קהילה
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
מצגת ערב שבועות 2017
מתוך אוסף של אלפי תמונות שצולמו משבועות 2016 עד ערב שבועות 2017 שזרו אפרת ויוני שוב מצגת יפהפייה. מוזמנים ליהנות.
יריד היקבים 2017 ביקב שורק
ארוע שהתרחש בסוף חודש מאי ביקב שורק...
ישיבות מזכירות 2017
פרוטוקולי ישיבות המזכירות בשנת 2017
הנהלה כלכלית 24.04.17
הדיר בנחשון – חלופות להמשך פעילות...
שעלבים - עצמאות 67
סרטון שהופק לרגל יום העצמאות 67 בקיבוץ שעלבים...
היום הראשון שלי
חברים מספרים על היום או הימים הראשונים שלהם בנחשון....
הנהלה כלכלית 02/04/17
דו"ח ביקורת הנהלת העסקים (הנהלה כלכלית) – קבלת החלטות ויישומן....
קיש וגילה צועדים בשביל ישראל
חלק מהפעילויות של המועצה האזורית במרכז בנחם כולל יציאה של בני ה-60 פלוס ל"שביל ישראל". מחכים למצטרפים חדשים. דרישות: כושר הליכה, 12 עד 20 ק"מ, דרגות קושי בין קל לקשה, בממוצע "לא נורא", ומצב רוח טוב.
אתרים אישיים
אתרים של חברי הקיבוץ המעוניינים להוסיף קישור לאתרם (כולל בפייסבוק) מוזמנים לשלוח...
טיול לקניון השחור בזוויתן 9/16
טיול ילדי המתנס....
60 פלוס מינוס - התוכנית לשנה הקרובה
הרצאות, סיורים ושביל ישראל....
קובץ טלפונים
תודה לקיש ששלח לנו קובץ טלפונים מעודכן....
הצלת חיים
"מגן דוד אדום" מפרסמת סרטון ובו הנחיות לאדם חסר הידע הרפואי, שיכולות להציל חיים.
שרותי רפואה דחופה
מה עושים כשיש בעיית בריאות דחופה והמרפאה סגורה ? משה מדריך אותנו.....
אדום החזה - 16
ציפור קטנה ויפה ממשפחת הקיכליים, חורף בארץ.
פורים 2017
הערב בניהולו של אמיר פרידמן והחבר׳ה הצעירים היה מאוד מוצלח. החברה עבדו וארגנו את כל החג מא׳ ועד ת׳. באמת כל הכבוד להם ! נגה.
מי יודע מה זה ?
מולי, במהלך צעידתו ברחבי הקיבוץ, נתקל במה שרואים בתמונה ומאד ישמח לדעת מה זה? ולמה שימש? ממתינים לתשובות.
סדר פסח שני 2016
המקום: חדר האוכל הישן והטוב. המשתתפים: לא מעט, כ-60 חביירות וחביירים, מהמבוגר ביותר בנחשון ועד נכד חמוד למשפחת הופ (הבן של מעיין) ועוד אורחים מי שהיו בנחשון וכאלה שרק קפצו לביקור.
איך היה?: נ ה ד ר!!! - קיש.
קהילהשרותי הקהילהארכיון
על חרבת גדיר בתקופת החשמונאים / חנינא אמוץ

פריט 4269 בארכיון נחשון

מקובל שבעולם העתיק: שר צבא שגבר על אויבו, נוטל לעצמו את שמו של המנוח כדי להגדיל כבוד ולהאדיר. כל נער של בית ספר יודע את השם הורקנוס, ואולם לא רבים יודעים שאת השם הורקנוס קנה לעצמו יוחנן בן שמעון, רק אחרי שהביס את קנדיוס ההורקני בקרבתה של נחשון.

השנה הייתה שנת 136 לפנה"ס אחרי ששמעון הנשיא והכהן הגדול השתלט על יפו וגזר. באותה שנה הונח גם לאנטיוכוס השביעי המכונה סידאס מכל מלחמותיו בסוריה, ושר צבאו אותו קנדביוס הנזכר, עלה על יהודה, להחזיר למלכו את כל אותן ערים. מתיאורו של קרב זה כפי שהוא מופיע בספר המכבים, אפשר לנו ללמוד את צדדיה  הטופוגרפיים של אותה מלחמה ועליהם ברצוני לעמוד. קנדיביוס עלה וחנה ביבנה, כלומר בשפלת יהודה  חבל ארץ נאמן על הסורים שהיה מיושב – נוכרים, ומקום שממנו נהג מאז ומתמיד להתפרץ מתוכו אל ארץ יהודה – ובצר לו למקום בשם קדרון. יוחנן שהיה על הצבא במקומו של אביו חנה בגזר, המבצר שאך זה נכבש, ואילו הקרב עצמו היה על שפתו של נחל צבה (נחל מלא על גדותיו) בקרבתה של מודיעין. מקומות אלה רובם ככולם ידועים לנו בשמותיהם עד ימינו אלה. יבנה היא אותו כפר ערבי נטוש ממערבה של גבעת ברנר. גזר עמדה כמובן בתל-גזר ומודיעין, אם כי זיהוייה המדויק אינו ברור, הרי לצורך דיוננו מספיק אם נציין שעמדה אי שם לצפונו של עמק-אילון, ואולם קדרון, העיר שביצר קנדביוס, נתונה לחסדם של המזהים.

להוציא את נחל קדרון הידוע, הרי שם זה  איננו מופיע אף פעם בכתיב עברי ונודע לנו רק בכתיבתו היוונית. (שהרי כל ספר החשמונאים נכתב בשפה זו). אפשר על כן להניח, שהיהודים של אותה תקופה היה שגור בפיהם שם אחר לציונו של אותו מקום, והשם עצמו כפי שהוא מופיע בספר המכבים, אינו אלא שיבושו היווני, גם עצם כתיבת השם בספרות העתיקה איננה נקיה משיבושים. מעתיקים מאוחרים השם קדרון לא אמר להם ולא כלום, החליפו אותו בחברון, אילן גדול יותר להתלות בו, זיהוי זה אחרון וודאי שאינו מתאים למציאות, מפאת ריחוקה של חברון מאותו מרחב אסטרטגי שעל כיבושו נטושה הייתה המערכה. מה גם שמעצם התיאור המצוי בספר החשמונאים מסתבר שמקומה של קדרון היה בקרבתה של יבנה, מקום מחנהו הראשי של קנדביוס. בתיאור נסיגתם של צבאות הסורי אחרי שהוכו מכה רבה בידי יוחנן, נאמר בפירוש: "וירדפם עד קדרון והלאה וינוסו אל תוך המגדלים אשר בטח אשרוד וירדוף את העיר" מסתבר איפה, שקדרון נמצאת בסביבת אשדוד, בקרבת מחנהו המרכזי של קנביוס. לכן לא נחלקו דעות החוקרים שעה שבאו לזהות את קדרון עם הכפר הערבי קטרה השוכן על תל גבוה ממש בכניסה לגדרה המושבה.

גם המדייקים יותר ומזהים את המקום בתל-אל-פול הסמוך לקטרה. מקום שנתגלו שרידי מבצר עתיק. ב-1950 קראה ועדת השמות הממשלתית למושב עולים שהתיישב על אדמת קפרה בשם: קדרון, ונתנה בזה לזיהוי את אישורו הרשמי והאחרון. הנה כי כן זכתה גם קדרון ליד ושם על מפת הארץ אם כי ספק הוא אם הוצבה במקום הנכון. זיהויה של קדרון עם קטרה, במבט ראשון הוא נראה אמיתי ופשוט מכיל בתוכו קשיים חמורים, ומפליא הדבר שעד היום לא נתנו החוקרים דעתם על כך. הקושי הראשון הוא טופוגרפי, שטח המערכה מקבל פתאום ממדים שאינם תואמים כלל את המושגים של העולם העתיק.

הוא משתרע מיבנה ועד מודיעין, על שטח שאינו מהווה יחידה אסטרטגית אחת ולכן לא ייתכן שגורלו של שטח כזה יוכרע בקרב אחד. תאור מקום חנייתם של המחנות היריבים מגדיר את שדה המערכה. שנית המרחק שבין מודיעין ויבנה – קדרון, גדול מכדי שיהוו שני אלה קווי חזית, משום ששטח ההפקר הנוצר ביניהם הוא יותר מידי פנטאסטי. הקושי השלישי אפשר שהוא גם המכריע. כשקנדביוס עולה על יהודה יושב יוחנן בגזר. מה טעם איפה, מתנהלת המערכה במודיעין שהיא צפונית הן לגזר והן לקדרון? כל הסתירות האלה וכן הפסוק עצמו "וירדפם עד קדרון והלאה..., עד אשדוד" מורים שקדרון לא עמדה ליד אשדוד ויבנה אלא "הלאה" משם, היכן עמדה בדיוק? את התשובה אפשר אולי למצוא בקטה תמים למדי של חשמונאים ג‘ שם נאמר שקנדביוס ביצר את קדרון והושיב בה פרשים על מנת "שישודו במסילות יהודה", ויוחנן, משראה את כל אלה, עלה לירושלים להודיע את הדבר לאביו. מסתבר איפה, שהסורים העמיקו לחדור משפלת החוף ויוחנן אולץ לנטוש את גזר. ברור עכשיו שקדרון אינה נמצאת בשפלה אלא בקרבת "מסילות יהודה" כלומר בקרבת הדרכים המובילות לירושלים, קדרון מציינת איפה את גבול השטח שאליו העמיקו הסורים לחדור וביצורה של קדרון אילץ את יוחנן לברוח מגזר. אמנם בספר כתוב "שיוחנן עלה לירושלים כדי להודיע את הדבר לאביו" אולם ברור שאין זו אלא הסוואה, משום שעדיין לא שמענו שישמשו שרי צבאות כנערי שליחות, ומה גם שאחרי תום "השליחות" אין יוחנן חוזר לגזר אלא יורד מירושלים להלחם במודיעין.

עכשיו עולה בברור שאת קדרון יש לחפש בסביבת עמק איילון, עמק שנמצא בקרבת המסילות לירושלים ושביצורו ע"י האויב תוקע טריז בשטח היהודי הרצוף הנמשך מירושלים לגזר. הזיהוי מתאים להפליא לחר‘ עלי ג‘ידיר שבקרבת נחשון היושבת בעורפה של גזר. מסתבר איפה שמכל הנוסחאות שבהן מופיע השם קדרון בספרים, השם GDRON כמו שהוא מופיע אצל הירונימוס (מתרגם התנ"ך לרומית, חיי במאה השלישית) הוא הנכון ביותר וקדרון היוונית אינה אלא שיבוש שמה של ג‘דור או קדרון היהודית בשם הערבי. ג‘ידיר נשמע הד עתיק וברור לשם GEDOR . אם כן במקומה של חר‘ ג‘ידיר הייתה אותה גדרה התנכית (שמתיישבי גדרה חפשו את צלילה בקטרה)  שעלו אליה לפני 75 שנה ושהיא אחת עם קדרון של תקופת החשמונאים שועדת השמות הממשלתית ניסתה למצוא באותה קטרה.

עכשיו עם קביעת מקומה של קדרון בחר‘ ג‘ידיר יתבררו לנו פרטי המערכה – אולי החשובה ביותר מכל מערכות החשמונאים – מתוך ערפילי הכתובים. קנדביוס עלה על יבנה וקבע בה את בסיסו, אולם עיקר צבאו עלה אל פנים הארץ בכוון אל גזר, והתבצר בגדור היושבת על עמק איילון – שדה מערכות מאז ומעולם – מחמת כך עקר יוחנן הורקנוס מגזר שנפלה כנראה ללא קרב בידי הסורים וחזר לירושלים, ומשם ירד ובא אל מודיעין בקצהו השני של עמק איילון ונפגש עם קנדביוס על גדות נחל מלא מים – כי הימים ימי חורף היו – העמק איילון עצמו. היוונים הוכו מכה רבה ונסו אל בסיסם הקרוב, אל גדור אולם הורקנוס כבש גם אותו והם המשיכו במנוסתם למחנהו של קנדיביוס עצמו "אל המגדלים אשר בשדה אשדוד".

אם נקבל את הזיהוי הזה קדרון – גדור – ג‘ידיר ייחשף לנו טפח נוסף מההיסטוריה של המקום בו אנו יושבים, שהיה ללא ספק מיושב אף בתקופת החשמונאים והמטבע שמצא אורי על התל ושהיא משל מלכי בית תלמי שמשלו באותה תקופה במצריים – תבוא ותעיד.

 רשם: חנינא



תגובות לכנס בנחשון 23/10/13

לעמוס ולחברים בנחשון תודה רבה על הארגון והאירוח של כנס הילה המוצלח אתמול.
התפעלנו מאד גם מחלל הארכיון החדש של קיבוץ נחשון.
כמו כן, שמחנו לפגוש את החברים החדשים וכמובן גם את הוותיקים.
בהצלחה לכולם.
להתראות בשנה הבאה,
תמר לוי, שלומית מן, אמנון אבן-כסף
ארכיון מושב בית-חנן

הארכיון שלנו
יוסי וגילה


כל מי שנכנס היום לארכיון יכול לראות עד כמה הוא מסודר, וכיצד החומר נמצא במיכלי-אחסון ואסוף לפי סוגי-העניין בחומרים שנאספו.
למעשה, יש בארכיון חומר מראשית הקיבוץ, כולל גם מתקופת הגרעין-המייסד, אבל רק בתחילת 1960 התחילה אביטל לאסוף ולארגן את החומר בצורה מסודרת, כמובן באופן ידני. מצאנו רשימות בכתב-יד עם תאריכים של תצלומים , כתבות ופרוטוקולים שבאוסף.

בשנתיים האחרונות הוכנס לארכיון מחשב, והתחלנו למחשב את החומר, בעזרת תוכנה מיוחדת שרכשנו. כמו-כן, למדנו לסווג את החומר ולהכניסו לתיקים ולמיכלים. החומר שברשותנו הוא רב - ועד היום מוחשבו רק כ-5500 פריטים – כך שאנחנו רק בתחילת הדרך.

צוות הארכיון מורכב מיוסי מוצ‘ניק, גילה אלעד, רחל אלון, פוגל (בנושא תצלומים ותמונות) ומוטקה (בנושא המחשוב), וכולם עושים זאת בזמנם החופשי וללא קבלת שכר.

הארכיון מכיל חומר רב העוזר לשמירת המורשת של הקיבוץ: פרוטוקולים מישיבות-מזכירות ומשיחות-קיבוץ, תוכניות-משק, תוכניות-ענפים, פעולות תרבותיות, מסיבות וחגיגות, פעילויות- חינוכיות של הילדים לפי גילאים וקבוצות-חינוכיות ועוד.

הארכיון הוא בעל מעמד משפטי, ויכול לעזור בהרבה נושאים של תקדימים וזכויות שהיו לנו בעבר, באמצעות החומר הרב שהצטבר בו.
בעיקרון, הארכיון עומד פתוח לרשות כל החברים והילדים, והחומר המבוקש יינתן בתיאום עם צוות העובדים.
בנוסף, הארכיון פתוח בפני כל החברים הרוצים להעביר אליו חומרים שברשותם שאותו הם מעוניינים לשמור, הן חומרים אישיים והן חומרים ציבוריים.

העבודה בארכיון הופכת עם הזמן למקצוע, המכשיר את העובדים בו איך וכיצד לנהוג בצורה זאת או אחרת. עם זאת, העבודה היא תענוג, ובמהלכה נעים להיזכר, לחייך ולבכות על העבר המעניין שלנו במהלך 63 שנות הקיבוץ.

חשוב גם לציין את הגישה החיובית והאוהדת של הנהלת-הקהילה לחשיבותו ולצרכיו של הארכיון, ואנו מקווים שכך יהיה גם בעתיד.
  
א ז   ב ו א ו,   ת ת ר ש מ ו  - ו א ו ל י   ג ם   ת ת ר מ ו  ל ט ו ב ת ו  !
                                                                        
יוסי  מוצ‘ניק



פרגסון 35

הטרקטור הוא מתוצרת 1957, מהסידרה הראשונה של דגם זה. הטרקטור עבד בנחשון מאז ועד לשנת 2008.
קיבוץ נחשון קיבל את הטרקטור במתנה מהזוג אתל ובנימין שפטס Ethl & benjamin Shefts, הוריהם של יוסף ואברי, שעלו אז ארצה מדרום-אפריקה, והם חברי נחשון עד היום.
הטרקטור נחשב לחדיש ביותר בתקופתו, ועבד בגן-הירק של נחשון, ואחר-כך במגוון עבודות: הובלות ועיבודים שונים, בנוחיות רבה למפעיליו, כפי שהבטיחו יצרניו. בשנותיו הראשונות בעיקר, ניתן לומר כי החברים "רבו" על הזכות להפעילו.....
עבודתו האחרונה של הטרקטור היתה הובלת חלב מדיר-הצאן למחלבה בנחשון שבה מייצרים גבינות-צאן.



חנוכת הארכיון המחודש

ביום שלישי 13 באוגוסט 2013 נחנך הארכיון המחודש במתחם של הספריות, (ילדים וחברים). חברים רבים כיבדו את המקום ואת הצוות בנוכחותם. ג‘יימי מנהל-הקהילה, מי שיזם את מעבר הארכיון ממרתף ביתם של ה"יוסים", (עלי ומוצ‘ניק), ברך ושיבח, וציין שיש כוונה להוסיף במתחם גם פינת-הנצחה לנפטרי וחללי נחשון. במייל שהגיע מספר ימים לאחר הטקס לאתר הארכיון, נמסר ע"י דרור ניסן, רכז ועדת-תכנון, שרעיון המעבר הוא של ועדת-תכנון.
יוסי מוצ‘ניק רכז-הצוות הודה לצוות הארכיון (רחל, גילה ופוגל), והרעיף מחמאות ליעקב הופ ה"בלתי נלאה" ולעוזריו הנאמנים עידו ניסן ואיזיק יואב (שבינתיים התגייס לצה"ל), שבלעדיהם לא היה קורה דבר. יוסי ציין שכאשר לקח על עצמו את ניהול הארכיון התנה זאת בהפיכתו של הארכיון לארכיון ממוחשב. בעקבות כך נקנה מחשב ושופצו 2 מחשבים ישנים, נקנתה תוכנה בשם "הילה" - תוכנה מודרנית שנכתבה ע"י בחור בשם עמוס קוטר מהישוב מצפה-הילה ובעזרת ההדרכה והתמיכה של עמוס הפך הארכיון למקום המתנהל בצורה מודרנית עפ"י תורת הארכיון. 
בהמשך הסבירו גילה ופוגל בקיצור על תהליכי העבודה בארכיון. בהזדמנות זאת יש לציין את איציק ניב המבלה ימים ולילות בארכיון באיסוף חומר לאתר, חומר אשר יישמר וישמש גם את הארכיון. נכון לעכשיו, במקביל לעבודה השוטפת, מתבצעת עבודה מורכבת ומשמעותית ע"י רחל אלון. כאשר היא תסיים את פרוייקט של המרת התמונות וריכוזן מפורמט JPG לפורמט PDF, ביצועי התוכנה ישתפרו פלאים. וזה המקום להודות לה על נחישותה והתמדתה במשימה הלא קלה.
הארכיון פתוח לביקורים, בתיאום עם יוסי מוצ‘ניק (050-8674506). יש לציין גם את עובדות הספריות נעמה ולאה, אשר קיבלו במאור פנים את הארכיון ואת עובדיו. 
בהזדמנות זאת צריך לומר שלספריה-האנגלית, שהיתה במקום בו נמצא היום הארכיון, יימצא מקום אלטרנטיבי מכובד (מלה של מנהל-הקהילה).

ה"חרובים" - מכתב שהגיע לארכיון בשנת 1998


קצת היסטוריה

לפני זמן מה עברתי בצומת-נחשון בדרכי לירושלים, ונזכרתי. בשנת 1953 נטעתי, במסגרת עבודתי בקק"ל, את ה"חרובים". כמובן לא לבד, עבד איתי עוד מדריך ממושב בקוע ואנשים מהסביבה. בזמנו שמעתי את ההיסטוריה של תוכנית-הנטיעות. השם פרופסור לאודרמילק, אבי המוביל-הארצי, ידוע לכולם, אנו חייבים לו הרבה מאוד. מספרים שבדרכו לירושלים, עבר בצומת-נחשון ושאל מדוע השטח ריק ואין בו נטיעות. הוא הציע לטעת את עץ החרוב. מובן שאינני צריך לספר כאן על תולדות החרוב ועל שימושיו. 
עליתי לארץ כגנן מוסמך, דבר די נדיר בזמנו. אחרי שעזבתי את הקיבוץ התיישבתי בטל-שחר ב-1953. אתם ודאי  זוכרים את המצב בזמן הזה. היינו בלי חשמל ובלי קרח, ערבים באו בלילות כדי לגנוב את בהמותינו, ופרנסה היתה לנו בקושי רב.

מצאתי עבודה בקק"ל ונשלחתי לפרוייקט-החרובים. נטענו מצומת-נחשון ועד לקיבוץ נחשון, וגם לאורך הכביש הישן לכיוון בית-שמש. אני כמובן ידעתי מה זה צמח דו-מיני, אך לא היה לי ניסיון עם חרובים. לא ידענו גם כיצד לגדל חרובים במשתלה בכמויות, ובמיוחד כיצד לגדל שתילים זכרים.

כפי ששמעתי אז, הביאו את השתילים מקפריסין בפחים, וכמובן את הזכרים לחוד. הסבירו לנו את ההבדל. היה צורך לשתול בערך 25 נקבות לזכר אחד.

כיצד עבדנו? הכשרת השטח הייתה בעיקר בעזרת סוסים. העבודה היתה קשה בגלל הסלעים בשטח. עבדנו גם ב"סקרייפר-סוס". ראיתי כלי כזה לאחרונה בחצר המוזיאון בחדרה. הפועלים אשר עבדו היו בעיקר מהכפרים צלפון וכפר-אוריה. עבדנו במכושים ונטענו את העצים. המיכסה הייתה בקבלנות - כ-140 שתילים ליום לכל פועל. השקינו את השתילים בעזרת ג‘ריקנים, שישה על גבי חמור על "ארגזיים" משני הצדדים. יותר מאוחר הרכבנו צינור 1 "צול" לכל אורך השטח בכיוון בקוע. יותר מאוחר נטענו גם בבקעה מול קיבוץ נחשון. חבר צעיר חיבר גם שם צינור-ברזל והשקינו את העצים בעזרת צינור-גומי – "דו-פיה" באורך 50 מטר, שחיברנו לברז. יותר מאוחר מוניתי כאחראי על השטח וטיפלתי בעצים לבד. היו אז תקוות גדולות לניצול הפרי, אך בעצם לא יצא מזה כלום.

כמה "צימוקים":

העבודה היתה בקבלנות ועבדו מספר קבוצות. אחרי מספר ימים ראינו שפועלים אחדים גומרים מוקדם את העבודה, אח"כ התברר לנו שהם חפרו בור וקברו בו את כל השתילים. זה התגלה כאשר ספרו בשטח את כל השתילים.

בזמן העבודה התגלו פקעות רבות של רקפות, לא יכולתי להתאפק ולקחתי הביתה אחדות מהן לשתילה. אחרי מספר ימים שמעתי שהפועלים מדברים ביניהם, "האשכנזים כולם משוגעים, אי-אפשר לאכול את זה", את הרקפת כמובן.

הרבה שנים עברו מאז, ונטעתי הרבה מאוד עצים, יותר מאוחר גם כמורה לחקלאות כיום אני גימלאי וגר בעשרת כארבעים שנה.

בברכה, גבריאל מאיר

1998

 



חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית