קהילה
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
טיול קיבוץ לעובדת
כ-180 חברים וילדים ירדו דרומה ביום חמישי 13/10....
משוררים מדברים עם אלוהים
דברי פתיחה של דורית בערב שנערך בערב יום כיפור במועדון הקיבוץ.
אפרת שוב - אוסף
צפו ותהנו...
מסמכי פרויקט ה- 10
להלן ההסכמים עליהם יש לחתום בפרויקט - מחליפי מגרש ונקלטים חדשים...
היו זמנים
תמונות מסוף המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית...
טיול לקניון השחור בזוויתן 9/16
טיול ילדי המתנס....
הצלת חיים
"מגן דוד אדום" מפרסמת סרטון ובו הנחיות לאדם חסר הידע הרפואי, שיכולות להציל חיים.
צריף החמישייה
ישן בפני חדש תוציאו
קומביין האבטיחים
אוגוסט 2017 - החל קטיף האבטיחים בשדותינו.
אדום החזה - 16
ציפור קטנה ויפה ממשפחת הקיכליים, חורף בארץ.
פורים 2017
הערב בניהולו של אמיר פרידמן והחבר׳ה הצעירים היה מאוד מוצלח. החברה עבדו וארגנו את כל החג מא׳ ועד ת׳. באמת כל הכבוד להם ! נגה.
מי יודע מה זה ?
מולי, במהלך צעידתו ברחבי הקיבוץ, נתקל במה שרואים בתמונה ומאד ישמח לדעת מה זה? ולמה שימש? ממתינים לתשובות.
קהילהמנהל הקהילהכללי
33 חברים חדשים 9/17

 חברי הקיבוץ שלום,

הסתיימה ההצבעה בקלפי לקבלה לחברות . כל המועמדים והמועמדות התקבלו ברוב קולות. קיבוץ נחשון התברך בעוד 33 חברים וחברות נהדרים.

ורק כדי לסבר את הדעת  אז מאגודה של 240 חברים אנחנו כבר 273 חברים וחברות !!

שתהיה שבת מצוינת לכולנו המשפחות והחברים החדשים.

בהצלחה.



מפגעי הכביש הישן 05/17

תושבי נחשון שלום,

בעקבות העבודות במחלף נווה שלום וסגירת המעבר דרכו, נוצר מצב שבו אנו חזרנו להשתמש בכביש הישן בין נחשון לבקוע . לאחרונה הגיעו לאוזני מספר סיפורים על כמעט תאונה בין רכבים שנסעו זה מול זה במהירות בכביש הצר. כביש ישן זה הוא כיום כביש צר כמעט ללא שוליים המכוסים בשיחים שמסתירים את הראות קדימה בעיקר לקראת הסיבובים שבו. הכביש הישן כיום איננו יכול להכיל נסיעה דו כיוונית כלל ולכן יש להתייחס אליו ככביש חד כיווני ולנסוע בו רק מכיוון בקוע אל נחשון.

פנינו לחברה הלאומית לדרכים (מע"צ) האחראית על פרויקט הגשר במחלף נווה שלוםלהסדיר את הנושא בשתי דרכים:

1.      להעמיד תמרורי אין כניסה מכיוון נחשון לבקוע.

2.      לנקות את הצמחייה מהשוליים.

מדובר בבקשה שצריכה להיבחן ולדון במספר רשויות. העיכוב עשוי לגרום, חס וחלילה, לתאונה. אנחנו נמשיך ללחוץ, ובמקביל אני מבקש שכולנו נקפיד הקפדת יתר על אופן השימוש בכביש המסוכן הזה ונתייחס אליו ככביש חד סטרי.

עפר נאור

מנהל קהילה נחשון.


 

 


תשובה לקוכי / עופר 02/17

‏יום שני 27 פברואר 2017

לחברי נחשון שלום,

יש פעמים שטוב היה לו היה ניתן לא להגיב אך בדברי קוכי ישנו הניסיון לפגוע באמינות, ישנו הניסיון לפגוע בתהליכי הניהול של המזכירות ומנהלי הקהילה והייתי רוצה לאמור לקוכי את הדברים הבאים.

בתקנון הקליטה שנכתב ב 2013 ואושר על ידי חברי הקיבוץ ב  2014, לא חשבנו בזמנו שהוא איננו ברור ואיננו משקף נכון את המציאות וההרכב האנושי המסובך לעיתים בתוכו אנו בעצם חיים, חשבנו שזה הדבר הנכון.

"כי בהצבעה שנערכה ב 2014 על נוהל הקליטה לא היו פרוסות בפני כלל החברים משמעויותיו של הנוהל והתוצאות האופרטיביות וכי אלה נחשפו בפני החברים אך במסגרת חוות הדעת של הקיבוץ בשלהי שנת 2016" נאמר בפסק הבורר.

לבוא היום בדיעבד ולאמור שהתקנון כפי שאושר מצביע על הליכים לא תקינים? אז איפה בעצם זה מעמיד אותנו כולנו בדיוק אז? איפה היה קוכי? עדיין לא היו אז האינטרסים לשנות לפרש להסיט?

הקושי שהתגלה ב 2016 בפירוש אותם נהלי הקליטה (כפי שנוסחו ואושרו על ידי הקיבוץ) היה נכון לכלל שותפי הפרויקט,  לוועדת הקליטה, להנהלה ולכל אחד מחברי הקיבוץ שהיה או לא היה שותף לקבוצת ה - 18.

כמובן שקל (ובטח לאחר פסיקתו של הבורר) להפיץ קטעים ללא הקשרם להסיק פסיקות מגמתיות מוטעות ומטעות מפסק הבורר ולתאר את התנהלות הנהלת הקהילה ככזו שמנסה בצורה כוחנית לכפות את דעתה כפי שניסה קוכי לנצל זאת במכתבו:

"ולנוכח התרשמותי כי בנסיבות העניין לא נפל פגם בהתנהלות הקיבוץ ( למעט בפרשנותו את הנוהל)...". 

דברים אלה הרי שנאמרו על ידי הפוסק בסיומו של פסק הבוררות!!  (כדי להסביר מדוע בעצם איננו מוציא צו הוצאות בוררות על נחשון) נלקחו על ידי קוכי כדי לפרש זאת (זוכרים הכל הרי סובב סביב פרשנות) כדי לנסות להציג דברים שלא היו ולא נבראו ולא נאמרו בשום שלב של פסק הבוררות גם לא בתיאורי המקרים והפרשנויות השונות שעלו מתוך המקרים השונים ורק בכדי שיוכל קוכי לנצל זאת כפירוש שחברי המזכירות וועדת הקליטה נאבקו מול חברי הקיבוץ על פרשנות לא צודקת מפלה ולא שוויונית.

"כלומר: מנהלים, חברי המזכירות, ועדת קליטה שלחו נציג מטעמם ומטעמנו להיאבק  מול חברי קיבוץ עם פרשנות לא צודקת, מפלה ולא שוויונית, ועם פגמים בפרשנות נוהל הקליטה" דברי קוכי

בעצם נכון עשה הבורר וטוב שהעביר שוב את המפתחות לידי הקהילה והנהלתה לחשוב טוב טוב מה נכון לה ואיך נכון לעשות זאת. היום שאנו נמצאים לפתח הבעיה האפשרות להגיע לנוסח הנכון שידריך אותנו גם בקליטות הבאות של בנינו טובה יותר וכבר לאחר הישיבה הראשונה שנסובה מסביב למדוכה מחזקת אותנו שאנו בדרך הנכונה להביא לחברי הקיבוץ נוהל ברור יותר פשוט יותר וכל זאת למרות הניסיונות של אחרים לטעון להכפיש ולפגוע.

קוכי והורי ובני פרויקט ה 18 אינם בעלי העניין היחידים ובעלי האינטרסים היחידים בנוהל הקליטה גם אם כרגע הדבר נוגע בעניינם.

נוהל הקליטה נוגע לכולנו ואין  זכותו של קוכי (על פי דעתו ) לקבל את ההצעות לשינוי מבעוד מועד יתרה מזכותם של יתר חברי הקיבוץ.

לכן הנוהל הנכון הוא שנהלים קודם כל עוברים את ההנהלה המצומצמת (קרי המזכירות)  ואז מוגשים לכלל הציבור לדיון וקבלת תגובות.

לפחות עם זה הסכים קוכי לציין :

" הצעת לוח הזמנים לתהליך מצביעה על  הבנת הצורך שהפעם לא כדאי למהר אלא למצות את הדיון ככל שיידרש."

ואכן נעשה זאת ואנו מחויבים לזאת.

עפר נאור

מנהל קהילה קיבוץ נחשון


 


בדיקת חישוב שטח הארנונה שחושב במגרשכם. 4/17

לכלל בתי האב שלום,

 

בימים אלה קבלתם בתאי הדואר את מדידות שטח המגורים שעל פיהם תחושב ותשולם הארנונה למועצה.

חלק מהחברים מצאו טעויות והעבירו לנו השגות בעניין.

אנא בדקו את הנתונים שקבלתם אם הם תואמים את המציאות זה בסדר גמור אך אם לא העבירו את השגותיכם במהרה לעדי במזכירות.

אנחנו נזמן לאחר החג את חברת המדידה שייפגשו אתכם ויבדקו את השגותיכם.

אלה שלא יעשו כך יצטרכו לעשות זאת ישירות מול המועצה.

 

 

בברכת חג שמח

 

עפר נאור

 

מנהל קהילה


מידע לחברי ותושבי נחשון בנושא חימום בקמין ביתי המוסק בעץ 1/17

בתקופה האחרונה ישנה עליה במספר החברים ותושבי נחשון שהחלו בחימום בתיהם  בקמינים המוסקים בעץ, במקום באמצעי חימום אחרים.

כתוצאה מכך, החלו להגיע תלונות רבות על  ריח רע שמקורו באותם קמינים ביתיים. –

 "אי אפשר לפתוח את החלון בלי שכל העשן יכנס לנו לתוך הבית והבית שלנו מסריח ומחניק".

העשן עצמו הנפלט כתוצאה משריפת עץ מהווה מטרד  ויכול לגרום לפגיעה בריאותית!!, בעיקר עקב שאיפת חלקיקים אל מערכת הנשימה. ילדים, אסמטיים וזקנים מהווים אוכלוסיות בסיכון!!.

ובמאמר מוסגר כדאי לציין שעדיין אמצעי חימום חשמליים כגון מזגן (בעל יעילות אנרגטית גבוהה) הוא הידידותי ביותר לסביבה, מאחר והשימוש בו מונע פליטת מזהמים מקומית בישוב, ואילו זיהום האוויר שנוצר מייצור החשמל הנדרש מטופל במקורו בתחנת הכוח.  

לכן ההתחשבות בשכנים היא מעל לכל

גם אם הכוונה שלנו היא רק להתחמם ולחמם את ביתנו , רצון שאין בו רע חלילה אך אם במעשה החימום עצמו יש בכדי לפגוע בשכן –יהפוך החימום למטרד.

הפתרון הראשון והנכון לעשותו תהיה ההידברות, מציאת דרך פשרה, שתאפשר לשני הצדדים ליהנות - זה מבית חם וזה מבית מאוורר. מומלץ לדבר ולברר עם השכנים האם העשן מפריע להם ובמידת הצורך לבחון יחד את הדרכים להפחתת המפגע, לדוגמא הבנה הדדית בנוגע לזמני השימוש בקמין ?, איכות העץ המוסק ? הפניית הארובה וכיוונה? וכו’.

אין סיבה לסבול או אפילו לחיות ללא הנאה בבית, ובמידה ובעלי הקמין והשכנים לא יגיעו להבנה והסכמה אפשר ואולי יהיה צורך לפנות לרשויות לבדיקת המפגע לקבלת המלצה ודרך לטיפול במפגע במידה ויימצא שכזה.

להלן מספר הנחיות בנושא

1.     יש לעמוד בתקנים ורכישת הקמין חייבת לעמוד בתקן הישראלי.

השימוש לכן חייב להיות בתנור תקני בלבד

2.     מיקום התנור והארובה:חשובים ביותר למניעת מפגעי עשן וריח לשכנים, לא תותקן ארובה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל עבר בתי השכנים יש למקם את התנור כך שהארובה תהיה מרוחקת ככל האפשר מבתים סמוכים.

במקומות בהם הבתים הקרובים בנויים במפלס גבוה יותר יש להתקין ארובה גבוהה יותר מאותם בתים. בכל מקרה על הארובה לבלוט 100 ס"מ לפחות משולי הגג ו-60 ס"מ מעל לנקודה הגבוהה ביותר באותו הגג.  כמובן שרצוי כי התקנת הארובה תבוצע על ידי מתקין מאושר בלבד.

3.     יש להשתמש בעץ יבש בלבד: עצים רטובים ועצים המכילים שרף גורמים לעשן רב ולמפגע ריח בסביבות הבית. בנוסף, יעילותם האנרגטית של עצים רטובים פחותה.

4.     יש להשתמש אך ורק בעץ טבעי בלבד: אין לשרוף עצים צבועים !! ומוצרי עץ מעובדים כגון MDF,  סיבית, משטחי עץ המטופלים נגד חרקים וכדומה. מוצרים אלה מכילים דבקים, צבעים ותוספים ששריפתם עלולה לפלוט לאוויר מזהמים מזיקים מאוד (חלקם מסרטנים). מומלץ לא להתפתות לעסקות זולות ממקור בלתי אמין. להמנע מכריתה בלתי חוקית ובפגיעה חמורה ביערות ובשמורות הטבע.

5.     בטיחות: תנורי עץ מגיעים לטמפרטורות גבוהות במיוחד, ולכן יש להקפיד על בטיחות השימוש בהם והרחקת חפצים דליקים מהתנור והארובה. בבתים בהם יש ילדים מומלץ להתקין מחסום בטיחותי שימנע התקרבותם לתנור. כמו כן מומלץ, בכל בית, להחזיק באמצעי כיבוי אש כגון מטף.

6.     עמידה בחוקים ותקנות:
קיימים מספר נהלים וחוקי עזר האוסרים על גרימת ריח חזק ובלתי סביר הנהלים מגדירים מהו עשן המהווה זיהום אוויר.

החקיקה הישראלית בנושא, כוללת את התקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר) התשכ"ב- 1962, תקנות המגדירות מהו עשן שחור המהווה זיהום אוויר חזק ובלתי סביר, החוק למניעת מפגעים התשכ"א- 1961 הקובע איסור על גרימת ריח חזק ובלתי סביר, פקודת בריאות העם 1940 המגדירה כמפגע "כל אח או תנור וכל ארובה...המוציאים עשן בכמות שיש בה להזיק לבריאות או לסכן את הבריאות", וכן חוקי העזר של המועצה.

7.     על פי חוקי העזר הקיימים למועצות מקומיות בעבור תברואה וסילוק מפגעים

אם לדעת המפקח הקמין מזיק או הפך למטרד לסביבתו ולשכניו וכו, רשאי המפקח לדרוש את סילוקו

מילוי ההנחיות הנ"ל יכול למנוע מאתנו את מטרדי הריח, העשן, לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על איכות החיים של כולנו.

עפר נאור

מנהל קהילה

 

 

 

 

 


מתווה התקשורת החדש / עופר נאור 12/16

לחברי ותושבי הקיבוץ:

בנחשון הוקמה מערכת סיבים תת קרקעית לשיפור ושדרוג איכות ותחזוקת התקשורת בקיבוץ.

מערכת הסיבים תספק את החיבור הקווי של הטלפונים הקשיחים ואספקת אינטרנט מהיר בקצב 40 מגה !! (קצב כפול ויותר מהקיים היום).

כמו כן התשתית תאפשר לכל מי שירצה להתחבר לכבלים של הוט.

העלויות לכן תהיינה כמפורט:

עבור התשתית 75 ש‘‘ח ( תשלום חובה לכל בית אב עבור השימוש בתשתית הטלפונית המשודרגת והחדשה)

עבור האינטרנט 75 ש‘‘ח

עבור חיבור להוט כבלים יהיו מספר מסלולים:

אפשרות א 86.6 ש‘‘ח

אפשרות ב+ג 91.3 ש‘‘ח (עם יותר ערוצים)

מסלול צעירים –  40 ש‘‘ח (כולל ממיר) עבור 24 ערוצים בסיסיים)

מסלול צעירים – 30 ש‘‘ח (ללא ממיר עבור 24 הערוצים הבסיסיים)

לדוגמא:

בית שירצה רק טלפון בביתו ישלם 75 ש‘‘ח

בית שירצה רק טלפון ואינטרנט מהיר ישלם 150 ש‘‘ח כאשר מהירות הגלישה כאמור תהיה 40 מגה!! (לא ניתן יהיה לבחור באינטרנט במהירות נמוכה יותר)

בית שירצה בנוסף גם חיבור להוט יצטרך לבחור מבין המסלולים המצוינים למעלה מה הוא רוצה.

לדוגמא:

בית שירצה את החבילה המלאה (אינטרנט והוט) ישלם :

75 תשתית + 75 אינטרנט + 91.3 סה"כ 241.3 ש‘‘ח

בית שירצה את החבילה המצומצמת ישלם :

75 תשתית + 75 אינטרנט + 40 סה"כ 190 ש‘‘ח

הבחירה במסלולים פתוחה לכולם ההבדל הוא במספר הערוצים הזמינים בחבילה המוצעת.

למשפחות מסלול א, או ב+ג עדיפים ונותנים מענה טוב לצרכי המשפחה מול מסלולי צעירים (מספר ערוצים מצומצם ) אבל האפשרות תהיה קיימת .

בהמשך יבואו נציגי הוט ויסבירו על ההבדלים בין המסלולים השונים והערוצים.

בית שירצה לא להתחבר להוט ולהישאר מחובר ל יס בלבד,

יוכל לעשות זאת והתשלום שלו יהיה התשלום הקבוע שלו ליס על פי ההסכם שלו עם יס + 150 ש‘‘ח עבור התשתית והאינטרנט המהיר או רק התשלום ליס + 75 ש‘‘ח עבור התשתית ללא אינטרנט. 

כתובת למשלוח שאלות: knn@nachshon.org.il



בחירת מנהל קהילה 10/16

לחברי נחשון שלום,

בימים אלו, לאחר 4 שנים של ניהול הקהילה בנחשון, מסיים ג‘יימי את תפקידו.

כולנו מכירים ומוקירים את תרומתו לביסוס הקהילה בתקופה זו וליסודות הצמיחה הדמוגרפית, אותן רקם ואשר יהוו דרך למנהל הקהילה הבא.

צוות האיתור, בראשותה של סמדר שגב, מנהלת משאבי אנוש, ואתה שחר שדה, חמוטל אלעד, נעם פרייס ויזהר לנדאו שם לו למטרה לאתר מנהל קהילה מבין חברי נחשון.

הצוות ראה במנהל קהילה שהוא חבר המקום חשיבות עליונה, במיוחד כאשר שאר המנהלים הם חיצוניים.

צוות האיתור המליץ בפני המזכירות על עופר נאור כמנהל הקהילה הבא של נחשון.

עופר עבר אבחון גרפולוגי וכן ראיון אישי עם פסיכולוג אירגוני אשר בחן באפן אובייקטיבי ובלתי תלוי את התאמתו של עופר לתפקיד.

עופר מכהן כחבר מזכירות בשתי הקדנציות האחרונות וכמו כן קיבל על עצמו את ריכוז צוות הפנסיה אשר למעשה הקים וביסס את תקנון הפנסיה, חישוב החוב האקטוארי ומערכת היחסים בין החברים והקיבוץ בכל הקשור לחובת ההפקדה של החברים מחד, אך מנגד חובת הקיבוץ להבטחת הפנסיה, כולל מרכיב השארים לחברים הוותיקים. מעורבות זו של עופר בחיי הקהילה בנחשון בשנים האחרונות, אופיו ותכונותיו המיוחדות, הופכות אותו, לדעת הצוות, למועמד מועדף.

המזכירות, לאחר ששמעה את המלצת צוות האיתור ולאחר ששמעה מעופר את "האני מאמין שלו" וכן את הנושאים שבכוונתו לקדם, ממליצה פה אחד לשיחת הקיבוץ על עופר לתפקיד מנהל הקהילה בנחשון ל 3 שנים הקרובות.

חברים אשר יש להם שאלות או הערות או הסתייגויות מכל סוג שהוא, מוזמנים ליצור קשר עם אחד מחברי צוות האיתור או עם עופר באפן אישי.

אם לא תגענה הסתייגויות מהותיות, יובא הנושא לשיחת קיבוץ המתוכננת ליום ראשון, 30/10/16 ולאחר מכן להצבעה בקלפי ביום שישי 11/11/16.

בהצלחה לעופר.

יזהר לנדאו
– יו"ר



תגובה לדבריו של דרור "הסיפור שלא נגמר" 28/06/2016
רוצים גם לקבל את כל הסיבסודים אבל גם לא לשלם מסים !
קישור לדבריו של דרור

התהליך הזה הוא חלק אינטגרלי מהשינויים שקורים בנחשון. הנושא של שטחים עם גדרות  קיים היום והדבר הזה רק ילך ויגדל עם הזמן. חברים לא רק מתחילים לגדר את השטח שלהם שזה טבע האדם. אבל הדאגה הגדולה שלי זה לא הגדר בתוך השטח הפרטי של החברים, הבעיה האמתית בנחשון היא זה שחברים "כובשים" שטח ציבורי בלי לעשות  חשבון לאף אחד. כאשר הקיבוץ צריך לקבל את השטח בחזרה  לצרכים ציבוריים זה  סיפור מהשמיים שכולל איומים פיזיים.

אני לא דואג מזה שחברים יעשו מה שהם רוצים בשטח הפרטי שלהם, אני מאוד מודאג מהשתלטות של חברים בשטח ציבורי.

דבר נוסף, הקבוץ משקיע המון כסף ציבורי בשטח פרטי. אני השנה  מתכוון להגיש הצעה שחברים ישלמו "מס מים" בשל מה שהנוי משקיע בשטח הפרטי.  

התקציב של הנוי הוא כמעט חצי מילון שקל, 50% זה לתשלום המים בשטחים הפרטים של החבר. חברים שואלים למה אנחנו משלמים כל כך המון מסים? ואיפה הכסף? זה לא ברור?  רק מים  220 אלף ש"ח  לגינות של החברים, ועוד חצי מיליון לסיבסודים אחרים כמו חדרים של חיילים וצעירים, חינוך לגיל הרך, חינוך בלתי פורמלי. מרפאת שיניים ועוד.

אפילו שהקבוץ השתנה החבר עוד לא השתנה, הוא תמיד רוצה את הקבוץ "גם וגם"  לפי מה שנוח לו  "גם מתחדש וגם שיתופי". 

רוצה גם לקבל  את כל הסיבסודים וגם לא לשלם מסים!

תודה גיימי



תודה לסבלנות / ג‘יימי 01/06/2016

חברים שלום ,

קבוץ נחשון נימצא בשלב של פיתוח ובניה. הדבר מורגש בכל שכונה ודרך. אנחנו  יודעים שזה גורם להרבה שינויים בהרגלים של היום יום בחיים שלנו אבל אני מבקש מכולנו להיות יותר סבלנים ולזכור שבסופו של דבר ואחרי שכל החפירות והבורות יסתיימו הבניה תשדרג מאוד את איכות  החיים של הקבוץ. כדי שהדברים יהיו ברורים לכולנו אני כותב לכם את לוח הזמנים וסוגי העבודות השונות מתוכננות לביצוע בחמשת החודשים הקרובים.

תודה על הסבלנות!

בברכה

ג‘יימי פוקס מנהל קהילה

1.        בחודש יוני מסיימים את פיתוח החניה וסלילת האספלט בשכונת לטרון ד‘ .

2.       בחודש יוני מתחילים את הבניה של שכונת לטרון ד‘ 14 בתים חדשים.

3.       בחודש יוני נסדר את הדרך העוקפת של שכונות לטרון באספלט שגורד מה כבישים באזור, עם יישאר חומר, נשתמש בו בעליה לבית הקברות. 

4.       עד סוף יוני  מסיימים את עבודת  תשתיות חשמל בשכונה  באזור בתי ילדים, בשכונה התחתונה כולל תיקונים.

5.       בחודש יוני עד סוף אוגוסט מתוכננת  עבודת תשתיות חשמל בשכונה העליונה  "בריכה"  ובשכונה של שושנה לב עד משלט 200.

6.       בחודש יוני מתחילים את  עבודת השיקום במגרש הטניס והופכים אותו למגרש רב תחומי במיוחד לילדים קטנים. סיום עבודה מתוכנן בחודש אוגוסט. 

7.       בחודש  יולי - אוגוסט לאחר שנגמור עם תשתיות החשמל, תחל בנית חניית אספלט באזור בתי ילדים  בין בית תינוקות למרפאה ואזור הבריכה- חניה מדוד שוב ועד סולי , חניה מאחורי יוסף ולוטי ובניית כביש מבריכת האגירה עד לצריף של משפחת ששון

8.        בחודש ספטמבר בניית שבילים בשכונה של נועם ואסי, שביל קומותיים,שביל   לזר ונאור.

9.        בחודש ספטמבר – אוקטובר נטפל  בבניית  גדר  בבית הקברות כולל הרחבת השטח .



מתי שוב נחגוג פסח קיבוצי בנחשון / ג‘יימי 4/16

ליל הסדר הראשון שלי בישראל, היה בסדר פסח בקיבוץ נחשון, בשנת 1983. מעולם לא חוויתי סדר כל כך שונה מזה שהכרתי בשנים שחייתי בברזיל. השולחנות היו מסודרים בצורה מרשימה והבמה מקושטת מאוד, וכול הקיבוץ ביחד. מה שהיה הכי בולט היה  שלט מאוד גדול על הבמה  שהיה כתוב בו: "חג חירות שמח! "
הביטוי הזה "חג חירות שמח" משך את תשומת לבי! המילה "חופש" הייתה הנושא המרכזי בקריאת ההגדה של פסח בקיבוץ נחשון. המסר  לא היה כמו בהגדה המסורתית המוכרת. הודגש החיבור  
האולטימטיבי  בין יציאת מצריים-הגלות לבין הקמת מדינת ישראל וחיי הקיבוץ, שהם הגשמה לחירות .

ככל שחולפות השנים אני נוכח בעומק משמעותו של סדר הפסח כסמל לחיינו בנחשון. הייתה אז אמונה אמיתית בחיפוש של החירות תוך ההתנסות הקולקטיבית, כמו בני ישראל שיצאו ממצריים, וכל הזמן היו צריכים  לבחון את הגבולות האנושיים שלהם מחדש.

חג הפסח הוא ללא ספק סיפור של המהפכה החברתית הראשונה שארעה לאנושות. פסח הוא גם סמל של מאבקים חברתיים ופוליטיים של כל הזמנים. הוא הביטוי של זעקות לחופש של המדוכאים, וזה לא במקרה שההגדה של פסח מתחילה במילים הבאות: " זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל הרעב יבוא ויאכל", ואנו אוכלים מדי שנה את "לחם העוני", לא רק כדי לזכור שהיינו עבדים במצרים, אלא גם לא לשכוח שיש עדיין הרבה בני אדם במצב של רעב ודיכוי!

כמו תמיד, בחשיבה היהודית, הדברים לא  כל כך פשוטים - במיוחד כאשר הנושא הוא "חופש", וההוכחה היא הציווי של ה‘ לפרעה, באמצעות משה, עוד לפני עשר המכות.  כך כתוב: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי", אבל החירות שיקבל עם ישראל לא  תהיה חירות בחינם. היא תהיה  "חירות על תנאי". ולמה יש תנאים ב"חירות" של עם ישראל ?  אולי השאלה הזאת היא הדבר החשוב והמיסתורי ביותר בחג הפסח ! למה ה‘ התכוון כשאמר למשה חירות "על תנאי"? מה הם התנאים שבהם בני אדם צריכים לעמוד, כדי להיות חופשיים באמת?

שפינוזה נאלץ לעזוב את הקהילה היהודית, על מנת להבטיח את חופש המחשבה שלו. הוא שילם על כך מחיר יקר, אבל הוא העדיף לבחור להיות אדם  חופשי. הוא הבין שרק באמצעות החופש האדם יכול לבוא לידי ביטוי בשלמותו .

ז‘אן פול סארטר, המכונה נציג האקזיסטנציאליזם, הזהיר אותנו שבני האדם נולדים להיות חופשיים. אבל "חופש" פירושו גם אחריות.

עמנואל לוינס סובר, שחירותנו מותנית בחירותם של האחרים. איננו חופשיים אם האחרים אינם חופשיים.

ישעיהו ליבוביץ, כשנשאל אם המשיח יבוא, ענה בכל חום לבו: "הוא יבוא! הוא יבוא! הוא יבוא! אבל כל משיח שיבוא הוא  משיח שקר! וכאשר נשאל כיצד הוא יכול להיות כה נחוש בעניין בואו של המשיח-אך בה בעת להכחיש זאת, ליבוביץ טען, שהחופש שלנו מותנה באופן מלא בחופש של בני האדם האחרים. רק כאשר כל האנשים יהיו  חופשיים, הם יוכלו להגיע לגאולה ויזכו לבואו של המשיח.

האם אנחנו באמת אנשים חופשיים?

לאחר שיחרוננו מעבדות במצרים, דרך חיינו הייתה רצופת קשיים,  ולא היה לנו קל להיות עם "חופשי ". כשמתבוננים בהיסטוריה של עם ישראל, יכולים להבין כמה  ה"חופש" היה קשה, וכמה קשה הייתה ההתמודדות במצבים שונים במהלך ההיסטוריה אחרי היציאה ממצרים. פולשים שונים כבשו את הארץ, היינו שוב גולים ומשועבדים על ידי מדכאים חדשים שהגיעו לארץ  מבבל, מפרס, מיוון, מרומא. אנחנו התפזרנו ברחבי העולם, ועברנו רדיפה , השפלה, אינקוויזיציה, פוגרומים ואת השואה שהיא בגדר שיא הדיכוי וההשמדה האנושית הגדולה ביותר של ההיסטוריה האנושית! המילים "חירות", "דמוקרטיה" ו"הומניזם"-קיבלו משמעות אחרת לגמרי אחרי השואה!

רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, העלה את הקושיה, איך העם היהודי יכול היה לחגוג את יציאתו ממצרים בזמנים שבהם היה שוב  בגדר עם שנמצא בחשכת הגלות רצופת הרדיפות והדיכוי?

אבל תאמינו לי, נסים קיימים,  והם נעשים על ידי בני אדם, גברים ונשים כאחד!
הקיום  של מדינת ישראל לאחר 2000 שנות גלות-הוא נס אמיתי !  

הקמת קיבוץ נחשון הוא חלק מהנס הזה. אינני יודע מה האנשים חושבים או יודעים, אבל לדעתי, אין חברה בעולם שהיא איכותית ומיוחדת כמו החברה בקיבוץ .

היום לצערי, אנחנו לא מקיימים יותר סדר קיבוצי בנחשון ,אבל אני מאמין  שהוא עוד יחזור לחיי הקהילה בנחשון. אני מאמין שבעוד מספר שנים, נחגוג אותו שוב ביחד, תהיה  הגדת פסח חדשה מחוברת  יותר לדור הצעיר, שמצטרף עכשיו לנחשון. אבל ביום שנחזור לחגוג ביחד את סדר פסח הקיבוצי, נעשה ונשמע שוב את  המצווה החשובה ביותר בפסח, ונהיה מסוגלים לשאול  את אותה שאלה ששאלו לפני 3,300 שנים: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"  ונגיד:"אנחנו בנחשון שוב ביחד!"

חג חירות שמח לכל בית נחשון!



 


מתווה הגז / ג‘יימי 18/02/2016

חברי קבוץ נחשון שלום,

הנדון : מחיר הגז בנחשון

לאחרונה הייתה לנו תחושה שחברי הקבוץ משלמים מחיר גז מאוד גבוה בהשוואה  לקבוצים  וישובים אחרים.

יזהר לנדאו  מזכיר קבוץ נחשון  לקח את היוזמה יחד עם יונתן לביא  מרכז המשק לקיים בירור יסודי עם חברת "סופר גז " .בבדיקה התברר שחברת "סופר גז "  לוקחת מחיר מאוד גבוה  בנחשון-  24 ש‘‘ח למ"ק .

קיימנו כמה  פגישות עם "סופר גז " ואחרי משא ומתן  ממושך הצלחנו  להוריד את המחיר ל: 12 ש‘‘ח  למ"ק.

בסיכום:

1.      מחיר הגז יעודכן החל מה-01/01/16 ל 12.00 ש‘‘ח למ"ק בתוספת מע"מ.

2.      החיוב הקבוע יישאר על כנו -6.65 ש‘‘ח בתוספת מע"מ לחודש.

3.      המחירים יישארו קבועים עד 31/12/16.

4.      במהלך חודש ינואר 2017 תתקיים פגישה נוספת לבחינה מחודשת של מחירי הגז.

בברכה

 

ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה 

 



תודות לחברים שבחרו בי 12/15


חברות וחברים שלום,

 אני רוצה להודות לכל החברות והחברים שתמכו בי בבחירה כמנהל קהילה בנחשון לשנה נוספת.

בכוונתי בשנה הקרובה להיות ממוקד במיוחד  בשלב הבא של קליטת בנים בנחשון , וגם לאפשר החלפה שלי  בנובמבר 2016  ולהתוות תוכנית ברורה להמשך.

אנחנו רוצים שכבר בחודשים ינואר ופברואר נתחיל את השלב הבא של  תהליך הקליטה בנחשון והפעם  מדובר על 18 מגרשים מבונים בשטח המחנה, שזה אומר פחות או יותר  קבלה לחברות של עוד-  34 חברים וחברות  צעירים בנחשון  עם ילדיהם בשנת  2016 .

שנים נאבקתי בנושא של קליטת בנים בנחשון.

בשיחת הקבוץ שבה החברים החליטו על היום הקובע ב 2006  בלי להכניס את הבנים, זה עשה לי תחושה רעה מאוד של פספוס ואכזבה שגרמו לי לעזוב את הפעילות הציבורית שלי בנחשון ל-  7 שנים .

עם חזרתי לפעילות הציבורית שמתי לי למטרה  את קליטתם של הבנים כיוון  שאני מאמין שללא קליטת בנים ורוח  צעירה בנחשון, למקום הזה אין עתיד והמשכיות.

בקדנציה הראשונה שלי ( 3 שנים)  הייתי מאוד נחוש וגם  עקשן בנושא קליטת הבנים בנחשון  ובזכות עזרה אמיתית של השותפים שלי לעבודה ותמיכה  של בעלי תפקידים רבים  ובמיוחד וועדת קליטה , הצלחתנו  לקדם ולשים על סדר היום המרכזי של נחשון  את קליטת הבנים.

אנחנו  מחויבים לתוכנית אסטרטגית ל 5 השנים הבאות לקליטה בנחשון.  אנחנו נחושים לקדם כל שלב  של התוכנית  והצלחנו לבצע את השלב הראשון  בתוכנית של  קליטה ללטרון ד‘ ב: 2015   ועכשיו בשנת: 2016 אנחנו ממשיכים לפי התוכנית.

מצרף את תוכנית הקליטה בנחשון ל- 5 שנים   2015 – 2010



בנוסף לקליטה וכמו שהתחייבתי בעבר, אני ממשיך לקדם נושאים רבים הקשורים לחיי היומיום בנחשון !

תודה רבה ובהצלחה לכולנו!

ג‘יימי פוקס בר


 


מנהל הקהילה - אישור שנה נוספת 9/15

אני מסיים  קדנציה של 3 שנים בנובמבר 2015, ורוצה לקבל בקלפי את אמון החברים להמשך בעבודה כמנהל הקהילה עוד שנה. אני מרגיש שאני צריך את השנה הנוספת, כדי להשלים את המנדט שקיבלתי מהציבור לפני 3 שנים. זה הרגע שהחברים יכולים לבדוק אותי כמנהל הקהילה, בדברים שהצלחתי לעשות ושלא הצלחתי לממש. אתם יכולים לבחון אותי על פי הדברים שכתבתי לפני שלוש שנים על החזון, המטרות והיעדים  שלי כמנהל הקהילה בקיבוץ נחשון.

חזון :

ערכים - להחזיר את חיי הקהילה בנחשון כך שיהיו מבוססים על ערכים של סולידריות, כבוד האדם וערבות הדדית.

משמעות - לבנות חברה קיבוצית רב-דורית, דמוקרטית, חילונית, בעלת זהות יהודית/ישראלית, ציונית והומניסטית, השואפת  לדיאלוג ולשגשוג כלכלי, ומשמרת את עברה ומסורתה; חברה המטפחת את חיי הקהילה ומשקיעה בתרבות, בחינוך, בקליטה וברווחה.

 מטרות ויעדים:

?       האדם במרכז - לחזק את התפיסה שחבר/חברת הקיבוץ – הם במרכז חיי הקהילה בנחשון.

?       קליטת בני קיבוץ  - קהילה הקולטת לחברות את בניה ובנותיה ומשפחותיהם, ורואה בהם חלק מרכזי מדור ההמשך, יחד עם נקלטים איכותיים אחרים השותפים לחזון זה, ומאפשרת להם לבנות את ביתם בקיבוץ.

?      עזרה הדדית - יצירת תשתית רחבה, המאפשרת חיי קהילה של סולידריות ועזרה הדדית (קרן פנסיה, קרן סיעוד, קרן צרכים מיוחדים, רשת ביטחון וקרן עזרה הדדית).

?      ביטחון כלכלי וחברתי  - יצירת קהילה שיש בה חום אנושי, גאוות יחידה ואנשים שמחים, הרוצים בקיום חיי הקהילה הקיבוצית בנחשון. 

?      קיבוץ עם פנים לעתיד - בניית קהילה אטרקטיבית לדור הצעיר, שתהווה את ההמשכיות ואת שיפור הערכים של חיי הקהילה הקיבוצית בנחשון.

?      פעילות התנדבותית - הרחבת השיתוף והמעורבות של החברים – להשגת הרצון להיות חלק פעיל  בחיי החברה והתרבות של הקיבוץ.

?      תשתיות ציבוריות - שיפור איכות החיים של החברים.

?        חיבור בןי החבר לסביבתו - לקיים את קיבוץ נחשון כיישוב כפרי ,הנטוע בסביבה ירוקה ומחויב לאיכות  סביבתו.

?      ביטחון סוציאלי - להבטיח קיום הוגן לפנסיונרים ולאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

?      שקיפות ודמוקרטיה - לנהל את הקהילה בצורה דמוקרטית משתפת המושתתת על שקיפות בקבלת החלטות וביקורת על יישומן.

?      חינוך במרכז - קהילה הרואה בילדיה את ההון האנושי החשוב ביותר ומשקיעה בחינוך כוחות ומשאבים בהתאם.

?      חופש עיסוק ופרנסה -  לפעול לרווחת החברים ולאפשר חופש עיסוק ופרנסה.



קליטה בנחשון 25/09/2015


קליטת הבנים היא הדרך להצלחה של קיבוץ נחשון

אחד הדברים החשובים ביותר שלקחתי על עצמי בתפקיד מנהל הקהילה בנחשון, היה לטפל בנושא שהכי הטריד אותי במשך שנים רבות בנחשון - נושא קליטת הבנים.

אין לי ספק שחלק גדול מהנושאים הנמצאים על סדר היום שלנו, ובהם בעיות ודילמות של קיבוץ מתחדש, קשור לחוסר הקליטה שהיה בנחשון. רק קליטת הבנים יכולה לשנות את המציאות! קליטת הבנים צריכה להיות היום אבן היסוד של הקהילה שלנו. בשנים האחרונות השקענו המון מאמצים כדי לשנות את המגמה שהיינו בה: קיבוץ שרק מתבגר, עם  68% מהחברים מעל גיל 50, ומתוכם 69 חברים פנסיונרים, נכון להיום.

 אני מאוד שמח שהצלחנו תוך 3 שנים להתחיל לשנות את המגמה, מקיבוץ מזדקן לקיבוץ שקולט זוגות צעירים המצטרפים אליו ולוקחים חלק אינטגראלי בהמשכיות חיי הקהילה שלנו.

כמו כול תהליך שמלווה אותנו בנחשון בהחלט לא היה פשוט! אבל עכשיו יש לי תחושה ששום דבר לא יכול לעצור אותנו,  מלהמשיך לנוע קדימה עם הפנים לעתיד.

כמה נתונים חשובים הקשורים לקליטה בנחשון בשלוש השנים האחרונות: 

ב-2012 עמד מספר חברי נחשון על 195.

ב-2014 נוספו 18 חברים.

ב-2015 יתווספו 30 חברים נוספים (כולל לטרון ד‘).

בסוף 2015 יעמוד מספר החברים בנחשון על 243. גידול של 22%.

המטרה בשנים 2016 –2017 לקלוט עוד 25 -30 חברים צעירים חדשים, ולהגיע ל-253 חברים בנחשון. גידול של 34%.  

בהחלט שנת טובה לקליטת הבנים בקיבוץ נחשון!


 


איש הבקבוקים 05/09/2015
לגלות רגישות ואמפתיה לאדם כה פגוע...

מדי בוקר, יוצא מרק צוקרמן ממקום משכנו הזמני, מתחת לכתת "טק קריירה", מאחורי "המצבות" ועוד, ושם פעמיו לעבר שער הקיבוץ, כשבידיו שני שקים גדולים מלאים בבקבוקים שחל עליהם חוק הפיקדון. בעזרת טרמפים הוא מגיע לכלבו של מושב טל שחר. שם הוא פורק את הבקבוקים, מחשב את עלותם, וניגש לקחת קצת מזון ועיתון בוקר. הוא ניגש לקופה, ומזדכה או משלם בהתאם להפרש בין שווי הבקבוקים למחיר המזון והעיתון. בעל החנות, טוען שהוא נראה לו בחור ישר. איש טוב ממושב צלפון, הציע למרק לבוא לגור במבנה בחצר ביתו, כולל אספקת מזון. העיסקה החזיקה מעמד מספר שעות ומרק חזר לנדודיו בישובים אחרים, שם הוא אוסף בקבוקים נוספים, ועם ערב שב לנחשון ומחפש פינה בה יוכל להניח את ראשו. מרק מספר, שיום אחד, בעוברו באחד ממושבי המועצה האזורית גזר התנפלו עליו אנשים שקראו לשוטר, בתואנה שהינו גנב. בבדיקה שעשה השוטר על גופו, לקח את כל חסכונותיו של מרק. לדבריו השוטר ספר את כל הכסף כשקלים, למרות שחלק ממנו היה מטבע זר. בסופו של דבר, עד היום לא הוחזר לו כספו. בעבר הועלה עניינו של מרק באתר, והוא הופנה לבית מיוחד בירושלים. באותו ערב הוא חזר לנחשון, בטענה, שהיחס אליו היה נוראי.

רן אלון פנה במדור תגובות למנהלי הקהילה, ולהלן דבריו:

עד מתי נראה את המשוטט הזר מסתובב בקיבוץ בשעות הבוקר המוקדמות? אמרו שהוא גונב, אמרו שהוא בטיפול המועצה, אבל את זמנו הוא מבלה כאן ותמיד עם שקיות...אז עד מתי נראה אותו כאן? רק כשיקרה מה שהוא נוראי? אשמח לתגובה רן.

 התקבלו תגובות של יזהר וג‘יימי.

יזהר:
נקטנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו על פי החוק.
נעשו ניסיונות שונים לתפוס אותו על חם, אך אין לנו כל הוכחה שאכן גנב או ביצע עבירה כלשהי. אם למישהו יש רעיון, נשמח לשמוע.

 
בתשובה לנושא של מרק! – ג‘יימי
מארק הוא אדם ידוע למוסדות הרווחה של המועצה, וגם לשוטר הקהילתי. הוא קיבל כול עזרה אפשרית, ואני נסעתי עימו עם הרכב שלי למועצה, ושלחנו אותו פעמיים למקום מוגן, אבל, בגלל הבעיות שלו מארק הוא לא מצליח להיות בשום מקום לאורך זמן, וחוזר לרחוב.

לפי בדיקה שקיימתי במועצה וגם עם השוטר הקהילתי, אין חוק שאוסר עליו להסתובב בנחשון. אם רן חושב שהוא גנב, הוא צריך להתלונן במשטרה ולהביא עובדות שמבססות את דבריו, בלי עובדות חבל, הכול הדבורים.

אני חושב שאני האדם היחיד  בכל האזור שיש לו קשר  ממושך וטוב עם מארק. מארק יודע שמחפשים אותו בנחשון, והוא יודע שהוא צריך להיות מאוד זהיר. מה שאנחנו בודקים היום זה, אם ניתן להחזירו לאוקראינה. אני מוכן לשלם את כרטיס הטיסה שלו, אבל המועצה צריכה לעזור להפיק דרכון, ולתת לו לווי עד הכניסה למטוס. בינתיים כדאי לגלות רגישות ואמפתיה לאדם כה פגוע. זה המצב! – ג‘יימי.



התחלת בנית לטרון ד‘ 06/07/2015

בשמחה רבה אנחנו מתחילים לבנות בחודש אוגוסט את שכונת "לטרון ד‘" ולקלוט עוד 14 משפחות צעירות לנחשון. 

בתקופת הבניה יתרחשו שינויים במקומות חניה. באזור ינועו כלים כבדים, תתבצע כריתת עצים, יערכו חפירות והכל מלווה ברעש. כמובן שהדבר יכביד בעיקר על תושבי אזור הבניה, שתחושת חשיבות המהלך תגבר על קשיי היום יום.

בסופו של דבר נקבל שכונה חדשה וגם ישודרגו התשתיות של הסביבה: כבישים וחניות.

תודה מראש על שיתוף הפעולה.

ג‘יימי פוקס בר - מנהל הקהילה.



לא הכל בו / ג‘יימי / 27/05/2015


לבעלי תפקידים שלום,

בעקבות סיום הקשר עם המפעיל של הכולבו בנחשון, יהיו שיבושים בהתנהלות הרגילה של הכולבו. אחד מהשיבושים נובע מכך שבעל הכולבו חסם את כול האפשריות לקניה באשראי של ענפי בקבוץ.

אנחנו פותחים את הכולבו החדש בסוף חודש יוני עם המפעיל החדש.

בכדי להתמודד עם הבעיה בסוף מאי ובחודש יוני , אנחנו נקנה רק במזומנים ורק דברים חיוניים.

חשוב מאוד לשמור את הקבלות של הקניות ובסוף חודש יוני, הכסף יוחזר דרך הנה"ח.

תודה רבה לשיתוף הפעולה!

ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה


היש עתיד לכלבו ? 18/12/2014

לפני מספר ימים נתבשרנו שהמוסד החשוב "הכלבו" עובר דירה. מאזור חדר האוכל לאזור המטבח. כל זאת למה? כדי להעביר למקום בו נמצא הכלבו, את משרדי הקיבוץ. מהלך זה מהווה הזדמנות להיזכר בתולדות הכלבו בעשרות השנים בהן הוא משרת נאמנה את מרבית חברי הקיבוץ.

בטרם היות הכלבו הייתה ה"חלוקה", פעמיים בשבוע, החברים נהרו למקום החלוקה, ושם המתנדבים נתנו לכל אחד ביגלך, ועוגיות (ביסקוויטים).

באפריל 1968 יצאו הנחיות של המחלקה לכלכלה ובהן התבשרו הקיבוצים, שניתן להוסיף לחלוקה החופשית בנוסף לסוכר ולתה גם קפה. בתחילה אמנם מספר המצרכים שניתנו לחברים היה מועט, אבל החלוקה הייתה חופשית, כלומר ללא תשלום, אך מוגבלת בכמות, שכן צריך היה לעמוד בתקציב שהוקצב לחלוקה.

עוגיות פתיבר, ששרדו עד ימינו, היו להיט. בכל הפסקת עשר או כל הפסקה אחרת, נשלפו העוגיות והמתיקו את זמננו מעמל היום הקשה. קשה להאמין אבל פעם גם סיגריות חולקו בחינם. המעשנים חגגו, ולא פעם כשאזל המלאי בכליהם, כל שהיו צריכים היה לסוב ימינה או שמאלה, ובדרך כלל הייתה באזור חפיסה שמישהו השאיר על השולחן או בארגז הכלים של הטרקטור.

הכלבו, בגלגולו הראשון נקרא "מחסן חצר", ובו ניתן היה להשיג ציוד הכרחי לתחזוקת הבית, כגון מטאטים, מגבים, כלי ניקוי, שמפו וכד‘. כמו כן היה ציוד שיעדו היה מניעת ילודה לא מתוכננת. במחסן החצר עבד בדרך כלל רכז הקניות. ביום שישי ב-12 בצהריים הוא היה יושב בחדר האוכל, וחברים היו ניגשים אליו ומבצעים הזמנות לחדרם הפרטי, או לענף בו עבדו. כעבור מספר ימים ניתן היה לקבל את ההזמנות במחסן.

עם חלוף השנים המחסן שודרג, ועל מדפיו ניתן היה למצוא מוצרי מזון בסיסיים. החלוקה הייתה כמובן חופשית.  מיעוט המוצרים גרם לכך שהעלות הכוללת של הוצאות הכלבו לא הכבידה יתר על המידה על תקציב הקיבוץ. כאשר הפך הכלבו לכלבו של ממש וניתן היה למצוא בו כמעט את כל מה שצריך, הוחל להרגיש את החור בתקציב הקיבוצי, והחלו הוויכוחים על האפשרות לחייב את החברים על הסחורות. זכור לכולנו הוויכוח שבו דרש אחד החברים  שלכל מוצר יהיה מחיר, אפילו סמלי, כדי שהחברים לא יגזימו בלקיחת המוצרים.

יתכן שהעובדה שהקמת מפעל "ארן" יצרה לקיבוץ עודף כספי, שגויס מהבנקים והממשלה, יצרו תחושה שאין מגבלה כספית. אבל הלוואות צריך להחזיר, ולא ניתן היה להמשיך במדיניות החריגה מהתקציבים בכלבו ובפעילויות נוספות. המחסור במזומנים יצר לחץ, שהביא לאחר מכן לכך, שמספר המצרכים המסובסדים הלך וקטן, לבסוף תם עידן הסבסוד. מנהלי הקיבוץ חתרו לכך, שהכלבו  יתן שרות טוב לחברים, אבל לא בכל מחיר. כלומר, הכלבו נדרש להישאר  ללא הפסד לאחר הורדת כל ההוצאות.

לאחר מספר שנים, העובדה שהכוחות המקומיים אינם מצליחים לנהל את הכלבו בצורה עסקית, גרמה לכך שהכלבו הועבר לתפעולו של גורם חיצוני. חברה בשם "שוהם",  אשר בבעלותה מספר מרכולים, החלה לנהל גם את החנות בנחשון, כשעובדים בה שלושה מחברי קיבוצנו. במקביל, ירדו הקניות של החברים בכלבו ממספר סיבות. חברים רבים התחילו לעבוד מחוץ לקיבוץ, ענף הרכב חוסל בשיטתיות, וחברים רבים רכשו מכוניות. עם סיום עבודתם ברחבי ארצנו או בנסיעה יזומה, הם פוקדים את המרכולים של רמי לוי יוחננוף ודומיהם. העובדה שבחלק מהמקומות המוצרים זולים יותר ובאיכות טובה יותר זרזה את התהליך של קניות מחוץ לקיבוץ.

המעבר למקום חדש של הכלבו זאת, הזדמנות להפוך אותו למקום שוקק חיים וזאת על ידי הקפדה על מחירים סבירים, מיגוון גדול של מבצעים ושרות הקשוב לבקשות החברים, כדי ליצור ביקוש, ולא לאפשר את המצב של איום בסגירה, שעשויה להיות עוד מסמר על הקיר של פעילות שנאמר עליה ע"י מנהלי הקיבוץ בשנים האחרונות ש"לקיבוץ אין בה ענין", וזאת בניגוד לדעה הגורסת שתפקיד המנהלים למנף ולהפוך את הכלבו למקום המשרת גם אוכלוסייה שאינה ניידת ומאפשר מקום עבודה לחברים.


מכתב תמיכה להורי נפתלי פרנקל ז"ל

לכבוד משפחת פרנקל

נוף איילון

שלום רב!

 

בשמי ובשם קיבוץ נחשון כולו אנו שולחים לכם את תפילתנו ותקוותנו לסיום מוצלח של אירוע חטיפתו של בנכם היקר נפתלי ושל חבריו לישיבה.

אנו כולנו יד אחת - מאוחדים וזועקים בדרישה להשיב את הנערים בריאים ושלמים לביתם.

תקוותכם הינה תקוותנו !

בשלום ובתקווה גדולה,

 

ג‘יימי פוקס בר, מנהל הקהילה

קיבוץ נחשון, עמק איילון

(המכתב נשלח מיד לאחר החטיפה. לצערנו האירוע הסתיים ברצח הנערים)

 



משוב על השירותים שמקבלים חברי קבוץ נחשון

 חברים וחברות שלום רב,

אני מבקש למלא את  המשוב על השירותים שמקבלים חברי קבוץ נחשון.

למשוב יש מטרה: לשפר את התנהלות בעלי התפקידים ולתת יותר איכות חיים לקהילה. המשוב הוא אישי ואנונימי !

חשוב מאוד שרוב  החברים והחברות ישתתפו במשוב בכדי לקבל מידע שיהיה הכי קרוב למציאות !

תודה רבה על שיתוף הפעולה!

ג‘יימי פוקס בר

איך כותבים את הדירוג?

דרג את שביעות רצונך מ-1  עד -  10

1  - גרוע מאוד, -10 מצוין. ואפשר להוסיף  הערות.

קובץ למילוי הפרטים.

שלח למייל
k_nachshon@nachshon.org.il או להביא לתא דואר של מנהל הקהילה אצל עדי כהן.

דוגמא:

ממנהל הקהילה - ציון - 8  

הוסף הערות: תרם רבות להעיר את הקיבוץ מהתרדמת שהקיבוץ היה שקוע בה.

חזרה לתפריט

שרותי כביסה 2/14

שירותי כביסה

במידה והקבוץ יקבל החלטה לסגור את המכבסה בנחשון,  בסוף חודש פברואר, האופציה האפשרית  שקיימת היא לשלוח את הכביסה למכבסה של קבוץ חולדה  .

נציג "מניחוח כביסה"  בקבוץ חולדה, יגיע לאסוף ולהחזיר כביסה של חברים פעמיים בשבוע, בימי שני וחמישי.

מחיר לקילו כביסה 8.5 ש‘‘ח, מחיר לפריט גיהוץ 6.7 ש‘‘ח. חברים שמעוניינים לקבל את שרותי הכביסה, בבקשה להיות בקשר עם:          
לילך פלדמן – מנהלת ניחוח כביסה בקבוץ חולדה
בפלאפון: 050-6902247,   ותקבלו יותר פרטיים  כולל  את דרך התשלום.

קמין

הגיעו אלי תלונות של חברים משכונת הצינורות, על בעיות זיהום אוויר בשכונה, בגלל הפליטה של תנורי הקמין. חברים בשכונה מרגישים שהם חיים במקום יפה אבל בתוך מדורה !

אני מבקש מחברים שיש להם קמין, לבדוק את תקינותם של הארובה ואת סוגי העצים שמשתמשים בהם. ישנה אפשרות להזמין פקח של ההגנה לאיכות הסביבה של המועצה, כדי לבדוק את נושא זיהום  האוויר והתקינות .

מידע על בנים לא חברי קבוץ שנמצאים בנחשון היום 

8 חיילים  - 11  צעירים אחרי צבא  ועד גיל 25 -  5  צעירים מעל גיל 25 ועד 30  סה"כ 24 בני קבוץ

פעילות חברתית לצעירים בנחשון

קיימת התארגנות של קבוצת בנים ונציגי ציבור, להקים ולחדש בנחשון מועדון צעירים (בני קבוץ) 18 – 30 . אנחנו בשלבי כתיבת תקנון וניסיון להסדיר את הפעילות של המקום . המועדון יהיה  במבנה פארדוקס, ושם נקיים מפגשים ופעילות חברתית של הצעירים בנחשון.  

רוצים לקבל מידע על מה שקורה בנחשון דרך המייל ?

                      היום ישנה אפשרות לקבל מידע על כל הנעשה בנחשון: דרך תאי הדואר, דרך האתר של נחשון ,דרך סמס  וגם במייל.

אם אתם עוד לא מקבלים מידע דרך המייל, בבקשה  לשלוח את הבקשה שלכם  למייל  של גיימי פוקס-בר  jfucs@netvision .net.il   או של עדי כהן:  k_nachshon@nachshon.co.il ותהיו ברשימה. חשוב לחסוך בכמות הניירת.

                       פרויקט ידיים ירוקות

רוצים להשתתף בפרויקט ידיים ירוקות בנחשון ולהפוך את הסביבה שלנו לפורחת ?  חן נאמן רכז תרבות ופרויקטים חברתיים בנחשון, מחפש משתתפים נוספים בכדי להפוך את נחשון למקום יפה יותר. פלא‘ של חן:
 052-4053338

 


הסופה עפ"י מנהל הקהילה


יום שבת 14/12 בצהריים. הסופה בארץ נחלשת. עשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ עדיין מנותקות מחשמל, ומיכולת לנוע ממקום למקום. אז מה קורה בנחשון? על כך קיבלנו תשובות מג‘איימי, מנהל הקהילה.

עד עתה ג‘איימי קיבל רק קריאה מחבר אחד, שהכניסה לביתו הוצפה במים. לשיחה צורפה תמונה הממחישה את המצב. ג‘איימי די מופתע מחוסר הפניות על תקלות, ומסביר את זאת בהכנה טובה לקראת החורף, ע"י כרית עצים מסוכנים, ניקוי הגגות ועל כך מגיעות תודות לצוות הנוי, והצעירים שטיפסו על הגגות ועשו מלאכת קודש. יתכן שרק מחר תגענה אליו תלונות של חברים, שלא נעים להם להתקשר היום. בכוונת ג‘אימי להיפגש מחר עם יעקב הופ ולשמוע על בעיות באם יש. ג‘איימי רואה את עצמו, כמנהל הקהילה, מחויב לדאוג ולטפל בבעיות שצצות אצל תושבי הקיבוץ.

פריצה למכוניות במהלך ההלוויה של אמו של רפי רשף.

השבוע נערכה הלוויה לאמו של רפי רשף בבית הקברות בנחשון. כמו בהלוויה הקודמת ארעו פריצות למכוניות של האנשים שהגיעו להלוויה. לדברי ג‘איימי שהגיש תלונה למשטרה, התופעה נפוצה בהלוויות הנערכות בקיבוצים ובמושבים. הגנבים מנצלים את תמימותם של האבלים, המשאירים תיקים כרכבים, מתוך אמונה שבקיבוץ אין גנבות. כדי למנוע תופעות כאלה בעתיד, תמיר, רכז הביטחון החדש, יארגן שמירה ושילוט במהלך שעות ההלוויה.

מקלטים.

נעשה טיפול במקלטים כדי שיהיו במצב סביר, כאשר, אולי יצטרכו להזדקק להם. בסיור שערך ג‘איימי במקלטים נדהם לראות את מצבם, כולל מקלטים המשמשים לצרכים שונים של הציבור. גם בנושא הזה, תמיר לקח על עצמו את הטיפול בנושא ועושה עבודה טובה.

סקר שביעות רצון.

לפני מספר ימים חולקו בתאי הדואר דפים ובהם בקשה למשוב על בעלי התפקידים בקיבוץ. לאכזבתו  של ג‘איימי רק 8 חברים החזירו את המשוב. חברים בקשו להגביר את הדגש על חיי התרבות בקיבוץ, ברור שכמות קטנה של משיבים אינה משקפת את הלכי הרוח בקיבוץ, אבל בכוונתו של ג‘איימי לקחת ברצינות את ההערות ולפעול ליישומן. עדיין ניתן למלא את המשובים ולהעבירם לתיבת דאר ליד משרדה של עדי.

השינוי והשלכותיו.

ג‘איימי חש במהלך עבודתו שהשינוי שחל בקיבוץ, ממצב בו לחברים יש את הגב של הקיבוץ, הנותן להם את הביטחון הכלכלי, למצב בו כל משפחה, צריכה להתמודד לבד, גורם לכך שאופי עיסוקו ועבודתו, שונה ממה שחשב שיעסוק בו. שכבה גדולה של משפחות שעובדות נמצאות על סף הצטרפות לרשת הביטחון. דבר זה גורם למתיחות ותופעות שלא הכרנו באותן משפחות, כגון אלימות בין בני זוג. חברים רבים רוצים את מה שיש לאחרים, בית גדול, נסיעות לחו"ל, חוגים לילדים. היות והמשכורות אינן מספיקות, נלקחות הלוואות שהמשפחות אינן מסוגלות לעמוד בהן. לדעת ג‘איימי המצב כעת בהידרדרות טוטלית, לפיכך הוא מתייעץ עם בעלי מקצוע כדי לעזור לאותן משפחות לפרוץ את המעגל אליו נקלעו. 

חזרה לתפריט

 


סיכום שנה כמנהל הקהילה - 2013

1.     הכניסה לתפקיד

הכניסה לתפקיד הייתה קשה מאוד, ולא רק בנושא החפיפה שלא הספיקה. פשוט נכנסים למים הקרים וצריך להתחיל לשחות, למרות שחסר בהמון תחומים מידע חיוני לתפקיד. רמת החסד והסבלנות בנחשון היא מאוד בעייתית, לא בגלל שהאנשים בנחשון שונים מאלו שבמקומות אחרים, אלא משום שהאנשים איבדו את האמון במערכת. בשלושת החודשים הראשונים ישבתי ברוב ימי העבודה, עם חברים שהגיעו עם המון בעיות והתחשבנויות על דברים לא סגורים. נתתי לדברים לזרום. רציתי ללמוד את התפקיד תוך כדי תנועה. היום אני יותר שולט בדברים, ולומד לשחות במים מאוד קרים.

2.     מטרות ויעדים 

הגדרתי את המטרות והיעדים שאני רוצה לנסות לממש בנחשון, בתוך המציאות המורכבת של חברה משתנה שאיבדה את זהותה .

מטרות

·       קהילה הקולטת לחברות את בניה ובנותיה ומשפחותיהם, רואה בהם חלק מרכזי מדור ההמשך, יחד עם נקלטים איכותיים אחרים השותפים לחזון זה, ומאפשרת להם לבנות את ביתם בקיבוץ, עפ"י החלטתם להתקבל לחברות בו.

·       לקיים את קיבוץ נחשון כיישוב כפרי, הנטוע בסביבה ירוקה ומחויב לאיכות סביבתו; לפעול לרווחת החברים ולקיים רשת ביטחון כלכלית המאפשרת חופש עיסוק ופרנסה

·       .להבטיח קיום הוגן לפנסיונרים ולאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

·       לנהל את הקהילה בצורה דמוקרטית משתפת המושתתת על שקיפות בקבלת החלטות וביקורת על יישומן.

·       קהילה הרואה בילדיה את ההון האנושי החשוב ביותר ומשקיעה בחינוך כוחות ומשאבים בהתאם. 

יעדים

·       חבר / חברת קבוץ – הם במרכז חיי הקהילה בנחשון.

·       בניית קהילה אטרקטיבית לדור הצעיר, שתהווה את ההמשכיות ואת שיפור הערכים של חיי הקהילה הקיבוצית.

·       יצירת  תשתית רחבה, המאפשרת חיי קהילה של סולידריות ועזרה הדדית.

·       יצירת קהילה שיש בה חום אנושי, גאוות יחידה ואנשים שמחים, הרוצים בקיום חיי הקהילה הקיבוצית.

·       הרחבת השיתוף והמעורבות של החברים – להשגת הרצון להיות חלק פעיל בחיי החברה והתרבות של הקיבוץ.

·       שיפור איכות החיים של החברים.

קיימת מציאות שנחשון היא כבר לא קהילה הומוגנית. חברים עוד מאוד עסוקים בתוך העולם האישי  שלהם, אבל גם מחפשים ורוצים  את  החזרה של היחד. חלק גדול מהחברים משתלבים טוב עם השינוי, אבל קיימת קבוצה שעובדת ומתפרנסת ומשלמת מיסים ואין לה חובות, אבל מאוד מתקשה ברמה הכלכלית לגמור את החודש. לפעמים המציאות הכלכלית גולשת לתחומים אחרים, ומתפתחות בעיות משפחתיות וסוציאליות. הקבוצה הזאת דורשת מעקב וחשיבה, בכדי שלא תגיע לרשת ביטחון ולקרן לעזרה הדדית.

תופעה אחרת מעניינת היא הקושי  המנטאלי שלנו, חברי נחשון היותר מבוגרים, לעשות אבחנה  בין המציאות של היום - של החיים בקבוץ המתחדש, עם כל ההשלכות - לבין המציאות שהייתה מוכרת לנו ונשמרה בזיכרון הקולקטיבי שלנו, של מה שהיה הקבוץ השיתופי. אנחנו בשלב הזה עוד חיים בשני עולמות, שמשתנים לעיתים על פי הצורך האישי שלנו. אבל, זה תוקע אותנו מלהתקדם בבניית החזון  והזהות החדשה של הקהילה. 

לחברים צעירים ולבנים שאני מדבר איתם, קל יותר לעשות את האבחנה, והם יודעים להגדיר בצורה ברורה יותר, איזה חיי קהילה הם רוצים  שיהיו בנחשון בעתיד. זה רק מחזק את ההנחה שהדבר האסטרטגי החשוב ביותר לנחשון היום הוא: קליטה של בנים/בנות. בנושא הקליטה של הבנים/ות, אנחנו בפיגור וקיפאון של שנים רבות, שבהן קלטנו רק 4 חברים חדשים (מ-2007). אנחנו מתמודדים כבר כמה שנים באינטנסיביות, בקליטת קבוצת ה-10 שאני מקווה שנצליח לקבל אותם לחברות ממש בקרוב. 

דבר חשוב נוסף הוא הנשיאה בתפקידים של חברי הקיבוץ שמעל גיל 50. זאת מציאות מסוכנת לעתיד של נחשון.  קיבוץ נחשון חייב דור חדש לא רק כדי שתהיה קהילה צעירה בנחשון, אלא גם כדי שתהיה הנהגה חדשה עם אנשים צעירים שינהלו את הקהילה, שיהיו מזכירים, מנהלים עסקיים ובעלי תפקידים שונים בעתיד.

בנושא הפנסיונרים, זאת בהחלט אוכלוסייה שבכל שנה מצטרפים אליה חברים וחברות חדשים,  ואשר הולכת להיות קבוצה משמעותית בחיי קיבוץ נחשון. חייבים לבנות תפקיד חדש של רכז/ת גיל הזהב שמרכז/ת את כל תחומי החיים של הפנסיונרים.  השנה פתחנו מקום תעסוקה, בעזרה ובשיתוף עם מפעל ארן, בכדי שיהווה מקום מפגש וגם עוד דרך להגדיל את ההכנסות של הפנסיונרים שרוצים בכך.

אני שם המון דגש על הקשבה למצוקה של החברים, פשוט להקשיב! יש בנחשון צורך במקום שיכולים לבוא ולדבר בו. בתוך זה מגלים שקיימות מצוקות אמיתיות של חברים. חלק מהמצוקות מטופלות דרך הקרן לעזרה הדדית והעובדת הסוציאלית, וגם על ידי עזרה של חברים אחרים שמתנדבים לעזור לזולת. יש המון עבודה בנושא הזה בנחשון, עם צוות מקצועי ורגיש לציבור. השנה נערוך פעילות הנוגעת לכל מיני תופעות מדאיגות בנחשון, בעיקר עם משפחות עם ילדים בגיל החינוך. הפעילות תהיה דרך עבודה סוציאלית. השנה שמנו דגש על נושא שלא היה קיים בנחשון שהוא: תקנון הקרן לצרכים מיוחדים, וריענון התקנון של הקרן לעזרה הדדית ולרשת ביטחון.

המזכירות

המזכירות היא הגוף החשוב ביותר בחיי קבוץ נחשון! אני מאוד מרוצה מההרכב האנושי של חברי המזכירות וגם מהתפקוד של רוב חברי המזכירות, שדוחפים את המנהלים לקיים את ההחלטות, מובילים ביקורת בונה ומצליחים להגיע לקיום של דיונים מעמיקים ולא הופכים את עצמם לחותמת גומי. כמדיניות אנחנו מקיימים כמעט בכל שבוע דיון במזכירות, עם סדר יום עמוס מאוד. הדיונים תמיד פתוחים לכלל הציבור והחברים, ורוב הזמן אנחנו מצליחים להביא את המידע לפני היום שבו מתקיימת הישיבה, אבל אפשר להשתפר עוד בנושא הזה. קיימנו מפגשים עם כמעט כל בעלי התפקידים, על התפקוד והפעילות שלהם, עם סיכום והמלצות לשיפור. המזכירות במבנה שלה, היא גוף יועץ למנהלים. הייתי רוצה שחברי המזכירות יהיו יותר פעילים במטרות ביצוע.

4.     שיקוף ומידע לחברים

אני מאוד רגיש לביקורת של החברים. יש לי צורך להעביר ולקבל מידע וליצור שקיפות על מה שקורה בנחשון. אני מאוד משתדל להשתפר בנושא הזה, דרך הבניה של האתר החדש (רשת חברתית).  מטרתו לעזור לחברים לקבל מידע. כול חודש אני שולח דוחות על מה שקורה בנחשון, דרך העלון של הקבוץ.  גם הרעיון של לקיים את המשוב על התפקוד של בעלי התפקידים, שנפרסם בקרוב,  בא לתת מקום לשיקוף ולנסות לשפר את השירותים של הקהילה לחבר, וגם הבניה של ערבי הסברה לפני שיחה קיבוץ באה לתת מקום למידע, לשאלות ולתושבות לפני קבלת החלטה. אני יודע שזה לא מספיק לחברים, אבל נקווה שיהיה שיפור בתחושה של האנשים. שירגישו יותר מעורבים במה שקורה בנחשון.

5.     בעלי תפקידים

קיימת מציאות בנחשון שנראית לי בעייתית מאוד: יש צורך בהכנה לתחלופה של בעלי תפקידים בצורה מתוכננת. צריך להכין דור חדש של אנשים יותר צעירים מנחשון, שייקחו על עצמם בהמשך את המשרות הניהוליות בקיבוץ. בעלי תפקידים נמצאים יותר מדי זמן בתפקיד. יש עייפות החומר. יש בעלי תפקידים שמרכזים המון תחומים בתפקיד אחד. קיימים בנחשון הרבה אנשים מוכשרים שיכולים להיות בעלי תפקידים, אבל הם פוחדים להתמודד עם המורכבות של להיות בעל תפקיד בנחשון. מבלי לפגוע באף אחד, אנחנו צריכים לעשות חשיבה נכונה ולהחליף בצורה מסודרת את בעלי התפקידים הקיימים היום בנחשון, כולל  את מנהל הקהילה, מזכיר הקיבוץ והמנהל העסקי.

אני מקיים בנושא הזה כמה פגישות עם שחר שדה, רכזת משאבי אנוש, במטרה לבנות רשימת שמות של אנשים חדשים. עם הכשרה נכונה אנחנו יכולים לחדש את פני הנהגת הקיבוץ.

תשתיות ותחזוקה בנחשון

לא צריך להיות גאון כדי להבין שמצב התשתיות והתחזוקה של הקיבוץ הוא קטסטרופה. קיים תכנון, בעתיד הקרוב, לשיפור תשתיות המים והחשמל של נחשון, אבל חייבים בשנים הבאות לשים דגש על הכסף, שמגיע מהמועצה ומקרן תשתיות, לשיפור כבישים ושבילים בנחשון בעיקר במקומות שחברים גרים בהם. יש שכונות שנמצאות בתוך דרכי עפר או עם שבילים הרוסים. חשוב לא להשקיע יותר את הכסף, כפי שהיה בשנים האחרונות, במתקנים לילדים ובבריכה. ובאות עניין, תחזוקת התשתיות הקיימות היא עבודה יומיומית, תמיד עם הפתעות לא נעימות של תשתיות שקורסות. קיימנו מיפוי של הצרכים המיידים בנחשון בנושא כבישים ושבילים, ואני מקווה שהכסף שאנחנו אמורים לקבל השנה מהמועצה ישפר קצת את המצב. ביקשתי השנה תקציב יותר ריאלי להתמודדות עם בעיות אין סופיות של תחזוקה.

תקציב הקהילה בנחשון

תקציב הקהילה הוא לא מציאותי ברמת החיים שאנחנו רוצים לחיות בה. כמעט בלתי אפשרי לנהל תקציב, שמצד אחד, חברים לא רוצים ובצדק, לשלם יותר מיסים, אנחנו משלים המון מיסים !, אבל, מצד שני, כל שנה ההכנסות של הקהילה יותר קטנות וההוצאות יותר גדולות, ואנחנו רוצים להמשיך ליהנות מסבסוד לבנים, לבריכה, בחינוך, ברפאות שיניים ועוד, ולא לשלם את ההוצאות האמיתיות של מימוש שיוך הדירות ועוד.

המגמה בנחשון בשנים האחרונות, וגם בשנה שעברה,  היא מסוכנת מאוד. כל שנה אנחנו יוצרים גרעון בתקציב, בעיקר בנושא שיוך דירות, כשהמחיר שאנחנו משלמים כבר כמה שנים:  30 ש‘‘ח, הוא לא מציאותי. קיים חוב של 320 אלף ש‘‘ח מהשנים הקודמות, ומתוכנן עוד חוב של 150 אלף ש‘‘ח בשנה הקרובה רק לשיוך דירות. יש לנו גם חוב של 250 אלף ש‘‘ח על שיפוץ הבריכה, ובנוסף, עוד חצי מיליון ש"ח חוב הקהילה מהשנים הקודמות, כשהכסף הזה הוא היחיד שמתוכנן במדרג השימושים !  בקיצור, אם אנחנו לא משנים את המגמה הזו, אנחנו נהיה בבעיה רצינית מאוד. המדיניות הזו, שבכול שנה שמים בצד את החוב כאילו שהוא יימחק מעצמו !, זה חוסר אחריות. אנחנו חייבים לעשות שינוי בהתנהלות שלנו, למשל בנושא הסבסוד בנחשון, לקחת אחריות ולקיים פריסת תשלומי חוב שיוך הדירות ששייך אישית לכל אחד מאיתנו ולא לקהילה. בנוסף, קיים גם חוב של חברים לנחשון שלא בהסדר: בסה"כ 269 אלף שקל.

נושאים מרכזיים על סדר היום בשנת 2014 שאנחנו רוצים לקדם.

         סיום תהליך קבלה לחברות של קבוצת ה- 9.

         הצטרפות  של עוד חברים לחתימת שיוך הדירות.

         אישור תקנון חדש של קליטה.

         אישור מעבר משיוך על פי החלטה 751 ל-1155.

         החלטה רשמית של משפחות בני ובנות הקיבוץ שיצטרפו לשכונה  החדשה: לטרון ד‘.

         תכנון השכונה החדשה: לטרון ד‘

         תקנון צרכים מיוחדים ושדרוג תקנון רשת ביטחון וקרן לעזרה הדדית.

         המשך בנית בית גיל הזהב.

         אישור תהליך העברת כל המשרדים של הנה"ח, מזכירות טכנית, מנהל קהילה ומנהל עסקי לחדר האוכל.

         שינוי מבנה החינוך הבלתי פורמאלי ( מתנ"ס).

סיכום ברמה האישית

ברור לי שיש לי המון מגבלות בתפקידי כמנהל קהילה, אבל יש לי גם מודעות לחלק גדול מהמגבלות הללו. אני משתדל ללמוד ולהשתפר כל הזמן.

זה תפקיד מאוד רב-גוני שדורש המון התמחויות שונות, ועוסק בתחומים שונים ומגוונים. בחצי משרה, קשה לתת מענה לכולם כל הזמן.

יש לי מגבלה של השפה וגם מנטאלית. על אף שאני חי בנחשון הרבה שנים, אני בנוי מחומרים תרבותיים שונים עם מושגים ותפיסות עולם שונות. זה מצד אחד מגביל אותי, אבל יש בזה גם יתרון. זה כמו לעשות סיכום שנתי גלוי עם ביקורת עצמית בונה.

נחשון היא קהילה הנמצאת בשינוי בכל תחומי החיים. זה דורש כל הזמן להיות בתנועה, תוך התמודדות בסדרי יום מרתקים שאני מאוד מזדהה איתם ואוהב להיות בהם, אבל, קיימות כמה תופעות חברתיות ומשפחתיות בחברה בנחשון, שהן קשות מאוד. השנה קרו מקרים רבים של תופעות חברתיות מדאיגות, בחברה שהפכה להיות מאוד הטרוגנית, עם מעמדות,  כחלק מהתוצאה של השינוי שעבר קיבוץ נחשון בשנים האחרונות. אני, כמנהל קהילה, לא מספיק יודע איך להתמודד עם כל המקרים הקשים הללו, אבל הכי חשוב, זה דורש לעשות חשיבה אחרת בקהילה שלנו, איך למנוע את המקרה הבא!. אנחנו חייבים לבנות תשתיות של עזרה למשפחות, ולמנוע את התופעות האלו בחיים שלנו וההשלכות שלהן על חיי הקהילה.

בנחשון לא נותנים חסד לבעל תפקיד. אתה חי כול זמן במצב של ביקורת, לא חשוב מה שאתה עושה, לטוב או לרע ! קיים צורך אמיתי של החבר לבוא ולפרוק ברמה האישית, את הכעס ואת התחושות וההתחשבנויות עם הקיבוץ של היום ושל השנים הקודמות . לכל אחד יש איזה חשבון בטוח !

בעל תפקיד הוא המקור היחיד שיש לחבר לפרוק את המתחים הללו הלא סגורים. אני נותן המון מקום להתפרצויות הללו, ולמדתי לספוג כחלק ממציאות  העבודה שלי. למדתי לקבל את זה כצורך אמיתי של החבר. למדתי לקבל בהבנה. אני מבין שהחבר עוד נמצא בתהליך של שינוי. זה לא מופנה אליי אישית. אני יודע שהכעס לא מכוון אליי אישית, אלא אל מה שאני מייצג. אני- "הקיבוץ", אני- "המערכת." בפגישות הללו תמיד קיימות המון ציפיות. לפעמים יש הצלחות אבל גם אכזבות .

בתוך התמונה המורכבת בנחשון, יש חברים מאוד מיוחדים שלמרות שאני חי פה המון שנים, לא הכרתי את הצד היפה הזה. יש חברים  שנכנסים או מתקשרים אליי פעם  בשבוע, רק כדי לשאול מה נשמע וזה מאוד מרגש אותי .

נחשון היא בסה"כ קהילה קטנה עם 120 בתי אב, מקום טוב להיות בו, עם אוכלוסייה שמתבגרת. אני מאמין באמונה שלמה, שהדרך לנווט את הקיבוץ לעתיד טוב יותר, היא להגדיל את הקיבוץ עם קליטה של בנים ובנות. מספיק שנים אנחנו תקועים בנושא הזה של קליטת בנים בנחשון. עשינו טעות היסטורית, כשהחלטנו על היום הקובע בלי לפתוח את האפשרות להגדיל את קליטת הבנים, ואנחנו משלמים מחיר יקר על זה עד היום. אבל, אפשר לשנות את זה אם כל אחד מאתנו ישים לב לסדר היום של הקיבוץ, ולא רק לעצמו כחבר ותיק, וגם יחשוב שהמקום היפה הזה הוא העתיד של בנינו ונכדינו.

קליטת הבנים/בנות היא הדגש המרכזי בעבודה שלי כמנהל קהילה! 

 

 חזרה לתפריט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית