חברה מיוחדת במינה...
לפני שנים רבות, החקלאות הייתה העיסוק היוקרתי ביותר בקיבוץ. כל בחור ובחורה שאפו להשתלב בשדה, במטע או באחד מענפי בעלי החיים: לול, הודים, צאן ועוד. שנים רבות הכותנה הייתה מקור הפרנסה המרכזי של הקיבוץ, ומרבית השטחים החקלאיים היו צבועים בקיץ בירוק ובצהוב-צבעי הכותנה, ועם בוא הסתיו הלבינו לקראת הקטיף.

הצוותים היו ברובם על טהרת חברי ובני הקיבוץ, ובהמשך הצטרפו אליהם המתנדבים, שבאו מכל קצווי העולם. למרות העבודה הקשה והמפרכת, שכללה קימה עם שחר, תחת השמש הקופחת, תחושת העובדים הייתה של גאווה ושל רוממות רוח, שכן הם היו מגשימי הציונות הלכה למעשה, ופירנסו בכבוד את הקהילה.

השנים חלפו, מחירי היבולים ירדו, מחירי חומרי הגלם עלו והרווחיות פחתה בצורה משמעותית.  במקביל החלה להתפתח התעשייה בתנועה הקיבוצית ובנחשון בפרט. צורך השעה בחקלאות היה התייעלות. וכתוצאה מכך נוצרו התאגדויות של קיבוצים לצורך ניהול החקלאות בצורה מיטבית. במקביל חל בקיבוצים מהפך, שבא לידי ביטוי בכך שכל עובד תומחר עפ"י המקובל בשוק החופשי, ללא קשר למה שהשקיע בעבר וכמה הוא תרם לענף. כמובן שפרט למנהל הענף, כל שאר החברים נאלצו לחפש פרנסה אחרת. כך נוצר, למעשה, ניכור בין החקלאות לבין חברי הקיבוץ, למרות שעדיין בשנים האחרונות היא מכניסה יפה לקיבוץ.

אבל, מסתבר, שעדיין בנחשון ישנה חברת קיבוץ, מיוחדת במינה,  שעדיין חוצה לעתים קרובות את שדותיו ומטעיו. מדובר באריאלה ניב, המשמשת יותר מ-30 שנה כפקחית כותנה בשדות נחשון ובכל רחבי הארץ, ואף מכהנת כמדריכה המכשירה פקחים בכל רחבי הארץ.

גם תחום הפיקוח, כמו גידול הכותנה, עבר שינויים רבים במשך השנים. הפקח אחראי על גילוי המזיקים בכל הגידולים, ולא רק בגידול מסוים. הוא מצויד באפליקציה במכשיר הסלולארי שלו, המאפשרת לו לעדכן מיד את תוצאות בדיקות השדה.  אריאלה, בעלת הניסיון הרב במלאכת הפיקוח, מאפיינת מצב השדה, וחורצת את גורלו לריסוס או להמשך צמיחה שלווה, במהירות רבה, ללא התלבטות.

להולך לצידה נגלה עולם מופלא של יצורים זערוריים בעלי  שמות משונים כמו: הליוטיס, זיפית, כנימות עש ועוד, אשר שמו להם למטרה ולתחביב לאכול את אמירי וכפתורי הכותנה, דבר שאמור לגרום בעתיד לפגיעה ביבול. אריאלה מצרה על כך שאין צעירים בקיבוץ החושבים על עבודה בחקלאות. היא תשמח באם יהיה דור המשך למלאכת הפיקוח, שיש בה הרבה עניין וסיפוק, ונפרשת בכל רחבי הארץ.

אריאלה היא עובדת של מועצת הכותנה, הגוף המטפל בייצור ובשיווק הכותנה. מנכ"ל המועצה הוא אורי גלעד, חבר קיבוץ גבעת השלושה וחבר בהנהלה הכלכלית של נחשון. היא מציינת את תרומתו הרבה לגידול הכותנה בארץ.

אריאלה החלה לעבוד בגד"ש בפיקוח מזיקים – כשבצוות היו אבי שפנצר, ג‘יין, שמואל, נחמן, קרני, יוספה ועוד. לדבריה, "העבודה הייתה נהדרת, אבל מנוונת שכלית, לא מספיק אינטלקטואלית – מכיוון שלא היה צורך להפעיל את הראש. בנוסף לעבודה בפיקוח בקיץ, עבדתי בחורף במטע יחד עם ארי פדואר, כדורי, יהל, גיל איתן זכרין, מליחי, אפי, חיים ודניאל".

בשנת 1990 יצאה לעבוד באזור, בוועדת מגדלים בנושא כלל מזיקי השדה, והמשיכה בפיקוח כותנה בנחשון.

מאוחר יותר עברה למועצת הכותנה, שם היא עובדת עד עצם היום הזה, החל משנת 2002 היא עורכת פיקוח על הגידולים שאינם כותנה בנחשון. העבודה בשדות אינה קלה, ומחייבת נחישות וכושר התמדה לא רגיל. יתכן וסגולותיה של אריאלה נוצרו ונוצקו בילדותה בצפת המופגזת כשהיא שכובה על שלושה כיסאות שסידר אחיה הגדול למענה, עוקבת  אחר החורים בקירות, שומעת את שריקות הפגזים את נאקות הפצועים שאמה טיפלה  בהם תוך תקווה למצב טוב יותר. 



גשם והפרעות 07/01/2015
מידע על המצב בשדות וזיכרונות מהעבר


רכז גידולי השדה והמטעים של קיבוץ נחשון הוא דוד קצב, חבר קיבוץ בית ג‘וברין. ממלכתו משתרעת על פני עשרות אלפי דונמים, השייכים למספר קיבוצים. שלושים שנה עוסק קצב בחקלאות, והתוצאות מדברות בעד עצמן. קצב בחור מעשי ועניני, מגדיר את המצב בשדות ובמטעים – "בסדר גמור". אולם, כדי לדלות פרטים מפיו, יש צורך בתכונות של חוקר ביחידת להב 433. למזלנו, לחקירה הוא מתמסר ברצון.

גידולי החורף כוללים השנה חיטה ותלתן. השדות רוססו נגד עשבייה, ודושנו מהאוויר באוריאה, (חומר חנקתי, המשפר את התפתחות הצמחים). לפני שהחל הגשם האחרון, נעשו עיבודים לקראת גידולי הקיץ, שיהיו כותנה, אבטיחים וחמניות. לעומת  השדות המרהיבים, המטעים עדיין בשלכת, ובעוד כחודש (ט"ו בשבט) תתחיל הפריחה המדהימה של עצי השקד. קצב מציין, שהשדות בנחשון מרובי אבנים ועשבים, המצריכים ניהול מלחמת חורמה בהם.

במשך שנים רבות, הייתה החקלאות בקיבוץ נחשון הענף המרכזי והמפרנס הראשי. הפלחה הינה, אוסף של גידולים התלויים בחסדי שמים. בחורף, בימים גשומים כשלא ניתן היה לצאת לעבוד בשדות, היו הפלחים יושבים בסככה, ובלבם תפילה לגשם שירווה את השדות ויאפשר לגידולי החורף לתת יבולים גבוהים, כדי שהפרנסה תהיה גבוהה יותר. גם גידולי הקיץ היו מושפעים מכמויות הגשם ופיזורו. גידולים אלה דרשו, שחתך גדול באדמה יתמלא בחלליו במי הגשם ויצפין אותם בעבור הגידולים שיזרעו באביב.

ימי הגשם שבהם לא ניתן היה לצאת לשדה נקראו ב"סידור העבודה"-"גשם והפרעות".

במילון הקיבוצי של רוביק רוזנטל מוגדר המושג גשם והפרעות כך:

"סעיף קומבינה בסידור העבודה המיועד לחבר שאינו נדרש לעבוד, אך אינו מקבל שבת."

אינני יודע מאיפה רוביק מצא לנכון להגדיר את המושג כ"סעיף קומבינה", אולי זה היה הדימוי של יום גשום והשפעתו על עבודת הצוות. נכון אי אפשר היה לעבוד בשדה, אבל על פי רוב ימים אלו בנחשון נוצלו לתיקון הכלים במסגרייה, הכנתם לעונה הבאה ותיקון צנרת ההשקיה, בשנים שצנרת הטפטוף הייתה רק בחלקה ניסיונית בנחשון. חלק מהאנשים היו מנצלים ימים אלו לנסיעות, אך בעיקר חשיבותם בשיפור גיבוש הצוות, שבדרך כלל לא נפגש, מכיוון שכל אחד מחבריו עבד על טרקטור במקום אחר  בשדה. ההתכנסות של הצוות בימים אלו כללה שתיית קפה, בשר על האש שסופק מענפים אחרים, וכמובן סיפורים וצ‘יזבטים מימים עברו.



חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית