קהילה
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
בין חברים
ערב מרגש שנערך במועדון בהנחייתה של רותי לב ובהשתתפות קהל רב מכל שכבות הקהילה...
פתיחה מפתיעה
במהלך מסיבת ראש השנה שנערכה ביום שני 10/8/18 נפתחו הממטרות, שכן זה היום שלהן, לצורך השקיית הדשא. למזלם של הנוכחים - דוד שוב שהיה במקום סגר את ברז המים והציל את המצב.
קבלת ראש השנה במשלט 9/18
ביום ד‘ 5/9 נערכה במשלט קבלת חג מלאת הפתעות גם למארגנים....
מאגר נחשון 8/18
לאחר שנים רבות של השקיית שדות נחשון בשטחים ליד כפר מנחם הקרויים "משקי ההר", עבר השנה המאגר שיפוץ והגדלה. יונתן המנהל העסקי מספר על המאגר ועל דברים נוספים.
פרידה מיזהר במשלט 7/18
לאחר שש שנים בתפקיד יו"ר הקיבוץ יזהר מסיים את תפקידו ומעביר את המקל לבא אחריו...
אולימפיאדה 1989
אהל ראשונים
חנוכת אתר "אהל הראשונים" בנחשון
היום הראשון שלי..
חברים מספרים על חווית היום הראשון שלהם בנחשון ועוד...
פליליסט של סרטי שושנה
אוסף של סרטים שיצרה וערכה שושנה לב במשך השנים...
ניר שחם ויקב שורק
בפאתי חצר הקיבוץ שוכן לו יקב שורק. יחודו של יקב זה הוא בהיותו בי"ס לעשיית יין. ניר מספר על היקב וקצת על עצמו...
הפרלמנט בספריה
כל יום שישי מתכנסים הספרניות וחברים נוספים בספריה ודנים בהוויות העולם הספרותי ועולמות אחרים...
תיבת קונון של תנשמות
אחת מאלפי תיבות הקינון שהוקמו במסגרת המיזם הלאומי להדברה ביולוגית באזורים חקלאיים ושנועדו לעודד נוכחות של תנשמות ובזים. צלם: מולי.
החורני האחרון
יהודה, איציק, גילה, קיש, שוש, שירלי, דוד, שלומית ופוגל.
סובב הכנרת
חיה ושדמי, שלומית, זכריה, גילה, קיש, פוגל דוד ואיציק ניב - יצאו למסע של קדושה שמים ומים סובב הכנרת עם המדריכה אסתר שמואלי....
צריף החמישייה
ישן בפני חדש תוציאו
קומביין האבטיחים
אוגוסט 2017 - החל קטיף האבטיחים בשדותינו.
קהילההיו בנחשוןרועי שפץ
בוגר הפקולטה של יחזקאל 8/18

רועי שפץ 8/18

תעודת זהות: בחור רב קסם, שניצפה רץ בשדות נחשון, כאיילה שלוחה.

 בן-52,   יליד שנת-1966,      מקבוצת  שקד,        

 עם: שי, גנית, אסף, עמירה, גלעד וסמדר.

בנם של לוטי ויוסף, אח של נורית ושל ערפה ז"ל.

נשוי לטקקו.  יש להם 4 ילדים : אלי (16), תום (13), אסא (11), נעמי (9).

גר היום בסידני שבאוסטרליה.

ילדות וחינוך בקיבוץ, הלינה המשותפת:

בילדותו, עדיין הייתה בקיבוץ ה"לינה המשותפת".

בבית הילדים אהב את רנה ואת תמי, מכיוון שהיו מאד קשובות לצרכי הילדים, וכן אהב את הלימודים שהתנהלו בקיבוץ.

רועי הרגיש שהמסגרת של חברת הילדים המצומצמת – סגרה עליו. חש ללא מוצא. הוא בחר במילה "שנא", בהתייחסותו לתופעה של התנהגות הילדים אחד כלפי זולתו, שגבלה לעתים בהתעללות מנטלית ובצרות מוחין. מכיוון שקבוצתו הייתה דו גילית, והוא נמנה עם ה‘קטנים‘ – היה, לדבריו, קשה להסתגל ליחסם של הבוגרים כלפי הצעירים. ילד בעיר הולך אחרי הלימודים לביתו, ויכול לבחור שם מסגרת חברתית אחרת. מכיוון שלא הייתה לו ברירה, הוא בחר בדרך ה‘בריחה‘ - שהתבטאה בקריאת כמות מרובה ביותר של ספרים.

כשעבר למוסד "צפית" – מאוד נהנה. לדבריו, היה לו כיף. מחברה סגורה, שאי אפשר היה לצאת ממנה, נחשף לפתע לחברה רחבה יותר, נפתחו בפניו אופקים חדשים והתרבו אפשרויות הבחירה. שם עסק בפעילות חברתית - כגון חברות בוועדת תרבות, ועסק בספורט, כמו כדור יד. הוא התחבר לכל סוגי הילדים – ל‘מקובלים‘ וגם לאלו שלא.

קשרים עם בני הקבוצה – קבוצת "שקד".

מן הסתם, הוא שומר על קשר עם ילדי "שקד". הוא מתראה עמם כאשר הוא מגיע לארץ. עם סמדר, המתגוררת באוסטרליה, הוא נפגש מספר פעמים במשך השנה.

רועי גר באוסטרליה, בעיר סידני. הוא עובד בחברת "ורינט" – חברה שעוסקת במכירה ובליווי חברות גדולות בעזרת תוכנה לשיפור הקשר עם הלקוח.  התוכנה מקליטה את השיחות בין הספק ללקוח, ומנתחת את הקשר עמו לצורך שיפור והפקת לקחים. רועי מנהל את השירות באוסטרליה ובניו זילנד. העובדים הכפופים אליו, עוזרים לאיש המכירות בשלב הראשון, ובהמשך מלווים את הלקוח בסיוע טכני.

טקקו – אשתו של רועי, היא מנהלת פרויקטים בחברת IT. שני הילדים הגדולים לומדים בתיכון, ושני הקטנים לומדים בבית ספר יסודי.

הם מאד מרוצים ממערכת החינוך, מכיוון שיש יחסית הרבה אפשרויות בחירה. קיימת שם גישה חיובית לילדים, ומשובים חיוביים.

החיים באוסטרליה טובים מאד. הרבה טבע, הרבה ירוק. האנשים נחמדים. עוזרים אחד לשני. נערכים הרבה אירועים משותפים. אין פורמליות, ויש ערבות הדדית. אוסטרליה היא ארץ מאד פלורליסטית, שבה מתחשבים במיעוטים. מנסים לעשות תיקון עם האבורוג‘ינים.

באוסטרליה נמצא רועי כבר חמש שנים. לעומת זאת ביפן התגורר 18 שנים. במשך זמן רב ידעו טקקו ורועי, שיפן זה לא מקום לגדל בו ילדים. לאחר תשע שנים של מחשבות בכיוון, הגיע הזמן המתאים, והם עברו לאוסטרליה.

טקקו היא יפנית, שגדלה מחוץ ליפן. כאשר רועי סיים את שירותו בצה"ל, והיה אחרי הטיול הגדול, התלבט מה לעשות. מכיוון שיפן סיקרנה אותו מאד, הם נסעו ליפן. שם עבד רועי בעיקר עם חברות ישראליות.

רועי התחיל את דרכו כמהנדס שירות. הוא למד ב"פקולטה" של יחזקאל, פקולטה שאמנם אינה מוסד רשמי מוכר, אבל יתרונה בכך, שהקיפה מכלול של אתגרים, שלמעשה ציידו את רועי בבסיס איתן, עימו הוא יכול לטפל במרחב עצום של נושאים - ובהצלחה. בראשית דרכו עבד בחברת "אינדיגו", כשהאנשים סביבו היו יפנים, שמעטים מהם ידעו אנגלית. הוא, כהרגלו, הרבה לשאול ולחקור. יפני שעבד עמו אמר לו "אתה שואל שאלות ‘דביליות‘, אבל בסוף אתה מגיע למסקנות שאנחנו לא חשבנו עליהן..."

 החיים ביפן היו בהתחלה קשים מבחינה מנטלית ומבחינה כלכלית. אחרי זמן מה למד להסתגל. ידיעתו ביפנית היא ברמה שמאפשרת להסתדר ביפן. החברה היפנית מאד לוחצת. יש לעמוד בציפיות ובדרישות של החברה מסביב. אולי כמו בקיבוץ של פעם. יתכן והעובדה שהגיע מקיבוץ, הקלה על קליטתו שם...  יתכן שהיפנים נתנו לו הנחות, מכיוון שהגיע מחו"ל. היפנים הם אנשים מאד מתחשבים אחד בשני. הם עובדים מאד קשה. מאד אחראים ואמינים. יש להם סבלנות, והם דורשי שלמות ויורדים לפרטים. השירות אצלם מצוין.

רועי מחלק את חייו לפרקים פרקים. כל פרק בחייו גם נבנה על הקודם, וגם משמש כהתחלה חדשה.

המשפחה עברה לאוסטרליה שנתיים לפני רועי. כשהיו בשלבי התאקלמות בארץ החדשה, הוא עדיין עבד ביפן.

רועי משתדל להגיע פעם בשנה להורים ולמשפחה. הוא מגיע עם ילד אחד או שנים  - או עם כל המשפחה. העובדה שהעונות באוסטרליה שונות מאלו שבארץ, מקשה על מועד הביקור. במהלך השנה, הקשר עם ההורים הוא טלפוני.

תחביבים – רועי יוצא, יחד עם חברים, כל יום ראשון בשעה 6 בבוקר, לריצה של 10 ק"מ ולשחייה בים. לאחר מכן הם מתקלחים, ומקנחים בכוס קפה. הנוהג הזה נעשה בכל מזג אוויר. בסידני יש מקומות מדהימים, בעיקר ביערות או על החוף.

רועי מתקשה לומר מה יהיה בעתיד. כרגע הוא באוסטרליה. הוא מרגיש געגוע למשפחה ולחברים. הילדים מרגישים אוסטרלים לכל דבר עם מורשת דואלית - יפנית ואוסטרלית. הם אוהבים לנסוע לביקורים.

לגבי השינוי בקיבוץ – רועי חושב שלכל שינוי יש צדדים חיוביים ושליליים. יש צורך להתקדם ולשפר. הרבה דברים היום טובים יותר. מקווה שתהליך השינוי לא ייעצר. השאלה היא, האם תהיה זאת חברה מופרטת מנוכרת, או חברה קהילתית.

לדעתו הסתכלות על החיים בצורה חיובית היא החשובה. נחשון הוא מקום מדהים, ששוררת בו כרגע, לתחושתו, רוח צעירה, ומהותו - תלויה באנשים שחיים בו.

roi@shefts.net

 

 


חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית