אירועים
תמונת השבוע
לתמונות הקודמות
כניסה לחברים
חדש באתר
היו זמנים
תמונות מסוף המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית...
קיש וגילה צועדים בשביל ישראל
חלק מהפעילויות של המועצה האזורית במרכז בנחם כולל יציאה של בני ה-60 פלוס ל"שביל ישראל". מחכים למצטרפים חדשים. דרישות: כושר הליכה, 12 עד 20 ק"מ, דרגות קושי בין קל לקשה, בממוצע "לא נורא", ומצב רוח טוב.
טיול לקניון השחור בזוויתן 9/16
טיול ילדי המתנס....
הצלת חיים
"מגן דוד אדום" מפרסמת סרטון ובו הנחיות לאדם חסר הידע הרפואי, שיכולות להציל חיים.
שרותי רפואה דחופה
מה עושים כשיש בעיית בריאות דחופה והמרפאה סגורה ? משה מדריך אותנו.....
אדום החזה - 16
ציפור קטנה ויפה ממשפחת הקיכליים, חורף בארץ.
פורים 2017
הערב בניהולו של אמיר פרידמן והחבר׳ה הצעירים היה מאוד מוצלח. החברה עבדו וארגנו את כל החג מא׳ ועד ת׳. באמת כל הכבוד להם ! נגה.
מי יודע מה זה ?
מולי, במהלך צעידתו ברחבי הקיבוץ, נתקל במה שרואים בתמונה ומאד ישמח לדעת מה זה? ולמה שימש? ממתינים לתשובות.
סדר פסח שני 2016
המקום: חדר האוכל הישן והטוב. המשתתפים: לא מעט, כ-60 חביירות וחביירים, מהמבוגר ביותר בנחשון ועד נכד חמוד למשפחת הופ (הבן של מעיין) ועוד אורחים מי שהיו בנחשון וכאלה שרק קפצו לביקור.
איך היה?: נ ה ד ר!!! - קיש.
אירועיםמבצע צוק איתן-הגהה
50 ימים של קיץ 2014

                    למעבר לכתבה לחץ על הכתוב משמאל לתאריך            סרטון
27/11/2014   תחת אש, כתב, תושב ואב / הרצאה: אלמוג בוקר, כתבה: דליה נווה.
26/08/2014   היום ה-50.
25/08/2014   רצועת עזה / כתב: משה לב.  
23/08/2014   מלחמה או שלום, היום ה-47.
07/08/2014   תודה רבה !
06/08/2014   מכתב תודה מלילך ופיני.
05/08/2014   אנשים טובים באמצע הדרך.
05/08/2014   מבצע יפעת 2 / יפעת שפטס.
05/08/2014   הפסקת אש.
30/07/2014   שתי מצוות / תמונות.
27/07/2014   שתי מצוות.
27/07/2014   חמ"ל לריכוז פניות להתנדבות וסיוע. 
24/07/2014   
היום ה-17.
22/07/2014   היום ה-15.
19/07/2014   היום ה-12.
16/07/2014  
"אם נדע לאהוב.." / מרב גלבוע.
14/07/2014   עדכונים לשעת חרום - 3 /ג‘יימי
12/07/2014   הריטואל הקבוע / מוטקה.
11/07/2014   עדכונים לשעת חרום - 2 /ג‘יימי.
10/07/2014   עדכונים לשעת חרום - 1 /ג‘יימי.
09/07/2014   לאור ההסלמה במצב.
09/07/2014   אירוח משפחות מהדרום ועוד...
07/07/2014   אזעקת אמת.
חזרה



תחת אש, כתב, תושב ואב 27/11/2014
הרצאה: אלמוג בוקר
אם חשבתם שאחרי מבצע "צוק איתן" חזר השקט לאזור עוטף עזה, אז חשבתם. בפועל הדברים שונים. כך שמענו ולמדנו ביום חמישי (27/11/14) בשעות הערב, כאשר התאספנו במועדון, מפי אלמוג בוקר, כתב ערוץ 10 שסיפר על המבצע, כפי שחווה אותו. אלמוג באר שבעי לשעבר, חפש איכות חיים ובחר לעבור לפני מספר שנים לקיבוץ זיקים. ים, נוף מרהיב וסביבה חברתית תומכת, כל אלא לא הכינו אותו להיותו כתב חצוי בתחושותיו, כשבמקביל לשידוריו מעוטף עזה, הוא קשוב ודואג למשפחתו ולחברים שנשארו בזיקים. לפיכך הוא קרא לערב:  "תחת אש, כתב, תושב ואב".

קשה לסקר אירועים כאלה ללא מעורבות רגשית. באחד המקרים נשלח אלמוג, לבית החולים סורוקה ושם פגש בבחורה שחיפשה את החבר שלה שנפצע בתוככי הרצועה. אלמוג פסק באותם רגעים מלהיות כתב ונרתם לעזרתה כדי למצוא את חברה. כאשר התברר שהבחור אינו שם, סברה הבחורה שמשמעות הדבר שהוא נהרג. פה הפעיל אלמוג את קשריו וברר בעזרת כתבת הבריאות של הערוץ שהבחור פצוע ונמצא בבילינסון. ההרגשה הטובה שעשה משהו למען מישהו  נתנה לו את הכוחות להמשיך ולדווח למרות הקשיים.
הערב המרתק הסתיים לאחר שרשות השאלה נתנה לחברים, כשאלמוג מצדו עונה על כל שאלה ושאלה. אין ספק שהיה זה ערב מהנה ומעניין.

חן חן לחן – תודות לחן רכז ועדת התרבות שארגן והפיק את הערב. לדבריו מאז שקבל את המינוי פונים אליו, אנשים רבים המעוניינים להגיע לנחשון כדי להופיע  או להרצות. כמובן שמגבלת התקציב והסכומים האסטרונומים, שמבקשים עבור ערב בקיבוץ, מונעים ממנו להזמינם. נכון לעכשיו, ועדת תרבות, מתכנסת ביום ראשון הקרוב כדי לתכנן את אירועי החנוכה. 
חזרה 

היום ה-50 26/08/2014

ביום ג‘ ה - 26/8 התבשרנו על הפסקת אש. פצצת מרגמה שנפלה באחד מקיבוצי העוטף והרגה ופצעה חברים שנשארו במקום, השאירה טעם מר וחוסר אמון בקיום ההסכם ע"י החמאס. בעוד חודש אמורים הצדדים להיפגש בקהיר למשא מתן כשהציפיות הן למהלך גדול שיביא לשינוי חיובי הן ברצועת עזה והן ביהודה ושומרון.
חזרה

רצועת עזה / משה / 25/08/2014

ניראה-לי שאנו "אוכלים" את פרותיה הבאושים של מדיניות ההתעלמות לאורך עשרות שנים, כשהכתובת הייתה על הקיר "באותיות קידוש שחורה"... היינו יותר מדי צודקים, אך לא מספיק חכמים, קובעי-המדיניות לא השכילו לראות את הנולד במציאות הכל-כך אכזרית של הגטו הזה ששמו – רצועת-עזה.
ההימנעות מלטפל ב"מורסה" הדמוגרפית הזאת ששמה רצועת-עזה, כמובן, בעזרת כל גורם הומניטרי אפשרי בעולם, קודם-כל באמצעות יצירת מקורות תעסוקה. כן "לתפוס" אחריות, לדאוג לאיכות חייהם ועתידם של אזרחי רצועת-עזה, כי בעצם זאת דאגה לעתידינו שלנו. ולא לסגור אותם בתוך גטו ו"לבנות" את השנאה התהומית שלהם כלפינו, ליצור תנאים של השתלטות ארגון טרור רצחני על הרצועה ואז, כשהמורסה האיומה הזאת מתפוצצת לנו בפרצוף כפי שהיא מתפוצצת, להוסיף חטא על פשע, לנצל את יתרוננו הצבאי – להוריד עליהם טונות של פצצות שגורמות, חרף המאמצים העליונים מצדנו להיות "כירורגיים", להרג של אלפי אזרחים. במקום לכבוש את הרצועה, להשתלט בזהירות על עזה "עילית" ולשים מצור על עזה "תחתית", עד לחיסולם של שדרת המנהיגים של החמאס. להוציא את אזרחי עזה לחופשי מהמציאות הבלתי אפשרית בה הם חיים, להעביר השליטה על הרצועה לידי אבו-מאזן ואז לצאת משם תוך דאגה לפירוז הרצועה.
אינני מתעלם מהמחיר היקר והכל-כך כואב שנאלץ לשלם עקב כבוש קרקעי, אך עיניכם הרואות – השיטה הנקוטה בידינו כרגע, הלכאורה "סטרילית", אינה מביאה לתוצאות הדרושות, היא רק יוצרת את המצב האבסורדי של היגררות אחר היוזמה שלהם, כשהאזרחים משני-הצדדים משלמים את המחיר. 
הכי כואב ומכעיס יהיה, אם בסוף, אחרי כל-כך הרבה קורבנות, יבין מי שצריך להבין, רק באיחור כל-כך טרגי...שאין ברירה והדרך היחידה היא בכ"ז להיכנס קרקעית ובין כה וכה לא נצליח לחסוך מעצמנו את המחיר הנורא, שאותו כולנו כל-כך רוצים לחסוך מעצמנו.
חזרה

מלחמה או שלום היום ה-47 23/08/2014

ביום שישי אחר הצהריים (22/8)החלטנו לנסוע לים להתאוורר קצת לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה. בעודנו נוסעים פתחנו את הרדיו ובחדשות שמענו את האסון שנפל על משפחה וקיבוץ בעוטף עזה כשילדם דניאל טרגרמן בן ה-4 שלא הספיק להגיע למרחב המוגן, נפגע ונהרג. והוא לא היה היחיד שנפגע באותו יום קשה מבחינת פגיעות באוכלוסייה האזרחית.

הגענו לחוף הים פרשנו משטח לישיבה, ואני התנדבתי להישאר לשמור על הציוד, בעוד כל האחרים נכנסו למי הים שהיו שקטים ורגועים בניגוד לתחושות שחשו באותו יום. לפתע נשמעה אזעקה. תחילה חשבתי שזאת צפירת אמבולנס הממהר לאסוף חולה או פצוע. אבל, כאשר המציל הודיע שזאת אזעקה ושיש להיכנס למרחב הממוגן, היה ברור שזה אמיתי. בחוף (הדולפינריום) היו אלפי אנשים. אמנם יש קרוב לדקה וחצי, כדי לצאת מהחוף לחצות את הכביש ולהיכנס לבית המלון ממול, רויאל ביץ‘, אבל, ברור היה, שזה לא משהו מעשי בתחום הזמן שעמד לרשות הציבור. תחילה החלה מנוסה לכוון היציאה, אבל כשהאנשים הבינו שזה חסר תוחלת הם עצרו והסתכלו בשמיים שם נראו שני סיכול של כפת ברזל. "עכשיו יפלו הרסיסים", שמעתי אנשים אומרים, "עכשיו צריך קצת מזל", אמרו אחרים. בנראה שהפעם המזל היה לצדנו ואיש לא נפגע.

טילים בחוף ת"א – סרטון ביוטיוב

בעודי נשכב על שמיכת הבד ונרגע מהאירוע הבלתי צפוי, קיבלתי מסרון מחברת קיבוצנו ובו היא מספרת שבקיבוץ נעוריה נפלו שני טילים. להלן דבריה:
רקטה פגעה ברפת, לפרות שלום, למרבה המזל הרקטה נפלה לתוך ערימת זבל, דבר שמנע את התפזרות הרסיסים. זה כנראה היה גם מזלה של משפחה שטיילה באזור הרפת שגם לה לא אונה כל רע. רקטה נוספת נפלה באזור המחצבה.

אכן נסיעה מהנה להתאווררות בעיר הגדולה. נקווה שבפעם הבאה הכל יהיה מאחורינו.
חזרה


תודה רבה 07/08/2014

תודה רבה!  להדס מוזס (ועדת צעירים) שבימים הקשים האלו, דאגה לקשר עם כול חיילינו והוריהם ושלחה להם את החום והאהבה של כול בית נחשון .
תודה רבה ! לתמיר כהן, רכז הביטחון של קיבוץ נחשון – על האחריות והמסירות בתקופה לא שגרתית שעברה כמעט על כול אזרחי מדינת ישראל. תמיר הצליח להוכיח שוב שהביטחון של קיבוץ נחשון נימצא בידיים טובות.
חזרה


מכתב תודה מלילך ופיני 06/08/2014

לחברים שלום,

בימים קשים אלו, כשהעורף מתמודד עם אזעקות, נפילות וחיים קשים מאוד, נוכחנו לדעת כי הקהילה שלנו היא קהילה חזקה מאוד, קהילה שבימים קשים נותנת יד וכתף לחברים שלה.

בשבועיים הראשונים של המלחמה, משפחתי נקלעה למצב בלתי נסבל, הם גרים במושב אביגדור (מועצה אזורית באר טוביה) ומשכך, לא הפסיקו אצלם האזעקות וכמובן הנפילות בחצרות בתיהם של תושבי המושב.

 לאחותי ובעלה יש שני ילדים שהיה להם מאוד קשה להמשיך ולגור בביתם לאור המצב ובגלל זה החליטו לעזוב לכמה ימים את הבית (למרות שיש בו ממ"ד), פחד הילדים הכריע אותם.

 משפניתי לאביגיל (מנהלת המרכזים) בבקשה כי תקבל למרכז את שני האחיינים שלי, במידה וזה אפשרי, נעניתי מיד בחיוב ותוך שעה התייצבו האחיינים שלי במרכז וזאת תוך יציאה בהולה מהבית שלהם ומהפחד שבו הם היו.

אביגיל, המדריכים והילדים קיבלו אותם בזרועות פתוחות. הילדים בילו מספר ימים במרכז, נהנו, נרגעו והצליחו קצת לנשום בשקט ששורר אצלנו.

זה לא ברור מאליו שבימים לחוצים שכאלה, בזמן שיש המון ילדים במרכז, בזמן מלחמה, עם כל הלחץ והאחריות שבכך, קיבלו את משפחתי בהמון הבנה ואהבה.

על כך, פיני ואני רוצים להודות מאוד לאביגיל ולכל מי שידו בדבר, על רוחב הלב והאהבה שלה זכו משפחתי.

כולנו תקווה שלא נצטרך שוב לחיות במצב ובפחד הזה.

בהוקרה רבה ושיהיה רק שקט ושלום בארץ הזו.

פיני ולילך סעדה
חזרה



אנשים טובים באמצע הדרך 05/08/2014

בתחילת יולי, כמה ימים לאחר תחילתו של מבצע "צוק איתן",

אחרי שבוע של אזעקות, נפילות גראד בשטחי קיבוץ גבולות ובומים של ירי של כחותנו משטח הרצועה... 
החלטנו לנסוע לנחשון "לכמה ימים. עד שהמצב קצת יירגע"...
בסוף, נשארנו בנחשון כמעט חודש.
בחודש הזה עזרו לנו כל כך הרבה אנשים יקרים, ואני מבקשת לנצל את המידעון כדי להודות להם מכל הלב:
ראשית, לאביגיל (מנהלת החינוך הבלתי פורמאלי), ולצוות היקר של המרכז: אבנר, יעל, אלעד, רון, יובל שדה, סתיו, נעמה, שירז וענבר.
הם קלטו את אורי ולירון ושילבו אותם בפעילויות במרכז בשיא הטבעיות והאכפתיות. התרשמתי מאוד מהצוות ומהאווירה במרכז ומהפעילויות שיש בחופש. 
לעומר, שחר ולפיני (צוות הברכה), שקיבלו אותנו במאור פנים, עם חיוך וצחוק על הפנים בכל פעם שהגענו, והגענו הרבה. 
לאילנה (האחות במרפאה), שעזרה בכל פניה שלנו.
והכי הכי לעמליה ולקוכי היקרים שפתחו בפנינו את ביתם והזמינו אותנו לשהות אצלם ללא הגבלה של זמן וללא תמורה, "כמה זמן שנצטרך". תודה רבה לכם.
והאחרונים שהם הראשונים, למשפחה שלי היקרה שאירחה, תמכה, ועטפה אותנו בהמון חום ואהבה. אני אוהבת אתכם מאוד.
ולכל האנשים הטובים שפגשנו בשבילי הקיבוץ שהתעניינו, עודדו ונתנו לנו הרגשה שאנחנו רצויים. תודה מקרב לב.
אני מאחלת  לנו שנדע ימים שקטים יותר בהם נשוב להיפגש בנסיבות אחרות.

מ: ירדן, אורי, לירון, ג‘ו ומירב קולבה.
חזרה



מבצע יפעת 2 /יפעת/ 05/08/2014
חבילה מ-"ארן" לחיילינו

בזכות מספר אנשים נדיבים נקנו מעל 20 ק"ג בשר, לחיילינו שעדיין עושים ימים כלילות בדרום הארץ, ונעצרים להתרעננות במושב מסלול אצל דורון אלבז המופלא. מפעל "ארן" תרם שקיות רבות שבין רגע התמלאו בשאריות מזון. כמו כן הגיעו שני ארגזים עמוסי כל טוב, שנאספו ע"י עובדי המפעל.
חזרה

 

הפסקת אש 05/08/2014


01/08/2014

בתאריך - 12/7 כתבתי ופרסמתי באתר הקיבוץ  את שיקרה בשבועות הקרובים. איני ניחן בחוש נבואי, אלא פשוט הדברים חוזרים על עצמם כל מספר שנים. כשכתבתי את הדברים לישראל עדיין לא היה אפילו הרוג אחד, אזרח או חייל. היום שלושה שבועות לאחר שהדברים נכתבו, אנחנו מתבוססים ברצועת עזה. עשרות מחיילינו נהרגו ונפצעו, כשגם הצד השני משלם מחיר כבד, וזאת בשל הנהגה שאינה סופרת אף איש. הדילמה קשה. האם מולנו מתרומם גל של הטיפון האסלאמי המתפשט במרחב ומאיים לשטוף אותנו. או שבצד השני יש עם מי לדבר, אבל כיום בגלל שגיאות שלו ושלנו, נותן מקום לקיצונים להוביל את עמו להרס ואובדן.

05/08/2014

קשה להאמין לקצב שבו הדברים משתנים. אתמול פוצצה המנהרה האחרונה וצה"ל החל להסיג את כוחותיו אל מחוץ לרצועה. בקהיר מתנהל משא ומתן בין החמאס ופלגיו מצד אחד לבין מצרים הרשות הפלסטינאית ואף ישראל מצד שני. זה נראה כאילו הולכים להסדר. 64 חיילים ואזרחים ישראלים ואלפי פלסטינאים חלקם אנשי חמאס וחלקם אוכלוסייה אזרחית שלמו את היקר ביותר להם וכל זאת בשל חוסר היכולת של מנהיגים להוביל את עמיהם להסכם בטרם פורענות.  בשעה 08:00 הוכרזה הפסקת אש ל-72 שעות, חיילינו יצאו מתחום הרצועה, וכעת ממתינים לתוצאות הדיונים בקהיר ומקווים שיחול המפנה באזור שיוביל להסכם כולל הן ברצועה והן ביהודה ושומרון.
חזרה



שתי מצוות 29/07/2014
רמי כחלון ודורון אלבז

כתבה שראתה, יפעת ויצמן שפטס, בטלוויזיה על דורון אלבז,  נכה צה"ל ממבצע "חומת מגן" שהקים עמדת ריענון לחיילים בסמוך לחוותו, הספיק להקפיץ אותה, ולגרום לה לרצות לעשות משהו, לטובת החיילים המשרתים באזור הדרום. העובדה שהיא נמצאת בחופשה ויש לה פנאי אפשרה לקום ולעשות מעשה. מספרת יפעת:

 "הייתה לי היום זכות גדולה לחבור לדורון אלבז ממושב מסלול, שהקים נקודת ריענון אדירה בה מחלקים לחיילים אוכל, שתיה, ממתקים, מוצרי היגיינה והלבשה תחתונה. זה מדהים לראות את המפעל האדיר הזה, שבנוי כולו על תרומות ומתנדבים. עשרות גברים פורקים סחורה של ירקות בשר ולחמניות. ועומדים ועושים "על האש", מאות קילו של נקניקיות ,קבבים, וחזה עוף. במקביל עשרות אימהות, ובנות שירות, מכינות סנדוויצ׳ים שווים לכל חייל וחיילת שמגיעים לשם. בחמש השעות שהייתי שם, עברו במקום אלפי חיילים, בעיקר מילואימניקים, שהתחדשו בגופיות, גרביים, דאודורנטים ואכלו עד ששבעו. בעזרת הורים מדהימים מהקיבוץ, גייסנו 1000 שקל, ורכשתי בחנות באופקים גרביים גופיות ותחתונים כדי לפנק את החיילים. המוצרים שקנינו  נעלמו מיד ע"י החיילים. תודה לך דורון על ההזדמנות שנתת לי להיות חלק מהחברה הישראלית המדהימה הזו. כל הכבוד לכם אימהות מדהימות על העשייה ללא לאות. זכות גדולה."

ומסכמת יפעת את האירוע: "היו לי היום שתי מצוות. אחת גיוס הכסף, קנית הביגוד וחלוקתו לחיילים. השנייה במשך חמש שעות עמדתי במקום וחילקתי לחיילים מכל הנדרש."

בקרוב, אומרת יפעת, במידה ועדיין המלחמה תימשך, יערך מבצע נוסף. הודעה תשלח לכל תושבי הקיבוץ, והצבור יוכל לתרום כמיטב יכולתו.
חזרה



חמ"ל לריכוז פניות להתנדבות ולסיוע 27/07/2014

התנועה הקיבוצית פתחה חמ"ל לריכוז פניות להתנדבות וסיוע לקיבוצי העימות.
בתחומי: חינוך, שמירה, חקלאות, בריאות ועוד. בראשות: איציק שפרן.
החמ"ל מרכז גם מתנדבים צעירים, בוגרי י"ב ואחרים, שמוכנים להתנדב לפעילויות שונות עם 
ילדים, נערים וצעירים בשדרות, אופקים ובמושבי האזור.

הטלפונים של מרכז החמל הם:
איציק שפרן:052-6131873 050-5228600 דוא"ל: eitzik@tkz.co.il
חזרה



היום ה-17 24/07/2014
ילדי הקיבוץ עם החבילות לחיילים

עוד יום, ועוד יום עובר, והסוף עדיין לא נראה. כל צד מחכה שהצד השני ירד על ברכיו ויבקש הפסקת אש. הטילים עדיין עפים, אם כי בכמות פחותה, צה"ל ממשיך לכתוש את הרצועה והעולם הצבוע, מתחיל ללחוץ על הצדדים להגיע להסכם.

בדקנו מה מצב חיילינו:

גיל כהן הבן של חגית שדמי, משרת בגבעתי. היה עם הכוחות שנכנסו לבית חנון. במהלך הלחימה נפצע קל ע"י כדור ששפשף את צווארו. הוא טופל בשטח והועבר להחלמה בבסיס של גבעתי באזור באר שבע. משלחת משפחתית, שכללה את חגית, אלון והדר, (נכדה של ציונה ומורדי), ביקרה אותו, ומצאו אותו צוחק ומעשן, כלומר מצבו טוב. המשפחה מקווה שלא יצטרך לחזור לרצועה.

איזיק – בנה של ענת יואב – משרת בסיירת נחל ומשמש כקשר מ"פ. ביום ראשון השבוע יצא לריענון, התקשר ומסר שהכל בסדר. מאז לא יצר קשר עם המשפחה.

ליהי – בתם של סימה ודרור ניסן. משרתת בפלס"ר גבעתי כצפתית. הייתה בתחילת המלחמה בנחל עוז ועברה לאשל הנשיא. בקרה בנחשון לפני מספר ימים לצורך אוורור ולקיחת בגדים. דרור מציין לטובה את הדס שציידה את ליהי בחבילה יפה שתמתיק לה את המשך השרות.

גורי לזר – (דווח מהשטח), משרת במילואים בחיל הנדסה בתפקיד רס"פ. נמצא בנחל עוז. לא נכנס לרצועה. ההתחלה הייתה מאד לא נעימה, הרבה הרוגים מכוחותינו, כעת המצב השתפר. החיילים מוצפים בתרומות של מזון ובגדים. לגבי חופשות לא ידוע לו. יוצא לחופשה רק מי שחייב. שומר על קשר טלפוני עם ההורים. המקום שבו נמצא אינו מסוכן אבל הוא וחייליו עובדים קשה.

אמיר פרידמן - בן של סמדר ומולי. משרת כסמל בכיר בגדוד 50 של הנח"ל. נמצא בתוך הרצועה. יצא להתאווררות לפני שבוע ויצר קשר עם המשפחה. הוריו מאחלים לכל החיילים שיחזרו במהרה בשלום.

יתכן וישנם חיילים נוספים. החיילים, במידה ויכולים, ובני המשפחה מוזמנים להתקשר ולדווח לאתר.
חזרה



היום ה-15 22/07/2014

לפני מספר ימים חשבנו שהימים הקשים כבר מאחורינו. הסכם הפסקת אש נראה באופק, כשחמאס חבול ומוכה ואנחנו נוהגים במתינות וזהירות. אבל גילוי החוליה ליד קיבוץ כיסופים, שהגיחה מתוך מנהרה בקרבת הקיבוץ, המחישה לנו את גודל הסכנה הרובצת לפתחנו. אירוע זה שינה את כל מהלך המבצע. כוחות גדולים נכנסו לרצועה, תוך כדי שהם מאתרים מנהרות נוספות ומנסים לפגוע באנשי החמאס בתוככי עזה. שינוי המגמה הביא לגל של נפגעים ועד עכשיו נהרגו 29 מחיילינו. במקביל מאחורי הקלעים נעשים מאמצים רבים לסיום המבצע. כל צד מנסה להיות במצב בו עם חתימת ההסכם יוכל להצביע על הישגים שיצדיקו את הקורבנות הרבים.

בנחשון, עוקבים בדאגה אחר חיילינו הנמצאים בפנים הרצועה או לידה, וגם אלו המשרתים כעת בצבא. יש התארגנות לשמירת קשר ומתן חבילות. בחדר האוכל הושמו מכלים  בהם ניתן בזמן הקניה לשים פריטי מזון. המבצע נערך בחסות המתנ"ס הדואג להעברת התרומה. 

ג‘איימי מוסר עדכון על דברים נוספים הנעשים ושיעשו בנחשון.

       אנחנו נקיים בקרוב במזכירות דיון על נושא הגנת הערף בנחשון, בכדי לשפר ולקדם כמה דברים כמו: מגוניות בשכונות לטרון, פוגל וקרני. טיפול במועדון לחבר שהוא מקלט תקני, אבל  צריך להרכיב בו חלונות ודלתות תקניות  ועוד.     

        אני יחד עם תמיר כהן, (רכז הביטחון), רוצים לבנות כיתה כוננות,  כדי במצב של טילים בנחשון,  תהיה קבוצה של חברים שיכולה לתת מענה,  לכול המגזרים בנחשון, כמו בתי הילדים , המרכזים, מבוגרים,   פתיחת המרפאה ועוד.

      ביום שני כשהיו סירנות בנחשון  בשעות שהילדים היו בפעילות בגיל הרך והמרכזים, הייתי בבית ילדים ולדעת עם המטפלות והמדריכים, היו הפינוי של הילדים למקום מוגן בזמן הסירנה עבר בשלום.

תודה, גי‘יימי
חזרה



היום ה-12 19/07/2014

היום הוא היום ה-12 למבצע " צוק איתן". בעוד בדרום נמשכת הלחימה, אצלנו צופים בדאגה אחר המתרחש, ומצפים בקוצר רוח להסכם שיביא לסיום המבצע, ואולי יפתח פתח לתהליך מדיני, שיביא לרגיעה ממושכת באזורנו.

העובדה שאין מספיק מיגון בנחשון ומכשיר האזעקה מעל ה"פשתגון" אינו נשמע בכל רחבי הקיבוץ, הביאה לפניה לפיקוד העורף. נעשה ניסיון לקנות על חשבוננו מגונית שעלותה אינה זולה, (20 אלף ש‘‘ח), אך הסתבר שכל המחסנים התרוקנו מהמלאי והזמנות ישנן בכמויות אדירות. ג‘איימי מספר ומוסיף, שישנן מספר משפחות של קרובי משפחה, המתארחות בקיבוץ, דבר המאפשר להן קצת להתאוורר ולנוח.

הדס מוזס, (054-2329913), תשמח לקבל מידע על בני משפחה המשרתים כעת בחזית או בפעילות הקשורה למבצע, כדי לשלוח להם חבילות ולשמור על קשר קיבוצי עמם.

מסתבר שגם בנחשון יש התחממות, אבל חיובית. אביגיל יוסף, מנהלת החינוך הבלתי פורמלי, מדווחת שהתחילו את החופש במרכז עם פעילויות מגוונות ומהנות. צוות המרכז כולל את אבנר שלגי, רון שדה, יעל נח (ממודיעין), ואלעד נאור. בנוסף משתתפים התיכוניסטים: יובל שדה, סתו שיר, שירז סבטובסקי וענבר חג‘בי.

השבוע האחרון היה שבוע ה"מדע טבע וסביבה". הייתה לחבר‘ה פעילות בנושא הארכיאולוגיה. אבנר שלגי ותום מוזס, השיגו באינטרנט תמונה של דיניזאור (דינוס - אימה, זאורוס – לטאה), ועל פיה יצקו באזור שבין מגרש הכדורסל המחודש לאמפי שלד של דיניזאואר מבטון.  לאחר סיום יצירת היצור בן ה - 65 מיליון שנה, הוא כוסה בחול, ממתין שארכיאולוג סקרן יגלה אותו ויבשר לאנושות על הממצא יקר הערך.

באחד מימי השבוע במהלך פעילות כלשהיא, באזור בו כוסה הדינוזאור, זיהו הילדים חלקים של השלד מבצבצים מתוך ערמת החול שכסתה אותו. הם רצו מיד, נרעשים ונרגשים להביא כלי עבודה כדי לחשוף את הממצא, במקביל הזעיקו ילדים נוספים למשימת החפירה והגילוי. בעוד הם מתלבטים באם השלד אמיתי או לא, הגיעו למקום שני אנשי רשות העתיקות להם דווח על הממצא, דבר אשר עזר לשכנע את המהססים בדבר התגלית המרעישה.

גם הידיעה שלא מדובר בדינוזאור אמיתי, וגם העובדה שאנשי רשות העתיקות, היו בסה"כ שני צעירים העובדים ב"יקב שורק", לא קלקלה למרכזניקים את החוויה המרגשת שחוו. חברי הקיבוץ מוזמנים לבוא ולראות את הדינוזאור במלא תפארתו.

השבוע הבא של המתנ"ס יעמוד בסימן "הקיבוץ של פעם", שני מדריכים במתנ"ס, רון שדה ואלעד נאור, הגיעו לארכיון הקיבוץ, ובעזרת אנשי צוות הארכיון שלפו תמונות מראשית הקיבוץ, של חברים ושל מקומות בקיבוץ. לתדהמתם הם גילו שהוריהם והורי הילדים במרכז, היו גם הם פעם ילדים ובהמשך צעירים יפים ומלאי מרץ. בהמשך יהיה שבוע של אולימפיאדה, אחריו שבוע של בזר וטיול לצפון, (אם המצב יאפשר), ולסיום שבוע הערכות לשנה החדשה, כשבסיומו יערך פסטיגל, הופעות של קבוצות מהמרכז. המידע הקשור בדינוזאור נמסר ע"י 

אבנר שלגי.
חזרה



אם נדע לאהוב... / מרב גלבוע / 16/07/2014

אומרים ש"כאשר התותחים רועמים המוזות שותקות", מסתבר שמי שהמציא את הביטוי לא הכיר את מרב גלבוע,  שבלהט האירועים, ישבה וכתבה שיר יפהפה, המבטא את מה שכולנו חשים בימים הקשים והסוערים העוברים עלינו . כעת כדאי שמישהו יתרגם אותו לערבית ויפרסמו ברשתות הטלוויזיה והאינטרנט, ששפתן בהן ערבית.  
 
אם נדע לאהוב....
אם נדע לנתץ את חומות הפחד
אם נדע לטהר את לבנו מהשנאה
אם נאמין שאפשר גם אחרת
אם נבין שבמלחמה אין מנצחים, רק מפסידים......
רק אז יש סיכוי לחלום על עולם אחר שמשקיע את כספו
בבניה, חינוך, בריאות ותרבות.
במקום להשקיע את כל משאבינו בכלי נשק והתגוננות.
אם רק נדע לאהוב.....
חזרה




עדכונים לשעת חרום-3 /ג‘איימי/ 14/07/2014

 
אנשי פיקוד העורף היו אתמול  בנחשון. הם בדקו את כל המקלטים של הקבוץ ובזכות עבודה טובה של תמיר כהן, רכז הביטחון, שפינה וניקה את כול המקלטים, קבלנו מחמאות שנחשון הוא אחד הישובים הבודדים באזור עם מקלטים מסודרים.

במהלך הביקור בקשתי שהם יכתבו מכתב המלצות כדי שנקבל מגוניות בשכונת לטרון ובשכונה של פוגל. האזורים האלה מאוד רחוקים להגעה למקלט בדקה וחצי, במיוחד אנשים מבוגרים. עם מכתב ההמלצה  תמיר כהן יכתוב  את הבקשה  למועצה.

ביקרתי אתמול בכול הגנים של הגיל הרך, לבדוק האם המטפלות מרגישות בסדר . כול הילדים כולל המרכזים קבלו הדרכה  של המטפלות ושל המדריכים איך  ואיפה להיכנס  בזמן האזעקה.  

בתקווה  לימים שקטים יותר !

ג‘יימי
חזרה



הריטואל הקבוע /מוטקה/ 12/07/2014


הריטואל הוא די דומה וזה קורה כל מספר שנים. למה? כי אולי למישהו זה כדאי. או כי הדברים הם בלתי נשלטים. מה שמדאיג הוא שזה קורה לעתים יותר ויותר קרובות. אולי לאנשים במרכז זה לא כל כך נורא. אבל, לישראלי הגר ליד רצועת עזה, זה הופך לשגרת חייו. ילדים נולדים וחיים כשאזעקות צבע אדום הן חלק בסיסי מחייהם. עד מתי? האם יש פתרון קסמים שיביא להפסקת המצב? לכל אחד יש את הפתרון שלו. אנשי הימין, גורסים שיש להיכנס לעזה ולמגר את החמאס. אנשי השמאל משוכנעים שאם נחדש את השיחות עם אבו מאזן עם כוונות אמתיות להגיע להסכם, הכל יבוא על פתרונו. ובתווך המוני ישראל, רצים בבהלה למקלטים ומעמידים פנים של גיבורים, ומצד שני אוכלוסיית בני ערב, הנאנקת תחת שלטון החמאס, מפחדת לפצות פה וסובלת קשות מהמצב.

התהליך התחיל בחטיפת שלושה נערים שהיו בדרכם לביתם עם סיום שבוע הלימוד בישיבה. מערכת הביטחון למודת חטיפת גלעד שליט, ידעה שעליה לפעול מהר, והעבירה לשטח את מיטב כוחותיה כדי להציל את החטופים ולתפוס את החוטפים. זאת ועוד, צה"ל שלף מהמגירות את כל המידע, כדי לנצל את ההזדמנות, לנקות את יהודה ושומרון מכל אנשי החמאס ותשתיותיהם. כוונתם הייתה גם לפגוע באויב וגם כדי לחזק את משטרו הרעוע של אבו מאזן. במקביל התקשורת מדווחת על התנהגותם האצילית של הורי החטופים ומשבחת את הלכידות בעם,  שרק חבל שבאה לידי ביטוי רק בימים שכאלה. עם מציאת גופות הנערים הכעס על החוטפים ושולחיהם עולה מדרגה, ובעוד אנחנו מנסים לומר שאצלנו דבר כזה לא יכול לקרות, מתברר שיהודים לקחו את החוק לידיהם ושרפו נער ערבי שהיה בדרכו לתפילה בבוקר של רמאדאן. מיד התלהטו הרוחות בארצות השכנות וגם ערביי ישראל החלו להשמיע את כולם כולל הפגנות אלימות.

כשלחמאס התברר שישראל ניצלה את מהלכיה בשטחים כדי לעצור את אנשי החמאס ששוחררו בעסקת שליט, הם לא ישבו בשקט והחלו לטפטף פצצות וטילים לשכניהם מעבר לרצועה. ישראל השמיעה קולה ואמרה שתמורת שקט, כלומר הפסקת ירי, יבוא גם מצדנו שקט. אבל השקט שקיבלנו, היה הרחבת טווחי הירי של הטילים. גוש דן באר שבע, הוכנסו למעגל וכמובן כל הישובים הקרובים לרצועה. צה"ל שלף את רשימת המשימות שהוכנה מבעוד מועד ומשגר את חיל האוויר להשמדת תשתיות החמאס ברצועה, ובתי המגורים הריקים של אנשי החמאס. 

כעת כל צד מחכה לטעות של הצד השני. החמאס מעוניין כנראה בפגיעה אווירית שתביא לפרסום עולמי של עשרות נשים וטף חפים מפשע שנרצחו ע"י האויב הציוני, האכזר. טעות דומה של החמאס רק שהקורבנות יהיו בצד ישראלי, יגררו את נתניהו וממשלתו להחליט על כניסה רגלית לרצועה. כניסה רגלית תזכה לאהדת העולם במשך יום או יומיים, אלא שביומיים לא ניתן לחסל את החמאס, אלא לגרום לנפילתם של חיילים רבים בצד הישראלי דבר שיביא ללחצים פנימיים מתוך הציבוריות הישראלית שתצפה בהלוויות בחדשות בשעה שמונה בערב בטלוויזיה. כמובן שגם מעטי מעט מתומכינו בעולם, גם הם ינזפו בנו על התנהגותנו הלא אנושית.

כעת מחפשים שני הצדדים את המבוגר האחראי שיעשה סדר בין הניצים. אלא שיכולים, לא כל כך מתלהבים למשימה, ואלא שרוצים, לא בטוח שמתאימים למשימה. כנראה שבסוף יהיה הסדר, רק נשאלת השאלה מה יהיה המחיר ששילם כל צד ועוד ישלם. כנראה שבעוד שבוע עד שבועיים נחזור לנקודת הפתיחה. כל צד יספר שנתן את המילה האחרונה ויתחיל להתארגן לסיבוב הבא. החמאס יחדש את מלאי הטילים וישפר את רשת המנהרות של עזה תחתית. ישראל תחלק מדליות למצטייני הסיבוב ואולי גם תקים ועדת חקירה.

ואנחנו האזרחים עומדים ותוהים, האם זה מה שנגזר עלינו כל זמן מה? כיצד אנחנו, העם עם הכי הרבה זוכי פרס נובל, יחסית לגודל האוכלוסייה, איננו מסוגלים ליצר מנגנון שיביא לפתרון הבעיה הבסיסית בארצנו הקטנה. פיסת קרקע קטנה עליה יושבים שני עמים וכל אחד אומר "כולה שלי". למרות היותי אדם אופטימי אינני רואה פתרון למצב בטווח הזמן הנראה לעין. ואולי אני טועה?
חזרה



עדכונים לשעת חרום-2 /ג‘איימי/ 11/07/2014


תושבי שכונה הצינורות לא שומעים את ההתרעה של הסירנה. תמיר כהן בקשר עם פיקוד העורף והם אמורים לטפל בתקלה.

לאנשים המבוגרים קשה לשמוע את  האזעקה , אנחנו בודקים את האפשרות לשלוח sms   בזמן אמת.

יש אפליקציה בשם צבע אדום. האפליקציה הזה מאפשרת לקבל בזמן אמת את כל ההפעלות של צבע אדום בארץ, כולל השמעת אזעקה. ניתן באפליקציה להגדיר לגבי אילו אזורים הדבר יפעל, כמו כן ניתן לבחור את סוג האזעקה שמוצא חן בעינינו.

בנושא פעילות החינוך בגיל הרך. והחינוך הבלתי פורמאלי, אנחנו בקשר רציף עם פיקוד העורף והמועצה, ופועלים בהתאם להנחיותיהם.

במידה ולא תהייה אפשרות לקיים את הקייטנות של המרכזים במרכז, בנינו תכנית חליפית לקיים את הקייטנה במועדון הקבוץ שהוא גם מקלט.

מחר מוצאי שבת בשעה 21:30 אני, (ג‘איימי), משתתף בתדרוך ומתן הנחיות לשעת חירום במועצה.

בנחשון זמן כניסה למרחב המוגן הוא כדקה וחצי.
חזרה



עדכונים לשעת חרום -1 /ג‘איימי/ 10/07/2014

המועצה האזורית מטה יהודה פרסמה קובץ עדכונים לשעת חרום. פורמט הקובץ PDF, מחייב המצאות תוכנת Acrobat Reader  במחשב. לקריאת הקובץ הקש <<כאן>>. 
לחזרה 

לאור ההסלמה במצב 09/07/2014

חברים ותושבים יקרים שלום ,

לאור ההסלמה במצב, בדרום הארץ ובמרכזה ,החברים ותושבים מתבקשים להתנהג בהתאם להוראות פיקוד העורף .

 בנחשון כל המקלטים פתוחים !!!

 כל אחד יכול לבדוק לאיזה מקלט הוא שייך.(קישור לרשימה)

 תמיר כהן רכז הביטחון של קבוץ נחשון ,נמצא בקשר רציף עם פיקוד העורף והמועצה , במידה ותהיינה התפתחויות הדברים יפורסמו ע"י אמצעי התקשורת של קבוץ נחשון ( אתר אינטרנט,דפי מידע,sms)

טלפונים חשובים:

רכז ביטחון – תמיר כהן  - 0508674526

אתר פיקוד העורף  - http://www.oref.org.il/1096-he/Pakar.aspx

נמשיך לעדכן  ככול שנדרש  בתקווה לימים שקטים יותר!

 ג‘יימי פוקס בר – מנהל קהילה  
חזרה



אירוח משפחות מהדרום ועוד 09/07/2014


מזכירת קבוץ יד מרדכי פנתה בבקשה לארח משפחות מקיבוצה הרוצות להיות במקום יותר שקט, חברים המוכנים לקבל בבתיהם משפחות, מוזמנות  להתקשר לג‘איימי  והוא יצור  את הקשר.

ג‘איימי, כידוע, הינו ברזילאי גאה, ומשחקה המביש של נבחרת ברזיל  עם הנבחרת הגרמנית, גרם לו  ולמיליוני ברזילאים אחרים לסגור את מכשיר הטלוויזיה אחרי הגול השלישי, דבר שלא הפריע לגרמנים להבקיע עוד ארבעה שערים.  קיבלנו היום את תגובתו לליל אמש:
ברשתות החברתיות של ברזיל  כתבו המון בדיחות !
ברזילאי הוא עם שיודע לצחוק על עצמו !
אחת הבדיחות הייתה האמרה  העממית שאנשים מאמינים ש "אלוהים הוא ברזילאי"  
אז כתבו: "גילינו את הסיבה של ההפסד של ברזיל ! אכן אלוהים הוא ברזילאי אבל ברגע של המשחק הוא היה עסוק בישראל!"

ג‘איימי הינו חמישים אחוז מאוכלוסיית הקיבוץ, יוצאי ברזיל. פנינו לחצי השני של יוצאי ארץ זאת ובתגובה, נאמר לנו שלאירוע של אתמול 8/7, במגרש הכדורגל, במונדיאל,  אין הסבר.

איננו יודעים מי מהשנים צודק, אבל לדעת המומחים, למפלה יש סיבה. לדעת המומחים המקומיים, העובדה שהברזילאים זנחו את סגנון, משחקם, ואמצו את הסגנון האירופי, גרם להם לאבד את יתרונם היחסי.
נאחל לחברינו הברזילאיים, בקיבוץ ובכל מקום בו הם נמצאים, שנבחרת ברזיל תחזור במהרה לשורשים, ותעשה הכי טוב את מה שהיא יודעת לעשות, וזה לשחק בסגנון הברזילאי. ובמונדיאל הבא ננוחם.
חזרה 


 


אזעקת אמת 07/07/2014

ביום ב‘ 7/7 בשעה 20:30 הייתה אזעקת אמת של פיקוד העורף. החברים מתבקשים להיות ערניים, ולהתנהג בהתאם להוראות פיקוד העורף. תמיר (רכז הבטחון), בקשר עם פיקוד העורף. במידה ותהינה התפתחויות הדברים יפורסמו ע"י סמס ובאתר.

ג‘איימי
חזרה 


חזרה למעלה הדפסה שלח למייל הוסף למועדפים הפוך לדף הבית