אירועים
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
טיול קיבוץ לעובדת
כ-180 חברים וילדים ירדו דרומה ביום חמישי 13/10....
משוררים מדברים עם אלוהים
דברי פתיחה של דורית בערב שנערך בערב יום כיפור במועדון הקיבוץ.
אפרת שוב - אוסף
צפו ותהנו...
היו זמנים
תמונות מסוף המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית...
יריד היקבים 2017 ביקב שורק
ארוע שהתרחש בסוף חודש מאי ביקב שורק...
טיול לקניון השחור בזוויתן 9/16
טיול ילדי המתנס....
הצלת חיים
"מגן דוד אדום" מפרסמת סרטון ובו הנחיות לאדם חסר הידע הרפואי, שיכולות להציל חיים.
נביטת החיטה
סוף סוף החיטה הרימה ראש בשדות נחשון.
צריף החמישייה
ישן בפני חדש תוציאו
קומביין האבטיחים
אוגוסט 2017 - החל קטיף האבטיחים בשדותינו.
אדום החזה - 16
ציפור קטנה ויפה ממשפחת הקיכליים, חורף בארץ.
פורים 2017
הערב בניהולו של אמיר פרידמן והחבר׳ה הצעירים היה מאוד מוצלח. החברה עבדו וארגנו את כל החג מא׳ ועד ת׳. באמת כל הכבוד להם ! נגה.
מי יודע מה זה ?
מולי, במהלך צעידתו ברחבי הקיבוץ, נתקל במה שרואים בתמונה ומאד ישמח לדעת מה זה? ולמה שימש? ממתינים לתשובות.
אירועיםשביל ישראל
קבוצה המוגדרת כ-"מיטיבי לכת", מהמועצה האזורית "מטה יהודה", יצאה בתחילת שנת 2016 ל"שביל ישראל". הקבוצה מורכבת מבני 60 פלוס ממגוון הישובים של המועצה: מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים. המסע מאורגן ע"י מירי ורבקה מהמרכז האזורי במושב נחם. מדריך הטיול הוא ראובן ארד מקיבוץ מעגן מיכאל. הצילום והכיתוב נעשו ע"י מוטקה מקיבוץ נחשון ובעזרת צועדים נוספים.  
 # תכנון 2016-2017 # תכנון 2017-2018 #
# קטע מספר 1 - מתל דן לתל חי 16/02/2016 # קטע מספר 2 - מקיבוץ יפתח לכפר גלעדי 29/06/2016קטע מספר 3 - מ"בית היערן" לכביש 60 01/11/16מקטע מספר 4 -מרמות נפתלי למעלה נחל דישון 06/12/2016 # מקטע מספר 5 - מחיבור נחל חימר למישור רותם 03/01/2017 # מקטע מספר 6 - נחלי הלמון והעמוד 07/02/2017 # מקטע מספר 7 - סדקי יפתח לרמות נפתלי 07/03/2017 # מקטע מספר 8 - נחל דישון עליון 28/03/2017 # מקטע מספר 9 - מנחל פולג לבית ינאי 09/05/2017 # מקטע מספר 10 מטבריה עילית לבית המוטור 17/10/2017 #


מקטע מספר 10 מטבריה עילית לבית המוטור 17/10/2017
סרטון

קרוב ל-50 צועדים יצאו למקטע העשירי של קבוצת צועדי "שביל ישראל" של המועצה האזורית "מטה יהודה", שמאורגנת ע"י מירי ורבקה מ"עמותת וותיקי מטה יהודה", השוכנת במרכז האזורי במושב נחם. קיבוץ נחשון שבר את השיא, ושיגר הפעם תשעה צועדים. אריאלה, איציק, פוגל, קיש, דני, גילה, עמירם, אניטה ומוטקה. בקצב הזה, כנראה יהיה צורך לקראת סוף המסלול, להזמין בעבור נחשון  אוטובוס מיוחד... הביטוי מקטע ולא קטע בא לציין שההליכה אינה לפי הסדר מצפון לדרום, אלא, לפי בחירתו של ראובן המדריך, המושפעת מאופי השטח ומזג האוויר.

להלן דבריו של ראובן,  מספר דקות לפני שירדנו מהאוטובוס בטבריה עילית וצאתנו לדרך.

"מתחילים במסלול קל יחסית, בקצה של טבריה עילית. לא נלך בין הבניינים, אלא נצא ישר לטבע. ניכנס לאזור שנקרא "יער שוויץ", זו אמנם לא שוויץ, אבל הנוף לא רחוק מזה... כל מי שמגיע לשם חושב שהוא באמת בשוויץ. הולכים בדרך, כשמזרחה לנו יהיה נוף מאד יפה של הכנרת והגולן. אחרי שלושת רבעי שעה פלוס מינוס, מתוכננת הפסקה קטנה. ברור שתערכנה גם תצפיות לעבר הנוף שנראה. נלך בגובה של פחות מ-200 מטר מעל פני הים. כלומר, בגובה של  400 מטר מעל הכנרת. זאת הירידה שמצפה לנו, שכן בסופו של דבר נגיע לגובה המים. בשלב הראשון, שזה בסביבות שעה וחצי נלך על כביש אספלט, שזה כביש לא ראשי אלא כביש בתוך הפארק, בתוך היער. לאחר מכן ניפרד מהכביש, ונלך על דרך, שבחורף אפשר לכנות אותה דרך בוצית. נעבור בקו גובה כך, שמתחתנו תהיה אכסניית הנוער של פוריה, ומעלינו יהיה כמובן הישוב פוריה. בשלב מסוים נחצה  כביש פנימי, שלא נוסעים עליו הרבה, ונגיע למעיין שבו בריכה, המרכזת את מי המעיין. בעונה הזאת המעיין אמנם לא שופע, אבל המקום נחמד, ושם מתוכננת ארוחת הצהריים. משם נכנסים לירידה לא תלולה, שתסתיים בקצה הצפוני של המושבה כנרת. נלך ברחוב הראשונים, ונתפעל מהבתים של הראשונים, מלפני 110 שנים בערך, רובם בתי בזלת, שזו האבן המקומית. הסיור יסתיים בירדנית שהיא אתר נוצרי.

זו תחילת העונה שלנו. הטיול הבא ימשיך את הרצף של המסלול, ובו נעלה על המירון, מתוך תקווה שנחזה בפריחת החלמוניות. הטיול הבא יהיה בדרגת קושי בינונית, ויש לו שלושה קטעים. מתחילים ישר בעליה, וכשמגיעים למעלה-הדרך מתמתנת, ואילו החלק האמצעי הוא שביל הפסגה. בסוף נתחיל ירידה לכיוון נחל מירון".

אין ספק שהיה זה יום מהנה באופן מיוחד. ההליכה הקלילה, הנוף המרהיב ביופיו, השזור בהסבריו המרתקים של ראובן שהוסיפו נופך מיוחד-יצרו אצל כולנו טעם של עוד.

 חזור לתוכן



מקטע מספר 9 - מנחל פולג לבית ינאי 09/05/2017

ביום שלישי, ה-9/5/20/7, יצאנו לקטע התשיעי והאחרון למחצית השנה הראשונה של שנת 2017 של שביל ישראל.  מסלול ההליכה תוכנן כך, שהפעם בניגוד לפעמים הקודמות, נצא לצעוד החל משעות אחר הצהריים, ונסיים בשעות החשיכה. נפלנו על יום חמסין, אבל כמובן לא נבהלנו, ולאחר נסיעה ממושכת בשל הפקקים בכבישים, הגענו לחוף פולג בסביבות השעה חמש. זו הייתה נקודת המוצא למסלולנו.

להלן דבריו של מדריכנו ראובן במהלך צעידתנו על קו התפר שבין היבשה לים, כשממערב לנו אוושת הגלים, שאינם נלאים מלהתנפץ על החוף, וממזרח לנו מתנשאים מצוקי החוף.

"אנו הולכים, כשמעלינו סדרה של ישובים, כשאנחנו רואים את אורותיהם הנוצצים. מעלינו נמצא המלון הצפוני של נתניה, שכעת הוא חשוך, מכיוון שעבר שיפוץ, וזהו ה"בלו ביי". בהמשך פסענו בשטחים שאינם שייכים לנתניה אלא למועצה האזורית עמק חפר. הישוב הראשון שראינו כשהבטנו כלפי מעלה, היה "שושנת העמקים". על-פי  הפסוק בתנ"ך "אני חבצלת השרון ושושנת העמקים". זהו מושב שעלה על הקרקע עוד לפני קום המדינה. גם "חבצלת השרון" עלה בשנות השלושים, והישוב השלישי שנמצא כאן הוא ישוב קהילתי קטן, "צוקי ים", ישוב שעלה על הקרקע בסוף שנות ה-50 תחילת שנות ה-60. בין השלושה הוא הישוב הקטן יותר. סדר גודל של בין 300 ל-400 איש. כשבשני האחרים יש בין 600 ל-700 תושבים.

שאלה: מה הקשר בין "חבצלת השרון" למושב בצד השני של הכביש שנקרא "ביתן אהרון"? מסתבר שאהרון ולילי פריימן, (תרגום השם לילי הוא חבצלת), שני המושבים הם על שמות הזוג הזה, הם כמו נתן שטראוס, תרמו כספים, ולכן המושבים נקראים על שמם. בהמשך ניגחו לעינינו יש פה עוד שני מוסדות, האחד הוא בית הבראה משטרתי, ולידו נמצא מתקן אימונים של פיקוד העורף, כמו כן נמצאים הישובים כפר הנוער "נעורים" ו"בית ינאי", שלמרגלותיו יש אנדרטה, המציינת את סיפוריהן של אניות מעפילים.

עברנו מתחת לבתים של הישוב כפר נוער "נעורים" של הדסה, שממוקם כשלוחה של בן שמן ב-1948 מכיוון שסביב בן שמן יש שתי ערים ערביות: לוד ורמלה, החליטו לחלץ את בני הנוער שישבו בפנימייה, ופתחו ב"נעורים" כפר נוער כשלוחה של בן שמן. מאוחר יותר החזירו את הנערים לבן שמן, אבל פתחו ב"נעורים" כפר נוער נוסף. המרחק גרם לכך שכל כפר עמד בפני עצמו. בהמשך נמצא את מושב ,בית ינאי" שהוקם יחד עם מושבים נוספים, כגון "כפר ויתקין" בשנות השלושים, ו"מכמורת" מוקם בשנות הארבעים.

ליד "בית ינאי" עובר נחל אלכסנדר, שם שנקרא על שם אלכסנדר ינאי ומכאן גם שם המושב "בית ינאי". אלכסנדר מלך מבית החשמונאים, ששמו המקורי היה יונתן. הוא הרחיב את ממלכת החשמונאים, וגם כבש את האזור הזה, שעד אותו זמן לא היה בידינו. הוא מלך שנים רבות, מ 103 לפני הספירה עד 76 לפני הספירה. ואשתו שלומציון, המשיכה לשלוט תשע שנים נוספות, ולאחר מכן הרומאים כבשו את הארץ".

סיפור נוסף שמספר ראובן:  "ישנו שלט במעלה המצוק ובו מסופר על שתי אניות. כתוב רק על אחת מהן - האונייה ולוס. תקופת העפלה התחלקה למספר תקופות: 34-39 עד מלחמת העולם השנייה. תקופת המלחמה ולאחר מכן 45-48 שזו תקופת העלייה העיקרית, שבה הגיעה כמות המעפילים העיקרית ובכמות אניות גדולה.

בשנת 34 הגיעה האנייה הראשונה בשם "ולוס", היא הגיעה לחוף "בית ינאי", מכיוון שיש שם שרידים של מזח, וחוף מאד נוח. האונייה הצליחה לעגון די קרוב, ויוצאו לקראתה והורידו את המעפילים. ל"ולוס" היה מסע מאד מוצלח, היא יצאה מפיריאוס ביוון, והגיעה לחוף עם 350 מעפילים. בעקבות ההצלחה הזאת, האניה חזרה ועשתה מסע נוסף שהיה פחות מצליח. היא הצליחה להוריד בחוף כ-50 מעפילים, מתוך ה-350, והבריטים שהגיעו לחוף עם אורות זרקורים גילו את המתרחש, ולקחו אותה ללב ים, כך שהיא לא הצליחה להוריד את שאר המעפילים. הם החזירו את המעפילים  לאירופה ורק מאוחר יותר הם הגיעו לארץ".

וכאן מספר יוסקה: "עם "ולוס" הראשונה, הגיע הגרעין הראשון של מעלה החמישה, גרעין "מעלה". הם ירדו בחוף "בית ינאי" עברו לחולדה ומשם לגבעת הקיבוצים ברחובות. בשנת 36, כאשר פרץ המרד הערבי, הם עברו לקריית ענבים, שם ארע הרצח הראשון של חמישה חברים, בשנת 37 ובעקבות כך הוקם קיבוץ "מעלה החמישה".

האנייה השנייה הקשורה למקום הזה היא אלטלנה, שהגיעה לחוף "בית ינאי", ע"י אנשי האצ"ל, כשבגין לא ידע שמביאים בה נשק מאירופה. נודע לו רק כשהיא התקרבה לחוף. הוא לא נתן את האישור להביאה ל"בית ינאי". כשקיבל את המידע, הוא הגיע והתחילו להוריד את הנשק וגם את המעפילים. כשהגיעו לחוף כוחות של ההגנה הם ביקשו מהם למסור את הנשק, מאחר והיה הסכם בין הצבא לאצ"ל, לפיו השאירו להם יחידה אחת, שהיא כבר הייתה חלק מצה"ל ואת כל הנשק היה עליהם למסור לצה"ל. הבאת אניית הנשק הייתה בניגוד להסכמים! התפתח קרב קצר, והאונייה חזרה ללב ים, כשבגין נמצא עליה והיא הפליגה לתל אביב. גם שם פרץ קרב. בסופו של דבר נהרגו בקרב בשני המקומות 16 אנשי אצ"ל ושלושה מאנשי ההגנה".

לאחר ששמענו את מדריכנו מספר על "ולוס" ו"אלטלנה" צעדנו לעבר האוטובוס, כשלפתע גילינו שציפתה לנו הפתעה. באחת מסככות החוף חיכו לנו מירי ואריה עם שתיה, אבטיחים ועוגות, לכבוד סיום שנת 2016-2017 של שביל ישראל ע"י קבוצת הצועדים של "מטה יהודה". אין ספק, שהיה זה סיום מפתיע ומרנין לשנה מלאת ענין של צעידה בשביל, בנופים הקסומים של ארצנו.

 



צוות נחשון
שקיעה בחוף נתניה
ראובן המדריך


תכנית 2017-2018

שביל ישראל 2017-18

17.10.17 מטבריה עילית – בית המוטור

  נתחיל ללכת מטבריה עילית, דרך יער שוויץ עם נוף נהדר אל הכנרת והגולן

(וגם טבריה). נעבור מעל אכסניית הנוער של פורייה, ודרך המעיין המקומי, נרד למושבה כנרת והספור המופלא שלה בתולדותינו. נחרוג קלות לטובת בית העלמין של כנרת ודרך הבריכות נסיים ליד בית המוטור.  

12ק"מ  של מסלול קל.

14.11.17 נחל צבעון –  נחל מירון (החניון הפתול)

  נחזור אל החלק העליון של נחל צבעון ונטפס דרכו אל חרבת חממה והלאה אל שביל סובב פסגת המירון, המציג בפנינו תצפיות מקסימות (בתקוה לפריחת החלמונית). נעבור לצדו השני של ההר, נבקר בשרידי ג‘רמק וחרבת ב"ק, ונתחיל לרדת,דרך מטעי הדרוזים ואתרים נוספים-צפת ממול-אל כסא אליהו וחרבת שמע(שמאי?). נגלוש לנחל מירון ונסיים בחניון הפתול .

 13 ק"מ  של מסלול בינוני+.

19.12.17 – ממיצד זוהר  - קרקעית המכתש

דרומה כדי להמשיך ממיצד זוהר-עולים אל קו הרכס הקרוב ויורדים אל נחל צפית עליון,רק כדי לחצותו ולהעפיל מצידו השני בעליה ארוכה(לא נורא) אל אחת התצפיות היפות משפתו של המכתש הקטן. ירידה תלולה ולא קלה אל קרקעית המכתש ואחד האזורים הצבעונים ביותר הקיים שם. נותר לנו להמשיך על קרקעית המכתש,לצאת דרך השער ולחבור לאוטובוס,אשר ימתין לנו, אחרי 15ק‘ של מסלול קשה(יציאה שעה יותר מוקדם).

16.1.18 – מהמושבה מגדל - טבריה

 מהמושבה מגדל, דרך המטעים ונחל ארבל אל פסגתו של ההר (בתקוה לפריחת היקינטון ) תצפית יפה על כל האזור והמשך הליכה לכוון כפר חטים. נסיים בעליה קצרה דרך המושבה מצפה אל טבריה עלית.

12 ק"מ  מסלול בינוני .

27-28.2.18 – יומיים ציר המעיינות מכתש רמון

19.2.18 - נדרים אל הערבה ונלך ביום הראשון לאורך ציר המעיינות, מאחורי ספיר וצופר. נבקר במיצד מואה הנבטי ונצא אל הכביש אחרי

12 ק"מ של מסלול קל.

לינה במצפה רמון.

20.2.18 - נלך לאורך שפת מכתש רמון ונגלוש פנימה אל קרקעיתו. נחצה אותו מצפון לדרום, וכדי לצאת נעפיל לפסגת שן רמון ונרד מצידו השני.נמשיך מזרחה לאורת קיר המכתש,נבקר את שרידי האמוניטים ונסיים על הכביש אחרי

 13 ק"מ  מסלול בינוני+.

20.3.18 – צומת קדרים – מגדל

נתחיל מהחניון ליד צומת קדרים ונרד לאורך נחל עמוד תחתון,כאשר בדרך יש לנו גיחון, עמוד, מעיינות קטנים ומיטב פריחות העונה. נחצה הכביש לחוקוק, נראה המערות הגדולות המספרות על האדם הקדמון,ודרך מטעי הבננות,נחצה נחל צלמון ונגיע למושבה מגדל לסיום .

 12ק"מ של מסלול קל ונשטוף הרגליים במעיין.

10.4.18 – כפר קיש – נחל יבניאל

כפר קיש-נחל תבור,נקיף תל רכש,ונעלה אל דרך שדות ומטעים(בעיקר שקדים),אל המעיין ליד חרבת סירין-נמשיך במגמת עליה קלה אל קצה רמת סירין לתצפית ראשונה על בקעת יבנאל. נתחיל ירידה ארוכה, דרך מצפה אלות

(עמק הירדן), אל בקעת יבנאל ונחל יעלה,עד לנחל יבנאל ואיתו נזרום אל הירדן. עוד קצת במעלה הירדן ונמצא עצמנו בירדנית .

 23 ק"מ  של מסלול בינוני (הקושי במרחק).

15.5 – טיול ערב מחוף המרינה בהרצלייה –מול גני התערוכה

טיול ערב על החוף מהמרינה בהרצליה עד חוף תל ברוך, שם נמשיך על הטיילת עד רידינג ובמעלה הירקון, נעבור מתחת למספר גשרים, גן הבנים, גני יהושע (פארק הירקון) ונסיים מול גני התערוכה,

12 ק"מ של מסלול קל.



מקטע מספר 8 - נחל דישון עליון 28/03/2017
סרטון

כרגיל, ארוחת בוקר בצומת כח, ארומה או סנדוויץ‘ מהבית. נסיעה קצרה לנחל דישון, מקום בו סיימנו את הקטע מרמות נפתלי לנחל דישון. רוב היום הלכנו במעלה הנחל. הדרך הייתה בסימן עליה. בשנים, שלושה הקילומטרים הראשונים היינו צריכים לדלג בגובה במספר עליות, אבל, לדברי ראובן, לא היו אלו עליות רציניות. המסלול, לדבריו, מוגדר כקל עד בינוני. ראובן הבטיח לנו אירוסים, לכן, כשהגענו לשטח בו הם היו אמורים להיות התפרסנו לרוחבו, אבל הסריקות לא העלו דבר. לאחר כ-6 ק"מ עברנו כביש פנימי בין הישובים, ובהמשך חצינו כבישים נוספים, כשבמקרה אחד לפחות חצינו את הכביש במעבר מים מתחתיו. לאורך הדרך היו מעיינות רבים, אבל זרימה ממשית בדישון ראינו רק בקטע קצר. תעשיית הצדיקים, המהווה מוקד משיכה, לא פסחה עלינו וזכינו להשתטח על קיברו של ישעיהו בן אמוץ. את ארוחת הצהריים ערכנו בפינה יפהפייה ששופצה ע"י הקרן הקיימת וציינו לעצמנו כמקום אליו כדאי להגיע גם ברכב. הקטע היפה במסלול, (כ-800 מ‘), היה נחל צבעון, בו פסענו הפעם בשביל, שהתפתל בסמוך לנחל בין סלעים ועצים שסככו עלינו מכל הכיוונים. הסיום היה בכביש הרביעי שנפגשנו עימו. התוכנית המקורית הייתה לסיים ב"חירבת חממה" אבל ראובן החליט לקצר ולהשאיר את החירבה לשנה הבאה. יש לציין, שהפעם בניגוד למרבית הפעמים הקודמות ראינו בשביל מטיילים רבים, ובעיקר קבוצות גדולות של צעירים. אין ספק שהיה זה יום מהנה במיוחד! 17 הקילומטרים עברו במהירות, כשאנחנו מתענגים ממראה ההרים והפריחה הססגונית משני צידי המסלול, ומחיות הבר המתרוצצות במעלה הסלעים, כשחלקן מנסות להתחמק מציפורי הטרף החגות מעל ומחפשות קורבן.

הצוות הנחשונאי כלל הפעם את גילה, עמירם ומוטקה. בפעם בבאה מתוכנן הקטע בין נחל פולג למושב בית ינאי. הליכה לאורך החוף, בניגוד לפעמים הקודמות היציאה לדרך תהיה בסביבות השעה שלוש וחצי ותסתיים בחשכה. בתוכנית-ים ושקיעה מרהיבה. סביר שכמות הצועדים הפעם תגדל לעומת 30 הצועדים בנחל דישון.
חזרה לתוכן



מקטע מספר 7 - מסדקי יפתח לרמות נפתלי 07/03/2017
סרטון

יום ג‘ 7/3/17 יוצאים למקטע 7 של השביל, והפעם קטע מספר שלוש בשביל עליו דילגנו בשל הגשמים וסכנת החלקה בקטעים התלולים. הפעם ההרכב הנחשונאי שונה. גילה וקיש מוותיקי הצוות נעדרים, אבל שני צועדים חדשים מצטרפים. דני הר-לב ועמירם סבטובסקי.

לאחר מסלול הנסיעה הרגיל הגענו לתחילת המקטע השביעי באזור שנקרא סדקי יפתח. בקטע השני התחלנו משם, אבל, אז צעדנו צפונה, בדרך הנוף עד שהגענו לכפר גלעדי. הפעם הדרמנו בשביל.  התחלנו בנקודה הנמצאת 250 מטר מהנקודה שבה התחלנו בקטע השני וזאת כדי לבקר הפעם בסדקי יפתח. סדקי יפתח הינה תופעה קרסטית על שם מקום בסלובניה, ויש לה תופעות משנה. (מערת הנטיפים באזור שלנו היא תופעה קרסטית). היות והסלעים במקום קשים מאד, כאשר ארעה רעידת אדמה הם נשברו ונוצר סדק. המים המביאים עמם מינרלים חודרים לסדק, ולאט לאט נוצרים חללים תת קרקעיים. במשך אלפי שנים החללים גדלים. יש לציין שהמקום מוסדר בצורה נאה עם שביל גישה נוח וזאת בשל תרומה של משפחת רוטשילד.

משם חזרנו  לשביל ישראל, הקפנו את החווה הנקראת "משכנות הרועים", והמשכנו על דרך הנמצאת בשליש הגובה. אחרי כארבע שלוחות התחלנו עליה לא ארוכה לכיוון הכביש. הגענו לכביש הצפון, בין יפתח למשטרת מצודת כח. לאחר הליכה של קטע של 100 מטר על הכביש הגענו לכניסה לנחל קדש ומכאן התחלנו את הקטע שראובן הגדיר כיפה יותר, קשה יותר, ובעקבות כך מאיט את ההליכה. בעזרת ענפים הפולשים לשביל ושלבי מתכת יצוקים בסלע ירדנו בזהירות במצוק ולאחר ירידה לא ארוכה הגענו לנחל עצמו ומכאן הלכנו במעלה הנחל כמעט עד סופו. רוב הדרך הייתה בערוץ עד שהשביל הוציא אותנו אל מחוצה לו ולאחר זמן קצר הגענו למצודת כח. שם אכלנו את ארוחת הצהריים, ושמענו מפי ראובן את סיפור הקרב של המקום. עשרים ושמונה נפלו לאחר מספר ניסיונות שבסופם נכבש המקום. לסיום המשכנו עוד קטע של ק"מ וחצי שכלל ביקור בנבי יושע, שם נמצא קברו של יהושע בן-נון על פי אמונת המוסלמים ומשם צעדנו לתצפית היפה מתחת למושב רמות נפתלי במקום בו התחלנו את הקטע הרביעי, שבו סיימנו על הכביש בנחל דישון.

אין ספק שהיה זה יום מהנה. מזג האוויר היה חמים ונעים, מרבדי כלניות ורקפות ליוו אותנו לאורך כל הדרך. מרבית הדרך רחבה ונוחה. נחל קדש הוא משהו מיוחד, כאן השביל הופך לסלעי ומצוקי ודורש תכנון ומחשבה בכל פסיעה ופסיעה. קטעים מסוימים במבט מלמעלה נראים כבלתי עבירים, אבל למרבה הפלא כולם מגיעים לסוף הקטע שלמים ובריאים.

לסיום כמיטב המסורת, במקום לנסוע ישירות הביתה אנחנו מצפינים לצומת גומא, שם המכורים לגלידה מסתערים על חנות הגלידה הדרוזית והשאר מסתפקים בכוס קפה באלונית.

כששאלתי את שני המצטרפים לצוות החדש, דני ועמירם לתחושתם בסוף המקטע, הם הביעו שביעות רצון ואף יוזמה לצרף עוד חברים להליכה בשביל.

הקטע הבא מתוכנן להיערך בעוד שלושה שבועות 28/3 וזאת בשל חג הפסח החל בתחילת אפריל. קטע זה במידה ולא יהיו שינויים יתחיל במקום בו סיימנו את ההליכה בנחל דישון.

חזרה לתוכן



מקטע מספר 6 - נחלי הלמון והעמוד 07/02/2017
סרטון

יום ג‘ ,7/2/17 יצאנו למקטע 6. הפעם הצוות במלואו: גילה, קיש ומוטקה. בפעם הקודמת ייצגה אותנו רק גילה .בפעם הבאה כנראה יצטרף נחשונאי נוסף. כרגיל יצאנו בסביבות השעה חמש וחצי מתחנת הדלק בלטרון. בדרך הארוכה צפונה, חלקנו השלימו שעות שינה. לאחר עשר דקות הפסקה בתחנת הריענון בכביש מס‘ 1, המשכנו בדרך ואספנו צועדים נוספים וכמובן את ראובן ארד המדריך, המופיע כרגיל עם מכנסים קצרים. בדרך כלל היינו מגיעים לצומת כח, אוכלים ארוחת בוקר ויוצאים לנקודת ההתחלה. הפעם היות והיה עלינו להגיע לנחל מירון (למון), שינינו את מקום הארוחה. בכניסה לישוב הקהילתי כחל ישנו מקום שנקרא "מקום יפה לקפה". התיישבנו במרפסת הצופה לכנרת עם מזג אוויר נעים, וסעדנו את ארוחת הבוקר שהכנו מבעוד מועד. אחדים נהנו כל כך והתבדחו שהם רוצים להישאר שם ומבקשים שנאסוף אותם בדרך חזרה.

התחלנו ללכת בקטע של נחל מירון שנקרא גם ואדי למון, בגלל בוסתני הפירות שהיו שם, כעצי לימון ואחרים. תחילה צעדנו בקטע של שלושה ק"מ כשבמהלך הצעידה אנחנו חוצים את הנחל מספר פעמים. עד שהגענו למדרגות שיורדות לחלק העליון של נחל עמוד. הגענו למעיין ומבנה שנקראים "עין יקים". שם ביצענו הפסקה קצת יותר ארוכה. המשך הדרך אפשרי בשני שבילים. אחד שהולך בוואדי ואחד שהולך בחלק העליון של גדת הנחל. היות ואנחנו צעדנו ב"שביל" פסענו בשביל התחתון שהוא חלק מה"שביל" והוא יפה וקשה יותר. חצינו את הנחל מדי פעם נהנינו לצפות במים הזורמים בנחל, בעצי הפרי, ובטחנות הקמח. הגענו למקום שנקרא בריכות שכוי. בקטע זה שבין עין יקים לברכות שכוי יש זרימת מים כל השנה. בהמשך קיום הזרימה תלוי בכמויות הגשם שירדו באותה שנה. השנה החורף היה די טוב ולפיכך קיווינו שנזכה, לראות זרימה גם אחרי עין שכוי. לאחר ברכות שכוי נמצא שלט "למיטיבי לכת בלבד", ואנחנו כמיטיבי לכת, כמובן, שהמשכנו בשביל. בקטע הבא היה בעיקר צל ומדי פעם מחשופים. תחילה היה שביל שעולה שמאלה למעיין וקבר שייך ובהמשך קטע של עליה קצרה עם מעקה וירידה לנחל בעזרת סולם קצר. לאנשים הנרתעים מירידה בסולם הייתה אפשרות לעקוף את הסולם. לאחר הירידה בסולם מלמטה הוא נראה הרבה פחות מפחיד ממה שהוא נראה מלמעלה התיישבנו להפסקה קצרה.  במקום היה מפל הנקרא מפל סתר. התיישבנו מתחתיו, ( הוא לא היה פעיל), וזללנו בתיאבון רב את הצידה שבתרמילינו. היה שם מעין שנקרא "עין סתר",  אבל גם  הוא היה יבש. לעומת זאת היה שם גב עונתי שבו היו קצת מים, עדות לגשמים שירדו בחודש הקודם בצפון. משם הגענו לשליש האחרון של הטיול. קטע של כ-2 ק"מ שראובן הגדיר כקטע יותר קשה. היו לכך כמה סיבות. אחת היינו בשליש השלישי של המסלול לאותו יום, ואחרי שני שלישים טבעי שהיינו כבר עייפים, הסיבה השנייה הייתה שהקטע פשוט קשה. השביל צר ומתחתיו פרושה תהום, בקטע זה יש ללכת בזהירות רבה, ובנוסף יש כל מיני סלעים, שפעם צריך לעלות עליהם ופעם לרדת מהם, גילינו בגופנו אברים שלא ידענו על קיומם מקודם. עם סיום הקטע הגענו למישור, עלינו על דרך בסימן עליה קלה וחצינו שלוחה שבמורדה הגענו למגרש החניה. סה"כ הלכנו קטע  של 12 ק"מ, שלקח לנו לעשות אותם כ- 6 שעות. התיכנון של ראובן  היה שנעשה את המסלול בשבע שעות פלוס מינוס .  
חזרה לתוכן



מקטע מספר 5 - מחיבור נחל חימר למישור רותם 03/01/2017
סרטון

יום שלישי 3/1/17 הגיע הזמן למקטע החמישי של שביל ישראל. הפעם היינו אמורים לעשות שני קטעים בדרום, כולל לינה בערב שבין שני הימים. אבל בשל כמות קטנה של משתתפים, הוחלט רק על יום אחד. היות ובצפון עדיין רטוב וחלק, נבחר גם הפעם כמו במקטע השלישי מסלול דרומי.

תוכנית המקטע כפי שנשלחה לצועדים ע"י מירי

מחיבור נחל חימר למישור רותם.

      נתחיל ללכת מהמקום בו נחל חימר חוצה הכביש של מישור רותם. מהר מאד עוזבים הערוץ ומטפסים לאוכף המוריד אותנו לנחל גמלים. נעלה על דרך עפר מזרחה, לזמן מה ואחר כך פונים דרומה לשארית היום. הולכים על מישור רותם, אולם בדרך יש ערוצים קטנים, עליות קצרות וגם ירידות קצרות. בשלב כלשהו, מתחילים לצפות על מפעלי ים המלח העליונים, עוברים מתחת למסוע הארוך ומסיימים במיצד תמר, ליד כביש דימונה-סדום. הרעיון להיכנס לאווירת המדבר, ללכת 18ק‘ של מסלול קל+ ולסיים אחרי כ-6 שעות

הגרעין הבסיסי של צוות נחשון, גילה, קיש ומוטקה, התדלדל בשל אירועי שפעת ואת נס הקבוצה נשאה לבדה בגאון גילה שאף שלחה תמונות והוסיפה מספר מילים מהן הבנו שנהנתה מאד מהיום: "החמצתם יום נפלא". נקווה שלמקטע הבא נצא בהרכב נחשונאי גדול יותר.

חבריי היקרים,

החמצתם יום נפלא !

יצאנו בנחל חימר. המסלול היה מישורי בממוצע: כלומר עליה ואחריה ירידה. אחרי עליה  גדולה השביל עבר במישורי חמאדות והעליות והמורדות התמתנו. בסה"כ 18 ק"מ בחמש וחצי שעות. היה מזג אוויר נפלא והנוף שאני אוהבת.

אז שתהיו לי בריאים !!

ותודה למוטקה על המקלות.

גילה.

חזרה לתוכן



מקטע מספר 5 - נשלח ע"י אריה מצרעה 03/01/2017

 סרטון
ממזרח לערד עד כביש דימונה צומת הערבה .החל בנחל חימר  לנחל גמלים, מישור רותם, עד מיצד תמר. 18 קמ. תצפיות על מפעלי הסיד והאשלג. מעבר מתחת למסוע המוביל פוספטים ממפעלי ים המלח ללמעלה. למסוף המטענים לרכבת . שש שעות במזג אויר נפלא באווירה מהנה ומקבלת  .כל הכבוד וכיפאק גדול למשתתפים/ות 

תמונות שצולמו ע"י אריה מצרעה במקטע מספר 5



מקטע מספר 4 -מרמות נפתלי למעלה נחל דישון 06/12/2016

סרטון
יום ג‘ 6/12/2016 – אנחנו, קבוצת 60 פלוס מינוס, 35 איש ואישה, מהמועצה האזורית "מטה יהודה" יוצאים למקטע הרביעי שלנו במסגרת שביל ישראל. בדרך לצפון, 
המדריך מתאר את המסלול שאותו נעבור באותו יום. "מגיעים לצומת כח, זאת הפעם השלישית ויהיו עוד פעמיים לפחות, אחר כך נצטרך להיפרד מהחניה במקום זה. במתחם אנחנו עושים הפסקה של 25 דקות, לטובת ארוחת בוקר, קפה ושירותים. משם נסיעה של חמש דקות לתחילת המסלול. עושים היום את היום הרביעי לפי הסדר של שביל ישראל. אני משנה מדי פעם את הסדר בשל אילוצים. אנחנו לא עושים היום את הקטע השלישי בשל סכנה בטיחותית. ירד גשם ואנשים עשויים להחליק. נעשה את הקטע הזה ביום אחר, שלא אחרי גשם. אנחנו עוצרים בתחנת האוטובוס של מושב רמות נפתלי, משם מתחילים ללכת. לאחר הליכה של כ-100 מטר חוברים ל"שביל ישראל" שעובר במקביל לכביש, מתחת למושב. הקטע הראשון הוא בין שניים לשלושה ק"מ, כשבהתחלה שומרים על קו הגובה על המורדות של הרי נפתלי, כשרואים כל הזמן את העמק למטה. באיזה שהוא שלב מתחילים לרדת לוואדיון ועולים לדרך עפר, שנכנסת להר שנקרא קרן נפתלי. הולכים על הדרך הזאת כשבצד יש כרמים. הקטע הראשון מסתיים בעליה לקרן נפתלי, תלולה אבל קצרה. עולים, לא מתעכבים שם, ואת ההפסקה היותר גדולה של הבוקר, אנחנו עושים כשאנחנו יורדים מהשיא של קרן נפתלי. יש שם מרפסת שמשמשת כתצפית, שנבנתה ע"י קק"ל, אחת התצפיות היפות שאני מכיר. שם נעשה הפסקה יותר ארוכה. משם עולים קצת לקרן ויורדים מצד שני, אנחנו ממשיכים בקטע מישורי, עוברים ליד בית אריזה. באיזה שהוא שלב מטפסים על צינור, חתיכת צינור, עוברים מעליו. מתלבשים על דרך עפר, כורכר, שמורידה אותנו לבקעה ששמה בקעת יחמור. בקעה מאד פורייה, ישנם שם סוגים רבים של מטעים. בהמשך אנחנו יורדים לנחל דישון. ירידה אחרי הגשם יכולה להיות קצת חלקה. לא נוראית מבחינת התלילות שלה, אבל צריך להיזהר שם בירידה. מגיעים לנחל למטה, יש שם עץ גדול שבו אנחנו עוצרים לארוחת צהריים. משם, מה שנשאר לנו זה שלושה ק"מ במגמת עליה שכמעט לא מרגישים אותה. ההליכה היא במקביל לערוץ פחות או יותר. הולכים עד שמגיעים לכביש שחוצה את הנחל ושם ממתין לנו יזהר הנהג. סה"כ זה 12-13 ק"מ המסלול מוגדר כקל עם קשיים מקומיים".

שביל ישראל מקטע 4 מרמות נפתלי לכביש החוצה את נחל דישון

חזרה לתוכן

מקטע מספר 3 - מ"בית היערן" לכביש 60 01/11/16
סרטון

יום שלישי 1/11/2016 יוצאים לקטע מספר 3 של שביל ישראל. הקבוצה מורכבת מבני 60 פלוס של המועצה האזורית "מטה יהודה, כשמקיבוצנו נחשון יוצאים הפעם רק שלושה: גילה, קיש ומוטקה. התוכנית המקורית הייתה לעשות את הקטע השלישי בצפון, כלומר יציאה מסדקי נפתלי לרמת נפתלי, 12 ק"מ ברמת קושי שהוגדר כ-"מיעוט קושי". גם הפעם כמו בפעם הקודמת הגשם בחר להשמיע כולו דווקא ביום מסענו. מדריכנו הנמרץ, עתיר הניסיון שרצה למנוע אכזבה נוספת מקבוצתנו החליט ברגע האחרון לשנות מסלול ובחר את הקטע שבין "בית היערן" ביער יתיר לכביש 60 מרחק של 16 ק"מ, שחלקו בתוך אזור מיוער וחלקו על הרים קרחים שעקבות הגשם שירד שבוע קודם נותרו פה ושם בדמות אדמת לס רטובה.

גם הפעם נפגשנו עם האוטובוס בתחנת הדלק בלטרון. ראובן המדריך בשר לנו שהגשם היום מתחיל בצפון ויתפשט למרכז בצהריים לפיכך נרד דרומה וכאשר נגיע בעתיד שוב לקטע זה נדלג עליו. יצאנו לדרך ובאלונית דביר כשהכניסה אליה סחררה את ראשנו מרוב סיבובים, ירדנו לכוס קפה ושירותים. משם נסענו בדרך עוקפת בשל עבודות בכביש ליער יתיר באזור שגובהו כ-600 מטר. ליד "בית היערן, התחלנו בצעידה. את ארבעת הקילומטרים הראשונים צעדנו בשולי היער בדרך לחורבת יתיר בה יש תצפית טוב. במהלך הצעידה ירדנו סדר גודל של 200 מטר, אבל כמובן אין זה שיפוע בלבד, היו גם עליות וירידות. לאחר 8 קילומטר על הר חירן היינו עדיין בגובה של 600 מטר, כלומר מגמת הירידה היא בחצי השני של המסלול.

מסתבר שראשית המסלול עוברת דרך רבת מסלולים המשמשת מטיילים רבים. מומלץ למשפחות מטיילות: דרך החלמוניות ודרכים נוספות. היער עצמו נטע מיד לאחר הקמת העיר ערד. יער יתיר הפך במשך השנים ליער הגדול ביותר בארץ, יותר אף מיער בן שמן הנחשב ליער גדול. שטחו מסתכם בכ-30 אלף דונם. מרבית העצים שנפגשנו בדרך היו האורנים, אבל, בנוסף ראינו עצי חרוב וחלקות ניסיוניות של אלת הבוטנה. יתכן שבעתיד נקנה פיסטוק יתירי במקום פיסטוק חלבי.

בחירבת יתיר אנחנו השקפנו על הנוף המרהיב ולמרות הרוח העזה האזנו להסבריו המעניינים של מדריכנו, על הישובים בסביבה ועל ההיסטוריה של המקום. ומשם להר חירן, יער מיתר וסיום בכביש הראשי בפאתי היער.

חזרה לתוכן

מקטע מספר 2 - מקיבוץ יפתח לכפר גלעדי 29/03/2016
סרטון

ביום שלישי, ה- 29/3/16, יצאנו כ-45 בני שישים פלוס לעשות את הקטע השני של שביל ישראל - את הקטע מתל-חי ליפתח. אבל בהתחשב בגיל הצועדים, הוחלט לעשות את הקטע מדרום לצפון. כלומר, מקיבוץ יפתח לבית הקברות של קיבוץ כפר גלעדי, ולסיים ליד אנדרטת הארי השואג לזכרו של טרומפלדור ושבעת חבריו, שנהרגו על הגנת הגליל. קטע זה מדרום לצפון מצטיין בירידות מרובות יותר מעליות, ולכן הוחלט לעשותו בכיוון הזה.

עד "צומת כח" הכל התנהל כרגיל, כפי שהיה בטיול הקודם. תחנת ריענון בכביש 6, איסופו של ראובן ארד המדריך, חבר קיבוץ מעגן מיכאל בצומת אליקים, ולאחר כשלוש שעות, כבר סעדנו ארוחת בוקר בתחנת הדלק פז ליד הכביש העולה למצודת ישע.

קרוב לקיבוץ יפתח ירדנו מהאוטובוס, ולאחר כמאתיים מטר של הליכה על הכביש, הגענו לשביל, ובנקודה זו, הצופה על עמק קדש וקרן נפתלי, אנחנו האזנו לסיפור עליית הפלמחניקים מחטיבת "יפתח", שבמהלך מלחמת העצמאות עלו על הרכס והקימו קיבוץ. בנוסף לנוף המקסים שנצפה ממקום עמידתנו, נראו בעמק קדש כרמים רבים, שבמהלך השנים היו סיבה להקמת יקבים רבים באזור. וכך, אפופים בהיסטוריה ובמראות הנוף המרהיבים - יצאנו לדרך.

למרות שרובנו באנו מאזור בעל פריחה מדהימה, נשארנו המומים מול שלל סוגי הפרחים, העצים והציפורים, שעטפו אותנו מכל הכיוונים. הידענים מבינינו, והיו רבים כאלה, שיתפו אותנו בידיעותיהם, כשמידי פעם נבעו חילוקי דעות בניהם לגבי שמו של פרח זה או אחר.

מרבית הדרך עברה על דרך עפר וכביש במחצית הגובה של הרכס, כשממזרח לנו ניבט הנוף שובה הלב של עמק החולה. העננות מנעה מאיתנו להרחיק ולצפות לעבר רמת הגולן והחרמון בצפון. לאחר שסיימנו את העליה השלישית, הקשה מבין העליות, הגענו לכר דשא בו אכלנו, ולקראת היציאה לדרך קיבלנו הסבר על הישובים שנראו במעלה הרכס. למשל, מרגליות, על שמו של חיים קלבריסקי מרגליות, שהיה גואל אדמות ידוע, (כמו חנקין), שעלילותיו מסופרות בספר "אחוזת דג‘ני". כמו כן על קיבוץ מנרה, ששמו הוסב על ידי ועדת השמות לרמים, ולבסוף הוחזר לו שמו המקורי. בבדיחות, סיפר ראובן שהחזרת השם נבעה מכך, שכאשר פגשו קבוצת מטיילים שהלכו ממנרה לכיוון רמות נפתלי ושאלו אותם מאין ולאן הם הולכים, ענו שהם מרמים שבאים לרמות. נימוק זה שכנע את הועדה להחזיר למנרה את שמה...

לאחר שסיימנו את ההליכה בגובה, הגענו אל מול קיבוץ כפר גלעדי, שם השביל מוביל במקביל לכביש בדרך, שמשני צידיה פסלים סביבתיים ועצי כליל החורש במלוא פריחתם. קצת לפני תל חי, טיפסנו בעליה תלולה וקצרה והגענו למשטח שבו קיבלנו הסבר על שארע בתל חי. עם סיום ההרצאה צעדנו מתנשפים ב"שביל הפצועים" התלול, שהמחיש לנו את ניסיון חילוצו של טרומפלדור לכפר גלעדי לקבלת טיפול. ושוב סיימנו ליד ה"ארי השואג", עלינו על האוטובוס, עמוסי חוויות מיום מרגש ומעניין, והיינו מלאי צפיה כבר ליציאה לקטע השלישי בחודש מאי.

יש לציין את הקבוצה הנחשונית, אליה הצטרפו משה לב ופוגל, שהתמקד במהלך ההליכה בשביל בצילום אמנותי של שפעת הפרחים הססגוניים, בנוסף ל"וותיקים" יותר, גילה, קיש ומוטקה. נקווה שלקטע הבא יצטרפו חברים רבים מנחשון, ואולי לקראת סוף השביל, מירי ורבקה המארגנות מ"מטה יהודה" יאלצו להקצות לקיבוץ נחשון אוטובוס שלם.
חזרה למעלה



קטע מספר 1 - מתל דן לתל חי 16/02/2016
סרטון

ביום ג‘, ב- 16/2/16, יצאו 39 חברי ישובים מהמועצה האזורית "מטה יהודה" לצפון הארץ, כדי לצעוד בשביל ישראל. האירוע אורגן ע"י מירי איבלר מצרעה, הממונה במועצה על נושא הפנסיונרים, ואחראית על ארגון פעילויות, הכוללות הרצאות, לימודים וסיורים ברחבי הארץ.

עם שחר יום ג‘, הגענו שלושת חברי קיבוץ נחשון, גילה, קיש ומוטקה, למתחם לטרון, והמתנו לאוטובוס שיאסוף אותנו בדרכנו לצפון. בדרך אספנו את המדריך של הטיול -ראובן ארד מקיבוץ מעגן מיכאל. בסביבות השעה תשע הגענו  למוזיאון אוסישקין בקיבוץ דן, ולאחר צילום משותף יצאנו לדרכנו בשביל ישראל.

אורכו של השביל 940 ק"מ. עפ"י התוכנית של מירי, השנה נעשה עוד שני קטעים. חשבון פשוט מראה, שבקצב הזה בני השבעים יסיימו את המסלול כשהם בסביבות גיל 90... לפיכך נקווה שבשנה הבאה תגדל כמות הקטעים שתיעשה ע"י הצועדים.

הקטע הראשון התאפיין בנוף מרהיב עין. בצפון הר החרמון והר דב, ובדרום נפרש העמק במלוא הדרו.  מרבית ההליכה התבצעה בדרכי עפר ובכבישים, ובמעט שבילים. מצידי הדרך נצפו שמורת דן ושמורת שניר שהעובדה שנדרש תשלום כדי לעבור בהן, גרמה לכך שההליכה נערכת בדרך חשוכת צל מחוץ לשמורות. בהמשך היו מטעים ושדות מרעה, כשפרות נושאות מבטן התמה אלינו כאילו אומרות: " מה היצורים הללו עושים פה?". בשמים חגות חסידות שחורות ובשדות תרים אחר מזון העגורים. למרות מיעוט הגשמים באזור השנה הטבע ירוק והפריחה יפהפיה.  

כרגיל בטיולים, הבלתי צפוי נשאר בזיכרון כחוויה לצועדים. באחד הקטעים, שבו היינו אמורים לחצות את אחד מפלגי נחל דן, בוצעו באפיק עבודות טרקטורים, והפלג הפך לנחל רחב ידיים, שחייב מעבר בתוך המים, כשהמים שהגיעו לחלקנו עד הברכיים, והתשתית האבנית בקרקעית הקשתה על ההליכה. הפיצוי על הקטע בא לידי ביטוי בקרירות המים, שציננה את הצועדים בחום ההולך וגובר.

מרבית הצועדים נראו כוותיקי טיולים, שגמאו את המסלול בניחותא. התקשו בעליות המועטות, ובחום שהגיע ל- 30 מעלות בשעות הצהריים. לאחר שש שעות של הליכה ברוטו, פסענו אל תוככי בית הקברות של כפר גלעדי, אווירת ימי הראשונים אופפת אותו. צילומים ליד פסל האריה השואג, וסיכום של ראובן ארד המדריך, סיימו את הקטע הראשון, שאפשר לסכמו כהנאה צרופה. 

בסביבות השעה שבע בערב, בדרכנו במכונית של קיש מלטרון לנחשון, סיכמנו לעצמנו ה"נחשוניים" שחבל שלא הגיעו חברים נוספים מנחשון, וכדאי להפעיל פעולת שכנוע על אנשים המרבים לטייל ברחבי הגלובוס, והגיע הזמן שיצטרפו ויצעדו גם בשבילי ארצנו הקטנטונת, שבנוסף לנוף הקסום יצאו נתרמים גם מחוויית המפגש הקבוצתי המהנה.   שביל ישראל סרטונים
חזרה לתוכן



תכנון 2016-2017

צועדים יחד בשביל ישראל

בהדרכת ראובן ארד

השנה נצא ל – 7 סיורים,  הסיור השלישי בן יומיים.

 להלן מועדי הצעידות והמסלולים.

1. סדקי יפתח – רמת נפתלי. כ – 12 ק"מ מסלול של ‘מעט קושי‘.

1.11.2016 יום ג‘

נתחיל ההליכה מסדקי יפתח וגם נבקר בהם.התחלה דומה למקטע השני,אך אחרי 500 מ‘,  נפנה לכוון דרום,נקיף חוות משכנות הרועים ונרד אל דרך כורכר,אשר תלווה אותנו זמן מה, בשלב מסוים עם הדרך, מעפילים אל כביש הצפון ומיד יורדים במצוק אל יובל של נחל קדש-הרפתקה,חוויה וכייף.קצת אחרי, פונים אל מעלה נחל קדש ויוצאים אל מצודת כ"ח עם הספור המרתק והעצוב שלה. נעבור דרך הכפר נבי יושע, נראה הקבר במקום ,ונסיים מול מושב רמות נפתלי, אחרי  12ק‘‘מ של מסלול בינוני + נחל קדש המבטיח קצת קושי.

2. ממרגלות הר מירון לנחל מירון. כ –  10 ק"מ  מסלול בינוני – קשה.

 6.12.2016 יום ג‘

נדלג קמעה ונתחיל ההליכה מחורבת חממה,למרגלות הר מירון-מבטיח לנו טיפוס בוקר לפסגת ההר,אך עלייה לא קשה במיוחד,עם תצפיות יפות,נוף נפלא ואולי פריחות העונה.... נבקר בשרידי הכפר ג‘רמק עם סיפורו היהודי ונרד מצדו השני של ההר,דרך בולענים,דרוזים,נופה של צפת,כיסא אליהו ושרידי בית כנסת עתיק, נצטרף לנחל מירון לקראת סיום בחניון הפתול.

3. מחיבור נחל חימר למישור רותם.  כ- 18ק"מ קל- בינוני.

מיצד תמר לפתח המכתש הקטן כ – 14ק"מ, מסלול קשה.

 ימים ג‘ ד‘ 3-4/1/2017

ביום הראשון נתחיל ללכת מהחיבור של נחל חימר  והכביש, המעלה ואדיון קצר וירידה אל דרך טובה. במשך היום נלך,בעיקר,על דרך,כולל עליות קצרות ותלולות-זה מישור רותם,ממנו נצפה על מפעלי ים המלח העליונים,נחסה בצלו של המסוע הארוך ונסיים במיצד תמר, אחרי 18 ק"מ של מסלול קל-בינוני,אשר יכניס אותנו לאווירת המדבר.

לינת לילה בסביבה.   

למחרת נצא אל מיצד  תמר, נטפס אל שרידים נוספים ונרד אל נחל צפית-נחצה אותו ונתחיל עליה תלולה בתחילתה, מתמתנת בהמשך ודי ארוכה,אל שפתו של המכתש הקטן,המרשים ביותר.משם ירידה תלולה וארוכה אל תחתית המכתש ואל אחד הקטעים הצבעוניים של השביל-עוד קצת ואנו בפתח המכתש.

 4. נחל מירון - עין יקים,  כ – 12 ק"מ,  דרגת קושי – מסלול בינוני עם קטע קשה.

יום ג‘ 7.2.2017

מהמסלולים היפים של השביל.מנחל מירון עד עין יקים והחבור עם נחל עמוד המפורסם-הרבה מים בנחל,פריחות משגעות של עצי השקד וגם פרחי העונה לאורך כל הדרך.בריכות שכווי,עין כובס,סולם קצר ואנחנו מתחת למפל העמוד ואולי גב קטן בתחתיתו.כאן מתחיל הקטע הקשה של היום,על גדתו המזרחית של הנחל-יורדים-עולים-נזהרים. מסיימים אחרי  12 ק‘‘מ של מסלול בינוני עם קטע קשה,ליד מחלף קדרים.

 5. קרן נפתלי – נחל דישון, כ – 13ק"מ, דרגת קושי –מסלול קל- בינוני.

יום ג‘, 7.3.2017

נשוב אל רמות נפתלי, נמשיך מהמקום בו עצרנו ואחרי 90- 120 דק‘ נמצא עצמינו בראשה של קרן נפתלי ובהמשכה אחת התצפיות היותר יפות על עמק החולה! הרבה עופות חורפים באגמון-יתכן ונחזה במעופן של כמה להקות כאלה. נרד אל צידה השני של הקרן,נחלוף ליד בית אריזה,נדלג על צינור בעל קוטר רציני ונרד בדרך כורכר אל בקעת יחמור ובהמשך ירידה תלולה אל ערוצו של נחל דישון ועוד מעט ואנחנו במפגש הנחל עם הכביש שם נסיים.

6. נחל דישון - חורבת חממה, כ – 15ק"מ, מסלול בדרגת קושי קל- בינוני.

יום ג‘, 28.3.2017

נתחיל במקום בו סיימנו בפעם קודמת ובמעלה נחל דישון,על דרך כורכר טובה-מצוק גיאולוגי מעניין ובהזדמנות זו,גם שפנים...אולי פריחה יפה ומעניינת,מים ועוד. נחצה פעם ראשונה כביש ונמשיך לאורך הנחל -נעסוק בצדיקים בגליל.נחצה כביש פעם שנייה,נעבור החבור לנחל גוש חלב ונחדור ליער ברעם ומיד במעלה נחל צבעון "האירופי",  נחצה פעם שלישית,  נתחיל להעפיל להר מירון,אך רק קצת ונסיים בחורבת חממה.

7. חוף פולג  - בית ינאי בערב, כ- 12ק"מ, מסלול קל ונעים.

יום ג‘, 9.5.2017

 נסיים את העונה בהליכה לאורך קטע חוף,בשעות אחר הצהריים והערב. -נתחיל בחוף פולג,נלך לאורך החוף צפונה,נעבור דרך חופי העיר נתניה,מתחת למצוק של חבצלת השרון, נעורים ובית ינאי, שם נסיים בערב של ירח מלא.



חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית